שני ישראלים בפסטיבל סאנדאנס; פרסי סוף השנה מתחילים: מה קורה ל״קרול״?
פסטיבל סאנדאנס פרסם הלילה את רשימת הסרטים בתחרויות הדרמטיות והתיעודיות, האמריקאיות והבינלאומיות, שלו. המסגרת הכי מסקרנת בסאנדאנס היא התחרות האמריקאית הדרמטית, שבה מתגלים הבמאים האמריקאים הצעירים הכי מסקרנים. הסרטים המתחרים הם סרטים עצמאיים, דלי תקציב, ולרוב סרטי ביכורים, לכן אין שם כמעט שמות שאיתם אפשר להוביל ידיעה, אבל צריך לדעת ששניים-שלושה מהסרטים האלה יהפכו ליצירות המדוברות של 2016. יש שנים שבהן סאנדאנס מגלה להיט גדול, שמצליח בקופות ובאוסקרים, כמו ״וויפלאש״ או ״חיות הדרום הפראי״, ויש שנים שבהם הסרטים הזוכים, שכולם חושבים שיהפכו ללהיטים, נכשלים, כמו שהיה השנה עם ״אני וארל וזאת שהולכת למות״ ו״דופ״ או לפני שלוש שנים עם ״תחנת פרוטווייל״. אבל ריאן קוגלר ומייקל בי. ג׳ורדן, הבמאי והשחקן של ״תחנת פרוטווייל״, קוטפים עכשיו את פירות סאנדאנס שלהם בזכות הלהיט שלהם ״קריד״ (מעין המשך ל״רוקי״, שיגיע לישראל ב-31.12). והבמאי של "אני וארל וגו׳״, אלפונסו גומס-רחון, הולך להיות במאי משמעותי מאוד בהוליווד בשנים הקרובות, יש לי תחושה כזאת.
אחד הסרטים שבטח ימשכו תשומת לב, על סמך התקציר בלבד, הוא ״Southside With You״, המתרחש במשך לילה אחד ב-1989, ומספר על הדייט הראשון בין ברק אובמה, לימים נשיא ארצות הברית, ובין מישל, לימים אשתו.
בקיצור, זו הרשימה שממנה נגלה בתחילת פברואר את הכוכב הקולנועי הבא של הוליווד.
התחרות הבינלאומית מכילה שני נציגים ישראליים, אחד במסגרת העלילתית והשני במסגרת התיעודית.
״סופת חול״, סרט הביכורים של עילית זקצר, בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, יתחרה במסגרת העלילתית. ״סופת חול״ הוא הרחבה של סרט הגמר של זקצר, ״תנסים״, והוא עוסק באם ובת בדואיות, הנאבקות לשנות את גורלן. הסרט צולם בכפרים הבדואים בדרום. הצלם הוא שי פלג, העורכת היא רונית פורת ואת הסרט הפיקו אסתי וחיים מקלברג.
״המתנחלים״ הוא סרטו התיעודי החדש של שמעון דותן, שיתחרה במסגרת התיעודית. זהו תיעוד ראשון מסוגו, מכריזים אנשי סאנדאנס. שמעון דותן, שביים בשנות השמונים את ״צלילה חוזרת״ ואת ״חיוך הגדי״, חי בשנים האחרונות בניו יורק. סרטו הקודם והמשובח מאוד, ״הבטחוניים״, הוקרן ב-2007 בסאנדאנס וזכה בפרס מיוחד.
=================
כפי שהבטחנו, משנכנס דצמבר מרבים בסיכומים ובפרסים. והראשונים, כצפוי, הם חברי אגודה בשם נשיונל בורד אוף ריוויו (מה שהיה פעם בעבר הרחוק של הוליווד גוף הצנזורה, וכיום הוא מעין עמותה שבה חברים אנשים שקשריהם לעולם הקולנוע עקיף למדי). הם בחרו ב״מקס הזועם, כביש הזעם״ לסרט השנה שלהם. ולצידו את ״גשר המרגלים״, ״שמונה השנואים״, ״קריד״, ״הקול בראש״, ״חדר״, ״סיקאריו״, ״ספוטלייט״, ״The Martian״ ו״Straight Outta Compton״. ״The Martian״ זכה גם בפרס הבימוי ובפרס השחקן הראשי. קוונטין טרנטינו זכה בפרס התסריט. כל אלה, מן הסתם, לא מנבאים דבר לגבי האוסקר. מצד שני, ״הבן של שאול״ ההונגרי זכה בפרס הסרט הזר, ״הקול בראש״ זכה בסרט אנימציה, ״איימי״ זכה בפרס הסרט התיעודי וסילבסטר סטאלון זכה בפרס כשחקן משנה על ״קריד״, וכל אלה בהחלט כן יכולים לחזור על עצמם גם באוסקר. הרשימה המלאה.
הכי משונה הוא שחברי NBR לא התייחסו בכלל ל״קרול״, סרטו של טוד היינז, שזכה בפרסי השחקניות בקאן ואמור להיות מועמד בכיר באוסקרים. אבל זה זכה לתיקון למחרת כשאגודת מבקרי הקולנוע של ניו יורק התכנסה ובחרה את זוכיה לשנת 2015. זו האגודה הרצינית הראשונה שמפרסמת את זוכיה ל-2015, ובעוד המבקרים הניו יורקיים לא משמשים מנבאי אוסקרים מוצלחים, הם כן בעלי השפעה לקדם סרטים ומועמדים שמצביעי האוסקר אולי לא שמו לב להם. והם בחרו ב״קרול״ של טוד היינז לסרט השנה שלהם. הסרט זכה גם בפרסים על הבימוי, התסריט והצילום. מייקל קיטון, שהפסיד את האוסקר על ״בירדמן״, זכה בפרס כשחקן הטוב ביותר על תפקידו ב״ספוטלייט״ ומארק ריילנס זכה בפרס שחקן המשנה על ״גשר המרגלים״. באוסקרים, ככל הנראה, קיטון וריילנס יתחרו בסטאלון בקטגוריית שחקן המשנה. אבל עם פרסים לסרטים כמו ״טימבוקטו״ ו״העננים של סילס מאריה״, מבקרי ניו יורק הזכירו שהם גם מחוץ ומעל למשחק האוסקרים, והם דווקא דומים יותר בטעמם לשופטי פסטיבל קאן. הנה רשימת הפרסים.
==================
גם הבמאי ג׳ון ווטרס פרסם את רשימת סרטי השנה שלו, כמדי שנה. וגם הוא כלל בה את ״קרול״. וגם את ״מקס הזועם, כביש הזעם״, ואת ״אהבה״ של גספר נואה, וגם את… ״סינדרלה״. ״כן, שמעתם נכון. אני פאקינג אוהב את סרט הדיסני הזה״. לרשימה המלאה שלו.
===================
אלה הם 15 הסרטים התיעודיים שעלו לשלב הבא באוסקרים, אחרי שאת המסע התחילו 124 סרטים. בין הסרטים המוכרים והבולטים ברשימה: ״לאן נפלוש עכשיו?״ של מייקל מור, הסרט על הסיינטולוגיה של אלכס גיבני, ״איימי״ של אסיף קפדיה, ״הוא קרא לי מלאלה״ של דיוויס גוגנהיים ו״מבט השקט״ של ג׳ושוע אופנהיימר. האם אלה יהיו גם המועמדים הסופיים לאוסקר? מבין ה-15 יש כמה סרטי מוזיקה: ״איימי״ (על איימי וויינהאוס), סרט על נינה סימון, סרט של לורי אנדרסון, וגם סרט על מרלון ברנדו. הרשימה המלאה.
נראה לי שקולנוע "לב" שמים את הכסף שלהם על "קרול". נכון לעכשיו, תאריך ההפצה המתוכנן של הסרט של טוד היינז הוא 3 ימים לפני האוסקר.
נכון לעכשיו, לפני שראיתי את הסרטים המתמודדים, אני בעד "קרול", אבל אני גם סקפטי לגבי סיכויי הזכיה שלו, כי הוליווד עדיין שמרנית מדי. מצד שני, אני לא בטוח ש"ספוטלייט" יוכל לשמר את המומנטום למשך 3 חודשים וחצי. אז אולי "ג'וי", או איניאריטו שוב?
ובכלל, זו עונת אוסקרים משונה. פעם, אחרי פסטיבלי הסתיו, היו שניים או שלושה סרטים שפתחו פער על השאר, והיו הסוסים המובילים במירוץ (זוכר את "הרשת החברתית" נגד "נאום המלך"?). השנה, כנראה בקמפיין מתוכנן, היו כמה שהחליטו מראש לדלג על החשיפה בטורונטו, ומרכזים מאמצים ברגע האחרון ממש, בדצמבר. האם זו אסטרטגיה שמרמזת לבאות, על ירידה ביוקרתיות של פסטיבל טורונטו? או שזה סתם מקרי?
ובכל זאת, זה לא קצת תמוה להביא סרט לארץ יותר משלושה חודשים אחרי מועד היציאה המקורי שלו? חוץ מזה שהתאריך של קרול זז כבר ארבע פעמים. זה התחיל ב18 בינואר עבר 21 בינואר משם ל18 בפברואק ועכשיו ל25 בפברואר.
לא עדיך פשוט להיא אותו אחרי גלובוס הזהב וזהו?
אם כבר שמים כסף על סרט.