07 יוני 2016 | 18:32 ~ 4 תגובות | תגובות פייסבוק

סרטים ישראליים בפסטיבל ירושלים: קולירין, ברגמן, יעיש ופולונסקי בתחרות העלילתית; בית״ר ירושלים, פוטו פרג׳ ופפה אללו בתחרות התיעודית

אלון אבוטבול ב״הרמוניה״ של אורי סיון

אלון אבוטבול ב״הרמוניה״ של אורי סיון

התוכניה של פסטיבל ירושלים, שייפתח בדיוק בעוד חודש מהיום, ממשיכה להיחשף בהדרגה. אחרי שבשבוע שעבר סיפרנו על כך שסרטו החדש של אלמודובר יהיה סרט הפתיחה של הפסטיבל (בפעם השלישית) היום מוצגת התוכנית הישראלית בפסטיבל, כולל התחרויות העלילתיות והתיעודיות. פסטיבל הקולנוע בירושלים במהדורתו ה-33 ייפתח ב-7 ביולי.

תחרות חג׳ג׳ לקולנוע ישראלי עלילתי

שבעה סרטים יתחרו על הפרס הראשון בסך 120,000 שקל, ביניהם שלושה סרטי ביכורים. כמו כן יוענקו פרסים לשחקן, השחקנית, הצילום, העריכה, התסריט, סרט הביכורים, המוזיקה ולחביב הקהל (תשעה פרסים לשבעה סרטים, נדיב אבל לא מאוד מותח). הסרטים מסודרים לפי סדר הא׳-ב׳. התקצירים סופקו על ידי הפסטיבל.

אבינו“. בימוי ותסריט: מני יעיש

מפיקים: מרק רוזנבאום, מיכאל רוזנבאום, יונתן רוזנבאום, ז’רום בלייתראק, משחק: מוריס כהן, רותם זיסמן-כהן, חיים זנאתי, אלון דהן

אני כבר התלהבתי מ״אבינו״ של מני יעיש, שפתח השבוע את פסטיבל קולנוע דרום, ואני חוזה לשחקן הראשי בו, מוריס כהן, פרסים רבים. עובדיה רחמים הוא המאבטח הכי חזק שיש ב”מועדון שמיים” – מועדון זמר מזרחי. הוא ואשתו רחל מנסים כבר חמש שנים להיכנס להריון, ללא הצלחה. במועדון מבלה מדי ערב עבריין קטן בשם שלום רוזנטל (אלון דהן) והוא רוצה שעובדיה יעבוד בשבילו כגובה חובות בשוק האפור, תמורת המון כסף. הכסף הזה מגיע עם שאלות מוסריות רבות ועובדיה יצטרך לחצות קווים אדומים כדי להגשים את חלומו.

היער שהיה“. בימוי, הפקה, צילום ותסריט: גיא רז

משחק: ירון מוטולה, לירון וייסמן, מנשה נוי, מאיה מרון.

בדרכו ליום עמוס במקום עבודתו, מורי, איש משפחה מסור, אינו מודע לטעות הטראגית שעשה. “היער שהיה” נוגע בכשל אנושי בלתי נתפס ומעורר אימה.

הצלם גיא רז (״כלבת״, ״הסיפור של יוסי״) פנה לציבור לפני כמה חודשים כדי לגייס מימון בהדסטארט לצלם בדצמבר שעבר סרט קצר שעוסק בטראומה סביב הסיפורים הטראגיים על אנשים ששכחו את תינוקם במכונית, מלווה בפסקול מאת רות דולורס וייס. כעת מתברר כעת שהסרט הקצר הפך לסרט באורך מלא. רז הבטיח סרט יוצא דופן בצורתו ולפני הצילומים צילם עם שחקניו טיזר קצר:

הרמוניה“. בימוי ותסריט: אורי סיון

מפיק: מוש דנון, משחק: טלי שרון, אלון מוני אבוטבול, יאנה יוסף, עלי סלימאן

זה הולך להיות שבוע צפוף עבור יאנה יוסף, שמשחקת גם ב״הרמוניה״ וגם ב״אבינו״. זה אחד הסרטים שאני הכי מחכה להם השנה: ״הרמוניה״ הוא אדפטציה מודרנית לסיפור המקראי של שרה, הגר, אברהם ישמעאל ויצחק. שרה העצובה היא נגנית הנבל של התזמורת הפילהרמונית של ירושלים, היא נשואה לאברהם, המנצח הכריזמטי של התזמורת. אין להם ילדים. כשהגר, נגנית קרן יער צעירה ממזרח ירושלים מתקבלת לתזמורת, עולמה של שרה מתהפך. מעניין: ״אבינו״ של מני יעיש מכיל בתוכו רעיונות מסיפור יעקב ורחל, ו״הרמוניה״ מבוסס על סיפור אברהם ושרה. שנה תנ״כית מעניינת.

יובל שרף ויערה פלציג ב״ירח בבית 12״ של דורית חכים

ירח בבית 12″. בימוי ותסריט: דורית חכים

מפיק: דוד מנדיל, משחק: יערה פלציג, יובל שרף, גפן ברקאי, גל תורן, אברהם הורוביץ

מועדוני לילה הן הלוקיישן הם של השנה, גם כאן וגם ב״אבינו״. ״ירח בבית 12״ כבר התחרה בתחרות פרסי אופיר לפני שנה (כתבתי עליו בקצרה כאן וכאן). לני (פלציג), בת ה-21, חיה בבית ילדותה במושב ומטפלת במסירות באביה החולה, שמאושפז בבית חולים. אחותה הגדולה, מירה (שרף), ניתקה קשר עם המשפחה לפני שנים רבות ומאז חיה בתל אביב, שם היא מנהלת יחד עם בן זוגה, דורון, את מועדון הלילה הכי נחשב בעיר. לילה אחד מירה מתדפקת על דלת הבית במושב. המפגש המחודש בין האחיות פוער אצל שתיהן את פצעי העבר.

להציל את נטע“. בימוי: ניר ברגמן. תסריט: ברגמן וערן בר-גיל

מפיקים: רינה שניאור, חיליק מיכאלי, תמי ליאון, אברהם פרחי. משחק: בני אבני, רותם אבוהב, עירית קפלן, נעמה ארלקי

ארבע נשים, ארבע ימים, גבר אחד, שנה. כל אחד מאתנו עשה מתישהו פנייה לא נכונה ובחייו חלה תפנית, כזה הוא סיפורו של נטע, שמחפש את מסלול חייו מחדש. סיפורו מסופר דרך סיפורן של ארבע נשים אותן הוא פוגש במהלך שנה בחייו לרגע מכונן, להן ולו.

מעבר להרים ולגבעות“. בימוי ותסריט: ערן קולירין

מפיקים: אילון רצ’קובסקי, יוחנן קרדו, יוסי עוזרד, ליסה שילוח עוזרד, גיא יקואל. מפיקים שותפים: מייקל וייבר, ויולה פוג’ן, דיאנה אלבויים, סבסטיאן דאלויי. משחק: אלון פדות, שירי נדב נאור, מילי עשת, נועם אימבר

ראשית, מישהו יצטרך לקבל החלטה איך בדיוק קוראים לסרט הזה. בהקרנותיו בפסטיבל קאן הוא הוצג כ״מעבר להרים והגבעות״, אבל רוב האנשים מתקנים את השגיאה הדקדוקית שבשמו וקוראים לו ״מעבר להרים ולגבעות״, וכך גם הגיע השם מפסטיבל ירושלים. אם השיבוש בעברית נעשה שלא בכוונה, אז יהיה נכון לתקן את השם ל״מעבר להרים ולגבעות״. אם יש לשיבוש משמעות בסרט אז כדאי להדגיש גם את זה, שנדע לא לתקן. הצגנו את הסרט, כולל סצינות מתוכו, כאן.

שבוע ויום“. תסריט ובימוי: אסף פולונסקי

מפיקים: סער יוגב, נעמי לבארי. משחק: שי אביבי, יבגניה דודינה, תומר קאפון, אלונה שאולוף, אורי גבריאל, שרון אלכסנדר, כרמית מסילתי-קפלן

סרט הביכורים הארוך של אסף פולונסקי הפך לאחד הסרטים המדוברים בפסטיבל קאן, לפחות מצד העיתונאים והמפיצים האמריקאים, שקנו אותו להפצה. שי אביבי מגלם אב שמתקשה לקום מהשבעה על מות בנו, ובמקום לחזור לשגרה הוא מעדיף להתמסטל עם בן השכנים. הנה הטריילר לסרט שיצא לפני בכורתו בשבוע המבקרים:

מחוץ לתחרות יוקרנו שני סרטים של במאים בשם איתן:

חדרי הבית, בימוי: איתן גרין (מחוץ לתחרות)

אברם, קבלן בניין ירושלמי החליט לעשות מעשה ולהתקדם בחיים. הוא לוקח על עצמו עבודות גדולות יותר ואף מעביר את משפחתו: בנו, ואשתו, לבית גדול ומפואר יותר. על בית זה גאוותו, אבל הסיכונים הכלכליים הופכים לאסון.

ילדי הסתיו, בימוי: איתן גפני (מחוץ לתחרות)

סרטו השני של איתן גפני, אחרי סרט הזומבים ״בשר תותחים״. בשנה שעברה הוצג בפסטיבל ״ג׳רוזלם״, שהתרחש כולו ביום כיפור, ועכשיו מגיע הסרט הזה, שעוסק בעולה חדשה לישראל, בסתיו 1973, שמגלה כי המציאות אינה בדיוק כמו שקיוותה שתהיה. בערב יום כיפור היא תגלה לחרדתה כי יש סכנה אמיתית באוויר שמאיימת להביא מוות וחורבן אל האידיליה הקיבוצית. מה שמתחיל כמסע של כיף וחגיגת הנעורים, הופך במהרה לסיוט קטלני ומאיים שיעניק משמעות חדשה ומחרידה ליום הכיפורים של שנת 1973. נוכחות שמו מייקל איירונסייד (ההוא מ״זכרון גורלי״ ו״גברים בחלל״) על הפוסטר מסקרנת במיוחד.

״ילדי הסתיו״ של איתן גפני

״ילדי הסתיו״ של איתן גפני

״מיומנו של צלם חתונות״. במאי: נדב לפיד (מחוץ לתחרות)

גם הסרט הזה מגיע לירושלים מבכורתו בפסטיבל קאן, במסגרת שבוע המבקרים. כתבתי מעט על האטיוד הגודארי של לפיד כאן. את הסרט ערכה אמו של הבמאי, ערה לפיד, שגם ערכה את סרטו של איתן גרין. ועוד רגע נפגוש אותה שוב.

הרהורים ראשוניים:

זה שהסרט החדש של רמה בורשטיין לא שם, האם זה אומר שהוא כבר התקבל לפסטיבל ונציה ולא רוצים שידור חוזר למקרה ״למלא את החלל״, שהיה צריך לפרוש מפסטיבל ירושלים למען ונציה?

סרטים כל כך ירושלמיים כמו ״ישמח חתני״ ו״לב שקט מאוד״ לא בפסטיבל. למה?

״הפורצת״ של הגר בן-אשר לא בתחרות. מה נסיק מזה? בדרך לחיפה? בדרך ללוקרנו? בדרך לוונציה?

והכי משונה: איפה ״סופת חול״ של עילית זקצר? הוא כבר זכה בסאנדאנס והוקרן בברלין, אז הקרנה בירושלים לא תמנע ממנו להתקבל לאף פסטיבל אחר. האם הוא מובטח לחיפה?

תחרות ון ליר לקולנוע ישראלי תיעודי

שבעה סרטים יתחרו על הפרס הראשון בסך 35,000 שקלים ועל פרס הבימוי בסך 20,000 שקלים. בין הסרטים תמצאו את הפרויקט על בית״ר ירושלים, דכבר זכהלתמיכה מסאנדאנס ופסטיבל טרייבקה ועשה כותרות בתקשורת האנגלית.

אח שלי גיבור”. במאי: יונתן ניר

צעירים ישראלים בעלי תסמונת דאון יוצאים עם אחיהם ה”רגילים” לטיול תרמילאים בצפון הודו. המוזיקה המקורית היא מאת אהוד בנאי.

בן גוריון, אפילוג“. במאי: יריב מוזר

עמוק בארכיון נמצאו גלגלי פילם 35 מ”מ של ראיון מצולם בן 6 שעות שמעולם לא הוקרן עם דוד בן-גוריון. השנה היא 1968, בן-גוריון בן 82, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות הממשלה. בעשור זה, מצא עצמו דוד בן-גוריון מחוץ למערכת הפוליטית של ישראל. הוא חי בבדידות, בביתו שבשדה בוקר, מתבונן מבחוץ על היישוב והמדינה, עורך לעצמו חשבון נפש ומביע דעתו על המתרחש סביבו ועל עתידה של המדינה. לנוכח התקופה הקרובה המזמנת החלטות הרות גורל לעתידה של מדינת ישראל, יש בחזונו של בן-גוריון, השקפה ברורה ומפתיעה ביחס למציאות היום. על הסרט חתונה יעל פרלוב כשותפה להפקה ואני סקרן האם הסרט הזה מתכתב איכשהו עם ״42:6״, הביוגרפיה הקולנועית הניסיונית שביים פרלוב על בן-גוריון.

גן ילדים“. במאים: ערה וחיים לפיד

אני מניח שבבית משפחת לפיד, הוריו של נדב לפיד, השם ״הגננת״ כבר היה תפוס, וכך הם נשארו עם השם ״גן ילדים״. הסופר חיים לפיד והעורכת ערה לפיד (שערכה את סרטיהם של איתן גרין ושל בנה נדב לפיד הוצגים מחוץ לתחרות העלילתית) עוקבים אחר מה שעלה בגורלה של הגננת מרמת השרון שב-1992 הואשה בהתעללות בילדי הגן, שהתבררו אחר כך כהאשמות שווא, שהרסו את חייה.

דימונה טוויסט“. במאית: מיכל אביעד

סיפור חייהן של שבע נשים מצפון אפריקה שעלו עם משפחותיהם לארץ והתיישבו בדימונה בשנותיה הראשונות, שנות החמישים.

הקרב האחרון של פפה“. במאי: מיכאל אללו

פפה אללו (69) ממנהיגי השמאל-החילוני בירושלים רץ לראשות העיר כשהוא יודע שסיכוייו נמוכים. בנו של פפה עושה עליו סרט.

טהורה לעד“. במאית: מאיה זינשטיין

סרטה של מאיה זינשטייןכבר עשה כותרות בעולם אחרי שקיבל מענקים ממכון סאנדאנס ופסטיבל טרייבקה ויצא למסע גיוס כספים מוצלח. זינשטיין תיעדה בזמן אמת את עונת הכדורגל של 2013, בה הגיעו שני שחקנים מוסלמים מצ׳צ׳ניה לבית״ר ירושלים בבעלות גאידמק, וארגון האוהדים הגזעני של הקבוצה יצא מדעתו. כאן תוכלו לראות קטע מהסרט.

פוטו פרג'”. במאי: קובי פרג’

אני לא משתגע על סרטים של שחקנים ידועים על משפחתם, נשמע קצת יהיר, אבל כשהשחקן הוא קובי פרג׳ מ״הפיג׳מות״ ומשפחתו היא בעלת המותג המיתולוגי ״פוטו פרג׳״ זה נראה מתבקש ובלתי נמנע. פרג׳ יוצא לפתור את חידת התפוררות משפחתו, סיפור מצולם על משפחה מצלמת.

אל תוך הרשת האפלה, בימוי: צחי שיף, דוקי דרור (מחוץ לתחרות)

מסע תיעודי החושף את הסכנות והזוועות, מצד אחד, ואת הרעיונות המהפכניים, מצד שני, שנוצרים מתחת למעטפת האנונימיות האינטרנטית, ברשת האפלה.

 

תחרות ון ליר לסרט הקצר

עלילתי

“Remove Tag”, אמרי דקל-קדוש (סם שפיגל). עומר עוקב אחרי חברתו לשעבר במסיבה בה היא מבלה עם בן זוגה החדש. תוך שהוא בוחן את הגבולות בין קרוב לרחוק, הוא מאבד שליטה ונאלץ להתמודד עם ההבנה הכואבת שעל אף אהבתו הגדולה אליה, היא איננה רוצה בו עוד.

אימא של איה“, לי נחושתן (אוניברסיטת תל אביב). נעמי ואיה, אם ובת החיות יחד תחת קורת גג אחת. כשגבר חדש נכנס לחייה של איה, נעמי תעשה הכול כדי למנוע מבתה לעזוב את הבית.

זאב מבוית“, אלעד י. פרימו (בית ברל). יעקב נלחם לשמר את גן העדן הפשוט שיצר לו ולבתו במושב, עיוור לכך שהוא עצמו מוביל להרס גדול אף יותר.

לבד“, ענת מלץ (סרט עצמאי). רונה בת השנתיים עדה לתהליך הגירושין שעוברים הוריה.

מבורכת”, פראג בנבניסטי (סם שפיגל). זוהרה היא הכבשה השחורה במשפחה מרוקאית המנוהלת על ידי נשים. ביום ההכנות לטקס החינה של אחותה הקטנה והמוצלחת ממנה, זוהרה מחליטה לגנוב את הברכה המשפחתית לזיווג ומזל שניתנת בדרך כלל לכלה המיועדת.

מושקי”, עליזה חנוביץ’ (סם שפיגל). מושקי ושרי הן דתיות, עולות חדשות. כשמושקי נתקלת בבעיה רפואית מביכה, היא נאלצת להתוודות בפני שרי על החיים הכפולים שלה ולהעמיד את החברות שלהן במבחן. כתבנו על הסרט כאן.

סונטה“, סברין חורי (אוניברסיטת תל אביב). רקדנית סלסה ערבייה נמצאת בזוגיות עם רקדן יהודי. ההופעה הבאה שלהם מתוכננת להתקיים בהתנחלות, אך את הפרט הזה היא מדחיקה עד שהלהקה מגיעה למחסום.

סרט קיץ”, עמרי לוקאס (אוניברסיטת תל אביב). אשדוד, קיץ, חם מאד, הים מזוהם, אחר הצהריים אחד, אמא ובן.

עם הפנים לקיר”, אלמורק דוידיאן (עצמאי). סורני לא מוכנה להשלים עם העובדה שמשפחתה עברה לישראל.

“שבתון”, משה רוזנטל (עצמאי). מאיר, מורה להיסטוריה בשנת שבתון, נמלט מחיק משפחתו מרובת הנשים אל רחובותיה הריקים של חולון. מפגש מקרי עם תלמידיו לשעבר מעורר אותו רגשית וסוחף אותו ללילה של מרד נעורים ואחווה גברית.

שלא יגמר לי הלילה“, זיו ממון (מנשר). אליה בהריון אבל זה עניין זמני.

שן כריש“, אורן גרנר (עצמאי). לאחר שנים של נתק אורה מצטרפת אל בתה טלי לסדנת מודעות בלב המדבר בניסיון להתקרב אליה.

תיעודי

בית האילמת“, תמר קיי (סם שפיגל). בחברון ישנו בניין שננטש על ידי דייריו הפלסטינים, המכונה “בית האילמת”. בבניין נותרו להתגורר סאהר החירשת, יחד עם בנה היחיד בן ה-8, יוסוף. הסרט הזה כבר זכ בפרסים בינלאומיים רבים, כולל אחד בפסטיבל דוקאביב האחרון. כתבנו עליו כאן.

הסוף של אבא שלי“, אביבה צימרמן (אוניברסיטת תל אביב). אביה של אביבה התאבד חמישה חודשים לפני שהיא חגגה בת מצווה, מאז נהגה לחלום שהוא זייף את מותו כי מעולם לא ראתה את הגופה.

טייק 3″, איילת בכר (עצמאי). פליט פלסטיני חוזר ב-1969 לביקור בכפרו ההרוס ליד רמלה ומצולם לסרט תיעודי ישראלי. שלושים שנים מאוחר יותר, בסרט תיעודי אחר, פליט שוב מבקר בכפרו. בצירוף מקרים מדהים, מדובר באותו אדם. האם ניתן יהיה לצלם את סצנת השיבה בפעם השלישית?

אנימציה

״La Femme Qui Cherche״, רננה אלדור (בצלאל). מסע בלשי לגילוי דמות נשית חבויה, מעין “אם קדמונית” בהשראת סבתה של האמנית וזיכרונותיה מעיר הולדתה אוראן שבאלג’יריה.

אולי רק ציפורי מסע יודעות“, דפנה אוודיש (בצלאל). גיבורי הסרט הם אנשים-ציפורים, כאלו שעפו הרחק ממקום הולדתם. בסרט, שעשוי שילוב של אנימציה ווידיאו מודפס, שזורים סיפוריהם השונים כל כך, כאשר מה שמשותף לכולם הוא העובדה ששורשיהם נטועים בו זמנית בשני מקומות רחוקים.

בסימן טוב“, טליה סבתו (ספיר). יפה, אלמנה בשנות החמישים לחייה, מרגישה יום אחד שמשהו מתרחש בתוך בטנה. הגילוי מערער את חייה השלווים ומעמת אותה מול יש ואין, מציאות וחלום.

הום“, דמיטרי ידרוב (בצלאל). יחסים בין רודף לנרדף שמתחילים בנץ וארנב מתגלגלים באלימותם לאורך ההיסטוריה עד מלחמת העולם השנייה וטיבט, שם הם מקבלים הזדמנות מנזיר להפסיק את המרדף האלים.

כמה רחוק, לא רחוק“, מיכל ואורי קרנות (עצמאי). מסע ויזואלי המאתגר שייכות אוניברסלית של בני אדם ללא גבולות, בזמנים בהם שנאת זרים, לאומנות וגזענות מרימים את ראשם.

ראש”, סתיו לוי (בצלאל). גבר עגום וקירח עומד על שפת הים ומחליט להיפטר מראשו, אמנם להחלטתו השלכות מצערות.

חבר שלי, יניבבימוי: מעיין שוורץ, מכללת ספיר (מחוץ לתחרות)
יניב, 28, גר בקרית אתא עם הוריו. עם השנים הוא רואה כיצד חבריו הטובים עוזבים את הקריות, את אחותו הקטנה מתחתנת ועוזבת את הבית, את הקולגות שלו לקופירייטינג גדלים ופורחים בת”א, ורק הוא נשאר בבית, לבד, עם ההורים.

כמו פרח לוטוס בימוי אליה שוורץ, מנשר לאמנות (מחוץ לתחרות)
סיפור על חמלה ועיוורון בתוך משפחה מפורקת,  נגלה מנקודת מבטה החולמנית של ילדה בת 10.

נושאים: בשוטף

4 תגובות ל - “סרטים ישראליים בפסטיבל ירושלים: קולירין, ברגמן, יעיש ופולונסקי בתחרות העלילתית; בית״ר ירושלים, פוטו פרג׳ ופפה אללו בתחרות התיעודית”

  1. Spartak 8 יוני 2016 ב - 1:53 קישור ישיר

    כן, חלק מההיעדרויות הן די מפתיעות, מצד שני בשנים האחרונות התחרות הרשמית בירושלים צומצמה ל6-7 סרטים בלבד (ב2012 היו צריכים להיות 9), כאשר אפילו סרטו הראוי בהחלט (ראיתי היום בפסטיבל דרום) של איתן גרין הודר ל”מחוץ לתחרות”. אבל צריך גם לזכור, בשנה שעברה הסרט עם הפרופיל הכי גבוה על הנייר, “ארץ פצוע”, הוסף ברגע האחרון, אז אולי יהיו עוד הפתעות.

  2. רונה 8 יוני 2016 ב - 12:13 קישור ישיר

    לא אוהבת את הבחירה בסרטים הללו לתחרות! היכן הפורצת, לעבור את הקיר, וברש! היכן הנשים קיבינימאט!

    • אור 8 יוני 2016 ב - 13:00 קישור ישיר

      ברש הוקרן בפסטיבל חיפה ויוצא להקרנות מסחריות לפני הפסטיבל.
      בנוסף, יכול להיות ש”הפורצת” ו”לעבור את הקיר” לא הוגשו לתחרות מלכתחילה.

  3. Shai 8 יוני 2016 ב - 20:08 קישור ישיר

    על הסרט חתונה יעל פרלוב…= על הסרט חתומה יעל פרלוב…


השאירו תגובה ל - רונה