״אני לא מדאם בובארי״, סרט סיני בפריים עגול

נובמבר מתחיל ואני מבחין שהוא מפוצץ באירועים שכדאי מאוד לשים לב אליהם. אז, פתחו יומנים:

2.11 (מחר)

ערב לזכרה של שנטל אקרמן בסינמטק תל אביב. חן שיינברג עורך אירוע במלאת שנה למותה של שנטל אקרמן, ויארח את אחותה של הבמאית, סילביאן אקרמן, ואת בת דודתה, אסתר אורנר. יוקרן הסרט התיעודי האדיר שעשתה אקרמן על פינה באוש ב-1983.

3.11 (מחרתיים)

 ערב השקה ומחווה לספרו של שמי זרחין, ״ההגדה של לילסדה״. אני מנחה שיחה עם זרחין ועם עודד וולקשטיין, עורך הספר, ועם תום שובל. 20:00, בית אבי חי בירושלים. על הספר מאתגר ההגדרות והסיווגים – חציו עיון, חציו פרוזה – כולל קטעים מתוכו, כתבנו בהרחבה כאן.

7.11

פתיחת שבוע הקולנוע הקוריאני בסינמטקים. הקרנה של ארבעה סרטים קוריאניים לא הכי חדשים, אבל סרט הפתיחה הוא המותחן ״יום קשה״, שכדאי לכם מאוד לראות.

14.11

״או-לה-לה״, פסטיבל הקומדיות הצרפתיות השני מתחיל. הרעיון של מפיצת הסרטים קרולין בונה לייסד פסטיבל המוקדש לקומדיות צרפתיות (סוגה קולנועית שמיליוני צרפתים מתמוגגים ממנה ושאר העולם לא מבין במה מדובר) חוזר במהדורה שניה שמתרחבת השנה מעבר לסינמטקים הישר אל אולמות הקולנוע המסחריים. ואכן, בשנים האחרונות קומדיות צרפתיות כמו ״למה זה מגיע לי״ ו״שעה של שקט״ מצליחות בישראל. הפסטיבל ייפתח ב״לחזור לגור עם אמא״ של אריק לאבאן ויינעל עם ״להתאהב מעל הראש״ של לורן טיראר. לאבאן ויטראר יגיעו שניהם לפסטיבל. את סרטיו של טיראר, אני מודה, אני מוצא מאוד סימפטיים, אז לזה אני מצפה.

״היום המאושר בחייו של אולי מאקי״ שחור-לבן מפינלנד

24.11

פסטיבל סרטים בערבה.

אני מודה, לפעמים אני מבין דברים ממש לאט. לפעמים אני קטן אמונה. ולראיה, פסטיבל סרטים בערבה, המיזם שהשיק המפיק והבמאי אייל שיראי לפני ארבע שנים במושב צוקים, אי שם באמצע שום מקום בין ים המלח לאילת. זה התחיל כמעין סניף של פסטיבל חיפה ומעבר להברקה תיירותית – לראות סרטים במדבר מתחת לכיפת השמיים, באמצע החורף – לא ממש קלטתי את הערך הקולנועי של הפרויקט. אבל משנה לשנה הוא גדל, ופתאום התחילו להגיע אליו אורחים מעניינים עם סרטים מוצלחים ומדוברים. ועכשיו, בשנה החמישית המיני-פסטיבל הזה – שמציג שני סרטים ביום, אחרי שהשמש שוקעת – כבר נמשך עשרה ימים ומציג 22 סרטים באורך מלא, והוא גדוש בהפתעות. אומר זאת כך: אם הפסדתם את הפסטיבלים בירושלים ובחיפה, הפסטיבל הזה סוגר לכם את הפינה עם המיטב מתוך שניהם. אתן לכם דוגמה: בפסטיבל קאן האחרון הוקרנו שני סרטים רומניים, של שני בכירי הבמאים הרומניים של הרגע: ״סיירנבאדה״ של כריסטי פויו ו״בגרות״ של כריסטיאן מונג׳ו. בישראל, הסרט של פויו הוקרן בירושלים והסרט של מונג׳ו הוקרן בחיפה. ועכשיו בפסטיבל בערבה, שניהם יוקרנו יחד, ממש כמו שהיה בקאן. זאת ועוד: כריסטיאן מונג׳ו גם יגיע ארצה ויהיה אורח הפסטיבל לכבוד הקרנת סרטו (שאמור להיות מופץ מסחרית על ידי קולנוע לב בקרוב). עוד היילייטס מפסטיבלי העונה החולפת: ״מסע אל החוף״, של קיושי קורוסאווה, שהסתובב החודש בין הסינמטקים במסגרת הפסטיבל היפני של סינמטק חולון; ״אקווריוס״ הברזליאי, שהיה בפסטיבל ירושלים (וגם הבמאי שלו, קלבר מנדוסה פיליו, יגיע לפסטיבל), ״דרורים״ האיסלנדי, שהיה בירושלים, אחד הסרטים הכי מדכאים שראיתי השנה (לא ששני האחרים היו מלאי אושר), שגם הבמאי שלו יגיע לפסטיבל. ״חיי כקישוא״, סרט האנימציה השוויצרי שזכה השנה באנסי והוצג כבר בחיפה ובאירוע האנימציה של ירושלים השבוע; ״הצב האדום״, הפקה של סטודיו ג׳יבלי עם במאי הולנדי, שהוקרן בירושלים; ו״הסטודנט״, הסרט הרוסי שהסעיר את פסטיבל חיפה (ויוקרן בחודש הבא גם בפסטיבל הקולנוע הרוסי של תיאטרון גשר, שם מוצגת ההצגה ״קדוש מעונה״ עליו מבוסס הסרט); ולבסוף, אל תחמיצו את ״עניינים אישיים״ הנפלא של מהא חאג׳, שזכה בפסטיבל חיפה ושיוקרן בערבה רגע לפני שייפתח את פסטיבל ״שבוע של במאיות״ בסינמטק תל אביב בדצמבר ולפני הפצתו המסחרית בינואר.

אבל השנה הפסטיבל, שאת סרטיו ליקטו עדנה ודן פיינרו, לא רק יסתפק בהצגת מיטב הפסטיבלים הישראליים האחרים, אלא יציג גם כמה בכורות ישראליות לסרטי הפסטיבלים המדוברים של העונה, ובראשם ״היום המאושר בחייו של אולי מאקי״, הסרט הפיני שזכה בפרס הראשון במסגרת ״מבט מסוים״ בקאן השנה (שם הוא התמודד מול ״עניינים אישיים״ ו״מעבר לערים ולגבעות״), ו״אני לא מדאם בובארי״ של הבמאי הסיני (שימו לב, יש אחד פיני ואחד סיני) פנג שיאוגנג, שצילם את סרטו בפריים עגול ושזכה לפני כחודש בפסטיבל סן סבסטיאן, ויהיה סרט הפתיחה של הפסטיבל ב-24.11.

ולבסוף, הפסטיבל המדברי מציג סרטים מדבריים: ״סופת חול״, נציג ישראל לאוסקר; ו״אוונטי פופולו״, בעותק חדש ומשופץ לקראת חגיגת יום ההולדת ה-30 לסרט של רפי בוקאי.

כל הסרטים והפרטים כאן.

ציוץ