פודקאסט קולנוע #117: למה כל כך הרבה אנשים פתאום שונאים את ״לה לה לנד״?
״לה לה לנד״. מתוק מדי?
האזינו לפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. והשבוע: ספיישל ״לה לה לנד״ לכבוד האוסקרים. לחצו על הנגן או הורידו כאן
ביום ראשון בלילה ״לה לה לנד״ צפוי לסחוף את האוסקרים. וכמעט תמיד כשיש סרט שפתאום מושך אליו תשומת לב והופך לתופעה, מגיע הגל השני של אלה ששנאו אותו. ואם לא שנאו, אז לפחות לא ממש מבינים על מה כל המהומה. לפעמים זו בעיה של ציפיות: מי שמגיע לסרט אחרי שהוא שמע עליו כל כך הרבה, ועם הפרסים והמועמדויות והפארודיות והמערכונים, יכול להיות שמגיע עם ציפיות שקשה לעמוד בהן.
בכל שנה יש את הסרט האחד הזה, האירוע, שמתלקחות סביבו מחלוקות. לפני שנה זה היה ״האיש שנולד מחדש״, לפני כן ״בירדמן״, ״כוח משיכה״, ״בין כוכבים״. וככל שהסרט גדול יותר בהצלחתו, כך הווליום של הוויכוחים גבוה יותר: זוכרים מה הלך סביב ״טיטאניק״ ו״אוואטר״?
אז השנה זה ״לה לה לנד״. זה כבר הפרס שלו. לא ״אור ירח״ ולא ״מאחורי המספרים״ עשו את זה. אולי קצת ״מנצ׳סטר ליד הים״, אבל ״לה לה לנד״ מושך חיבוקים מצד אחד, ורשפי אש מצד שני.
אז השבוע בתוכנית שלי ברדיו הקצה אירגנתי לנו תגרת רחוב קטנה. ההומאז׳ שלי לראמבל של ״סיפור הפרברים״. ביקשתי מנתן דטנר, רונית כפיר, יורם הוניג, שירי צור ושאולי מלמד שישתפו אותי בטענות שיש להם כלפי ״לה לה לנד״, וגייסתי לעזרתי את עידן אלתרמן – שכמוני, ממש אהב את הסרט – כדי לנסות להשיב להם. כמובן שאי אפשר באמת לשכנע מישהו שלא אוהב סרט שהוא טועה ולגרום לו בעצם לאהוב את הסרט, ולפעמים כל ניסיון להסבר רציונלי הוא סתם כיסוי לאיזו תחושת בטן אמוציונלית שהסרט מעורר או שלא מעורר בנו, אבל איזה ויכוח כיפי. הוא בעיקר ממחיש, אני חושב, איך אפשר לראות סרט מכל כך הרבה זוויות שונות, ואיך אפשר לפרש, לפענח, לבקר כל יצירה על פי השקפת עולמנו והסיטואציה שבה אנחנו נמצאים.
בהכנה לתוכנית, הקלטתי שבעה דוברים, בתוכנית עצמה הספקתי להשמיע רק ארבעה. הנה נימוקי שלושת המתנגדים והמתנגדות האחרים: שאולי מלמד, נאווה נאי והאזרחית נ׳, שהעדיפה להישאר בעילום שם.
================
תזכורת: זה מה שחשבתי על ״לה לה לנד״.
==============
ותזכורת מלפני שלושה שבועות: התוכנית בה השמעתי את כל המועמדים בקוגוריית הפסקול והשיר. כולל ג׳סטין טימברלייק, ג׳סטין הורביץ, ג׳סטין פול וסטינג:
סביב "בין כוכבים" לא הייתה מחלוקת. הוא למעשה נחשב לאחד מסרטי המדע בדיוני היותר טובים של השנים האחרונות. אמנם היו ביקורות מעורבות על החצי שעה האחרונה שלו, אבל מלבד זאת, הוא נחשב לסרט טוב (ואני תומך בכך. זה סרט מצוין עם סיום חלש ).
מה שכן, "לה לה לנד", "כח משיכה ", "טיטאניק", "אווטאר", "בירדמן" ו"האיש שנולד מחדש" הם דוגמאות מובהקות לסרטים מפלגי קהל. אישית, אני חושב שהם סרטים עם פן טכני משובח אבל בסך הכל, הם לא מספיק מעניינים ומרשימים.
אני באמת לא יודעת מי נותן את הדירוג – אבל הדירוג של 'לה לה לנד' הוא לא מתאים לסרט… הסרט היה שעמום טוטאלי
הוא היה הפגנה ויטרוזית של הוליווד ולא מעבר וניקרתי חצי מהסרט….
גם הקטע האחרון שהיה סוג של חלום/פנטזיה היא אולי יפה אבל לא מעבר לכך…
בעיני השחקנים גם לא היו מרשימים כל כך…
יכול להיות שעם שחקנים אחרים הייתי אומרת שזה היה סרט נהדר – לא יודעת… (גי גם העלילה של הדמות הראשית שעוברת מאודישן לאודישן לא היתה מאד מרשימה….)
לעומת זה הסרט 'מאיחורי המספרים' שהלכתי אליו כי לא היה לי מה לראות ועל הנייר (לא ראיתי טריילר של הסרט קודם..) היה פשוט מעניין מאד.
וממש לא ברור מדוע הוא זכה רק ב3 כוכבים.