הבוקר הוכרזו המועמדים לפרסי האקדמיה הבריטית (באפט"א), שעוזרים לנו למקד את המירוץ לאוסקר ובעיקר להסיר ממנו כמה סרטים שחשבנו שהם חזקים במירוץ אבל נחלשו:

סרט:

"קרא לי בשמך"

"צורת המים"

"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"

"שעה אפלה"

"דנקרק"

בימוי:

לוקה גואדניניו, "קרא לי בשמך"

גיירמו דל טורו, "צורת המים"

מרטין מקדונה, "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"

כריסטופר נולן, "דנקרק"

דני וילנב, "בלייד ראנר 2049"

בואו נעצור כאן ונבין מה קורה. ראשית, "העיתון" של ספילברג לא מועמד באף קטגוריה, "תברח" של ג'ורדן פיל מועמד רק על תסריט ושחקן (השחקן הראשי אנגלי) ו"ליידי בירד" של גרטה גרוויג מקבל מועמדויות רק על תסריט ושחקניות (השחקנית הראשית של "ליידי בירד" נתפסת בבריטניה כאירית, למרות שהיא ילידת ארצות הברית). שלושת הסרטים האלה, שהיו פייבוריטים לזכייה עד לא מזמן (ועדיין ככל הנראה יהיו מועמדים לאוסקר בקטגוריית הסרט המונה בין שמונה לעשרה מועמדים), סופית עזבו את המירוץ (אלא אם תהיה כאן הפתעה מאסיבית). כל מי שיגיד שהסרטים האלה אמריקאים מאוד ולכן פחות רלוונטיים למצביעים הבריטיים של הבאפט"א צודק מאוד, אבל המצביעים האלה הם כמות עצומה מבין מצביעי האוסקר. ובשנה שעברה "לה לה לנד", המאוד אמריקאי, זכה בפרס הסרט. הבאפט"א הוא כבר מזמן לא רק פרס פנים תעשייה בריטי, אלא פרס בינלאומי. למעשה, הבאפט"א הוא אחד מחזאי האוסקר הטובים ביותר. השאלה שתישאר פתוחה עד הרגע האחרון השנה תהיה האם בסופו של דבר, כפי שקרה בשנה שעברה עם "אור ירח", האקדמיה האמריקאית תתמקד בסרט פנים-אמריקאי ותתעלם מההפקות שיש להם זיקה בינלאומית. זה יתכן (בעיקר כי זה קרה לפני שנה), אבל זה לא ההימור המושכל.

"צורת המים" מוביל את הרשימה עם 12 מועמדויות ואחריו "שעה אפלה" ו"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" עם תשע מועמדויות (צריך לזכור ש"שלושה שלטים", למרות העלילה האמריקאית שלו, הוא קופרודוקציה בריטית עם ערוץ 4 ומאת במאי אנגלי עם שורשים איריים, ולכן הוא מועמד גם בקטגוריית הסרט הבריטי הטוב ביותר). "שעה אפלה" אכן מקבל סימפתיה מקומית בזכות הנושא (צ'רצ'יל), אבל צריך גם לשים לב שג'ו רייט, הבמאי, לא מועמד לבימוי, וזה מסגיר משהו על היחס המאופק לסרט. את מקומו ברשימת הבמאים תופס דני וילנב על "בלייד ראנר 2049" מה שגורם לי לאהוב את מצביעי הבאפט"א מאוד.

אם התחזית הזו נכונה ו"ליידי בירד" ו"תברח" אכן סיימו את מסע האוסקר שלהם, הרי שרשימת הבמאים באוסקר תהיה גברית ולבנה, שוב. הכינו את הסקנדלים.

הרשימה הזאת מראה שמה שקרה אתמול בגלובוס הזהב יאפיין את צורת המירוץ לאוסקר בחודשיים הקרובים: זה "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" נגד "צורת המים".

צריך גם להבין את האהדה הבריטית ל"קרא לי בשמך": הסרט מבוסס על תסריט מאת ג'יימס אייבורי. אייבורי הוא במאי אמריקאי במקור, אבל עבור הבריטים הוא אחד האנשים שבמשך שנים הגדירו את המושג "סרט בריטי" בזכות סרטיו "זכרונות אהבה מפירנצה" ו"שארית היום". אני משוכנע שאייבורי בן ה-85 יזכה בבאפט"א על התסריט המעובד, וככל הנראה גם באוסקר. אם כריסטופר פלאמר יזכה בפרס שחקן המשנה (והוא לא יזכה), הוא יהיה השחקן המבוגר ביותר שזכה – הוא בן 88. כריסטופר פלאמר בן ה-82 כבר היה השחקן המבוגר ביותר שזכה בבאפט"א (זה היה על "מתחילים").

הקרב הגדול בבאפט"א יהיה בקטגוריית השחקנית: סאלי הוקינס הבריטית בתפקיד הראשי בסרט של במאי מקסיקני ("צורת המים") או פרנסס מקדורמנד האמריקאית בסרט של במאי בריטי?

לרשימת המועמדים המלאה.

פרסי הבאפט"א יחולקו ב-18.2. השנה לראשונה תנחה את הטקס ג'ואנה לאמלי, אחרי פרישתו של סטיבן פריי, שהיה המנחה הקבוע של הטקס מזה שנים.

================

מוקדם יותר השבוע בחרה גילדת המפיקים האמריקאית (PGA) את המועמדים שלה לפרסי סיכום השנה. פרסי גילדת המפיקים רלוונטיים לנו כי הם מהווים (לרוב) אינדיקציה מצוינת לגבי הזוכים והמועמדים לאוסקר, בין השאר כי זו הגילדה היחידה שמשתמשת בשיטת הצבעה שזהה לזו של האוסקרים (פתקי הצבעה שבהם יש משקל לסדר הבחירה). וזו הגידלה היחידה שבוחרת למועמדיה עשרה סרטים ולא חמישה (בדומה לאוסקרים, שבהם יכולים להיות עד עשרה מועמדים ולא פחות מחמישה). השנה, בגלל שהיה תיקו, רשימת המועמדים מונה 11 סרטים:

המועמדים לפרסי גילדת המפיקים הם (על פי סדר א'-ב' של השם באנגלית):

"חולי אהבה"

"קרא לי בשמך"

"דנקרק"

"תברח"

"אני, טוניה"

"ליידי בירד"

"המשחק הגדול"

"העיתון"

"צורת המים"

"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"

"וונדר וומן"

אתם מרשים לי להמר ש"וונדר וומן", "אני טוניה" ו"המשחק הגדול" ייפלו בדרך אל האוסקרים וכל השאר יהיו מועמדים לאוסקר? יהיה גם מעניין לראות האם המצביעים הבריטיים באוסקר יצליחו להכניס פנימה את "שעה אפלה", שלא נמצא ברשימה הזאת.

===============

ביום ראשון הצביעו חברי אגודת המבקרים הלאומית (באמריקה) על סרטי השנה שלהם. מבחינת המסע אל האוסקר זו לא עמותה שנותנת אינדיקציה אמינה במיוחד, והם מספיק עצמאיים ואמיצים כדי לפעמים לבחור דברים שבכלל לא קשורים לאוסקרים (הם בחרו ב"שלום לשפה" של גודאר לפני כמה שנים). רק מה: הם בחרו בשנה שעברה ב"אור ירח" כסרט השנה, ומה שנראה בזמן אמת כבחירה איכותית ואידיוסינקרטית התגלה כתחזית למה שקרה לבסוף באוסקר. השנה חברי האגודה הלאומית של מבקרי הקולנוע ממש התלהבו מ"ליידי בירד", שזכה בפרס הסרט, פרס הבימוי, פרס התסריט (שניהם לגרטה גרוויג) ופרס שחקנית המשנה. ועכשיו נצטרך להתלבט האם "ליידי בירד" הוא פשוט חביב המבקרים השנה, או שמבקרי הקולנוע שוב יצליחו לחזות את המהפך הגדול שהולך לקרות באוסקר. אם מישהו יתחיל לקדם באוסקרים קמפיין למען "ליידי בירד" על בסיס העובדה שזה יהיה נכון השנה לתת אוסקר לסרט שביימה אישה – זה יכול לקרות. אבל המועמדים לבאפט"א מוכיחים שמחוץ לאמריקה אין לקמפיין הזה אחיזה מצד שאר חברי האקדמיה (והאקדמיה צמחה מאוד בשנתיים האחרונות עם כמות נכבדת של מצביעים לא אמריקאיים).

ציוץ