במועדון זאפה בתל אביב מתחיל עכשיו (17:30) טקס פרסי אופיר לשנת 2022. הנה רשימת המועמדויות, והנה התחזית שלי לזוכים. ועכשיו נעבור לדיווח חי של הפרסים עצמם.

מתחילים:

שיר הפתיחה של עוז זהבי לטקס מפתיע לטובה: הוא אשכרה שר על סרטי השנה, ולא על סרטים מלפני 40 שנה (יובל שרף ותיקי דיין מצטרפות).

שחקנית משנה:

הזוכה: ג'ואנה סעיד, "סינמה סבאיא"

תזכורת: פרסי המשחק לעיתים קרובות מוענקות לדמות בלתי נשכחת לא פחות מאשר לשחקנית שגילמה אותה.

שאלה: למה בווידיאו המועמדויות רואים את השחקניות מדברות, אבל בלי סאונד? זה גם משונה וגם תמוה.

שחקן משנה:

שמואל וילוז'ני, "הדרך לאילת"

נאום התודה של וילוז'ני הסתיים במילים ראויות לחודש אלול: "שנה טובה חג שמח, סליחה ומחילה אם פגעתי במישהו".

ועכשיו אני מבין ששמות המועמדים מסודרים לפני סדר א'-ב', אבל לפי שם פרטי. מה קורה כאן?

נפתלי אלטר, שזכה לפני 30 שנה על המוזיקה ל"החיים על פי אגפא", עם פרס המוזיקה.

מוזיקה:

"קריוקי", גל לב וליאור פרלה

האמת, טקס סביב שולחנות במועדון לילה, הוא בול מה שנכון במידותיו לקולנוע הישראלי (לפחות במודל 2022).

חבל שאין פרס לשיר מקורי. בשנה שבה יש מינימום חמישה שירים מקוריים, כדאי.

פסקול:

"קריוקי", ויטלי גרינשפן, אבי מזרחי

(אני מניח שהכוונה כאן היא לעיצוב פסקול).

אוקיי, אנחנו מתחילים להבין לאן הרוח נושבת. אם חברי האקדמיה אהבו את המוזיקה ואת המיקס, כנראה שממש אהבתם את הסרט.

עיצוב תלבושות:

"סינמה סבאיא", רייצ'ל בן דהן

איפור:

"סבוי", רונית דוגו ארביב

ליהוק:

"סינמה סבאיא", עמנואל מאייר

מוצדק. ללהק תשעה תפקידים ראשיים שמופיעים במאה אחוז מהזמן על המסך.

עיצוב אמנותי:

"סבוי", שקד נאור

סרט קצר:

"מכתב לחזיר". בימוי: טל קנטור

"זו הפעם הראשונה שסרט אנימציה זוכה בקטגוריה הזאת", אומרת קנטור על הבמה.

מחווה לאנשי הקולנוע שהלכו לעולמם. וביניהם: פרוספר פריינטה, אופליה שטראל, נועם וייסמן, הרב אורי זהר. אורי קליין, צביקה פיק, מיכה שרפשטיין, רוני יעקב, גיל אלקבץ. כל הכבוד להפקה שהכניסה את יעקב ואלקבץ, שהלכו לעולמם ממש לאחרונה. בנו של רוני יעקב, הצלם בועז יהונתן יעקב, בעוד רגע יהיה מועמד לפרס על צילום "בתולים".

והוא גם יזכה:

צילום:

"בתולים", בועז יהונתן יעקב

זכייה מפתיעה ונהדרת. זו זכייה ראשונה של יעקב אחרי שש מועמדויות (בין השאר ל"עג'מי").

עריכה:

"סבוי", נילי פלר, שאולי מלמד

זכרו את המדגם שלי: מאז עלייתו של "סבוי" בבתי הקולנוע ובכאן11 המצביעים גילו אותו והאהבה אליו עצומה. כמות אנשי המדגם שאמרו לי שהם רצו להצביע ל"סבוי" גרמה לי לחשוב שהסרט היה אולי יכול לזכות, אם רק היה מועמד.

תסריט:

מיכל ויניק, "ולריה מתחתנת"

(הפסקה ארוכה להענקת פרס מפעל חיים ללינה צ'פלין ונאום של שר התרבות, חילי טרופר. ועכשיו חזרה לפרסים. ישר לפרס השחקנית על שם דאנה איבגי).

שחקנית:

ריטה שוקרון, "קריוקי"

(אוקיי, את זה פספסתי במדגם ובתחזית. הייתי בטוח שדאנה איבגי תזכה).

זו המועמדות הראשונה והזכייה הראשונה של שוקרון בפרס.

עוז זהבי מציין 25 שנה ל"עפולה אקספרס", בהפקת יו"ר האקדמיה הנוכחי. זה אמנם לא אחד הסרטים הישראליים המצליחים בכל הזמנים, כפי שנאמר על הבמה (לחברת נורמה הפקות היו הצלחות גדולות מזה פי כמה), אבל הוא בהחלט שלט בטקס פרסי אופיר של 1997.

שחקן:

ששון גבאי, "קריוקי"

זה פרס אופיר הרביעי של גבאי.

בסוף הנאום שלו גבאי אומר תודה מיוחדת לאבי טולדנו. הנה הסבר: השיר שגבאי שר בקריוקי בסרט הוא "מה חשוב עכשיו" של טולדנו.

בימוי:

אורית פוקס רותם, "סינמה סבאיא"

וואו! הפתעה ענקית! "סינמה סבאיא" צולם ב-12 ימי צילום. שאלו אותי בפייסבוק לפי כמה ימים למי אני הייתי מצביע אם הייתי חבר אקדמיה. עניתי ל"סינמה סבאיא".

סרט תיעודי קצר:

"בת האמן", מרגריטה לינטון

סרט תיעודי ארוך:

"מחברות שחורות", שלומי אלקבץ

(מי שליהק את יעל אבקסיס להגשת הפרס היה בעל חושים חדים. אבקסיס שיחקה בסרטים של האלקבצים והקריאה בקולה קטעים מיומנה של רונית אלקבץ בסרט).

עוז זהבי שוב ושוב אומר שהסרט הזוכה ייצג את ישראל באוסקר, זה לא מגדיל את הטקס, זה מקטין אותו. זה הופך את פרסי אופיר לסתם קדם-אירוויזיון ולא לאירוע בפני עצמו. ועכשיו – כי מסורת משובחת לא במהרה מגיעה לסיומה – מגיע יו"ר מפעל הפיס כדי להרוג את הערב (והאיש לא מצליח לקרוא את החדר בשיט). למה זה עדיין ממשיך?

הסרט הטוב ביותר:

"סינמה סבאיא"

הפתעה ענקית! הסרט הטוב אכן זכה. המדגם שלי לא זיהה את זה בא, ובזאת שנת 2022 מצטרפת ל-2010 כשתי השנים מתוך 19 שבהם לא הצלחתי לזהות מי יזכה. ולכן במקום ספוילר, קיבלנו טוויסט משגע.

Fun fact: המפיקים של "סינמה סבאיא" הם גם המפיקים של "לשחרר את שולי".

יאללה, שעתיים בול. עבר בשלום. אפשר לוותר על לתת לאנשים שהם לא קומיקאים לנסות לספר בדיחות. זה שוב ושוב התרסק על רצפת הזאפה.

ציוץ