מדגם פרסי אופיר 2022: "קריוקי" מוביל מירוץ מאוד-מאוד צמוד
ההצבעה לפרסי אופיר ננעלה היום ב-12:00, ועכשיו אנשי האקדמיה הישראלית לקולנוע (וטלוויזיה) מרטיבים את האגודל על הלשון, סופרים את הקולות ומכינים את שמות הזוכים במעטפות לקראת הטקס בזעיר אנפין שיתקיים ביום ראשון הקרוב (18.9) במועדון זאפה תל אביב. הטקס יתחיל ב-17:30 עם שידור חי במאקו, ושידור לא-חי ב-23:22 בקשת. אבל אם אתם רוצים לדעת מה אני חושב שיקרה שם ביום ראשון, קפצו פנימה.
בתחילת עונת הקרנות האקדמיה השנה בפגשתי בלובי הסינמטק את יו"ר האקדמיה, אסף אמיר. הוא ביקש ממני השנה לא לעשות מדגם. צחקתי, כי הייתי בטוח שהוא מתלוצץ, ואמרתי לו שזו בקשה לא הגיונית. מכל הדברים הפגומים בשיטות העבודה של ניהול פרס אופיר, דווקא עם המדגם שלי יש לו בעיה? וחוץ מזה, שאלתי אותו, איזו בעיה יכולה להיות לו עם קצת יחסי ציבור ופרסום חינם לפני הטקס? עושה רושם שלאף אחד כבר לא באמת אכפת מטקס פרסי אופיר, והאמת שגם לי כבר די נשבר מהם, אבל יש בי חיבה מושרשת לתחרויות קולנוע. זה ענף הספורט היחיד שאני מושקע בו. אז למה שליו"ר תהיה בעיה עם קצת תשומת לב מצד התקשורת ויחסי ציבור? "אני לא צריך יחסי ציבור", הוא ענה לי. שזו תשובה משונה – כי בשביל מה בכלל האקדמיה קיימת אם לא כדי להעניק דחיפה תקשורתית וציבורית לסרטי הקולנוע הישראליים? הרי זה הסעיף שממנו מקבלת האקדמיה את התקציב שלה ממועצת הקולנוע – שיווק הקולנוע הישראלי (אני לא יודע מה קרה בתקציבים של שנות הקורונה, אבל בתקציבי הקולנוע של סוף העשור הקודם האקדמיה קיבלה ממשרד התרבות 600,000 שקל כדי לשווק את הקולנוע הישראלי). הרי בבוא העת להגיש למועצת הקולנוע את תיק הסיכום השנתי של עבודת האקדמיה לקבלת התקציב לשנה הבאה הפוסט הזה יתוייק בו כדי להוכיח כמה גדולה תשומת הלב התקשורתית שמושך הטקס, אז למה שיו"ר האקדמיה יבקש למנוע מאייטם כזה להתפרסם במקום לעודד אותו? תמוה ממש. אם אמיר – שאת סרטיו כמפיק אני ממש אוהב, אבל את כל היחס שלו לתחרות פרסי אופיר אני פשוט לא מבין – היה מדבר עם חברי אקדמיה הוא היה מגלה שהם משתוקקים שיכתבו עליהם ועל הסרטים שלהם. יוצרים, מפיקים, מפיצים ויחצנים מבקשים בתקופה הזאת מאנשי תקשורת לפרסם טקסטים על סרטים, שאולי יעזרו להם בקמפיינים לקראת ההצבעות לפרס אופיר. אבל לפי מה שאני מתרשם אמיר, מוותיקי האקדמיה, שייך לקבוצה שאני מזהה שהיא רוצה להשאיר את פרסי אופיר אירוע פנימי ופרטי עבור חברי האקדמיה בלבד. יש כאלה מחברי הנהלת האקדמיה שאומרים לי את זה מפורשות, ועוד בגאווה כאילו כך נכון, ויש כאלה שמעשיהם ובקשותיהם מעידים על כך. (הנהלת האקדמיה גם מעולם לא נימקה למה בתחרות הטלוויזיה – שאותה עמותה מקיימת – הם מאפשרים רק לסדרות שעלו לשידור להתחרות על הפרס, ולא מאפשרים לסדרות שיושבות אצל הזכיינים על המדף להתחרות גם, ממש כפי שהם עושים בתחרות הקולנוע, למה האפליה הזאת?).
בכל אופן, חברי האקדמיה לא חושבים כמו יושב הראש שלהם וגם השנה – זו הפעם ה-19! – הם שיתפו פעולה וסיפרו לי לאיזה סרט הם הצביעו. ואולי משאלתו של אסף אמיר תתגשם השנה, והעובדה שמצאתי מירוץ צמוד מאוד תגרום לזה שהמדגם שלי יתברר כשגוי, או לא מספיק מלא. ואז במקום ספוילר יהיה להם שם טוויסט מהסרטים. בכנות, לא ראיתי מימיי מירוץ כה תמוד. מילא, כשזה בין סרטים – אבל בין ארבעה? נדיר מאוד. אם הייתי CNN בליל הבחירות הייתי אומר "Too Close To Call", אבל זה רק אני, וזה רק ספורט, וכל מי שעסוק בנבואות ותחזיות מקבל את הבזיונות באותה אדישות כמו את ההצלחות. אז הנה מה שגיליתי בימים האחרונים, משיחות עם לא מעט חברי אקדמיה שהצביעו (אני מבקש את הבחירות רק של חברים שהצביעו בפועל, ורק מאלה שלא עבדו באחד הסרטים המועמדים).
אלה תוצאות המדגם:
"קריוקי": 29%
"איפה אנה פרנק" ו"סינמה סבאיא": תיקו – 23% כל אחד
"ולריה מתחתנת": 20%
"הדרך לאילת": 5%
בפעם האחרונה שיצאו לי תוצאות כל כך קרובות, בפעם האחרונה שהמירוץ היה כל כך צמוד, היתה ב-2015, אז "באבא ג'ון" זכה, כפי שהתחזית אכן הראתה. אבל אני עדיין סוחב את הטראומה מ-2010, אז פספסתי את הזכייה של "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". בשאר השנים היו זוכים ברורים ובולטים, או מקסימום מירוץ ראש-בראש תמוד בין שני סרטים. אבל לא בין ארבעה. זה בעיקר מספר לנו שאין לחברי האקדמיה השנה מועמד מועדף בולט, אלא החלוקה היתה פחות או יותר שווה בין ארבעה סרטים. אבל בסוף, רק אחד זוכה. מקסימום שניים.
הנה כמה תובנות:
א. שני הסרטים שמובילים את מספר המועמדויות הם "קריוקי" ו"ולריה מתחתנת", "קריוקי" נכנס למירוץ בהובלה ברורה, אבל מאז הבכורה בפסטיבל ונציה נראה ש"ולריה מתחתנת" הלך והתחזק.
ב. כל כך הרבה אנשים אמרו לי שהם רצו להצביע ל"סבוי", שאני חושב שאם הוא מועמד לפרס הסרט יש סיכוי שהוא היה זוכה.
ג. הייתי משוכנע שהתחרות תהיה בין "קריוקי" ו"הדרך לאילת", מה שמלמד אותי לא לסמוך על אינטואיציות.
ד. יש לי תחושה שאם המדגם שלי יתברר כשגוי ו"קריוקי" לא יזכה, ההפתעה תגיע מצד "איפה אנה פרנק" של ארי פולמן, ולא מאלה שנראו כמתחרים החזקים יותר – "ולריה מתחתנת" ו"סינמה סבאיא". תחושה. זה יהיה יופי של טוויסט לסיום.
הנה עוד כמה תחזיות:
אני מבקש ממשתתפי המדגם לספר לי לאיזה סרט הם בחרו, אבל חלקם מסכימים לשתף אותי בעוד קטגוריות, ולכן אני יכול להמר ככה:
– משה רוזנטל יזכה בפרס הבימוי על "קריוקי".
– ששון גבאי יזכה בפרס השחקן על "קריוקי".
– בקטגוריית השחקנית – זה די צמוד בין דאנה איבגי ("סבוי") ולנה פרייפלד ("ולריה מתחתנת"). נדמה לי שדאנה איבגי תזכה, אבל המועמדות שלה על "סינמה סבאיא" עשויה לפצל את הקולות. בכל מקרה, האהבה הגדולה שאני חש מצד המצביעים ל"סבוי" עשויה להועיל לו בקטגוריות שהוא כן מועמד בו.
– שמואל וילוז'ני יזכה בפרס שחקן המשנה על "הדרך לאילת". אם כי, יש גם למוני מושונוב סיכוי על "כל מה שאני יכולה".
– ג'ואנה סעיד, שגונבת את ההצגה ב"סינמה סבאיא", מתחרה באופן צמוד מול תיקי דיין מ"ילדים של אף אחד" על פרס שחקנית המשנה. קל לי להמר על סעיד כזוכה, ממש כמו וילוז'ני, כי אחד הבאגים שיש בפרס אופיר הוא שמצביעי הסיבוב השני רואים רק את חמשת הסרטים המועמדים, ובוחרים את כל הזוכים מהם. מועמדים מסרטים שלא נמצאים בחמישיה הראשית כמעט ולא זוכים (לכן העובדה ש"סבוי" הוקרן מסחרית בקולנוע לב ועלה בסוף השבוע בכאן 11 שיחקה לטובתו, כי לא מעט ראו אותו גם מחוץ להקרנות האקדמיה, אבל האקדמיה ממשיכה לאפשר לסרטים שלא הופצו מסחרית להתמודד על הפרסים מבלי להבין שזה פוגע בסרטים, המועמדים, בתחרות ובטקס, אבל על זה אני כבר כותב 20 שנה, אז אין טעם לחזור).
אני מודה שבשנים הקודמות התחזיות על הקטגוריות שאינם פרס הסרט התפוצצו לי בפרצוף (סליחה בפני המועמדים שיצרתי אצלם ציפיות שווא בשנים קודמות). אז קחו אותן בעירבון מוגבל. זהו, אחרי הכל, בידור.
עד כאן התחזית שלי. מה התחזית שלכם?
מעניין ומפתיע מאוד. לגמרי חשבתי שהדרך לאילת בראש, אם לא לפחות בטופ שלוש עם קריוקי ו-ולריה. שאלה ליאיר – תוכל לשתף כמה מצביעים השתתפו במדגם שלך?
תודה יאיר! מרתק. לתחושתי ובמיוחד אחרי ירושלים חשבתי שהקרב יהיה בין אילת ל-ולריה לאחר ונציה, וסינמה סבאיא בקמפיין מוצלח של השבוע האחרון. מאוד מופתע לראות את תוצאות המדגם – תוכל לשתף כמה חברי אקדמיה השתתפו במדגם? כמו כן, האם לדעתך ראוי לשנות את שיטת ההצבעה באופן גורף? הרבה קולות בתעשייה מפגינים תסכול רב בנושא ועניין אותי מאוד לשמוע את משנתך. תודה!