"גברים שבוהים בעזים", הביקורת
אתה רוצה להגיד לי ששם הסרט אינו סמלי, שבאמת יש שם גברים שבוהים בעיזים?!
1. מבול ג'ורג' קלוני נוחת על ראשנו. “האנשים שבוהים בעזים" הככה-ככה עלה אתמול. “תלוי באוויר" הנהדר, עליו בוודאי יהיה מועמד לאוסקר, יעלה בשבוע הבא. ובין לבין, תמצאו הקרנה חד פעמית של סרט האנימציה "מר שועל המהולל" של ווס אנדרסון, ביום חמישי הבא בסינמטק חולון. סרט אחד עם עיזים, סרט שני עם שועלים? מה עבר על קלוני השנה. ואיך קרה ש"גברים שבוהים בעזים" מגיע להקרנות בארץ? הרי זה בדיוק מזן הסרטים שהמפיצים בארץ אוהבים לגנוז, לא? אולי הם חשבו לעצמם "ג'ורג' קלוני בכל פינה, הוא אפילו מפרסם קפה בשלטי חוצות ובטלוויזיה, בואי נתפוס על זה טרמפ". אם כן, הידד. אני שמח ש"גברים בוהים בעזים" לא נגנז. חבל שמפיצי "מר שועל המהולל" לא חשבו אותו דבר.
2. את התסריט ל"גברים שבוהים בעזים" כתב פיטר סטרוהן, שהיה שותף לכתיבת הרימייק האנגלי-אמריקאי לסרט "החוב" של אסף ברנשטיין ועידו רוזנבלום. הרימייק, שביים ג'ון מאדן (“שייקספיר מאוהב") ייצא באמריקה ובאנגליה בשבועות הקרובים.
הנה הביקורת (וסחור-סחורה) על "גברים בוהים בעזים", מתוך "פנאי פלוס", 27.1.2010
היום – כן, גם היום – נעסוק בעולם המופלא והמיסתורי שנקרא "מפיצים", עולם שכולו חידות, אבל עם מעט מאוד תשובות. עולם מפחיד של חוסר ודאות ושרירותיות. מקרה המבחן שלנו היום הוא ג'ורג' קלוני. כנראה הכוכב הכי אהוד כרגע בעולם, גם אם האהדה הזאת לאו דווקא מיתרגמת להצלחות קופתיות. לא מעט, בזכות העובדה שקלוני עצמו מתגלה כאיש בעל טעם שנון ואידיוסינקרטי שמעדיף לפדות את מעמדו כאליל הפפראצי והטבלואידים בתמיכה דווקא בפרויקטים קטנים ואיכותיים, ולאו דווקא שוברי קופות תעשייתיים ונטולי נשמה או חזון. אבל בעוד שא.ד מטלון, האנשים שגרפו מיליונים מהכנסות “אווטאר”, החליטו לזרוק את "מר שועל המהולל" לפח, אבל חבריהם בפורום פילם החליטו לגאול סרט איזוטרי עוד יותר של קלוני בשם "גברים שבוהים בעזים" ולהפיץ אותו השבוע, ולהקדים את "תלוי באוויר" בשבוע, לגנוב ממנו במחטף את הזרקור (גם בלי להשקיע דקה במציאת שם עברי רהוט – אם כי אני אסיר תודה שהם התאפקו מלקרוא לסרט "12 הנו-עזים"). אני בספק אם מישהו שם חושב שזה סרט טוב במיוחד, או סרט מסחרי במיוחד, אבל הם בוודאי מבינים שזה סרט שיצליח לעורר סקרנות ושדי קל להם למכור אותו לקהל. אחרי הכל: אם בעונת האוסקרים הקרובה המירוץ לפרס השחקן יהיה צמוד בין קלוני וג'ף ברידג'ס, הנה סרט בו שניהם מופיעים יחד זה לצד זה. ואם "אווטאר" הוא הסרט הכי מדובר בעולם, הנה סרט שמציג הופעת אורח של סטיבן לאנג, שמגלם את הקב"ט הקשוח של פנדורה, שנלחם בגיבור בשואו-דאון הסופי של הסרט. ואם מלחמת עירק חזרה לכותרות הקולנוע בזכות "The Hurt Locker”, הנה עוד סרט שמתרחש בעירק. ומה דעתי? אני חושב שפורום פילם עשו את הדבר הנכון, למרות ש"עזים" הוא בעיקר החמצה נורא מתסכלת, בשעה שא.ד מטלון עשו את שטות השנה, אם אחד הסרטים המתוקים והמקוריים של השנה. יש סרטים שפשוט אסור לגנוז. לכל סרט יש את הקהל שלו, וזה האתגר של המפיץ למצוא את הקהל הזה, ולא להפגין בריונות – שהופכת למעשה לאקט של צנזורה – ולמנוע ממדינה שלמה לצפות בסרט, רק כי הוא לא מתיישב עם טעמו של מנכ"ל החברה. ואם עדיין אפשר לגרום לאנשים שם להתחרט על החלטותיהם, הרי שהפיסקה הזאת היא ניסיון השכנוע הדל שלי.
את "גברים שבוהים בעזים" ביים גרנט הסלוב, שחקן (אולי תזהו אותו בתור אחד הטרוריסטים הערביים מ"שקרים אמיתיים" של ג'יימס קמרון), שהפך לתסריטאי, במאי ומפיק, והוא חברו ושותפו של קלוני. יחד הם כתבו והפיקו את "לילה טוב ובהצלחה" המצוין, שקלוני ביים, ושעליו שניהם היו מועמדים לאוסקר. ב"גברים שבוהים בעזים" קלוני מוכיח פעם נוסף שהוא יצור קהילתי, ושהוא אוהב לעבוד בסביבה שהוא מכיר ומיודד איתה, ולתת לפרויקטים השונים שלו לפעפע זה לתוך זה. הפעם הסלוב הוא הבמאי וקלוני הוא השחקן. אבל סצינת הכותרות, של הגיבור שלנו (יואן מגרגור) אורז לקראת מסע? מזכירה את "תלוי באוויר" עם אותו קלוני. ואפילו המוזיקה דומה. כי רולף קנט, המלחין של "תלוי באוויר", הלחין את "גברים שבוהים בעזים".
עלילת הסרט היא מהתמהוניות שנתקלנו בה כבר הרבה זמן, והיא עוד מנסה להתגאות בכותרת שאולי חלק מהדברים בסרט מבוססים על מציאות (אני לא מאמין לכותרת הזאת, הוכחות בהמשך). זהו סיפורו של עיתונאי זוטר (מגרגור) שאשתו עוזבת אותו, וכדי לברוח מחייו הוא הולך לחפש סיפורים במלחמת עירק. והוא מוצא: איש בשם לין קאסידי (קלוני), שמתוודה שהוא חייל בדימוס שנשלח למשימה חשאית בעירק, ושהוא חלק מחטיבה חשאית של צבא ארצות הברית שגייסה אנשים בעלי כוחות על. כן, הוא אחד כזה: הוא הצליח פעם להרוג עז בכוח מחשבתו בלבד. כן, העיזים משם הסרט אינן סמליות, הן ממשיות. והן תמוהות כמו רוב הדברים בסרט המשונה והכמעט משעשע הזה.
כמעט חיבבתי את "גברים שבוהים בעזים". זה סרט כה הזוי שאי אפשר אלא להעריך אותו על כך שהוא רק הולך ומתרחק מכל מה שנראה כמו הגיון או מציאות. דמיינו את הגרסה הסהרורית של "סוריאנה", עם אותו ג'ורג' קלוני בראש. או הגרסה המיסטית של "שלושה מלכים"… עם אותו ג'ורג' קלוני בראש. למעשה, מתברר שכבמאים לקלוני ולהסלוב יש טעם דומה בבחירת החומרים, כי יש לא מעט מהעולם של "וידויים של מוח מסוכן", סרט הבכורה של קלוני כבמאי, ב"גברים שבוהים בעזים". לא רק כי שניהם ניסו לציג את הצד התמהוני של שירותי הבטחון האמריקאי, אלא בעיקר כי שניהם ניגנו חזק על מוטיב ה"היה או לא היה", והניסיון לתעתע בנו שהסיפור הזה הוא – אולי, רק אולי – אמת לאמיתה, ולא התקף פסיכוטי של המספר.
וכמו "וידויים של מוח מסוכן", גם "גברים שבוהים בעזים" שואב את השראתו העיקרית מהקולנוע של האחים כהן. בעיקר בסוג ההומור. הומור אבסורדי, אירוני, עתיר ניואנסים דקים, שמוגש בפנים רציניות לחלוטין. וכשם שהאחים כהן כתבו בכותרות "פארגו" שהסרט כנראה מושפע מאירועים אמיתיים – בשעה שברור שזה שקר גמור – כך גם אני מניח שהניסיון להציג את "גברים/עזים" כלכאורה סיפור אמיתי" הוא סוג של צ'יזבט. אבל כך גם מתחוורת חולשתו של הסרט: כי הסלוב אינו האחים כהן (גם קלוני לא, למעשה). למרות שמלאכת החיקוי שלו ראויה להערכה: הוא מחבר בסרט אחד גם את דמותו האידיוטית של קלוני מ"אחי, איפה אתה" וגם את דמותו של ה-dude שגילם ג'ף ברידג'ס ב"ביג לבובסקי". אמור להיות שילוב מנצח, איקוני, חד פעמי, לא? ובכלל, נדמה שכל הדמויות בסרט נתלשו מסרטים אחרים. כשקלוני מדבר על זה שצבא ארצות הברית רצה לייצר חיילי על ונתן להם את שם הקוד "לוחמי ג'דיי", הוא אומר את זה ליואן מגרגור, שגילם אביר ג'דיי בטרילוגיית "מלחמת הכוכבים". אבל המצער הוא שלמרות כמה סצינות ממש מצחיקות – במובן הכי מינורי של המילה – הסרט הזה לא ממש מצליח להתחבר. שלל רעיונות, שפע ניסיונות, ולא מעט שחקנים שהתחברו למסר ההיפי של הצבא שמנסה ללחום באמצעים בלתי אלימים, אבל הסאטירה לא ממש עובדת. או עובדת, אבל לא ממש ברורה. ובסופו של דבר, עם כל הפוטנציאל, עם כל הרצון האמיתי לחבב אותו, הסרט נותר מהנה כמו צפייה בגברים שבוהים בעזים.
גם את גברים שבוהים בעיזים מפיצים סרטי מטלון. הלוגו שלהם מופיע בכל הפוסטרים ועכשיו גם בדקתי באתר שלהם.
===========
רוה לדור: אופס. פדיחה שלי. תיקנתי בפוסט. אבל זה רק הופך את שיקול הדעת שלהם בבחירת הסרטים לעוד יותר משונה ומיסתורי, לא?
כשמתרגמים סרט בצורה גנרית (קטלני/מת מ.. וכו')- זה זילות בצופים ובסרט. אם משאירים את השם בתרגום די ישיר- זה גם לא טוב. נדמה שלשיטתך הדרך הטובה ביותר היא פשוט לא לתרגם כנראה.
זה קצת מזכיר את התשובה של הסוכן של סאלינג'ר למתרגמים של ה"תפסן בשדה השיפון" שרצו להשאיר את השם שהיה בתרגום הישן "אני ניו יורק וכל השאר". הם טענו ש"תפסן בשדה השיפון" הוא חסר כל משמעות בעברית. אז תשובתו הייתה שכך גם באנגלית.
========
רוה לרותם: מה, זה רק אני? כאילו, כל המילים הנכונות שם. התרגום "נכון". אבל נדמה שמי תרגם את השם היה נטול כל רגישות לשפה ומקצב, לא? או שאני מגלה רגישות יתרה. אני מודה שאני גם חושב ששם הסרט באנגלית די איום.
אגב, גם גברים שבוהים בעיזים (וגם אני לא רואה מה רע בשם העברי שניתן הפעם לסרט) מופץ על ידי מטלון. כך לפחות על פי הלוגו שלהם שמופיע בכל הפוסטרים.
מה שחסר בתרגום השם לעברית הוא ה"א הידיעה. זה הכל.
גרנט הסלוב לא שיחק את אחד הטרוריסטים ב"שקרים אמיתיים". הוא שיחק את פייסיל, החבר לצוות של שוורצנגר וטום ארנולד.
זה רק אתה שמחפש הגיון בתרגום. כמו שספר לא יכול לעבור לסרט ולהיות בו בזמן קולנועית מעניין ונאמן למקור, כך גם תרגום. אם היו רוצים לשמור על הרגישות, היה צריך לשנות את הכל. ואז היו תלונות מסדר אחר.
אם כבר רגישות, אז יהודי טוב הוא התרגום הכי פחות רגיש. ויותר מפריע שזה מתורגם כך גם בתוך הסרט.
למען האמת זה כן מבוסס על סיפור אמיתי, בשנות ה-80(נדמה לי) הצבא הבריטי עשה ניסויים על חיילים בניסיון להקנות לחיילים כוחות על אנושיים ע"י שימוש בlsd… כמובן שזה לא הצליח ושאח"כ תבעו אותם על כל הסיפור הזה, אבל לא ראיתי את הסרט ובכל זאת, נדמה לי שזה יכול להיות המקור לכל הסיפור
מה תמוה כל כך בשיקולי המפיצים? אנימציה למבוגרים פשוט לא עובדת בארץ, וגם לא סרטי ילדים למבוגרים, כמו "בארץ יצורי הפרא" הנפלא שהוגלה במהירות להקרנות בודדות בשעות נידחות.
נקווה שההקרנה בחולון לא תהיה באמת חד פעמית.
יוצרי הסרט סיפרו שכאשר ליהקו את יואן מקרגור הם לא זכרו שהוא שיחק בסטאר וורס. אפשר להאמין להם ואפשר לא, אבל האנקדוטה חביבה.
ועוד דבר שראוי היה להזכיר – הסרט מבוסס על ספר מצליח (שהוליד גם מיני סדרה דוקומנטרית). הטענה כי הסיפור אמיתי היא קודם כל של מחבר הספר, והוא מתעקש שכך אכן היה. הנה ראיון מעניין שלו אצל סטיבן קולבר:
http://www.colbertnation.com/the-colbert-report-videos/249700/september-17-2009/goat-lab—jon-ronson
===========
רוה לעידנס: אני שונא כשאומרים על ז'אנר מסוים שהוא "פשוט לא עובד בארץ". זו כזו עצלנות של מפיצים שמתבוננים רק אחורה במקום קדימה ומחמיצים לחלוטין את הקהל שלהם (או את האפשרות להתאים את גודל ההפצה לגודל הקהל – אפשר להפיץ סרט גם בשני עותקים בלבד). כח על פי הגישה הזאת, שום דבר חוץ מסרטי אנימציה לילדים וקומדיות רומנטיות עם המילה "אהבה" בכותרת "לא הולך בארץ". מדע בדיוני "לא הולך" (אבל "אווטאר" כן). סרטי ערדפים "לא הולך" (אבל "דמדומים" כן). וכו' וכו' וכו'. המפיצים בארץ פשוט שמרנים ופחדנים. בגלל שזה הכסף שלהם, כנראה בצדק. אבל זה עדיין מעצבן אותי.
בעיני "הבוהים בעיזים" טוב פי אלף מהשם הנוכחי, אבל להתלונן על תרגום נכון מילולית במדינה בה זוועות כמו "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" ממשיכות להתקיים נראה לי קטנוני.
אני דווקא חיבבתי מאד את הסרט. נכון, הוא בלאגן אחד גדול שלא מתחבר כמו שצריך אבל כל חלק בפני עצמו מצחיק מאד וחלקם אפילו מרגשים.
רותם, באמת רצו לקרוא ל”תפסן בשדה השיפון” “אני ניו יורק וכל השאר”?? גדול.. טוב שלא "חתיך בניו יורק" או "בדרך לכריסמס עוצרים בסנטרל פארק"
.
הספור של "בוהים בעזים" כן מבוסס (באופן מעורער משהו) על ספור אמיתי. הקולונל שמשחק ברידג'ס היה אדם אמיתי וכך גם First Earth Battalion. פה ושם הרעיונות שלו חלחלו, אבל כמובן לא כמו בסרט:
http://en.wikipedia.org/wiki/First_Earth_Battalion
.
הסרט עצמו היה יכול להיות די חביב לולא המערכה השלישית והסוף המטופש.
לניר, לא רצו- ממש קראו ככה לתרגום הראשון שיצא.
תוספת לראיון של מחבר "הבוהים בעזים" אצל קולבר. מסתבר שלפני הראיון קולבר ניסה לבהות בעצמו בעז. כך זה נראה:
http://www.colbertnation.com/the-colbert-report-videos/249699/september-17-2009/goat-lab
יאיר, זה סרט ממש מחורבן. אתה נדיב מדי. הסרט כולו הוא בדיחה אחת שחוזרת על עצמה במשך 90 דקות וזה כל הזמן לדבר על לוחמי ג'דיי בפני מקגרגור ששיחק לוחם ג'דיי. לא ממש מבריק וממצה את עצמו מהר. חוץ מזה, זה סרט בעיקר משעמם.
ועכשיו, אחרי שראיתי את הסרט (יומיות של שישי אחה"צ בפלאנט זה הזמן הטוב ביותר לראות סרטים) אני יכול לומר שהסרט אולי הזוי, מחופף ומטורלל, אבל הוא גם מצחיק, שובב ומרענן. התענגתי על כל רגע.
לכל המלינים התרגום מסורבל כמו המקור. הסרט עצמו גם הוא מסורבל אך מהנה. ברור שמתלווה לכל העסק תחושה שזה היה יכול להיות טוב בהרבה. היו שם יותר מדי קטעים שהיו משעשעים ברמת הרעיון ופוספסו ברמת הביצוע. וכן 2009 היתה השנה השחורה של המפיצים בארץ. נקווה שלקחים יופקו.
בהקשר למפיצים,
למישהו יש מידע על האם סרטים הבאים אמורים להגיע לארץ מתישהו?
Cold Souls
crazy heart
repo man
the eclipse
surrvaliance
Enter the Void
hunger
Fifty Dead Men Walking
daybreakers
למורן:
fifty dead men walking כבר הופץ בקולנוע בארץ.
קרייזי הארט כנראה גם יופץ. בטח גם ריפו מן. השאר אני בספק אם יופצו.
סרטים קצרים מסאנדאנס, ביוטיוב:
http://www.youtube.com/ytscreeningroom
מורן-
"האנגר" הוקרן בפסטיבל י-ם. הוא לא יוקרן בארץ במסחרי ככל הידוע.
מעבר לזה, רק המחשבה על מפיץ שיקח על עצמו לשחרר את "ריפו-מן" משעשעת אותי במיוחד. נראה לי שסרטים שבהם הפרצוף של פריס הילטון מתקלף ונופל תוך כדי שירה לא ירוצו טוב בקולנועי לב… הוא באוזן השלישית כבר די הרבה זמן, מה שכן.
"סורביילנס" גם.
טוב, אז לגמרי יצאתי אהבל וחשבתי שהתכוונתם ל"ריפו-האופרה הגנטית". סרט אחר לחלוטין. עמכם הסליחה…
2009 הייתה שנה די מעפנה לקולנוע באופן כללי.
ואמש ראיתי את "מחוץ" למים בקולנוע לב בעשר בלילה. לא ייאמן שבקולנוע "איכותי" חצי ריק, חבורת אנשים מבוגרים עושים יותר רעש מאשר קולנוע פופולארי מלא ילדים בהקרנה של דמדומים שתיים. שונה לראות שם סרטים.
לרותם. זה ידוע שחבורות של בורגנים זקנים שבאים לראות סרטים בקולנוע לב בדר"כ לא סותמים את הפה.
אני חושב שהעיסוק בתרגום השם הוא מיותר בדיוק כפי שהשם עצמו לא כלכך משנה. שימו לב שאין סרטים טובים עם שמות גרועים. הסרטים עושים את השמות ולא להפך. מצחיק שדווקא השמות המוזרים ביותר שניתנו לקלאסיקות הפכו במרחק השנים לשמות מעולים בעינינו.
ולגבי הסרט, הסרט חרא.
אני הייתי מתרגם את זה ל"הבוהים בעיזים".
עמית, אני יודע את זה, ומנסה להמנע מזה- ולכן כל פעם מחדש מופתע. החוויה המזעזעת שהייתה לי בפסטיבל ירושלים הוציאה לי את החשק לבוא לשם למשך שנים.
ובלי קשר לעזים, הייתי אתמול ב"תלוי באורי" וזה פשוט סרט מעולה.
אני ראיתי את הגברים שבוהים בעיזים בלונדון לפני כחודשיים ועם קצת יותר מעוף של הבמאי (משהו בסנגון טרי גילהם) זה יכל להיות מאסטרפיס אבל ככה זאת סתם קומדיה חביבה עם כמה קטעים שמשכיבים על הרצפה מצחוק וכמה קטעים שאתה כבר מת שהם יגמרו.
ולגבי שיקולי הפצה, עידנס מעלי אמר את זה נכון. אנימציה למבוגרים לא עובדת בארץ. מר שועל המהולל הוא בדיוק מסוג הסרטים שאפשר לעשות לו סיבוב הקרנות בסינמטקים ולסגור בזה עניין מבחינת הקהל שיש לו בארץ.
נדמה לי שמה שגרם לך לכתוב (בתשובה לרותם) "נדמה שמי תרגם את השם היה נטול כל רגישות לשפה ומקצב" הוא העובדה שהשם "The Men Who stare at Goats"
מתיישב בול על המשקל (מקצב?) של שמות יצירות שיש לנו סימפטיה אליהן כמו
"The Man Who Knew Too Much"
"The Man Who Fell to Earth"
(וגם "The Man Who Sold the World")
וכמובן "The Man Who Wasn't there" – שמות שכולם, אגב, תורגמו לעברית באופן מילולי או בחוסר רגישות דומה לשפה ומקצב (במחשבה שנייה, זה לא מסביר את חוסר חיבתך גם לשם המקורי, שאני דווקא חושבת שהוא הזוי במידה שהולמת את הסרט).
בכל אופן, אם התייחסת רק לשם הסרט, וכמעט התנצלת על רגישות יתר בעניין התרגום, כנראה לא ראית את כרזת הסרט בעברית, שלא מותירה שום מקום לספק בעניין אי יכולתו המוחלטת של המתרגם/ המפיץ "לשמוע שפות". מתחת לשמות השחקנים (שכולם אויתו נכון) ולשם הסרט (שאפשר לסלוח לו על כל הנ"ל וגם על הכתיב הלא מקובל של "עזים") מתנוסס בלי בושה המשפט "אין עיזים. אין תהילה", שרק מחשב או חירש היה יכול לתרגם אותו או לבחור להשתמש בו גם בכרזות בארץ.
(אה, נכון, זה יכול להיות גם מישהו שפשוט לא דובר אנגלית ולא חשב שהוא צריך להבין את שורת השיווק האנגלית כדי לתרגם אותה ולהשתמש בה "כלשונה").
לא ראיתי את הסרט, אבל זה נראה לי קשור
http://www.youtube.com/watch?v=we9_CdNPuJg&feature=related
קוראים לסרט באנגלית the men who stare at goats. כלומר הגברים/האנשים שבוהים בעיזים. חוץ מזה שחסר ה-ה' ושלדעתי עדיף האנשים מאשר הגברים התרגום בסדר גמור…
עמית איצקר צודק. זה סרט גרוע, מקושקש, מגוחך ומביך. שיעמום מתמשך.
המילה "בוהים" אינה משרתת נכונה את הרעיון המדובר בסרט. (דרך אגב, צלילית – המילה בהייה מאוד דומה לפעיית העיזים)"בהייה" היא תקיעת מבט במשהו, או מישהו כשהראש ריק ממחשבה והלב ריק מתחושה או רגש. זה כמו לחרוג מהזמן והמקום ולהיות בשום מקום ובשום זמן.באנגלית "stare" זה לנעוץ" מבט. לנעוץ זו מילת פעולה וזה מה שקלוני עושה בסרט. הוא נועץ מבטו כמו שמבטו נעעץ לתוך המוח המסכן של העיזה.על כן היה נכון לתרגם "גברים הנועצים מבט בעיזים"