02 פברואר 2007 | 13:42 ~ 24 תגובות | תגובות פייסבוק

רישמו לפניכם (זפזופ סינמטקי)

לפני הכל, שני ענייני אמזון:

1. אם אתם מאלה שסופרים לאחור לקראת היום היציאה לאור של הספר החדש בסדרת הארי פוטר ואם אתם מתכננים לקנות אותו און-ליין באנגלית, הוספתי בטור הצד משמאל בוקסית של אמזון שתעביר אתכם ישירות לדף הספר. בכל פעם שאחד מכם יקנה את הספר דרך הלינק הזה אני מקבל 75 סנט. כך שזו לא פרנסה עבורי, ואני חלילה לא מאיץ בכם לקנות דברים אם אין לכם צורך בהם. אבל אם ממילא התכוונתם, ואם ממילא אתם כאן, אתם מוזמנים להיעזר בי.

2. למישהו יש מושג איך אפשר לגרום לאמזון.קום להאמין שהמחשב ממנו אני מתחבר שוכן בארצות הברית? השירות החדש שלהם להורדת סרטים בתשלום מסקרן אותי אבל הוא שמיש רק ללקוחות מארצות הברית. בטוח יש כבר פיצוח לדבר הזה, לא?

ולעיקר. תוכניית פברואר של סינמטק תל אביב בידיי ואני מדפדף בה בחיפוש אחר משהו מעניין לראות. האם יש? נו, לא ממש. קודם כל, יש איזושהי תוכנית של יוצרים דרום אמריקאים צעירים, ובה סרטים שמעולם לא שמעתי עליהם. אם מישהו יודע משהו עליה, אנא שתפו. אבל מבחוץ זה לא נשמע מפתה, אלא עוד איזה תוכנית שהסינמטק משבץ ושהגיעה as-is ממכון תרבות זה או אחר או שגרירות כזו או אחרת.
מחר (שבת) יוקרן ב-19:15 הסרט “סקס ופילוסופיה” של מוחסן מחמלבאף. לא שמעתי על הסרט. ההקרנה היא מווידיאו-בטא.
רביעי, 7.2, 21:30: הקרנת הבכורה הארצית ל”חיים של אחרים” הגרמני.
חמישי, 8.2, 16:00: הקרנה של עותק משופץ ל”שלושה ימים וילד” הנפלא של אורי זהר, במלאת 40 שנה לבכורת הסרט. אולי האירוע הכי חשוב החודש בסינמטק. מאוד כדאי לראות.
משבת הבאה יוקרן בסינמטק “מלון 9 כוכבים” התיעודי של עידו הר, שאני מקווה לעסוק בו בהרחבה בהמשך השבוע.
“מאלה נוצ’ה” של גאס ואן סאנט, שיצא מחדש להפצה בצרפת במלאת 25 שנה לבכורתו המקורית, יוקרן מקלטת בטא בשבת, 10.2 ב-16:00. באפריל הוא יוקרן גם בערוץ הוט פריים וביס 3 ואז אכתוב עליו בהרחבה.
שבת, 10.2, 21:30: הקרנת טרום בכורה של סרטי שפירא לסרט הקזחי “נומאד”.
שני, 12.2, 21:00: הקרנה לדרמה “הימנית האחרונה של מקס בר” של אבידע לבני.
שבת, 17.2, 21:30: טרום בכורה של א.ד מטלון ל”לרוץ עם מספריים” שייצא בארץ ב-22.2. הסרט יצא השבוע גם בדי.וי.די אמריקאי.
ראשון, 18.2, 21:15: אירוע מסקרן מאוד – בכורה מקומית לסרט האחרון שביים מיכאל קאליק ברוסיה, לפני 14 שנה, “ושבה הרוח”. קאליק, במאי רוסי שעלה ארצה, ביים כאן יצירה מאוד משונה אבל גם לא נטולת ערך אמנותי, בשם “שלושה ואחת”, שצצה מדי פעם בערוץ הקולנוע הישראלי של יס. חפשו אותה. ואז הוא חזר למולדתו. על “ושבה הרוח” מעולם לא שמעתי לכן האירוע הזה, שמאורגן בעזרת דני סירקין, נשמע מאוד מסקרן. וכן, מאוד סינמטקי.
אם אתם בפיגור אחר הסרטים הטובים של 2006 תמצאו בתוכניית ינואר את “הילדים של מחר”, “לילה טוב ובהצלחה” ו”חיים בין השורות”.
הסרט הסינמטקי האמיתי היחיד שיוקרן החודש, כלומר כזה החושף לקהל צעיר יצירות משמעותיות מתולדות הקולנוע, הוא “קליאו מחמש עד שבע” של אנייס ורדה (שני, 26.2, 17:00). והצירוף המבהיל “עותק במצב בינוני” כמובן מוצמד לסוף התקציר. מבאס שאי אפשר לראות בסינמטק את אבני היסוד של תולדות הקולנוע.
וביום חמישי, 28.2, התחכמות: ב-17:00 “השטן ודניאל וובסטר” מ-1941 וב- 19:00 “השטן לובשת פראדה”. היי, אולי תוסיפו ב-15:00 את “השטן ודניאל ג’ונסטון”?
ובסוף התוכנייה, טיזרים למרץ: דוק-אביב, הסרט הגרמני “עדן” מגיע לסינמטק 2 (את התקציר מלווה תמונה פרובוקטיבית של עירום נשי ואוכל, בדיוק מה שהקהל המקומי משתוקק לו) ומרתון לו ריד והוולווט אנדרגראונד, הלהקה הניו יורקית המצוינת שלקחה את שמה מבלוגרית תקשורת ישראלית נודעת.

בסינמטק ירושלים הם קצת יותר נדיבים עם כותרים סינמטקיים פר-אקסלנס. “חיוכי ליל קיץ” של אינגמר ברגמן הוקרן שם אמש (באמצע החורף?!). “להיות שם” של האל אשבי יוקרן מחר (שבת). והטרום בכורה של “לרוץ עם מספריים” – הערב.
ההשכלה הקולנועית של צעירי ירושליים תהייה טובה מזו של התל אביבים. הם לפחות יכולים לראות קצת קלאסיקות מוקרנות מפילם על מסך גדול:
ראשון, 4.2, 19:30: “400 המלקות” של טריפו.
שני, 5.2: 19:15: “הבוגר” של מייק ניקולס.
רביעי, 7.2, 19:00: “מראה” של טרקובסקי (סרט ששוה לנסוע בשבילו לירושלים מתל אביב, אחד היפים שתראו מימיכם).
חמישי, 8.2, 19:00: “כוחו של מקרה” של קז’ישטוף קישלובסקי.
שבת, 10.2, 21:30: “אורדט” של קארל תיאודור דרייר (עוד יצירת מופת שכל שוחר קולנוע חייב לראות).
חמישי, 15.2, 21:00: “אשה תחת השפעה” של קאסאבטס.
שישי, 16.2, 13:30: “קאוס” של האחים טאביאני.
שבת, 17.2, 22:00: “ירח של נייר” של פיטר בוגדנוביץ’.
ראשון, 18.2, 21:30: “אסטרטגיה של עכביש” של ברטולוצ’י.
שני, 19.2, 19:15: “בוני וקלייד” של ארתור פן.
רביעי, 21.2, 21:30: “המלחמה נגמרה” של אלן רנה.
שישי, 23.2, 13:30: “מלאכים בשמי ברלין” של וים ונדרס (לזכר סולווג דומרטן).
שלישי, 27.2, 19:00: “סיפור טוקיו” של אוזו.
רביעי, 28.2, 17:00: “ספיינל טאפ” של רוב ריינר.
הולי שיט! יש מה לראות בירושלים. ויש גם טרום בכורות ל”גיבורי הדגל”, “מכתבים מאיוו ג’ימה”, “נומאד” ו”מחברות הסקנדל”. וגם “מלון 9 כוכבים”, “הימנית האחרונה של מקס בר” והמחווה למיכאל קאליק שצוינו גם בתל אביב.

נושאים: סינמטק

24 תגובות ל - “רישמו לפניכם (זפזופ סינמטקי)”

  1. סטיבי 2 פברואר 2007 ב - 13:45 קישור ישיר

    אז מה, להאשים את הבדלי ההנהלה?

  2. דודו בקל 2 פברואר 2007 ב - 14:10 קישור ישיר

    לא אפספס הזדמנות לכתוב סוף סוף פוסט מועיל בסינמסקופ:
    בעניין המחשב: תשתמש בproxy שנמצא בארהב, זה בעצם שרת שנמצא בינך ובין האתר של אמזון
    צריך לחפש באינטרנט שרתים כאלה ולכוון את הדפדפן שיעבור דרך הפרוקסי.
    אני מציע לך להשתמש בגוגל-יש הוראות מפורטות לעניין הזה.

  3. איתי 2 פברואר 2007 ב - 15:44 קישור ישיר

    סקס ופילוסופיה ומאלה נוצ’ה גם נמצאים בוי או די של האוזן השלישית מזה כמה זמן (מעניין אם יש קשר). יש לך מושג אגב לגבי נכונות הטענה שקאליק היה אחד מהיוצרים החשובים של רוסיה בשנות השישים לצד טרקובסקי? ככה טוענים הסרט התיעודי עליו ששודר לאחרונה בערוץ 8 והתקציר מהסינמטק.

  4. יוני 2 פברואר 2007 ב - 16:00 קישור ישיר

    אנשים לכו לראות את “מחברות הסקנדל” הופתעתי לטובה מהסרט הזה!!

  5. בועז 2 פברואר 2007 ב - 18:12 קישור ישיר

    תיקון קטן:
    זה לא אירוע החודש, אלא אירוע השנה.

    “שלושה ימים וילד” של אורי זוהר הוא אחד משלושת הסרטים הישראלים הטובים ביותר בכל הזמנים.

    מקרה נדיר של חפיפה בין יצירת ספרות אדירה (א.ב. יהושע) לבין עיבוד קולנועי מושלם שלה.

    קשה להאמין שאורי זוהר – יוצר גס ומוחצן, בדרך כלל, גם אם מוכשר עד אימה – הצליח לעבד ברגישות גבוהה ומתוך קשב עצום למלה הכתובה של יהושע את הגוונים והרבדים הסמויים של הסיפור הנפלא הזה.

    בחיי שאני לא יכול לחכות כבר לשבוע הבא. בשבילי זה אירוע יוצא דופן במיוחד.

    רוה לבועז: תגיד, הפסקול שדובי זלצר הלחין לסרט אי פעם יצא בתקליט? המוזיקה שם נפלאה. הייתי שמח שתהיה לי אותה. ואני לא לגמרי מסכים עם הטענה שאורי זהר הוא “יוצר גס”. הוא עשה סרטים גסים (“התרנגול”, “מציצים”) לצד סרטים מעודנים יותר, ונדמה לי שהוא עשה סרטים על הגסות הישראלית. הנושא הזה דורש פיתוח, ולא סתם הערה לתגובה.

  6. בל 2 פברואר 2007 ב - 19:29 קישור ישיר

    proxy

  7. פלאפי 2 פברואר 2007 ב - 20:13 קישור ישיר

    http://www.your-freedom.net/

    שירות מצוין וחינמי לכל מי שתקוע ברשת אוניברסיטאית שלא מאפשרת P2P, ולאנשים שלא נמצאים בארה”ב, וצריכים לשכנע אתרים מסויימים שהם כן.

  8. סטיבי 2 פברואר 2007 ב - 21:38 קישור ישיר

    16:00? מה 16:00?? מה עם הקרנה בשעה נורמלית לאנשים שעובדים או לומדים או נבחנים בשעות כאלה ביום חול ולא יכולים להתחמק מזה?

    (בועז, טוב לראות אותך :-))

  9. james newton howard 2 פברואר 2007 ב - 22:38 קישור ישיר

    אם כבר דובי זלצר, איפה אפשר להשיג את המוזיקה שלו ל”מבצע יהונתן”? הוא הלחין שם חתיכת פסקול מרשים במושגים ישראליים.

  10. בועז 2 פברואר 2007 ב - 23:13 קישור ישיר

    הפסקול של “שלושה ימים וילד” לא יצא על תקליט ו/או דיסק. דובי זלצר (ראיינתי אותו בהרחבה לפני שנתיים ל”שמנת” של הארץ) הלחין 47 פסי קול של סרטים ישראלים, כמובן שרק מעט מאוד מהם (קזבלן, מבצע יהונתן) הודפסו על תקליטים.

    ויאיר: אורי זוהר, גם ב”מציצים” הנערץ (עלי) הוא לא “יוצר מעודן”. בלשון המעטה, כמובן.

    אני לא פוחד מיוצרים גסים, אגב. מרקו פררי האיטלקי, או קן ראסל, הם שניים מיוצרי הקולנוע האהובים עלי ביותר. דווקא בתוך סרטיהם הבוטים וההמוניים ביותר אני מוצא המון פיוט, קסם, חסד וגאולה (“הזלילה הגדולה”, “האשה האחרונה; “צ’ייקובסקי”, “טומי”)

  11. גל-Z 2 פברואר 2007 ב - 23:30 קישור ישיר

    בענייני סנימטקים:
    נכונה השמועה שפותחים סנימטק חדש בהרצליה?

    אם זה נכון אצתרך לקפוץ משמחה לפחות שלוש פעמים.

  12. קורא אקראי 3 פברואר 2007 ב - 7:30 קישור ישיר

    http://www.hidemyass.com

    פרוקס חינמי שדרכו תוכל לגלוש לכל אתר שמגביל משהו לשטחי ארצות הברית.

  13. סטיבי 3 פברואר 2007 ב - 10:26 קישור ישיר

    אמר בועז וכתב:
    http://www.notes.co.il/boaz/28386.asp

  14. נ.א. 3 פברואר 2007 ב - 12:08 קישור ישיר

    מ ע ו ל ה

  15. אור 3 פברואר 2007 ב - 13:26 קישור ישיר

    התכנייה של החודש בי-ם אכן מופלאה. כל הכבוד.

    מה שכן “לרוץ עם מספריים” פשוט איום ונורא. לכל המתלבטים – ותרו. זה נראה כמו גרסה מביכה של “משפחת טננבאום” שמקבל התקפות של “רקוויאם לחלום”. זה הדבר היחידי הטוב שאני יכול להגיד על הסרט, שהוא הזכיר לי את שני הסרטים האלו.
    אה, בעצם גם אנט בנינג אדירה.

  16. אורון 3 פברואר 2007 ב - 14:55 קישור ישיר

    קבלו סקנדל:
    הסרט “Notes on a Scandal” שזכה לא מזמן בשם העברי – “מחברות הסקנדל”, שונה סופית ל”רמז לסקנדל”.
    http://www.mouse.co.il/CM.movies_item_movie,519,212,3496,.aspx

    כמובן שכאשר נותרו עוד שלושה שבועות לבכורה הרשמית, ניתן להניח שהמילה “סופי” היא זמנית בהחלט…

    ובעניין הסינמטקים:
    בחודש שעבר הוקרנו בסינמטק ת”א סרטים כמו “400 המלקות” (שמוקרן עכשיו גם בי-ם) ו”אניית הקרב פוטיומקין” (שלא ראיתי בחיי עד לפני כשבועיים), לצד עוד כמה “יצירות משמעותיות מתולדות הקולנוע”.
    אז להשמיץ זה קל, אבל לפרוטוקול יאמר שגם אני מקנא בירושלמים על התוכניה החדשה שבה זכו.

  17. ברדוויל השוודי 3 פברואר 2007 ב - 16:09 קישור ישיר

    פעם ראשונה שאני רואה כמה סינמטק ירושלים מלא ועשיר יותר, בסרטים מעניינים וקלאסיים ביחס לסינמטק ת”א. אח, חבל שאני לא ירושלמי…

  18. קוסטה 4 פברואר 2007 ב - 0:45 קישור ישיר

    ככל שידוע לי מיכאל קאליק מעולם לא חזר לרוסיה אלא רק ביים שם סרטו האחרון ב-1991

    וב-17.02 יוקרן הסרט שלו מ-1962 “בעקבות השמש”. היום הסרט הזה נראה קצת נאיבי אבל הוא מאוד מעניין

    וחבל מאוד שלא יוקרן סרטו “לאהוב” שבאמת יצירת מופת של קאליק

  19. חתום למחיקה 4 פברואר 2007 ב - 1:37 קישור ישיר

    לא ראיתי את “שלושה ימים וילד” ועל אף שיצא במשך הזמן ששמעתי שיש טוענים שהמדובר הוא בסרט טוב, תחושת הבטן שלי הנחתה אותי לוותר על המאמץ שבראיתו ואני בד”כ סומך עליה, ז”א על תחושת הבטן שלי.
    ובאשר לאורי זוהר וביחס לסרטים שלו (לא ביחס לטלוויזיה)הוא לא עשה סרטים על הגסות הישראלית, הוא היה ונותר (גם מאחורי הכיפה והציצית) הגסות הישראלית בצלוא תפארתה.

  20. א"ש 4 פברואר 2007 ב - 17:52 קישור ישיר

    שכחתם את “עיניים גדולות” של אורי זוהר. סרט מעולה עם צילום רגיש בשחור לבן שמעלה ניחוח של תקופת הגל החדש הצרפתי (למי שמסוגל לסבול ריח של צרפתים כמובן)

  21. לילי 5 פברואר 2007 ב - 22:19 קישור ישיר

    אחלה פוסט.
    מקווה שיהיה לדרך קבע, פעם בחודש.

    חבל רק שאין המלצה ל”האם והזונה”.

  22. אסף רזון 13 פברואר 2007 ב - 16:49 קישור ישיר

    תודה על הקישור להארי פוטר.

    האם תוכל בבקשה להוסיף/לשנות את הקישור כך שיצביע לאמאזון בריטניה ולקנות את המהדורה הבריטית?

    לפי הבנתי היאנקים מעבירים את הספרים “תרגום” בדרך מעל האוקינוס האטלנטי כדי לעשות אותו פשוט יותר לילדים אמריקנים. הדוגמה הבוטה היא כמובן שמו של הספר הראשון שהוחלף מ-The Philosopher’s Stone ל-The Sorcerer’s Stone, בטענה שאף ילד לא יקנה ספר שהמילה “פילוסוף” מופיעה בכותרת שלו…

  23. ברווז גומי 13 פברואר 2007 ב - 17:47 קישור ישיר

    עד כמה שהבנתי חוץ מהשינוי הדי צורם של שם הספר הראשון אין ממש שינויים בין הגירסאות של הארי פוטר. כך גם עלה מרפרוף בגירסה האמריקנית של הספר השישי והשוואתו לגירסה הבריטית. אני בטוח שפוטריסטים מושבעים יוכלו לבהר את הסוגיה יותר לעומק.

  24. יצחק שיזגל 18 פברואר 2007 ב - 19:07 קישור ישיר

    האם מישהו רכש איזשהו ספר או סרט, לרבות הארי פוטר, דרך לינק באתר שלך , יאיר?


השאירו תגובה