23 מרץ 2007 | 09:44 ~ 75 תגובות | תגובות פייסבוק

אבודים בתרגום

ב”עין הדג” היו מלקטים פעם טעויות תרגום אדירות. נדמה לי שהתרגום של “כריסטיאן סלייטר” ל”מניח רעפים נוצרי” בתוכנית טלוויזיה כלשהי סימל איזשהו שיא של ניתוק בין המתרגמים ובין העולם בו הם חיים והפך שם (למרבה המזל, בתרגומים של אידלשטיין ל”סטודיו 60″ עוד לא מצאתי דופי).
ובכן, העולם הקסום של טעויות התרגום הגיע בימים אלה גם לאנגליה. מה מתברר: שכדי לקצץ בעליות התרגום היקרות לא מעט מפיצים מעדיפים כעת להעביר את מלאכת התרגום מאנגלית לשפות זרות לידי עובדים זולים באסיה, במקום לקחת דוברי שפות זרות בריטיים, כפי שהיה נהוג עד כה. המתרגמים הבריטיים זועפים על כך, לאר רק בגלל הפגיעה בפרנסתם, אלא בעיקר כי איכות התרגום נפגעת בגלל מתרגמים שבקיאותם בשפה ירודה. ה”טיימס” הלונדוני פרסם את הסיפור בתחילת השבוע ובעודי מפיץ אותו במייל לידידיי הלשונאים שכחתי להעלות אותו לכאן. בלוגר רע שכמוני. הנה כמה דוגמאות מהכתבה:

In one film, translated from English to Danish, the line “Jim is a Vietnam vet” became “Jim is veterinarian from Vietnam”. In another film “flying into an asteroid field” became “flying into a steroid field” and in a television programme “she died in a freak rugby accident” was translated into “she died in a rugby match for people with deformities”.

הכתבה מציינת שעבודת תרגום על סרט של 90 דקות נמשכת שלושה ימי עבודה, ולמרות שהמשכורות של רוב המתרגמים הבריטיים נמוכה משכר המינימום, עדיין מעדיפים המפיקים להעסיק מתרגמים מטייוואן, הודו ומלזיה. אני, למשל, עדיין לא יודע מי תרגם לעברית את הדי.וי.די הבריטי ל”סולאריס” של טרקובסקי, אבל אני די משוכנע שהוא לא ידע עברית. אני בספק גם לגבי רוסית. אין שם טעויות תרגום, יש שם פשוט רצף של משפטי ג’יבריש שלא מתחברים לכלום.

הנה עוד כמה טעויות קסומות מ”הטיימס”.

My Super Ex-Girlfriend starring Uma Thurman, (Taiwanese version) “We have a zero tolerance policy on this kind of thing” became: “We have a standard for sexual harassment”

Seabiscuit (Spanish DVD) “It was a ball to shoot” (ie easy) became: “It was like filming a dance scene”

Confetti (Spanish version of theatrical release) “I’m the puff, you are the straight man” became: “I’m the puff, and you’re normal”

X-Men 3 (Taiwanese version) “I introduce our new ambassador to the UN, and the representative to the world for all US citizens” became: “I introduce the ambassador of UN, who raises his voice to represent US citizens”

המצחיק הוא שהטעויות שנתקלים בהן בישראל, בעיקר בטלוויזיה אבל גם בדי.וי.די ובקולנוע, תמיד יהיו חמורות יותר. האנגלים האלה מפונקים. עזבו סרטי עלילה: נסו פעם לבשל מתכון מתוכנית בישול זרה רק על פי התרגום. היתה אפילו תוכנית בישול שראיתי פעם שהטבח אמר שם באופן מובלט “אל תוסיפו מלח” והתרגום היה “תוסיפו מלח”.

וב-20 התגובות לכתבה ב”טיימס” מצאו דיווחים ממתרגמים נוספים ברחבי העולם, פינלנד, צרפת וסקוטלנד (ותלונות מוצדקות על כך שאין קשר בין הירידה באיכות והעובדה שהמתרגמים הם מאסיה). ויש גם שני מגיבים מישראל. אני מניח ש”עליזה, ירושלים” היא עליזה בר מוחא.

75 תגובות ל - “אבודים בתרגום”

  1. יניב אידלשטיין 23 מרץ 2007 ב - 10:28 קישור ישיר

    תודה על אי-מציאת הדופי, יאיר :^)
    הערה-שתיים:
    1. עליזה בן מוחא, לא “בר מוחא”.
    2. אחרי שנים ש”מניח רעפים נוצרי”, הטעות הקלאסית מפרק ישן של “הבוקר שאחרי”, כיכבה כגולת הכותרת של טעויות התרגום בכל הזמנים… (הנה התיעוד) נוספה סגנית ראויה שאולי אף הדיחה אותה: “דייויד הייד פירס” שתורגם כ”דייויד מסתיר-עגיל” בפרק של “פמילי גאי”.

  2. james newton howard 23 מרץ 2007 ב - 10:36 קישור ישיר

    אני חייב להוסיף לרשימה טעות נוספת שראיתי בתרגום של “הפריצה לאלקטרז” בערוץ 4 הישן של הכבלים:
    השורה: “This is Major Baxter” שאומר דיויד מורס בטלפון תורגמה ל”יש עיכוב רציני”. אין לי מושג איך הגיעו לזה. בכלל, יש למתרגמים בעיה רצינית עם שמות של דמויות. מה, הם לא רואים את הסרט תוך כדי?

    אבל אין ספק שכריסטיאן סלייטר ל”מניח רעפים נוצרי” זה אחד החזקים.

  3. Flicker 23 מרץ 2007 ב - 10:43 קישור ישיר

    בדיוק אתמול צפיתי ב”נהג של מיס דייזי” ששודר ביס לפני כמה חודשים. כשהמיס מבקרת בבית הכנסת, החזן אומר, בעברית, “שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד”. ואז, הוא אומר את זה באנגלית כמקובל –
    Hear, Oh Israel, the Lord Our God, The Lord is One

    המתרגם, ששניה לפני זה ציטט יפה את האמירה בעברית, החליט להסתמך על השמיעה, ופתח את הנוסח באנגלית ב:
    “גיבור ישראל”…

  4. טאשי הגדול 23 מרץ 2007 ב - 10:52 קישור ישיר

    מדי פעם משדרים בכבלים את הסרט של מייק מיירס:
    So I Married an Axe Murderer
    או בתרגום חופשי מידי: התחתנתי עם רוצחת לשעבר

  5. הפינגווין 23 מרץ 2007 ב - 11:33 קישור ישיר

    טאשי, נראה לי שבמקרה הזה, השיבוש מכוון. אין בעברית מקבילה מקובלת ל-Axe Murderer (“אז התחתנתי עם רוצחת בעזרת גרזן”?), אז הלכו על תרגום לצליל דומה שמתגלגל יותר על הלשון. או זה, או שהמפיץ לא יודע אנגלית.

    דוגמה לתרגום נכון, אבל לא נכון: הסרט The Mission מוכר בארץ בתור “המשימה”. אין בעיה עם התרגום, מלבד העובדה שנושאו העיקרי של הסרט הוא מיסיון נוצרי שנמצא תחת סכנת סגירה.

  6. רון 23 מרץ 2007 ב - 11:36 קישור ישיר

    כריסטיאן סלייטר תורגם ל”מניח רעפים נוצרי”??? חחחחח ענק…(:

  7. הפינגווין 23 מרץ 2007 ב - 11:44 קישור ישיר

    מה עם קישור ליומית הרלוונטית בעין הדג?
    http://www.fisheye.co.il/story?id=234

    רוה לפינגווין: צודק.

  8. דורון פישלר 23 מרץ 2007 ב - 11:57 קישור ישיר

    (פרסום עצמי בוטה) ל”מניח רעפים נוצרי” יש אפילו מרצ’נדייז.

  9. דניאל פאיקוב 23 מרץ 2007 ב - 12:00 קישור ישיר

    הסרט The Last Detail בכיכובו של ג’ק ניקולסון נקרא בארץ “הפרט האחרון”. להבדיל מ-The Mission הפעם באמת מדובר במשימה ולא בפרט.

  10. עופר ליברגל 23 מרץ 2007 ב - 12:18 קישור ישיר

    זה שתרגם את “סולאריס” לשפה שמזכירה קצת,לפעמים, עברית, עשה את אותו הדבר גם ל”אנדרי רובלב”.

  11. Geeker 23 מרץ 2007 ב - 12:20 קישור ישיר

    אני כמעט בטוח שזה היה ב”סטודיו 60″ בפרק השני, בו תירגמו את התוכנית “ג’קאסס” ל”חמורים”…

    פחחחח….

  12. לא בדקתי את השפות האחרות בהוצאות של artificial eye לטרקובסקי, אבל אני מניחה שהבעיה היא לא רק בעברית. בעצם, גם לא בדקתי הוצאות אחרות של החברה. ברוב הסרטים שנתקלתי בהם בחברה אין עברית, אבל לא עשיתי סקר. אולי זו הייתה מעידה חד-במאית 🙂
    מאחר שהידע שלי ברוסית מועט מהידע של אותו מתרגם בעברית (בהנחה שזה לא היה תרגום אוטומטי במחשב), קצת קשה לי לבדוק את עניין התרגום לשפות אחרות, אבל זה יכול להיות פרויקט משעשע לשעות הפנאי. אם כי הדבר הכי קרוב לניסיון כזה אצלי היה לראות סרט בגרמנית עם תרגום לרומנית (היה אמור להיות תרגום לאנגלית. לא היה) ואלו לא שפות סלביות. מצד שני, את סולאריס ראיתי כבר עם תרגום מובן 🙂

    לגבי כריסטיאן סלייטר – מאחר שמר”ן זה ביטוי יומיומי אצל מתרגמים, אני מניחה שהטעות הזו לא תנושל ממעמדה הרם. דה”פ זה הרבה פחות נוח.
    ולגבי “אל” ו”לא” חסרים: זה לא תמיד אשמת המתרגם. יש כל מיני שלבים בדרך בהם מילים קצרות כאלו עלולות להיעלם., זה פשוט בולט במיוחד במקרה של היעלמות שלילה…

  13. יניב אידלשטיין 23 מרץ 2007 ב - 13:10 קישור ישיר

    גיקר: נכון, וזאת לא טעות…
    זאת לא התכנית “ג’קאס”, זה סתם חמור.

  14. יניב אידלשטיין 23 מרץ 2007 ב - 13:11 קישור ישיר

    סטיבי: לא דה”פ כי אם דמ”ע! :^)

  15. james newton howard 23 מרץ 2007 ב - 13:33 קישור ישיר

    ויש גם את המקרה המצער של “איך אתה אוהב את התפוחים הללו?” (במקור “how do ya like them apples?”), מתוך “Good Will Hunting”.

  16. Bטע 23 מרץ 2007 ב - 13:37 קישור ישיר

    ומה עם “פארק דרום” במקום סאות’ פארק?
    מעניין איזה מתקנים יש בפארק הזה…

  17. רני 23 מרץ 2007 ב - 14:01 קישור ישיר

    באחת מהוצאות הוידאו (עוד בימי ה VHS העליזים) ל”מלחמת הכוכבים” תורגם המושג “בסיס המורדים” באופן הבא:

    “בסיס המורדים רבל”.

  18. יאיר רוה 23 מרץ 2007 ב - 14:50 קישור ישיר

    פששש.. אני צריך לדאוג ליותר פוסטים על ענייני תרגום. אני אגיב ברצף, כדי להשתלב. אז בעניין תרגומי שמות סרטים שגויים (ע”ע “המשימה”/”המיסיון”): הקלאסיקה של השמות השגויים שכבר השתרשו עד שכבר לא זוכרים כמה זה אידיוטי היא “סיפור הפרברים”, שם לסרט שמתרחש במיד-טאון מנהטן, באיזור בו נמצא כיום הלינקולן סנטר. איזור המוכר כ”ווסט-סייד” והוא הכי אורבני בעולם, בדיוק ההפך מפרבר. אבל בשנות הששים כנראה גם הקהל בארץ וגם המתרגמים עוד לא היו בניו יורק. מקסימום לודז’.

    ותמיד אזכור איך דקארד עולה במעלית לדירה שלו ב”בלייד ראנר”, תוכנת הזיהוי הקולי מבקשת ממנו “Floor number” והתרגום: “מספר טלפון”.

  19. duh!
    (אגב, נסו לכתוב את המילה הזו במקלדת על עברית. משעשע).

    מעניין מה בני משפחת רבל חושבים על זה.

  20. אורון 23 מרץ 2007 ב - 15:08 קישור ישיר

    בהחלט פוסט מעורר תגובות, אולי אם הייתי מרגיש פה רצוי הייתי מצטרף… אולי אני אהפוך להיות גולש חצי פסיבי בבלוג…
    טוב, מספיק להיום עם הרחמים העצמיים והתחינות לתשומת לב.
    *מחשבה מפחידה* אולי רוחו של עידן נכנסה בי?!?

  21. עופר ליברגל 23 מרץ 2007 ב - 15:34 קישור ישיר

    דרך אגב, אני כמעט בטוח ש”דיויד מסתיר העגיל” זה סוג של מחווה מודעת לעצמה של מתרגם יצירתי מדי.

  22. דואל 23 מרץ 2007 ב - 15:50 קישור ישיר

    בקשר לתרגומי הדיוידי של טרקובסקי – שמתי לב לכך שהשגיאות בעברית היו בדיוק השגיאות שעולים חדשים נוטים למעוד בהן – בעיקר שגיאות בשילוב ה’ הידיעה ושימוש בשפה גבוהה ומליצית בשיחות יומיומיות (אם כי אני מניח שב”סטאלקר”, לפחות, השפה הגבוהה נמצאת גם במקור הרוסי).
    המורה שלי לערבית בחטיבה סיפרה שהיא תמיד בודקת את התרגום מאנגלית לערבית בשידורי הטלווזיה הערבית, ומזדעשעת (שילוב של זעזוע ושעשוע) מכך שהוא נעשה בעצם מהתרגום העברי, לדוגמא – כשבעברית נכתב “בוקר” (קאובוי) בערבית נכתב סבאח (מורנינג).

  23. יניב אידלשטיין 23 מרץ 2007 ב - 15:59 קישור ישיר

    יאיר – בקשר לפופולריות של הנושא, מספיק שתציץ בפוסט “מניח רעפים נוצרי” בעין הדג. זאת יומית שהועלתה לפני שש שנים, צברה מאות תגובות… ואנשים ממשיכים להגיב אפילו עכשיו!
    עופר – “דייויד מסתיר-עגיל” היה טעות, והמתרגמת התנצלה עליה מעל דפי “רייטינג” בזמנו. מרנינה, אבל טעות.
    ודואל – “מזדעשעת”… אהבתי!!! אני מזדעשע הרבה בזמן האחרון. עכשיו יש לי גם מילה לזה.

  24. יניב אידלשטיין 23 מרץ 2007 ב - 16:01 קישור ישיר

    רני – בקשר למלחמת הכוכבים, קלאסיקה שצוטטה רבות אבל אני לא יודע אם היא הייתה באמת או אם זאת אגדה אורבנית:
    Luke, I am your father.
    “ראה, אני אביך.”

    רוה ליניב: היה באמת. ראיתי במו עיני. לא ב”מלחמת הכוכבים” אלא ביצירת המופת הקומית של כריס פארלי ודיוויד ספייד “Black Sheep”. זה די בהתחלת הסרט. פארלי עובד במפעל המשפחתי ומשיעמום הוא עושה חיקויים של דארת ויידר מול מאוורר שולחן שמעוות את קולו. הוא אומר, על פי התרגום, “ראה, אני אביך” בדיוק כשמישהו נכנס לחדר ותופס אותו עושה שטויות במקום לעבוד.

  25. james newton howard 23 מרץ 2007 ב - 17:33 קישור ישיר

    יאיר, זה היה ב”טומי בוי” אם אני לא טועה.

  26. צפריר 23 מרץ 2007 ב - 17:45 קישור ישיר

    דואל – זה קיים גם ברוב התרגומים משפות שאינן אנגלית, כשמתרגמים מהתרגום האנגלי.

    לא עולות לי לראש דוגמאות ספציפיות, אבל זה קיים.

    (חוזר לצפות ב300)

  27. עופר ליברגל 23 מרץ 2007 ב - 17:57 קישור ישיר

    בקשר לטרקובסקי- לא נראה שההסבר של עולה חדש מתרץ את הכל. ב”סולאריס” (ששרדתי את כולו עם התרגום בהקרנה חובה במסגרת בקאיות בסרטים באוניברסיטה, רוב האולם התרוקן) היה הרבה מעבר לשימוש בה’ הידיעה ובשפה גבוהה מדי, כמעט בכל משפט יש מעבר בין זמנים שונים, בלבול במינים, שגיאות כתיב תמוהות ועוד. מה שכן, זה נראה לי יותר סביר מההסבר שמחשב תרגם את זה. מחשב לפחות ידע לאיית את רוב המילים.

  28. דואל 23 מרץ 2007 ב - 17:58 קישור ישיר

    צפריר – לך כבר לקולנוע ותפסיק לראות סרטים במחשב!

  29. צפריר 23 מרץ 2007 ב - 18:17 קישור ישיר

    תזכיר לי מתי הסרט יהיה בקולנוע, עוד שבועיים?

  30. אורון 23 מרץ 2007 ב - 18:20 קישור ישיר

    טוב, אז לקח לי בערך שלוש שעות לחזור בי – אבל שכחתי את הדוגמה שלי! אוף.
    אז אני סתם אגיב למגיבים:
    בעניין “ראה, אני אביך” – אני לא יודע מאיזה סרט זה, אבל זה בטוח לא ממלחמת הכוכבים. כל חנון שמכבד את עצמו יודע שהשורה הזו עוותה. ויידר לא אומר:
    “Luke, I am your father”, כפי שמצוטט בטעות, אלא:
    “No, I am your father”, שזו תשובה לשורה הקודמת של לוק, שמתעצבן על ויידר שהרג את אביו כביכול.
    אני מקווה שלא ניפצתי מיתוס לאף אחד, כי אלה חדשות ישנות, אבל כנראה שהמרגם של אותו סרט פשוט לא ראה את מלחמת הכוכבים…

    צפריר- אני לא מכיר אותך, אבל אני מצטרף לדואל בעניין הספציפי של 300. אתה עושה טעות, זה לא סרט לראות במחשב (ועוד עם הפסקות באמצע). מצד שני, אתה לא באמת יכול ללכת לראות את זה בקולנוע כי זה עולה רק עוד שבועיים…יש לך גרסה שווה?

    והרהור לסיום:
    איפה נמצאת סטיבי (לא בבית) כשהיא לא בבית??

  31. יניב אידלשטיין 23 מרץ 2007 ב - 18:21 קישור ישיר

    שווה לחכות! כולה שבועיים!
    אם כי מאז ששמעתי ש”זודיאק” ייצא בארץ רק במאי, מגרד לי באצבעות להוריד אותו וזהו…
    חייב להתאפק! סרט ראשון של דייויד פינצ’ר עם האריס סווידס כצלם! חייב לראות על מסך ענק!!!

    רוה ליניב: אפ, אפ, אפ, לאט לך. האריס סאווידס צילם לפינצ’ר את “המשחק” ולא מעט פרסומות. וממה שאני שומע “זודיאק” לא רק אמור להיות מצולם נפלא, אלא יש לו גם סאונד מעולה. ואת זה לא תקבל בגרסה הביתית.

  32. צפריר 23 מרץ 2007 ב - 18:26 קישור ישיר

    זה דיוידי קצת מטושטש ממקור לא ברור שהגיע בדרכים לא דרכים לרשת. סאונד טוב מאוד, אך לא סראונד.

    ומה אגיד לכם, אראה אותו שוב כשתצא גרסת HD 760p.

  33. דואל 23 מרץ 2007 ב - 18:44 קישור ישיר

    צפריר, כבר ניהלנו שיחה בנושא בעבר, אז לא כלכך מתחשק לי להמשיך את זה פה, אבל בחייאת רבאק – לראות את 300 במסך קטן (ועוד בעותק מצ’וקמק) זה פשוט להרוס לעצמך את הסרט.
    חוצמזה, קצת סבלנות לא תזיק, אני חיכיתי חודשים עד שראיתי את המבוך של פאן, וההנאה שלי לא נפגמה בגלל שראיתי אותו במרץ במקום בדצמבר.
    *ואני לא מדבר בכלל על עניין הפיראטיות*

  34. סטיבי 23 מרץ 2007 ב - 18:45 קישור ישיר

    “רק במאי”?
    לפחות הוא יוצא!

  35. צפריר 23 מרץ 2007 ב - 18:49 קישור ישיר

    שוב אתם קוראים לי שודד ים?

    נשבע לכם שאין לי רטייה.

  36. רני 23 מרץ 2007 ב - 18:50 קישור ישיר

    יניב:
    טוב, המשפט Luke, I am your father מעולם לא הופיע בסרטי מלחמת הכוכבים, ממש כשם שהמשפט Play it again, Sam מעולם לא הופיע ב”קזבלנקה”. אבל אלו כבר לא טעויות תרגום אלא טעויות שהשתרשו בתרבות המערבית.

    ואגב: טעות תרגום מביכה נוספת שנחסכה מהצופים כי עלו עליה ברגע האחרון סופרה לי לפני כמה שנים על ידי ידידה שעבדה באותו הזמן כמתרגמת בחברה שסיפקה תרגום לערוצי הכבלים. סיפורה הולך כך: אחד הסרטים התעודיים שהחברה תרגמה עבור הכבלים באותו הזמן (נדמה לי שלערוץ 8 או ערוץ ההיסטוריה) עסק בעליית הנאציזם טרום מלחמת העולם השניה. כאשר הופיע המושג שריפת הרייכסטאג במקור המתרגם תרגם אותו כך: “שריפת צבאי האורז”. כאמור, מישהו עלה על זה לפני שהסרט נמסר לשידור ומהצופים נחסכה הטעות המביכה ולחובבי טעויות התרגום המביכות במיוחד נחסכה עוד מיתולוגיה.

    אגב, באיזושהי סיטקום נידחת שראיתי לפני כמה שנים צפתה אחת הדמויות בטלוויזיה בסרט Soylent Green ששמו תורגם בסדרה ל”אדמה ודשא”. כמובן שהסרט המקורי תורגם בארץ, כשיצא כאן, ל”שמש ירוקה”. למותר לציין שאין כל קשר בין עלילת הסרט לשמש כלשהי, ירוקה או בכל צבע אחר וכי השם בעצם מתייחס למזון מלאכותי שצורכים תושבי כדור הארץ בזמן העתידי בו מתרחש הסרט.

    רוה לרני: It’s people! Soylent green is people! אמממ.. סליחה, ספוילר.

  37. יניב אידלשטיין 23 מרץ 2007 ב - 18:51 קישור ישיר

    צודקת.
    ואגב, לפי עין הדג זה אפילו לא מאי אלא אפריל! שזה החודש הבא!
    ואולי אפילו אצליח להשתחל לאיזו הקרנה מוקדמת?

  38. יניב אידלשטיין 23 מרץ 2007 ב - 18:53 קישור ישיר

    שריפת.
    צבאי.
    האורז.

    סליחה, המוח שלי התפרק.

  39. יניב אידלשטיין 23 מרץ 2007 ב - 18:56 קישור ישיר

    טוב, אגב דברים שלא הגיעו לשידור… יש לי וידוי קטן שאחשוף אותו על חשבון יום כיפור.
    פעם תירגמתי לחברה מסוימת סרט עם כריסטיאן סלייטר. לא עמדתי בפיתוי, וכשהופיע הקרדיט שלו על המסך כתבתי “מניח רעפים נוצרי” בכתובית.
    שכחתי מזה, ואחרי כמה חודשים גיליתי שזה עשה בלגן. אמנם עלו על זה, אבל רק בבקרת איכות שזה השלב הסופי… וכל מי שנתן לזה להגיע עד לשלב הסופי חטף על הראש.
    היום לא הייתי עושה את זה.

  40. סטיבי 23 מרץ 2007 ב - 19:22 קישור ישיר

    LOL!!
    וגם על ה-burning of the rice stags.

    נ.ב. איפה אני כשאיני בבית? במקום אחר.
    (ואני לא נכנסת לפילוסופיה של “בית” מעבר לאזכור זה)

  41. גל-Z 23 מרץ 2007 ב - 19:45 קישור ישיר

    איפה רד כדי להתמרמר פה שוב על “איזה מן שוטרת”?

    ואיפה אני כדי להתלונן על “נחשים על המטוס” (זה נחשים על מטוס! זה כל הקטע! זה לא מטוס ספיציפי! זה בכלליות! אינעל רבעק!)

    רוה לגלז: אנחנו מתמקדים כאן בטעויות תרגום, לא בשיקול דעת לקוי של מפיצים ואנשי שיווק. אם כי זה מזכיר לי שבימים בהם היה בתחנה המרכזית החדשה קולנוע “ששת המופלאים”, סביבות 1998, הוקרן שם סרט בהפקת אבי לרנר/דני דימבורט בשם “עיר מפוחדת” (או “עיר מבוהלת”). השם המקורי? Scarred City”.

  42. ערן 23 מרץ 2007 ב - 20:04 קישור ישיר

    מה עם Reality Bites שתורגם ל”האהבה נושכת” במקום “פיסות מציאות”…
    ולאחרונה: מי הגאון שהחליט ש- The Ring זה “הצלצול”???
    קראתי ראיון עם הבמאי של “Ringu” (המקור היפני) בו הוא מסביר שקלטת הווידאו בסרט היא כוירוס המדביק עוד ועוד אנשים ולכן הכוונה בשם הסרט היא למעגלים שנוצרים במים כשזורקים לתוכם אבן. “המעגל” יכול היה להיות מדויק יותר.

  43. ערן 23 מרץ 2007 ב - 20:13 קישור ישיר

    הטעות הכי מעצבנת בעיני, זו שחוזרת שוב ושוב בעיתונים, בחדשות, במאות תכניות טלוויזיה וסרטים, זה שקוראים ל “Oval Office” אשר בבית הלבן בשם “החדר הסגלגל”. “המשרד האובאלי” מתייחס כמובן לצורת החדר ולא לצבעו.

  44. אודי 23 מרץ 2007 ב - 20:57 קישור ישיר

    אהם..
    לא בטוח אם זה היה ברצינות או בצחוק, אבל בכל מקרה:
    אחת המשמעויות של “סגלגל” בעברית היא אובאלי.

  45. גיאחה 23 מרץ 2007 ב - 22:12 קישור ישיר

    המשרד הסגלגל הוא כמובן כזה בגלל צורתו, כמו שהסביר אודי.

    אני עדיין זוכר בחיוך גדול את הטריילר הראשון ל-Good will hunting שרץ בבתי הקולנוע עם הכותרת “ציד מרצון טוב”. לא לחלוטין טעות, אבל חמוד.

    כיף של תגובות!

  46. Cerfus 23 מרץ 2007 ב - 23:14 קישור ישיר

    אמנם מאד נדוש, אבל תמיד מצחיק: ה- pilot של ‘מי הבוס’ שנקרא “הטייס”

  47. רני 23 מרץ 2007 ב - 23:25 קישור ישיר

    ושנזכיר פה את השם הראשון שניתן ל”שודדי הקאריביים 2″?

    (“חזה של איש מת” למי שלא זוכר, היתה כותרת המשנה).

  48. ערן 24 מרץ 2007 ב - 0:02 קישור ישיר

    אני זוכר שקראתי פעם על הסדרה החדשה בהפקת ספילברג “תזמורת אחים”. כוונת המשורר הייתה ל-
    “Band Of Brothers” כמובן…

  49. ערן 24 מרץ 2007 ב - 0:06 קישור ישיר

    לאודי וגיאחה:
    אני מחשיב את העברית שלי כטובה בהחלט ומעולם לא שמעתי על “סגלגל” במובן של “אובאלי” מה, באמת?

  50. אורון 24 מרץ 2007 ב - 1:03 קישור ישיר

    גל-Z דיבר על שמות סרטים שמתורגמים רע, והזכיר לי את האתר המעולה הבא:
    http://www.targumon.co.il/
    קוראים לו “תרגומון”, והוא כלי עבודה נוח ויעיל לדעתי, אך נזכרתי בו בעקבות אופציה מסויימת שיש בו. בקטגורית חיפוש, ישנו ערך שנקרא “כותר אקראי (שלא תורגם כראוי)”. זה מאוד משעשע, ומחולק לרמות עילגות שונות. נסו ותראו.
    ואגב, הכותרת של הפוסט הזכירה לי ש”Lost in translation” תורגם ל”אבודים בטוקיו”. כנראה שאת הכותרת “אבודים בתרגום”, שומרים אלה שאחראים לעיברותים, לסרט תיעודי על עצמם.
    (נדמה לי שכבר סיפרתי את הבדיחה הזו, ונדמה לי גם שהיא לא הצחיקה בפעם הראשונה…)

    ערן- הייתי בטוח שאתה צוחק. קבל, מתוך בבילון:
    “סגלגל
    (ת’) אליפטי, אובלי, ביצתי, דמוי ביצה ”

    יניב- “זודיאק” עולה ב-5 לאפריל (ממש כמו 300). כבר השתמשתי בלינק שלי אז תאלץ לסמוך עליי (והקטע שלך עם סלייטר היה גאוני!)

    סטיבי- כפי שכתבתי זה היה רק הרהור… למרות שאני המעריץ #1 שלך, לא התכוונתי לפגוע בפרטיותך. סתם הוקסמתי מההתנסחויות שלך, זה הכל…

  51. יניב אידלשטיין 24 מרץ 2007 ב - 1:17 קישור ישיר

    זודיאק עולה ב-5 באפריל, עוד פחות משבועיים? אתה סגור על זה?
    אם כן – האח הידד
    ואכן, “המשחק” צולם ע”י סווידס, אני “עומד מתוקן”…

  52. גוני 24 מרץ 2007 ב - 2:01 קישור ישיר

    יש לי שלוש תוספות:

    1) בסרט “ספורט הדמים” ואן דאם שובר ערמת לבנים על מנת להרשים את באי התחרות. הבחור הרע בסיפור אומר “very good, but bricks don’t hit back”
    מה שתורגם כ”יפה מאוד, אך הלבנה לא פגעה בגבו”

    2) סרטון מצוייר שבו דאפי דאק קופץ ממטוס תוך שהוא צועק “geronimo”. מה שתורגם כ”חנה סנש!” (ואני לא ממציא את זה).

    3) סרט שבו מישהו פותח תיק מלא דולרים ואומר “it’s all right here” מה שתורגם כ”הכל בסדר פה”.

  53. רותם 24 מרץ 2007 ב - 2:50 קישור ישיר

    טעויות על ימין ועל שמאל –
    אבל למה לתת ספוילר למלחמת הכוכבים?

  54. רני 24 מרץ 2007 ב - 3:51 קישור ישיר

    והנה טעות התרגום ההזויה ביותר, שהוזכרה לי לא מזמן על ידי מישהו: כשהוקרן “ליבו של אנג’ל” בבתי הקולנוע הופיעה על המסך בתחילת הסרט הכותרת “1945” כדי לציין את השנה בה מתרחשת סצינת הפתיחה. והתרגום? שם דווקא נטען כי השנה היא 1946.

  55. פרידה 24 מרץ 2007 ב - 10:50 קישור ישיר

    כפי שהשם שלי מלמד, אני מסתובבת בשטח כבר לא מעט זמן כולל בתחום הספציפי הזה של תרגום כתוביות. מאותה סיבה צפוי פוסט ארוך ומייגע. ראו הוזהרתם.

    לא אלאה אתכם באפולוגטיקה שלא כולם כאלה ולא כולם טועים, כי בעצם, כן, כולם טועים, כולל אתם, מבקרינו היקרים. לדוגמה, המשתתף החביב שלא ידע שאחת המשמעויות של סגלגל היא אובאלי. מה לעשות, אף אחד לא יודע הכול.
    קל מאוד לשבת בכורסה ולצחוק על מישהו שנאלץ לדחוס בשורה בת 30-27 סימני דפוס, הכוללים סימני פיסוק ורווחים, הרהורים, בדיחות, משחקי מילים, אלוזיות, עולמות תרבותיים שלמים. לרוב אנחנו גם נדרשים לעשות את זה בפרקי זמן מינימליים, מהיום להיום, ובתנאי תשלום מהמחפירים במשק. אז לא תמיד יש מספיק זמן לברר את כל הקושיות, ולפעמים את הטעות מכניסים דווקא מי שבאים אחרינו בשרשרת העבודה – המתזמנים ועורכי הלשון שנדמה להם שהם מבינים טוב מהמתרגם. כלומר, תירוצים לא חסרים לנו.
    ובכל זאת, אם יש טעויות שאני לא מסוגלת לסלוח להן הן טעויות הנובעות מבורות, כי למרבה הפלא כדי להיות מתרגם לא די לדעת את שתי השפות על בוריין, אלא גם להיות משכיל. והנה לכם שלוש דוגמאות לכוונתי. בתחום שיבוש השמות: בתוכנית של גרהם נורטון המראיין את הלנה בונהם-קרטר, עלו שוב ושוב בשיחה סוחרי שנהב מסתוריים שמשום מה מתעקשים לעשות סרטים.
    בסרט תעודי על קספרוב, חזרה הקריאה: בדיקת עמיתים!
    ולדעתי אחת החמורות מכולן הופיעה בסרט בערוץ 8 על הרמב”ם. חיבורו המפורסם נקרא שם “המדריך לביישנים”.

    לסיכום, התרגום לכתוביות מועד לפורענות בשל העובדה שהמקור והתרגום מופיעים זה לצד זה, ומשום שהטלוויזיה היא מדיום המוני. לו כולם היו עורכים בדיקה דומה של תרגום ומקור של ספרות, המצב לא היה שונה בהרבה.

  56. רמי 24 מרץ 2007 ב - 11:10 קישור ישיר

    ערן: אהבה נושכת זה הסרט המקסיקני, לreality bites קראו מציאות נושכת, שזה אמנם מאבד מכפל המשמעות המקורי, אך כך גם היה קורה לו היו קוראים לסרט פיסות מציאות.

  57. איילת 24 מרץ 2007 ב - 12:59 קישור ישיר

    ומה עם טעויות מביכות יותר, כגון Bufor במקום Beaufort
    כפי שניתן לראות במודעת הפרסום בעיתונים לסרט בופור..

    ולכל האובססיבים לטעויות התרגום בסרטים, צירפתי תגובה מעניינת בנושא, של אבנר הולצמן (פורסם בהארץ)

    איך נוצר מניח רעפים נוצרי

    ארנון מגן מתח ביקורת ב”תרבות וספרות” (13.9) על המתרגמים, על אולפני התרגום ועל הגופים המשדרים, על מה שהוא מכנה “הירידה ברמת התרגום”. הוא מביא דוגמות לירידה הזאת, וקובע כי “אחת הסיבות לירידה… היא כמובן השכר הנמוך”. אני מבקש לנסות ולהציע גישה שונה.
    כמתרגם כתוביות זה שנתיים, וכצופה ביקורתי בטלוויזיה, עלי לציין כי רוב התרגומים הם ברמה סבירה ומעלה. לצדם של מתרגמים ותיקים, שעוסקים במלאכה כבר שנים רבות, קמה קבוצה של מתרגמים צעירים שעושים מלאכה מצוינת. אנשים כמיכאלה ירדני, יניב אידלשטיין, ליאת הול ואינגה מיכאלי (כמה מהם הם ידידים קרובים) מוכיחים שלא צריך להיות ממייסדי הז’אנר כדי להיות מתרגם טוב.
    בקרב המתרגמים לכתוביות (והמתרגמים בכלל, אגב), טוענים שירידת איכות התרגום היא תוצאה ישירה של שחיקת השכר בענף, שחיקה שנוצרת, ממשיכים וטוענים, בשל השתלטותם של צעירים פרועים על השוק. ה”צעירים” האלה, לרוב סטודנטים שרואים בתרגום עבודה זמנית, עד לסיום התואר או עד שימצאו “עבודה אמיתית”, מוכנים לעבוד בשכר נמוך, הם חסרי ניסיון ומביאים לשחיקת שכר, שמביאה לעזיבתם של המתרגמים הטובים. דווקא מאמרו של מגן סותר את הטענה הזאת, שכן המתרגמים הנזכרים במאמר (לפחות אחת מהם) שייכים לקבוצת המתרגמים הוותיקים, מה שמוכיח לנו שוב, שאין שום מתאם בין איכות התרגום ובין הגיל.
    קל גם לסתור את הטענה השנייה, שלפיה שחיקת השכר מביאה לעזיבתם של הטובים. “הרעת תנאים זו… הבריחה ומבריחה את המתרגמים הטובים”, טוענים שני חברי הוועד המנהל של אמל”י. עדיין לא שמעתי על מתרגם מקצועי ותיק שעזב את ענף התרגום לטובת, נניח, עבודה בבנק. שמעתי גם שמעתי על מתרגמים צעירים, דווקא מקרב הסטודנטים, שהפסיקו לעסוק בתרגום ועברו לעבודות משתלמות יותר, מלצרות, למשל. מתרגם שזה מקצועו לא ימהר לעזוב את הענף.
    מדוע בכל זאת יש תרגומים גרועים בטלוויזיה? התשובה לכך היא פשוטה, וכמקובל אצלנו, תנוסח כשאלה. למה יש כתבות גרועות בעיתונים? למה מקבלים שירות גרוע בבתי עסק שונים? בטלוויזיה בישראל, על גבי הממירים הדיגיטליים והלווייניים, משודרות מדי יום ביומו יותר מ-300 שעות של חומר מתורגם. האם באמת עולה על דעתו של מישהו ש-300 שעות ביום (שהן 2,100 שעות בשבוע, 63,000 שעות בחודש וכן הלאה) יכולות להיות כולן ברמה אחידה ונטולות שגיאות? האם מישהו מעלה בדעתו שענף המכיל כמה מאות אנשים יכול שלא להכיל גם בעלי מקצוע בינוניים וגרועים? האם כל טכנאי המזגנים הם אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה? כל פקידי הבנק, פקידי מס הכנסה והעיתונאים? ודאי שלא.
    נכון, נחמד לחפש שגיאות תרגום בטלוויזיה, זו אופנה שהפכה לספורט לאומי כמעט, בעיקר כי זה קל מאוד; רוב הסדרות הן באנגלית, והתרגום מוצג מול המקור, כך שכל דובר אנגלית ממוצעת יכול לזהות טעויות. כל מתרגם יוכל לתת לכם רשימה של שגיאות תרגום איומות (יש להן אפילו שם בקהילת המתרגמים: “מניח רעפים נוצרי”, לאחר שפעם תרגמה מישהי את השם כריסטיאן סלייטר באופן מילולי). ויש עיתונאים ובעלי טורים שקופצים על טעויות תרגום כאלה כמוצאי שלל רב, ומשתמשים בהם כחומר כתיבה כשיבשים מעיינות הפוליטיקה שלהם.
    בואו ננסה פעם, רק לשם ההנאה, לסמן טעויות עובדתיות בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה. בואו ננסה לבחון כמה פעמים טועה הפקיד בבנק, בואו ננסה לבדוק כמה פעמים טועה כל אחד מכם בעבודתו. כשאתם טועים, רואים את הטעות רק אתם והבוס. כשאני טועה, רואים את זה כולם, בהתאם לרייטינג.

  58. יניב אידלשטיין 24 מרץ 2007 ב - 13:03 קישור ישיר

    אני זוכר את המאמר הזה… כתב אותו עמית יריב, לא אבנר הולצמן.

  59. גל-Z 24 מרץ 2007 ב - 13:29 קישור ישיר

    ברוח האתר אני מוכן להעביר את ההאשמה לקולנוע.
    נגיד וזה בגלל כמות החומר, אבל סרטים הם לא טלוויזיה, וסרטים חשובים ובלוקבסטרים לא מקבלים תרוצים כאלה.
    למשל במדריך הטרמפיסט (ראה יומית בעין הדג) כשהם אומרים שהם בדרכם ל”certain death” זאת אומרת למוות בטוח, כתוב בכתוביות שהם בדרכם ל”מוות מסויים”.
    אין כמות סרטים כל כך גדולה ובטח שיודעים כשסרט שווה השקעה. ולסרטים חשובים צריכים לצוות מתרגמים טובים.
    זו לא בקשה גדולה במיוחד.

  60. ברווז גומי 24 מרץ 2007 ב - 15:51 קישור ישיר

    פרסמתי את ההודעה הזאת פעם בעין הדג, אבל היא מתאימה גם כאן. חוץ מזה, שתמיד מצחיק להיזכר:

    לפני כמה חודשים חזרה אחותי הקטנה מטיול-אחרי-צבא במזרח ובתרמילה עשרות DVD-יים בשני שקל האחד. נראה לי שהם לא מקוריים – אולי מה שהעלה אצלי את החשד זו האיכות הטכנית העלובה, מריחות הצבע כל פעם שאחת הדמויות נעה, הסאונד הבעייתי או הממשק שעונה לחוקים משלו.

    ואולי זה התרגום לאנגלית, שמספק רגעים קומיים שופכים מצחוק וכמה דיאלוגים כה הזויים שנראה כאילו תומללו בידי מחלקת חולי נפש שמטופלת בסמי הזייה חזקים במיוחד.

    אז כראיה הנה התרגום (תרגום? תמלול!) לדיאלוג בין הכלה לאו-רן לפני בואם של ה-‏88 (סילי ראביט). לא נגענו:

    The Bride: Is that what I think it is?
    O-Ren Ishii: You didn’t think it’s gonad be that easy, didn’t you?
    The Bride: You know, for a second day, yeah, I can’t indeed.
    O-Ren Ishii: So, you wrap it.
    The Bride & O-Ren: Trick sophisticated.

    סופיסטיקייטד אינדיד.

  61. דן 24 מרץ 2007 ב - 20:26 קישור ישיר

    תרגומים חובבניים הם לא המטרה כאן. בכאלה יש אלפי טעויות, גם בתרגומים הישראלים, שזה לפעמים נראה כאילו המתרגם סתם השתעמם מהסרט והחליט להצחיק את הצופים. לא יכול להיות שמישהו באמת מתרגם את “BY THE WAY” ל “על יד הדרך”, נכון?

  62. אסנת 24 מרץ 2007 ב - 20:36 קישור ישיר

    לדן, כבר היה סרט אחד שבו תורגם משפט השבח way to go כ”עוד ארוכה הדרך”. אין סוף להתקרצצות, וגם אני, שעוסקת בתרגום כתוביות לפחות 18 שנה, יכולה להריץ פה קטעים על טעויות בתרגומים, על מתרגמים שלא פתחו מילון וכו’. אז על שמות סרטים יש לפנות למפיץ, ורק למפיץ, ועל טעויות בתרגום אני יכולה לומר שהן קורות גם לטובים שבינינו (וצר לי להודות שגם לי), ושנורא כיף לצחוק עליהן כי הן חשופות לעין כל. העיקר שמישהו פה היה בטוח שהמשרד הסגלגל הוא טעות, ולא האמין שסגלגל הוא לא רק צבע.
    אז מה היה לנו? כן, טעויות תרגום הן מצחיקות/מזעזעות/איומות, מתרגם הכתוביות נמצא בתחתית שרשרת המזון, ולמרות הכול ואף על פי כן רובנו עושים את מלאכתנו נאמנה, אבל אז אין לאיש מה לומר (אולי לבד מיאיר רווה ששיבח את עמיתי המלומד יניב לבית אידלשטיין על סדרה שטרם ראיתי, ואם היא מיועדת ל”יס”, אז גם לא אראה את תרגומו).

  63. סטיבי 24 מרץ 2007 ב - 22:58 קישור ישיר

    דווקא יצא לי להיתקל בכמה וכמה תשבוחות למתרגמים (ולא רק פה). וכן, זה פשוט מצחיק אותנו, או מפריע לנו. אבל זה בכלל לא הרבה טעויות ביחס לכמות האדירה של חומר מתורגם. לא עסקנו פה בניתוח סטטיסטי… זה שעשוע של העלאת דוגמאות. נראה לי שטעויות כאלה מזכירות לאנשים מסוגנו להעריך את היעדר הטעויות הנורמטיבי כיום, ולא לחשוב שכולם גרועים. התרגום הטוב שיש בהרבה מהסדרות המשודרות היום גורם לטעויות לבלוט יותר, אחרת מי היה שם לב לטעויות ספציפיות? לא יודעת אם בת’רדים כאלה בכלל חושבים רעות או טובות או בכלל על האנשים מאחורי התרגום. עם זאת, נכון שרוב האנשים לא מודעים לתהליך התרגום ולכן הנטיה להתייחס ל”מתרגם” כיישות אחת שאשמה בהכל 🙂

    גילוי נאות: אני גם מתרגמת. לא בכתוביות, עדיין. ולמרות זאת, טעויות זה משעשע. בוודאי יהיו גם כאלה שלי בת’רדים עתידיים.

    אורון: אתה צריך לקרוא עם קצת יותר הומור בין השורות 🙂

  64. אורון 25 מרץ 2007 ב - 0:36 קישור ישיר

    יניב- אני לא רוצה לריב עם עין הדג (חבל, אני תמיד מפסיד) אבל קבל:
    http://www.mouse.co.il/CM.movies_lobby_soon,516,,,.aspx

    ברווז, הרגת אותי!
    (You know, for a second day, yeah, I can’t indeed)
    והזכרת לי דוגמה מהעת האחרונה:
    בטריילר של 300, באתר חביב שלא אזכיר את שמו, כך תוגמה קריאת הקרב של ליאונידיס:
    “ספרטנים! הלילה, אנחנו מתים – בגיהנום!!!”
    דן- מי החליט מה המטרה כאן? הייתי בטוח שהמטרה היא שעשוע בלבד, לא חשוב מה מקור הטעות.
    פרידה- בזכותך יש לי ביטוי חדש שאני מת לנסות במשחק השח הבא שלי…בדיקת עמיתים! מזכיר את העיברותים של אחי הצעיר לביטויים אנגליים (האחרון היה “צואת שוורים” ודי תפס).
    ולכל המתגוננים אוטומטית- אני לא חושב שמישהו כאן מנסה לפגוע באמינותם של המתרגמים. הומור עצמי זה דבר רצוי.
    ואם כבר הומור עצמי:

    סטיבי היקרה- איך אני יכול ליישם את עצתך כאשר כתבת רק שורה אחת? וסליחה על הנטייה שלי להתנצל שלא לצורך. באמת מצטער, לא התכוונתי.

  65. ליאור 25 מרץ 2007 ב - 2:33 קישור ישיר

    יש זילות ברור במקצוע תרגום הכתוביות, שמתבטא בעיקר בכל אותם ברנשים שמורידים להנאתם סרטים מהאינטרנט עם תרגום שעשו חברים שלהם. כי הרי כל אחד שיודע קצת אנגלית, יכול לעשות את זה.

    סטיבי, בתור מתרגמת, אנא ותרי על ת’רדים ונסי פתילים, מילה שהשתרשה מזמן.

    ןלגבי מי שהתלונן על הספוילר ל”מלחמת הכוכבים”… באמת שיש גבול. מי שלא ראה עד עכשיו, בחיי שמגיע לו. וחוץ מזה, הפרט הספציפי הזה הוא כבר מזמן חלק מתרבות הפופ ולא סתם טוויסט עלילתי.

  66. דורון פישלר 25 מרץ 2007 ב - 9:45 קישור ישיר

    אורון, אני לא אגיד שהלוח של עין הדג לא טועה לעולם – לא סתם הוא נקרא “לא סופי” – אבל אל תצחיק אותי עם השוואה ללוח הבלתי מעודכן של עכבר העיר. במקרה הספציפי הזה: לא רק ש’זודיאק’ לא הוקדם, הוא נדחה ל-17.5, כפי שאתה יכול לראות ב”לא סופי” בעין הדג.
    http://www.fisheye.co.il/static/future.html

  67. משרול 25 מרץ 2007 ב - 10:28 קישור ישיר

    כל זה מזכיר לי איך נקראו חברי ‘צוות לעניין’ בכתוביות של ערוץ 1 אי שם באמצע שנות השמונים : מורדוק, בי איי, חניבעל, וכמובן פנים (הלוא הוא פייס). וגם את שוש עטרי משמיעה את להקת ‘דיבור חדיש’.
    לפעמים גם תרגום מדויק מיותר

  68. presto 25 מרץ 2007 ב - 10:56 קישור ישיר

    מתוך פרק של “אבא חורג, אמא חורגת”, מגאזין בשם Motherboard תורגם ל- “אמא מקלדת”

  69. אורון 25 מרץ 2007 ב - 13:22 קישור ישיר

    d’oh!
    אני מניח ששוב הפסדתי(ועוד בבדיקת עמיתים…). מר פישלר הנכבד, אני לא עוסק בהשוואות, פשוט רציתי הוכחות לטענות המופרכות שלי. כמובן שהבוקר הסתבר לי שאתה צודק, הזודיאק נדחה. אבל אני מעדיף לשקוע עם הספינה. ולמה אסור לי להצחיק אותך? בכל מקרה, אני מבטיח לא לנסות אפילו…

  70. redgirl 25 מרץ 2007 ב - 20:58 קישור ישיר

    טוב אולי התייחסו לזה ואולי לא אבל אין לי כוח לבדוק.
    בפרק מסוים של “הבית הלבן” (תרגום מאולץ קצת ל West Wing אבל לא ניכנס לזה) דונה (אחת המזכירות) מציינת בפני הבוס שלה (ג’וש) שהיא כמעט החליקה על שלג כשיצאה מהבית. הוא עונה לב שהיא הייתה צריכה לפזר חול חתולים על השלג כדי שלא יהפוך לקרח.
    בתרגום לעברית זה נכתב: היית צריכה לפזר גורי חתולים על השלג ואז לא היית מחליקה. (פחות או יותר).
    כל זה בגלל שחול חתולים זה Kitty litter כמו גורים, וכמו ליטר, ליכלך או שגר (תינוקות של חיות).
    אני מניחה שעלינו להודות שלא נכתב ליטר של גורי חתולים על השלג…
    מעניין איך זה היה נראה עם נעלי העקב שנשים אמריקאיות תמיד נועלות… בררר…

  71. יאיר רוה 25 מרץ 2007 ב - 22:54 קישור ישיר

    70 אנד קאונטינג. יפה.
    אז הנה עוד משהו ממני:
    בסרט האנימציה “מלך האריות 3” (סטרייט-טו-די.וי.די – והוא אגב מאוד מצחיק) תירגמה שפרירה זכאי את הטקסט האנגלי לעברית. כשטימון מחריב את המאורה בה הוא חי עם משפחתו הוא אומר באפולוגטיות שהוא בנה להם “skylight”. ובדיבוב לעברית? “אור מן השמים”.

  72. עידו 26 מרץ 2007 ב - 0:10 קישור ישיר

    ונזכרתי במהדורת הVHS של “באטמן חוזר”:

    בסוף הנוגע ללב, הפינגווין, שניה לפני שהוא מתמוטט בתוך האגם הקפוא, מודיע לבאטמן:
    I will kill you momentarily… but first I think I’ll take a nice long drink of… water.

    הגירסה העברית: “אני אהרוג אותך באופן זמני.”

  73. נתלי 27 מרץ 2007 ב - 13:51 קישור ישיר

    וכמובן שאסור לשכוח את הפרק האחרון באמריקן איידול שהפך את Gary and the pacemakers לגרי וקוצבי הלב

  74. יותם 2 אפריל 2007 ב - 9:44 קישור ישיר

    וגם בטלוויזיה
    בSNL מופיע יו לורי כאורח ואומר “אתם מכירים אותי כ האוס”. וכמובן התרגום- אתם מכירים אותי כ בית.

  75. לירון 26 יולי 2007 ב - 12:56 קישור ישיר

    אני חייב להוסיף את שלי
    בללכת שבי אחריו בערוץ 4 לפני שנים רבות
    route canal
    תורגם ל – חופר תעלה
    במקום טיפול שורש


השאירו תגובה