23 מרץ 2007 | 18:36 ~ 20 Comments | תגובות פייסבוק

לימין שור

היום בתוכנית הבוקר של קשת התארח יוסף סידר וסיפר ש"בופור" כבר הגיע ל-113 אלף כרטיסים.

============

ביום שני פירסמתי כאן את המייל של אהד פישוף, שהלחין את הסרט התיעודי "מבוזבזים", שזעף על איכות הקול הירודה בסינמטק בעת הקרנת הבכורה של הסרט במסגרת דוק-אביב בשבת שעברה. ועכשיו: אלון גרבוז, מנהל סינמטק תל אביב, עונה לו.

יאיר שלום,
קראתי את מכתבו של אהד. המקרה הקלאסי של רקדן שמאשים את הרצפה.
אני שמח לבשר לך שערב פתיחת הפסטיבל רכשנו מקרן קולנוע דיגיטלי של חברת ברקו K2 זה הדגם האחרון בדגמים הדיגיטליים. יתרה מזו לראשונה בארץ התקיימה הקרנה של HD לסרטו של דוקי דרור (מציע שתשאל אותו על איכות ההקרנה, סאונד ותמונה) ההקרנה התאפשרה בזכות נגן HD שהביאו במיוחד. עלות המכשיר כ- $100,000 ועמדתי על כך שהאיכות הטובה ביותר תהיה בסינמטק כי כך צריך להיות (זילזול משווע?). למכתבו של אהד לא אתייחס, אך מציע לו שיבדוק היטב את העותק, במקום אחר. לכן אין צורך להתלהם, לא להחרים, נא להירגע וחג שמח.
בברכה,
אלון

אני מקווה שבפעם הבאה שבסינמטק יוקרן סרט ב-HD מהציוד החדיש הדבר יפורסם בתוכנייה או בהודעה לעיתונות, ואז נוכל כולנו לצפות באיכות ההקרנה ולהעיד בעצמנו.

================

בזכות העובדה שאת ימי שישי בבוקר שלי אני מבלה באולפני הרצליה, הצלחתי גם השבוע לקרוא את מקומון מעריב בשרון ומצאתי שם את האייטם הבא, פולו-אפ לכתבת השער מהשבוע שעבר:

סינמטק הרצליה

פרט למידע על מינויו של רנן שור כיועץ להקמת הסינמטק, זו יותר מודעת דרושים מידיעה חדשותית. האם אתם, קוראים יקרים, מתאימים לתפקיד מנהל הסינמטק? אני מציע לתפקיד את ליה ון ליר. וזה המקום לספר שבעת הכנת מסמך ההקמה של שור לסינמטק הוא התייעץ עם לא מעט אנשי קולנוע בארץ, וביניהם איתי. ועכשיו אני במתח לדעת: האם במשהו, אפילו המזערי ביותר, ייראה סינמטק הרצליה כמו קולנוע חלומותיי?

==============

לחובבי נוסטלגיית טלוויזיה: האתר AV Club מדרג את 22 הפתיחים הכי טובים לסדרות טלוויזיה. והנה 25 קטעי כותרות הפתיחה הכי טובות בקולנוע (בחירה פרטית, אך מושקעת, של צמד אלמונים הולנדים מיו טיוב). חלק א'. חלק ב'. שימו לב שהסרט ה-23 עוצב על ידי אחד משני עורכי הלקט. (ויה IMDB).

20 Responses to “לימין שור”

  1. עופר ליברגל 23 מרץ 2007 at 19:13 Permalink

    בסרטון של 25 קטעי הפתיחה מן הקולנוע משולב הפתיח של "הקרקס המעופף של מונטי פיתון" שמשום מה נעדר מן הרשימה הטלוויזיונית. אני הייתי מכניס במקומו את הכותרות של "מונטי פיתון והגביע הקדוש" כדי שזה יהיה קולנועי. צפיתי גם לראות את הכותרות של "ורטיגו" ו"מועדון קרב" בסרטון.

  2. רמי 23 מרץ 2007 at 22:37 Permalink

    זה כבר עובר כל גבול. היום בנרג': "קבלו טעימה מהסרט המסקרן של קיץ 2007 בו ג'ון מלקוביץ מתחזה לסטנלי קובריק. אם זה לא היה כל כך הזוי, זה היה מצחיק"
    אם זה לא היה כל כך 2005, זה היה משעשע.

  3. עופר ליברגל 24 מרץ 2007 at 10:25 Permalink

    לגבי "שחק אותה קובריק" הסרט באמת עולה רק עכשיו בארצות הברית. זה שבנרג' לא זוכרים שהוא כבר מזמן הוקרן בארץ זה משהו אחר.

  4. חן חן 24 מרץ 2007 at 11:08 Permalink

    יאיר, אני ממש לא מבין למה אתה לועג לכל החזאים (כולל דיק מוריס בכבודו ובעצמו) וטוען שקלינטון לא תהיה הנשיאה הבאה, ועוד מגדיל עשות וקובע שאובמה כן יהיה. אובמה? רגע, אתה באמת חושב שיש סיכוי למועמד דמוקרטי נלהב, המזוהה כשמאלן רדיקל ומבטיח להוציא את הצבא מהתסבוכות בה הוא שרוי? היה פעם מועמד כזה. זה קרה ב72'. קראו לו מקגוורן, והוא ספג את אחת התבוסות הצורבות בתולדות הפוליטיקה האמריקאית

  5. א"ש 24 מרץ 2007 at 14:06 Permalink

    אם כבר מדברים על הפתיחה של מונטי פייטון (זאת הטלוויזיונית), כבר שנים שמנכרת בי התחושה שבקטע שרואים שני רופאים פותחים בטן של אישה ומוציאים משם תינוק, טרי גיליאם השתמש בשביל הפנים של הרופא השמאלי בתמונה של דוד בן גוריון, רק עם תוספת של אף ליצן אדום.

    מישהו יכול לאשר לי את זה?
    ובמידה ומישהו מזהה את הרופא הימני אני אשמח גם לדעת.

    לפי השערה תאורטית לחלוטין שלי: הרופא הימני הוא כנראה פוליטיקאי בריטי מתקופת הקמת המדינה והלידה היא בעצם של מדינת ישראל.

  6. יניב אידלשטיין 24 מרץ 2007 at 15:46 Permalink

    חן חן – הרעיון הוא שאובמה עשוי לזכות במועמדות של המפלגה הדמוקרטית. לא דובר על הבחירות לנשיאות.

  7. איתן 24 מרץ 2007 at 19:18 Permalink

    אוף-טופיק: "ימים קפואים" זכה בפרס ראשון בפסטיבל בבלגיה. הפרס הוא על סך 8000 יורו (שזה בערך שליש מתקציב הסרט, לא?):

    http://e.walla.co.il/?w=/200/1081334/1

  8. רון 24 מרץ 2007 at 20:05 Permalink

    לנער שהלך בגפו להקרנת צהריים לצבי הנינג'ה צפוי עתיד נורא: או שהוא יגדל ויהפוך למבקר סרטים, או שהוא יגדל ויהפוך לפדופיל שמפחיד ילדות בגנים ציבוריים. טוב כבר לא יצא מזה.

  9. אורון 25 מרץ 2007 at 13:57 Permalink

    "אורון נגד העולם, פרק #11 – למה אני שונא את ספיידרמן 1"
    טוב, אז קודם כל, אני לא שונא את ספיידרמן. למעשה אני מאוד מחבב אותו. גיבורי הקומיקס של סדרת "אקס-מן" של סטן לי מהווים חלק חשוב מילדותי, ומתחרים עד היום על ליבי כנגד "באטמן". כך שאת מה שאני כותב עכשיו, אני כותב ממקום של כאב אמיתי.
    את ספיידרמן ראיתי בקולנוע, יחד עם אחי הצעיר. ההתרגשות הייתה גדולה – סוף סוף אדפטציה קולנועית לאחד מגיבורי אקס-מן האהובים עליי. מהסרט יצאתי נסער ביותר, ואחי היה אף יותר מרוגז ממני. אחרי 3 דקות של הוצאה מסיבית של קיטור הדדי, פינו את מקומן לטובת תחושת אכזבה טוטאלית. שתקנו, והתבאסנו.
    הקיטור שלי מתחלק לשניים, בעצם לשני המרכיבים שאני מאמין שהופכים סרט קומיקס ל"טוב":
    1. נאמנות למקור
    2. אווירה ובחירות סגנוניות של המעבד
    העניין הראשון אולי קטנוני, אבל מדבר כאן אחד שצעק "גוויהיר! גוויהיר!" על זרים שיצאו איתו מהקולנוע אחרי "שר הטבעות", והעזו להגות את שמו של שר הרוחות כ"גביהיר".
    כל תינוק יודע, שמחצית מקטעי המתח בספיידרמן, נוצרים כאשר נגמר לו נוזל הקורים, והוא במקרה מצוי בנפילה חופשית אל המדרכות של ניו-יורק. בסרט זה לא יכול לקרות, כי ספיידי של ריימי יורה קורים מהורידים שלו! אם כבר היצמדות לעכבישיותו של הגיבור – למה הוא לא יורה אותם מהתחת, כמו כל עכביש נורמלי?!?
    זו רק דוגמה אחת בנושא, בחיי שיש לי עוד המון.

    בעניין השני – כל סרט עלול לקום וליפול על ליהוק. ובמקרה של ספיידי, יש שתי נפילות על הפרצוף. קירסטין דאנסט המעצבנת היא הכל חוץ מאם.ג'יי מהימנה – היא לא מגניבה, לא סקסית וממש לא שחקנית! והיא אמורה לשחק שחקנית!
    אולי הייתי מבליג בעניינה, אלמלא הליהוק של השחקן הראשי. זה לא ליהוק, זה שיהוק! טובי פאקינג מגוויר??? לבנאדם אין מספיק כריזמה לגלם רכיכה, איך הוא אמור להיות פארקר???
    למי שלא יודע, פיטר פארקר היה החנון הכי מגניב בקומיקס. למרות שהיה רק 1.70, ובעל מבנה גוף לא מרשים במיוחד (אם כי הוא היה הרבה הרבה יותר גברי ממגוויר) – הוא היה גבר-גבר. הוא היה די מקובל בקרב חבריו לספסל הלימודים, לא סבל יותר מדי מהצקות של בריונים, ואפילו "מלכת הכיתה" פלישיה הארדי, זרקה את חברה האתלט פלאש תומפסון, בשביל רומן קצרצר עם פארקר. ספיידי/פארקר גם ידוע בשנינות האינסופית שלו, עם ובלי המסיכה, אחרי לפני ובמהלך הקרבות.
    פארקר/מגוויר של ריימי הוא סמרטוט רצפה, שזוכה במקרה בכוחות-על וההתלבטויות שלו עם עצמו נשמעות כל-כך מיוסרות וחסרות ביטחון עצמי או עמוד שדרה.
    בנוסף, ריימי מילא את המסך באמריקניזציה ופטריוטיות תלושות מהמציאות, אולי בגלל הסמיכות לאסון התאומים (ידוע שהמגדלים עצמם הוסרו בעריכה ממש לפני יציאת הסרט). התמונה של ספיידי מטפס על דגל אמריקה המתנופף בסיום, הרסה לי כל סיכוי ליהנות ממה שראיתי.
    אז הרשו לי להתנסח כמו נתן זהבי לרגע, ולומר שאני מחרבן על הסרט של ריימי, ממש כמו שהוא מחרבן לי על גיבורי הילדות.
    בקרוב הפרק הבא – למה אני שונא את ספיידרמן 2. ואני ממש שונא אותו.

  10. יוני 25 מרץ 2007 at 14:35 Permalink

    לאורון- אם היית בא לסרט בחשיבה של "זה סרט זה לא הולך להיות כמו הקומיקס" אני חושב שהיית נהנה. או אוליי אפילו היית חושב כמוני שזה דבר טוב שלא חיקו את את הקומיקס!

  11. james newton howard 25 מרץ 2007 at 17:02 Permalink

    אל תרגיש רע, אורון, אני איתך בעניין ספיידי (הראשון לפחות, השני כבר היה שיפור רציני). אבל דווקא מה שהכי הציק לי בסרט, ושאתה התעלמת ממנו בתגובתך, היה התסריט. יסלח לי דייויד קפ, אני מת עליו בד"כ, אבל בספיידרמן 1 הוא כתב תסריט שנראה כאילו יצא מפרק גרוע במיוחד של "דוסון קריק". זה עצוב במיוחד לאור קריאת התסריט המקורי שג'יימס קמרון כתב, שהיה פי מיליון יותר טוב, ונתן תחושה שאם קמרון היה עושה את הסרט התוצאה היתה יכולה להיות מדהימה.

  12. ליאור 25 מרץ 2007 at 17:15 Permalink

    אורון, אתה לוקח את הדברים קשה מדי. כמו כל עיבוד למדיום אחר, שינויים צריכים להיעשות. אני אישית לא מעוניין לראות את ספיידרמן ממלא כל הסרט את מלאי הקורים שלו כדי שלא ייגמר. לגבי החלטות ליהוק, טוב, זה כבר עניין של טעם, אבל אני חושב שמגווייר עושה עבודה טובה.
    וכמו שכל סרט אוריג'ין תמיד יסבול מהמון אקספוזיציה, כך גם ספיידרמן 1 סובל מזה, וגם מנבל קצת אנמי, אבל חוץ מזה הוא סרט קומיקס מופלא (גם אם ממוחשב מדי).

    וג'יימס, אפרופו דברים שקמרון היה עושה יותר טוב, ממליץ לך להאזין לקומנטרי שלו ושל סודרברג על סולאריס (שקמרון הפיק). הוא מתאר שם מה הוא היה עושה עם הסרט אם היה מביים אותו, כפי שתכנן במקור. וכשאתה שומע את זה כל שנותר לך הוא לתלוש את שערותיך בתסכול.

  13. ט.ל. 25 מרץ 2007 at 21:24 Permalink

    אורון, אני מוכנה להסכים איתך שספיידרמן הראשון היה מעט אנמי, אבל ספיידי2? ואותו אתה ממש שונא?! מעניין.
    יש לציין שאני התייחסתי אליו כסרט העומד בפני עצמו, ללא השוואה למקור. דווקא על "סרטי קומיקס" אחרים בדרך כלל יש לי תלונות.

  14. אורון 25 מרץ 2007 at 23:34 Permalink

    וואו איזה כיף! אני עונה לכולם! (וסליחה יאיר על שאני מחריב לך את הבלוג, אבל לא הייתי עושה זאת אם לא הייתי מרגיש בבית).

    יוני- אני כמעט משוכנע שאתה צודק, עובדה שרוב הצופים האובייקטיבים מאוד אהבו את הסרטים. אבל אני לא יכול גם אם אני רוצה, כי עולם האסוציאציות שלי שונה משלהם. מבחינתי, ספיידרמן המקורי שלי הושחת לנגד עיניי, גם אם הכוונה של היוצר הייתה רק לשאול דמות מן הקומיקס, ולתת לה אינטרפרטציה אישית (והרי זה מקובל וכך זה צריך להיות). הבעיה היא שאני לחלוטין לא מזדהה עם ספיידי של ריימי, ולכן הכעס שלי גדול.

    JNH- בתור אחד שאהבתו הגדולה היא תסריטים וכתיבה, לא יכולתי להתעלם ממה שכתבת. על התסריט האיטי והמתעכב על נקודות לא חשובות, הבלגתי משתי סיבות.
    1. זהו סרט ORIGIN

  15. אורון 25 מרץ 2007 at 23:42 Permalink

    טוב, אני דביל, הנה ההמשך…..

    על התסריט האיטי והמתעכב על נקודות לא חשובות, הבלגתי משתי סיבות.
    1. זהו סרט ORIGIN כפי שטענו פה. זה נסלח שהוא קצת חסר כיוון ברור, ונוטה ל…ובכן, "דוסון קריקיות" כפי שניסחת.
    2. כל כך הרבה דברים אחרים הפריעו לי, כך שלא רציתי לכתוב גם על התסריט. אני יכול להתלונן בקצרה על הדיאלוגים והסטורי ליין הכללי, אם זה עוזר 🙂

    ליאור- זה שאני לוקח את זה קשה מדי, זה ידוע. למה אני לא מפסיק, זו כבר תעלומה…
    ונושא הקורים הוא החלטה של הבמאי, שהיה יכול לפתור את העניין בדיוק כמו שסטן לי עשה: כשזה מתאים לו זה לא נגמר לעולם, וכשצריך רגע מותח, פתאום זה אוזל.
    ההחלפה היא עניין של שתי שניות בדיוק.

    ט.ל.- שוב, אני לא יכול לשפוט את הסרט תוך התעלמות מוחלטת מכל מה שאני כבר יודע על ספיידרמן.
    ובעניין ספיידי2, בפרק הבא. שיעלה מחר כנראה.

  16. ZN 26 מרץ 2007 at 19:18 Permalink

    אורון, אני מסכים שנאמנות למקור הקומיקס זה דבר חשוב (במיוחד למעריצי הקומיקס). לגבי עניין הקורים, סאם ריימי הסביר שזה יותר אמין שפיטר יכול לירות אותם מהגוף שלו מאשר שתיכוניסט יפתח פלא טכנולוגי שכזה. חוץ מפרט זה אני דווקא חושב שהסרט כן נאמן למקור. במיוחד החלק של איך פיטר הפך להיות ספיידרמן, והבין את גודל האחריות אחרי מותו של הדוד בן. המשפט המקורי בקומיקס הוא "WITH GREAT POWER THERE MUST ALSO COME GREAT RESPONSIBILITY". משפט זה בורסיה טיפה שונה הפך להיות ה-TAGLINE של הסרט. לגבי הדמות של פיטר פארקר, יש לזכור שבמהלך השנים הרבה כותבים ומאיירים סיפרו את הסיפור של ספיידרמן. הדמות שלו בסרט היא בדיוק כמו ספיידרמן המקורי של סטן לי וסטיבן דיקטו: חנון ממושקף וביישן שהוא ממש לא מגניב, שחבריו ללימודים לועגים לו (ולכן טובי מגווייר הוא דווקא ליהוק טוב). זו גם אחת הסיבות להצלחתו של ספיידרמן, שהרי רוב ציבור חובבי הקומיקס הם חנונים כמוהו.

  17. אורון 27 מרץ 2007 at 1:01 Permalink

    ZN- אני אענה בקצרה, כי מאוחר לי פתאום. ולחשוב שרציתי להספיק לשגר את הפרק הבא, שאני יודע שכולם כבר מצפים לו 😉

    אני מכיר את ההסברים של ריימי לגבי כמעט כל דבר, ואם הוא היה רוצה לעשות את זה אמין, אני שוב אציע – קורים מהתחת. זה אמין בערך כמו עכביש שעבר מוטציה גנטית וגורם לתיכוניסט להידבק לתקרה (גם את הבולשיט של ריימי בנושא הזה שמעתי). ואת ויכוח הקורים ניהלתי רבות בעבר, אז אני לא מעוניין להיכנס אליו שוב.
    אבל אתה צודק, הראשון היה נאמן חלקית, בניגוד לשני שאיבד כמעט כל קשר למקור(זו כבר דעתי).

    לגבי הדמות של פארקר, אני חוזר ומדגיש – הוא חנון מגניב. הידעת ש- THE HULK, "הענק הירוק" בעברית, היה בכלל אפור ברוב הסאגה הראשונה שלו? מי זוכר את זה בכלל? הדמות התעצבה ונחרטה בזיכרון הקולקטיבי כמו שהיא.
    פארקר של סטן לי, ב-95% מהחוברות, ובייחוד באלה החשובות, לא היה מוכן שיגלם אותו מר מגוויר. ונניח שהוא מתאים לסרט הראשון (אני לא מסכים, אבל נניח) – למה צריך לסבול אותו כאשר הדמות כבר התעצבה?
    אם תחליף אותו בג'ק ג'ילנהול לדוגמה, אף אחד חוץ ממני לא ירגיש בהבדל, וכולם יהיו מרוצים.

    ואפרופו ג'ילנהולים והחלפות:
    חדשות ישנות מעט, אבל יש קאסט סופי ל"באטמן" החדש של נולאן, שמתחיל צילומים באפריל. את קייטי הולמס, החוליה החלשה היחידה בסרט, תחליף מגי ג'ילנהול המופלאה. באותה דמות של רייצ'ל דוז, כן?
    השאר יישארו במקומם, והנבלים החדשים-ישנים יהיו הג'וקר (הית' לאדג'ר, ליהוק השנה לדעתי) והארוי דנט/דו-פייס (ארון אקהרט, שעלול להיות מושלם לתפקיד).

    וזה מה שקורה כשאני עונה בקצרה…

  18. אבי 27 מרץ 2007 at 10:24 Permalink

    יאיר גרבוז!
    אינך אלא חוצפן!

    א. יפה מאוד שיש לכם מקרן HD, אבל הנתון HD מתייחס לאיכות התמונה ולא לסאונד!

    ב. לא פעם ולא פעמיים, כשהייתי נוכח בבכורות ופסטיבלים שונים, שמעתי מספיק אנשים (ביניהם דוד גורפינקל) מתלוננים על העובדה שאתם מקרינים בפילם ללא גייט (המסגרת שאמורה לתחום את הפריים כדי שלא נראה את המקרופון או שאר דברים שהבמאי לא התכוון אליהם. כבר שנים שאני שומע את זה. מתי סוף סוף תטפלו בזה?

    ב. הקרנתי סרט קצר שלי בעבר, ובכהלכתי לעשות כיווני סאונד ואור בחדר ההקרנה חשכו עיני: הסאונד בהקרנות וידאו עובר דרך כבל PL פשוט ולא RCA או משהו רציני יותר, ומנותב לאקולייזר משנת טיכו. זה בטח מסביר את תלונתו של המלחין של הסרט התיעודי.

  19. יניב אידלשטיין 27 מרץ 2007 at 20:29 Permalink

    אלון גרבוז, כמובן.


Leave a Reply