התקפת הצבים
אני לא יכול להפסיק להגיד את זה בכל ביקור: יס פלאנט הוא פשוט קולנוע אדיר. הוא מושלם. עוד לא מצאתי בו פגם. כמה מאכזב שהבעלים שלו הם אנשים כל כך מבאסים.
==========
לפני שבוע, בשעה שניסיתי להבין על אילו סרטים אכתוב במדוריי הבאים (שנסגרים מוקדם בגלל פסח וחול המועד) ניסה עורך התרבות בעיתון שלי לברר עם יחצני "צבי הנינג'ה", אלה המחרימים מבקרים, האם יש סיכוי שיסכימו שאגיע להקרנה המוקדמת לסרט כדי לדאוג למלאי סרטים לקראת החגים. היחצנית הסכימה, אבל בתנאי אחד – טה דם! – שלא אכתוב על הסרט לפני יום ראשון, 25.3. סרבתי לתנאי הזה ולא הלכתי להקרנה. אני שוב ושוב לא מצליח להבין את האמברגו התמוה שמטילים פורום פילם וא.ד מטלון על המבקרים. אמברגו עיתונאי אינו מושג יוצא דופן והוא נועד כדי ליישר קו, כדי לאפשר לדוברים וליחצנים להעביר מידע בלתי-בלעדי לכל העיתונאים ולתזמן מועד פרסום סימולטני. וכך, כשזה מגיע להקרנות עיתונאים באמריקה, מתחילות הקרנות מוקדמות כמעט חודשיים מראש בתחילה לעורכי המגזינים, ואז למבקרי הירחונים (שהדד ליין שלהם מוקדם), ואז לעיתונאי השבועונים. ולבסוף, כעשרה ימים לפני הבכורה מתקיימת הקרנת ה-all-media. אם קיים אמברגו הוא לרוב עד ההקרנה הגדולה והסופית. מהרגע שכל העיתונאים בכל אמצעי התקשורת ראו את הסרט, אין לאחד עדיפות על השני וכולם יכולים לצאת בפרסום. יש מקרים, בעיקר בסרטים שהם מאורע תקשורתי גדול, שהאולפן דורש אמברגו עד שבוע היציאה (ובשבוע היציאה הכוונה היא למועד בו העיתון יוצא לאור ממילא באותו שבוע. רוב השבועונים באמריקה יוצאים בימי רביעי בשעה שהסרטים יוצאים בימי שישי, כך שהביקורות מתפרסמות יומיים לפני הבכורה ואף אחד לא מת מזה, גם לא האולפנים שהמפיצים המחרימים מייצגים בארץ. סרטים שהאולפנים מעדיפים שייצאו ללא ביקורות, לא זוכים בכלל להקרנות מוקדמות). אבל לעולם לא יקרה מצב בו האמברגו יוטל עד שלושה ימים אחרי הבכורה. הרי מה ההגיון? אם הייתי מסכים לתנאי שלהם הייתי מחויב במילתי לא לכתוב על הסרט עד יום ראשון. לא קיבלתי את התנאי, ראיתי את הסרט היום בהצגה יומית ואני חופשי לחלוטין לכתוב עליו מה שאני רוצה מתי שאני רוצה. עורכים ומבקרים העובדים באינטרנט, רדיו או טלוויזיה והולכים להקרנות האלה תוך קבלת תנאי היחצנים, בוגדים במשלוח ידם ובקהל שלהם. אין שום סיבה בעולם, למעט גחמנות ובריונות תאגידית וחשיבה תקשורתית מיושנת, שקהל קוראי אתרי האינטרנט, מאזיני הרדיו וצופי הטלוויזיה לא יידעו מה ערכם – האמנותי או הבידורי – של הסרטים שעולים היום. מי שלא מבין את הבעיה בזה הוא פשוט לא עיתונאי.
==============
ואחרי כל זה מגיע שאפו מופתע לטובה ל"עכבר העיר" שהחליט ש"צבי הנינג'ה" הוא אירוע השבוע בתרבות, הקדיש לסרט שער*, סקירה ואפילו – טה דם! – ביקורת. איכשהו הצליח עיתונאי להיכנס להקרנה המוקדמת של "צבי הנינג'ה" ולהניב ממנו טקסט ביקורתי שיוצא עם בכורת הסרט בארץ (ובעולם). הטקסט של גיא שחם לא מזהיר אמנם, אבל הוא משרת את מטרתו ואת קהל היעד של הסרט. ההשוואה בין הדינמיקה של הצבים האחים ובין הדמויות מ"20 פלוס", סדרת ההמשך של "עניין של זמן", היתה משעשעת. שחם מסכם: "לזכותו של הסרט, שבאופן כללי הוא די מגוחך, ייאמר שהשקיעו המון באנימציה, וזהו ללא ספק אחד הסרטים הכי מושקעים שנעשו בז'אנר". אז זהו, שאני לא מסכים בכלל.
===========
אכן, אנימציית הצבים לא רעה, אבל הדמויות האנושיות נראות כמו "בראץ, הסרט", או כאילו הסרט נשלח להדפסה לפני שנגמר רינדור הטקסטורות. אבל זו לא המגרעת העיקרית של הסרט. קסמם של "צבי הנינג'ה", מאז ומתמיד, היה בצ'יזיות הזולה שלהם, וזה אכן סרט מעט צ'יזי באנימציה שלו. לא קרוב אפילו ל"אחד הסרטים הכי מושקעים" בז'אנר. אבל ניחא. הבעיה היא שהסרט הזה נטול פאן באופן מטריד. "צבי הנינג'ה" לא אמור להיות יותר מבידור קראנצ'י להצגה יומית, ובמשך 20 דקות נכנסתי לתוכו, כשאני מתעלם מהעלילה העקלתונית והמרושלת איתה החליטו היוצרים להציג את הצבים לדור חדש. אבל אחרי 20 דקות חילחלה בי ההבנה: הסרט הזה נורא משעמם.
=============
ולפירוט נתוני הקופות מיום ההקרנה הראשון של הסרט: יס פלאנט, הגרסה באנגלית, 15:30, אולם 13: שני אנשים באולם. אני ועוד ילדון בן 14 בערך.
=============
הדבר הכי כיפי ב"צבי הנינג'ה"? הטריילר המעולה ל"ספיידרמן 3" לפני הסרט. היו פה כמה פוחזים לפני כמה ימים שקיטרו על "ספיידרמן 2", מסרטי הקומיקס המעולים שנוצרו. הטריילר למספר 3 נראה מגרה עד מאוד. תוך כדי שאני מתרגש, מסתקן ומריע לגיבורים בטריילר, שהזכירו לי למה אני כל כך אוהב קולנוע – כדת, כפאן, כבידור, כהתעלות – עברה בראשי מחשבה: זה לא יהיה מקסים אם "ספיידרמן 3" יזכה באוסקר כסרט השנה?
(* – Having said that, אני די שונא את זה ששער "עכבר העיר" מקדם יחצנות, זו היתה הפינה העיתונאית האחרונה שהיתה חפה מקידום מכירות ויחסי ציבור והוקדשה להתבוננות לירית או אירונית בפכי העיר).
מסכים עם כל מילה לגבי השער של העכבר. זה היה הדבר הטוב היחיד בעכבר, אותה שארית מוזרה מימיהם הגדולים המקומונים שממשיכה איכשהו להתקיים. לאט לאט עזבו כל המאיירים המעולים שגדלו שם (פינקוס, קייך, אנגלמאייר ועוד), ובעכבר התחילו לתת שערים למאיירים ברמה של "במה חדשה".
ואגב, אם אינני טועה הביטוי הוא having that said, ולא כפי שכתבת. (:
רובי, אתה טועה.
well, nobody expects the spanish inquisition.
יאיר, סליחה שאני פונה אלייך אישית אבל אני מרגיש שקראת לי משת"פ ופוחז באותו פוסט…
בקשר לשת"פ – אתה צודק, ואתה יודע שאתה צודק. אבל מה אני אמור לעשות? את "300" ראיתי ברביעי בצהריים, הטיוטה ה-3 כבר מוכנה, ובראשון בבוקר הביקורת כבר תיוולד (בכל זאת, סופשבוע). אבל לרשת היא לא תעלה דקה לפני יום ראשון שלאחר הבכורה, בעוד שבועיים. איפה ההיגיון אתה שואל? לפעמים גם אני… אבל לצערי זה המצב כרגע, ולי באופן אישי, אין פיתרון.
בקשר לפוחזות – אני אחד מאלה ש"קיטרו" על ספיידרמן 2. אבל זה ממש לא משיקולים של פוחזות (אני לא בטוח אם זאת מילה…). לא במשמעות של קלות-דעת, וגם לא במשמעות של קונדסות. אני מחזיק בדעה שלי כי זה מה שאני באמת חושב, ומפליא אותי שדווקא אתה, מבטל את דעתי, וקובע נחרצות שזהו אחד מ"מסרטי הקומיקס המעולים שנוצרו". ואם הדיון על ספיידי יתחיל כבר מעכשיו – אני אשמח. ואם אין דיון כלל וכלל, וגם לא יהיה, אז הרשה לי להתאכזב, ולהזכיר לך שאני מאוד מעריך אותך ואת פועלך. ונוטה להשתמש להשתמש יותר מדי ב-ו' החיבור, גם אחריי נקודה.
פסס…יאיר, יש טעות בשורה 2 בפוסט הזה.
אז אני לא צריך להתחרט על זה שוויתרתי על הקרנת חינם ביום ג'?
לפני כמה זמן שידרו את "ספיידרמן 2" בהוט והחלטתי לתת לו הזדמנות שנייה, לראות האם שפטתי אותו יותר מדי בחומרה כשקבעתי שהוא בינוני למדי. התיישבתי מול הטלוויזיה עם המון כוונות טובות והחזקתי בדיוק חצי שעה. היה משעמם אפילו יותר ממה שזכרתי.
אורון, קיטורים על ספיידרמן 2? יש לינק לעצלנים? לטעמי היה מצוין מבחינת קצב, זרימה, הנאה כללית, ובוודאי שהוא טוב יותר מהראשון.
המחשבה הראשונית שלי הייתה שסביר להניח שספיידרמן 3 יהיה נפילה, אבל נראה לי שגם הפעם נבחר לצפות בו בקולנוע. מקווה (ועושה רושם) שיפתיע לטובה.
יס פלאנט הוא אכן קולנוע אדיר. הטוב ביותר בארץ, אני חושב – טוב בהרבה מסינמה סיטי. עד היום בכל הסרטים שראיתי בו ההקרנות היו באיכות הגבוהה ביותר: התמונה היתה בפוקוס (לא דבר של מה בכך בארצנו) והסאונד בדיוק כמו שצריך. שלא כמו בסינמה סיטי שם לפעמים הסראונד עובד כמו שצריך ולפעמים לא, ביס פלאנט אין פיקשושים. חבל רק שבחרו לתת לקומפלקס שם לועזי בשעה שרשת האם "רב-חן" היא בעלת שם עברי כה נאה. אפילו בפרסומים לסרטים שם בית הקולנוע מופיע באותיות לועזיות. חוץ מזה אין להם קרח במזנון, מה שלא היה עובר בקומפלקס אמריקאי. אבל אלה באמת בעיות קטנות. הקולנוע הוא משובח ביותר, הכסאות נוחים, השיפועים מצוינים והמסכים גדולים.
בנוגע לחרם הבלתי מובן של שתי החברות הנ"ל, זה באמת חבל. יש דרך להילחם בו, אבל היא דורשת שיתוף פעולה של מערכות העיתונים. יש להודיע ליחצנים כי הם יתעקשו שלא לאפשר העלאת ביקורות לפני יום מסוים, הרי שהעיתון/אתר האינטרנטלא יעלה כתבות יחצניות על הסרט המדובר לפני היום הזה גם כן. כיון שרוב הכתבות הללו מתפרסמות בעיתוני סוף השבוע מבחינה מעשית זה בעצם אומר שכתבות יחצניות על הסרט יעלו בערך שבוע לאחר הבכורה, ואז כבר יהיו סרטים אחרים – של יחצנים אחרים שלא משתתפים בחרם – שאפשר יהיה לכתוב עליהם. מה יגידו היחצנים אם כתבות על סרט לכל המשפחה שעולה בחופשת הפסח יעלו רק בתום חופשת הפסח? או רק שבוע לאחר עליית הסרט, אם בכלל?
spiderman 2 is one of the greatest comic-book film adaptations ever made. Anybody who thinks it's no good shouldn't complain later about fantasy movies with "one dimensional villains". Spiderman 2 has one of the most fully fleshed villain character ever to grace a comics movie. the pacing is incredible and the whole thing is absolute magic. Sam Raimi's best film.
And sorry about the English. No Hebrew keyboard… yet.
לגבי יס פלאנט: כיוון שהוא כזה קולנוע מעולה היה נחמד לאפשר לקהל לעשות מנוי. אני מוכן למחויבות ארוכת טווח. תנו לי אפשרות.
רוה לעמיתבי: רעיון רע מאוד. ברגע שעושים מנוי הקולנוע נכנס לשאננות, מרגיש שהקהל כבר שילם על כרטיסיו וזה הרגע בו מתחילים להתעצל. אני רוצה קולנוע רעב ושאפתן שצריך בכל סוף שבוע לחזר אחריי עם הסרטים הכי טובים ועם איכות ההקרנה הכי טובה כי אחרת בשבוע הבא אלך לקולנוע אחר. אם יש לי מנוי והאיכות יורדת, אני תקוע איתו.
לדעתי?
הטריילר של "ספיידרמן 3" היה מאכזב. ראיתי בעיקר חוסר קצביות, וזה הפריע לי.
למי שמחכה לספיידי-3 יש כבר 8 דקות מהסרט שפורסמו!
יוני, חצי מתאוותי השארת בידך.
אבקשך לינק.
עדיין בענייני האיש והעכביש, תגובות למגיבים:
ט.ל. – לינק לעצלנים אין עדיין, אבל כנראה שיהיה. על ספיידרמן 2 אין לי ביקורת כתובה, אבל הקיטורים שלי הם לגבי כל הסדרה. מה שאומר, שאת הביקורת על 3 אני יכול להתחיל לכתוב כבר עכשיו בעצם… בכל מקרה, הייתי שמח לפרוש כאן את משנתי, אבל אני כבר לא מרגיש בנוח. יאיר סגר את הדיון בהתנשאות לא אופיינית, וגם לא ענה לתחינתי לאפשרו, אז אני לא אתפרץ. אם זה בלוג שבו כולם חייבים לאהוב את האדפציות הכושלות של ריימי, אז אני אסתום. אבל אני עדיין מאוכזב.
לינק לגיקר-
7 וחצי דקות של מה שנקרא “הצצה קולנועית”:
תהנה לך, מהמשחק המדהים של טובי מגוויר רב הכריזמה, ומכל מה שיש לסרטון המופלא הזה להציע. אתה מוזמן להתגרות, להתרגש ולהריע ל”גיבורים”, ממש כמו שיאיר המליץ.
ועכשיו, אם תסלחו לי כולם, אני הולך להקיא.
(שכחתי שאסור שני לינקים…אז זאת שוב אותה הודעה…קצת איבד את האפקט)
רוה לאורון: הדיון פתוח. לא חייבים להסכים על הכל. אבל אם תרצה, אפשר לחכות חודש וחצי ולנהל אותו ביתר שאת מול הסרט השלישי. לגבי עניין פרסום הביקורות ביום ראשון: ניהלתי את הדיון הזה גם מול העורכת המקסימה שלך (בר מזל שכמוך). אני מתחייב להמשיך בו, מול עורכים נוספים. בסוף זה יקרה, זה ברור לי, אין זכות קיום לעיתונות אינטרנטית אחרת. אני רק מנסה שזה יהיה במוקדם ולא במאוחר.
סרטי ספיידרמן הם אכזבה גדולה. תרשו לי להיות פוחז ולהגיד שלהציג דמויות רעות שהיו פעם טובות, כלומר "מורכבות", כי הן לא רק רעות ורק טובות, לא הופך סרט לטוב, מורכב או מעוניין. בכל 5 סרטי באטמן יש רעים-טובים (טובים בעצם בפנים, מתחת להכל, מתחת לכל הברזל שהם שמים על עצמם, ידה ידה ידה) אפילו ב"באטמן ורובין" המושמץ של שומאכר בסוף הסרט מר פריז בגילומו המופתי של שוורצנגר מחליט שהוא טוב שוב, ונותן לבאטמן את התרופה שתציל את אלפרד "ותתקשר אליי בבוקר".
העניין הוא שהספיידרמנים חוגגים את המוטיב הזה (רעים-טובים) כאילו הם רוברט רודריגז כשהוא גילה שהוא יכול לחסוך בהבעות פנים. מה שמתקבל זה זוועות כמו ויליאם דפו עושה לעצמו פרצופים במראה. אלפרד מולינה אומר לטובי מגוויר "אתה מזכיר לי את עצמי בצעירותי", הבנתם? שמתם לב? הוא הופך להיות רע… הסרט השלישי יתרכז בצד הרע של פיטר פארקר… הוא גם מסתכל על ההשתקפות הרעה של עצמו בחלון… האם יכול להיות ש… לא!!!!!! כן כן כן, פיטר פארקר גם יהפוך לטוב-רע. בסרט השני הוא הפך מטוב-טוב לטוב-נייטרלי, ואז הבין שהוא חייב לחזור להיות טוב-טוב. אבל הוא משלם על זה מחיר קשה, קשה מאוד. כמה קשה? תסתכלו על הפרצוך של מגוויר כשהוא עוצר את הרכבת הזאת בכוחות עצמו. אני מקווה שבמספר 3 הוא יישאר עם המסיכה רוב הסרט. רק מלדמיין את מגוויר חוזר על מופע האימים של דפו מול המראה, ועוד עם הפרצוף המכווץ שלו. מבחינתי הוא כולו רע.
תודה על הסבלנות והסובלנות יאיר, אני כרגיל הגזמתי. משהו בניסוח שלך כאן למעלה שרף לי את פיוז ההיעלבות, ומשם הדרך למטה קצרה מאוד.
אז מכיוון שכפי שציינת, יש לנו חודש וחצי להעביר עד ספיידי 3, הייתי רוצה להעביר את הזמן הזה בתקציר הפרקים הקודמים. לא כרגע כמובן, אבל במהלך הימים הקרובים, אעלה כאן פיסות מתוך "אורון נגד העולם", בתקווה להסביר מעט יותר את הבוז העמוק שאני רוחש לסרטיו של ריימי. אני מקווה שזה בסדר…
ורק כדי לסיים את עניין הביקורות המאוחרות – אני גם מאמין שזה יקרה בסוף, אבל "מוקדם או מאוחר" כבר תלוי באנשים במעמדך, שיעשו צעדים בנושא, כך שמשמח לשמוע שאתה גם מדבר וגם עושה.
ובוא לא נתחיל בכלל לדבר על כמה מקסימה העורכת שלי, זה לא ייגמר… 🙂
אני רואה שהדיון לגבי ספיידרמן 2 מפוסט קודם חזר.
בתור חובב קומיקס נהנתי מ-2 הסרטים של ספיידרמן, כאשר השני אף עולה על הראשון. ברור שיש אנשים שלא אוהבים את הסרטים. אורון – אשמח לשמוע חובב קומיקס מסביר למה הוא לא אהב אותם.
הייתי חייב לקפוץ ולהגן על כבודו של פרקר/מגוואיר/ראימי ונכון יהיה להגיד כבר בהתחלה שהפוסט שלי הוא לא אובייקטיבי בתור אחד שעוקב אחר מעללי איש העכביש כ- 30 שנה (ולא אני לא מגזים!)
האדפטציה של ראימי לגיבור הקומיקס היא לא רק נועזת מבחינת הז'אנר (למרות שיאיר שונא את המילה הזו) אלא אחת האדפטציות הטובות לחוברת קומיקס בכלל.
ראימי הוא אולי היחיד שהצליח לתת אינטרפרטציה אישית לגיבור אבל באותה נשימה לשמור על הדמות שכולם קראו ואהבו במשך עשרות שנים.
אני בכלל לא מדבר על הבצוע הטכני. זכורני כי במהלך הצפייה בסרט הראשון רעד כל גופי פיסית והחוויה הייתה ממש חוויה דתית (וסליחה על הפאתוס).
בעוד אני יושב על הכסא באולם 1 בקולנוע רב חן הרגשתי שמישהו שם (ראימי שמו) נכנס לי אל תוך המוח, אל תוך הזיכרון ומשך החוצה את כל אותן עשרות חוברות, אימאג'ים וסיפורים שקראתי ובצורה שדמיינתי ושם אותם על המסך. מעולם לא היתה לי תחושה דומה (על ספר שקראתי ואהבתי והפך לסרט או גיבור קומיקס אחר שקראתי והפך לסרט).
אני בדרך כלל לא אוהב להשוות בין שני מדיומים, קומיקס זה קומיקס, ספרות זו ספרות וקולנוע הוא קולנוע, אבל הפעם, ראימי הצליח לשלב באופן מצויין בין שני המדיומים ולהגיע לסינרגיה מושלמת.
ראימי מצליח לתת עומק גדול יותר לדמות שמשך עשרות שנים הייתה איתנו והכרנו אותה, ממש כמו סדרת האולטימייט שמצאה זוויות חדשות לדמויות ישנות.
הסרט הראשון, שהוא בעצם סרט ORIGIN סטנדרטי, מצליח לעטוף את האוהדים הקיימים ולתת להם את מבוקשם ומצד שני לאגף את האוהדים הפוטנציאלים החדשים…ולכן זו לא עובדה מפתיעה שהפופולאריות של הגיבור רק עלתה מאז יצאו הסרטים לקולנוע וכמות הקוראים שלו גם.
אז נכון, לא הכל מושלם (מסכית הפאואר ריינג'רס של אוסבורן בראשון, האובר פאתוס של דודה מיי בשני – "בכל אחד יש גיבור" נו באמת, גיב מי א ברייק)
אבל המעידות הרגעיות הללו הן הכרחיות כי הן מדברות בשפה של הקומיקס, בשפה של הגיבור.
לשפוט את הסרטים כסרטים זו טעות כי הם מתבססים על 40 שנה של חוברות, של סיפורים ושל דמויות.
הייתי יכול להרחיב עוד הרבה יותר ולספר מדוע הגרסאות של ראימי הן מצויינות, הן מבחינה סיפורית, קולנועית וכו' אבל אני אחסוך את זה מיכם עכשיו ואולי בקרוב אעשה זאת.
לאור בקשת הקהל, (ידוע שאני חי באשליות), אני מתכוון לברבר עכשיו עוד בענייני ספיידרמן. זה יעביר מצויין את החודש ומשהו שנותרו עד ליציאת הסרט, ואני אשמח מאוד אם מישהו פה יזיז את הדעה שלי אפילו במילימטר.
לפני כן אני רק אומר לאלון – אל תתנצל. הותק שלך כפול משלי, ולכן יהיה נחמד אם תמשיך להביע את דעתך. אוסיף ואומר שיש לי חפירה הרבה יותר מסודרת בנושא, אבל היא נמצאת במחשב אחר בבית אחר. אז אנסה לשחזר אותה בצורה הטובה ביותר.
וכעת לעניין עצמו, שיעלה בתגובה נפרדת ובפוסט אחר (למה? לא יודע), כי כרגיל הקדמתי הקדמה ארוכה מדי…
אז זהו, שאני כן שפטתי אותו כסרט.
מעולם לא קראתי חוברת קומיקס של "ספיידרמן" (למרות שראיתי את הסדרה המצוירת בילדותי), לא שפטתי את הסרט הראשון כORIGIN סטנדרטי, ואין לי מושג מה נועז בסרטים האלו (בתוך הז'אנר ומחוץ לו).
ואם בשפת הקומיקס ישנן מעידות הכרחיות, אז למה ללכת לסרטים שמדברים בשפה הזאת?