26 ספטמבר 2010 | 12:00 ~ 18 תגובות | תגובות פייסבוק

יאיר-צייט

היום, י”ח תשרי, הוא יום השנה ה-200 להסתלקותו של ר’ נחמן מברסלב, שנפטר באומן, אוקראינה, ב-1810, והוא בן 39 בלבד (או 38, תלוי את מי שואלים). יודעים מה הסיבה שר’ נחמן כיום הרבה יותר פופולרי ומשפיע משהיה בימי חייו? כי הוא הקדים את זמנו. קראו את הסיפורים שסיפר ותראו שהוא כתב אותם עם עין למה שיהיה רלוונטי 200 שנה אחרי פטירתו. חבל שבפסטיבל אייקון לא הקדישו אירוע לזכרו היום. כמה מסיפוריו הם סיפורי פנטזיה לכל דבר, מעין “נרניה” או “שר הטבעות”, וחלקם סוריאליסטיים לגמרי. אבל העולם שהוא מתאר שם נשמע עתידני לימי תחילת המאה ה-19, אבל הוא יישמע תיאור מדויק של עולם שאנחנו כיום מכירים היטב (עיינו ב”מעשה בבעל תפילה”, למשל. או השוו בין “מעשה מאבידת בת מלך” ובין “לקום אתמול בבוקר” או “קליק” של אדם סנדלר). הוא עצמו ראה את הנולד מבחינת עתידה של היהדות ואמר שבעוד 200 שנה יהודי שיטול ידיים ויברך “המוציא” יהיה חידוש גדול. הביטו סביבכם וראו כמה הוא צדק. מישהו כאן נטל ידיים וברך “המוציא” היום? אתמול? ר’ נחמן ראה מה שעתיד לקרות, וגם הציע תיקון למצב. והנה, לרגל היאר-צייט שלו, כמה לינקים להיכרות עם ר’ נחמן מבלי לקום מהמחשב: א) תקציר סיפור חייו. ב) ניגון שבת (“מעין העולם הבא”) שהולחן על ידי ר’ נחמן, בביצוע אברהם אבוטבול (אח של אלון). ג) הניגון הנ”ל לקוח מתוך דיסק שיצא כעת בהוצאת השירות הבולאי (שגם הוציאו חוברת ובול לזכרו של ר’ נחמן). הדיסק, בהפקת איצ ליכטנפלד (לשעבר המנהל של משינה, שבק ס’ וזקני צפת), הוא אוסף שירים שחלקם הולחנו על ידי ר’ נחמן, או שנכתבו בהשראתו. בין השאר תמצאו שם את שולי רנד מבצע את “שירת העשבים”, שכתבה נעמי שמר ז”ל בהשראת ר’ נחמן. אבל הנה השיר שהכי אהבתי בדיסק: “אשרינו”, שמבוצע כאן על ידי אברהם אבוטבול וגדי פוגטש במעין גרסת פרוג-רוק מידבקת והמנונית. כדאי מאוד להאזין ולהידבק בזמזום. ד) ואם אתם נתקלים בפוסט הזה לפני השעה 14:00, ידידיה מאיר משדר תוכנית מיוחדת לכבוד ר’ נחמן, שתנסה להבין למה ר’ נחמן כה אופנתי כיום, יותר מאי פעם (בין השאר בקרב בלוגרי קולנוע) עם שולי רנד, עופר גיסין ויוסף קרדונר (אגב, אתם מכירים היטב את קורדונר גם אם שמו לא אומר לכם כלום. הוא הלחין את השיר הזה, שמוכר יותר בביצוע של מוש בן-ארי). וכמו קונפוציוס, גם ר’ נחמן התפרסם בעולם בזכות מכתמי סטיקרים: “כל העולם כולו גשר צר מאוד”, “אין יאוש כלל” ו”מצוות גדולה להיות בשמחה תמיד”. אולי היום הוא היום לקרוא את הפסקאות שמסביב למשפטי המחץ הקליטים.

נושאים: בשוטף

18 תגובות ל - “יאיר-צייט”

  1. יוני 26 ספטמבר 2010 ב - 12:03 קישור ישיר

    אוף איתך.

  2. אביגיל 26 ספטמבר 2010 ב - 12:23 קישור ישיר

    יאיר, אני לא יודעת אם רבי נחמן יוזכר, אבל הערב בשעה 17:00 יערך בפסטיבל אייקון דיון בהנחייתי בנושא פנטזיה יהודית, ובמיוחד בנושא נקודות החיבור (או העדרן) בין היהדות לבין ז’אנר הפנטזיה.

    http://www.icon.org.il/2010/node/1618

  3. מושב לצים 26 ספטמבר 2010 ב - 12:30 קישור ישיר

    ר’ נחמן אכן היה בעל דמיון עשיר ומרשים, ותענוג לקרוא את סיפוריו. עם זאת, מי יתן ובמהרה יגיע היום בו יהודים יבינו שמקומם הטבעי של סיפוריו הוא אכן במסגרת פסטיבלי פנטזיה, ולא כתורה קדושה שעל פיה עליהם לחיות את חייהם.

  4. באנדר 26 ספטמבר 2010 ב - 13:12 קישור ישיר

    אולי הרבי נחמן פופלארי היום כי הוא מאפשר בדיוק מה שאתה עושה פה:
    להתבשם בקצת ידשקייט וסיפורים בסגנון העידן החדש, ללא הצורך לקיים תרי”ג מצוות.

  5. בוב 26 ספטמבר 2010 ב - 13:30 קישור ישיר

    כן, האמת– אוף. זכותך, רווה, לכתוב מה שבא לך בבלוג שלך, שהרי מהו בלוג אם לא ויטרינה וירטואלית שבה כל בעל בית יכול לחשוף טפחיים ולקוות שעוברים ושבים ירצו להסתכל עליהם. לרוב הטפחיים אצלך טריים, ענייניים ומעוררי מחשבה, אבל הפוסט האחרון, בעיני, וכנראה גם בעיני יוני אם הבנתי נכון את אנחתו, חורג קצת מהצהרת הכוונות המקורית שלך. יכול להיות שלחלק מאיתנו יש תגובת-ברך שלילית, ומהירה מדי, לכל הקשור לרוחניות, דת וניגונים, אבל יש לי תחושה שאתה גם לוקח פה חירות לא הוגנת עם העוברים והשבים בבלוג. לא נעים לשמוע את בלוגר הקולנוע הכמעט יחיד בשפה העברית מבכה את העובדה שאיש לא בירך “המוציא” בימים האחרונים. יש כאלו שיקראו את הטון שלך כמטיפני, את התכנים כמסיורניים ואת הסב-טקסט כמתחסד. אנא כבד את הפלוראליזם של הבלוג, ושל הקוראים שלך, וכך תבדיל עצמך מהממסד הדתי בארץ, שעבורו, פלורליזם מתייחס לסוגים שונים של שעונים. חג שמח.

  6. איילת 26 ספטמבר 2010 ב - 14:45 קישור ישיר

    בוב- איזה לחוץ אתה. אף אחד לא ביקש ממך להגיד המוציא
    אפילו לא יאיר.בעיני זה דוקא מגניב שהבלוג אישי .

  7. רסן שמועתי 26 ספטמבר 2010 ב - 14:58 קישור ישיר

    זכותך וכו׳ אבל אוף ולו רק בזכות העובדה שאם אתה כותב כך אתה מסמן את הבלוג שלך ליהודים בלבד.

  8. אינדירה גנדי 26 ספטמבר 2010 ב - 15:13 קישור ישיר

    לא נכון. אני הודית ובכל זאת, בימים האחרונים מתחשק לי נורא קניידלעך.

  9. רמי 26 ספטמבר 2010 ב - 15:48 קישור ישיר

    ברוח אווירת הקדושה האופפת בלוג זה
    הנה מספר שאלות שראוי שתלמידי חכמים יעסקו בהם ביום קדוש זה:

    מדוע כינה ישעיהו ליבוביץ’ המנוח את ר’ נחמן – פסיכופט

    מדוע לא הגיע ר’ נחמן לירושלים

    מה עולל לנער הערבי שאיתו התבודד
    במהלך שהותו הקצרה בארץ הקודש

    האם פולחן הקברים הפאגני של הברסלבים הוא עבודה זרה או עבודת אלילים

    האם יש חטא כבד יותר בעיני ה’ מאשר נטישת ארץ הקודש ונטישת המשפחה בימים הנוראים כדי להשתטח על קבר

  10. צור שפי 26 ספטמבר 2010 ב - 15:49 קישור ישיר

    רסן שמועתי, אינדירה ענתה לך בהומור אבל אתה לא ראוי להומור אלא לתוכחה. מה לעזאזל פירוש “ליהודים בלבד”? זה כאילו בלוג שמישהו יכתוב בו על הקוראן הוא למוסלמים בלבד. מה זה השטויות האלה?

  11. שוכב בזוית 26 ספטמבר 2010 ב - 18:42 קישור ישיר

    אכן, “תגובת-ברך שלילית”.
    יאיר מזכיר יום שקשור לאיזה רבי מלפני מאתיים שנה, וכמה קישורים לקליפים, והתגובות שלכם כל כך צפויות, כל כך “פלורליסטיות”, כל כך “רב-תרבותיות”, כל כך פתוחות. הממסד הדתי מכאן, וליבוביץ משם. שנאה, דמוניזציה וחרדת יהדות.
    בואו נדמיין את האוירה אם יאיר היה כותב על מאתיים שנה לקונפוציוס.

  12. חייקיל 26 ספטמבר 2010 ב - 19:19 קישור ישיר

    אשרינו לגמרי.

  13. אבנר 26 ספטמבר 2010 ב - 20:38 קישור ישיר

    חלאס. דתיים או לא, רבי נחמן והסבא-רבא שלו הבעש”ט הם חלק מהגנום התרבותי שלכם, תרצו או לא. אי אפשר להיות חלק מהתרבות הזו, היהודית והישראלית, בלי לדעת מה זה, גם אם לא מאמינים בזה. סחתיין על הקישורים, בהצלחה בחיפה.

  14. רמי 27 ספטמבר 2010 ב - 1:39 קישור ישיר

    אבנר יקר – ברור שרבי נחמן והבעש”ט הם חלק מהגנום התרבותי של כולנו והמעשיות החסידיות שהשאירו אחריהם הן אוצר של ממש – הבעיה היא מה עושים עם מורשתם. הברסלבים החדשים שיאיר רווה משתייך אליהם, הפכו את פולחן נחמן לעבודה זרה לכל דבר וענין שבמרכזה פולחן פאגני מחליא לקבר שלו שאין בו דבר עם הערכים הנעלים של דת משה וישראל.

    בגלל הפולחן החולני הזה עוזבים רבבות יהודים את ארץ הקודש בימים הנוראים,
    נוטשים את משפחותיהם ועושים את החגים באוקראינה בהילולות קברים, סמים ושיקוצין שנאמר: הפוך, גוטה, הפוך,רק ששום דבר לא גוטה בזה.
    כל מי שהמסורת היהודית יקרה לליבו לא יכול שלא להתחלחל מעבודת האלילים הבזויה הזו שהיא חלק ממגמת ההקצנה וההתחרפנות הכללית של הדתיים בארץ – ראה החבדניקים שהפכו רבי מת למשיח חי, ההתחרדלות של הסרוגים ועוד…

  15. יוני 27 ספטמבר 2010 ב - 3:36 קישור ישיר

    ב”אוף” התייחסתי לזה שלפעמים, נחמד לקרוא פה על הקולנוע

  16. שוכב בזוית 27 ספטמבר 2010 ב - 12:59 קישור ישיר

    אבנר, מה הקשר בין “הילולות קברים, סמים ושיקוצין” של שלושים ומשהו אלף אנשים באומן מידי שנה, לבין “ההתחרדלות של הסרוגים”?
    כלומר, מה הקשר העובדתי ההגיוני, חוץ מאג’נדה של דמגוגיה ודמוניזציה?

  17. יוסי 2 אוקטובר 2010 ב - 8:12 קישור ישיר

    דווקא מתאים לאינטליגנציה שהברנש מציג בטעם הקולנועי שלו.

  18. web analytics 7 דצמבר 2010 ב - 5:47 קישור ישיר

    Man the spam here will drive me crazy! Delte them!


השאירו תגובה