15 מאי 2007 | 19:10 ~ 39 Comments | תגובות פייסבוק

הקשר הצרפתי

1. "ספיידרמן 3" עובד לא רע בארץ. ביום ראשון, הצגה שנייה, ברב חן דיזנגוף צפו בו בין ארבעים לחמישים איש. מספר סביר ליום ראשון, הנחשב חלש. בעשרת הימים הראשונים לצאתו, ובתום שני סופי שבוע, הכניס הסרט בארץ 862,239 דולר, שהם כ-109,000 כרטיסים.

2. צפיתי בספיידרמן פעמיים, פעם אחת ביס פלאנט 4 ופעם שנייה באולם 1 של רב חן דיזנגוף, שהיה עד לפני שנה האולם הטוב ביותר בארץ. ובכן, לא עוד. המסך ועוצמת הקול עדיין מצוינים, אבל איכות הקול ביס פלאנט מעולה. שמעתי את אותן סצינות בשני האולמות וביס פלאנט החווייה היתה פשוט מצוינת בהרבה.

3. המטוסים הנושאים את נציגי ישראל לקאן – במאים, שחקנים, מפיקים, עיתונאים וגם מפיצים, מנהלי פסטיבלים ומנהלי קרנות – המריאו רובם היום. כמה ייצאו לדרך רק מחר. ועדיין, לאף אחד מהם אין בלוג. מי שרוצה לעדכן במה שקורה בקאן, במיילים או תמונות, מוזמן לעדכן בתגובות, במייל או בסמס.

4. נתקלתי ברחוב באחד האנשים שהיה בצוות השיפוט שבחר ב"Jaffa" של אייל סיוון. "נו, מה אתה אומר על הפרשה?", הוא שאל אותי. אותי זה די דוחה, עניתי. העובדה שתקשורת עושה לינץ' בסרט לפני שצולם ממנו פריים, על סמך דעותיו הפוליטיות של הבמאי היא לא פחות מציד מכשפות שלא היה מבייש את עידן מקארתי. מאמריו של בן דרור ימיני ב"מעריב" נגד הסרט, מבלי שהוא יודע על ההצעה דבר, נקראו כמו טקסטים פשיסטיים. מאחורי הקמפיין להשמצת הסרט של אייל סיוון עומדים שלושה דוקומנטריסטים מכובדים מאוד, לא אנשי ימין בכלל שבגיוסם את הקו הלאומני של "מעריב" נגד סיוון הפגינו צביעות לא קטנה שעשויה להתנקם בהם בבוא יום בו ייבחן סרטם. העניין הוא ששלושתם – שמותיהם שמורים אצלי עד שאצליח להצליב את המידע – היו יוצרים שהגישו הצעות לאותו מסלול וכנראה התמרמרו שההצעות שהם הגישו לא התקבלו. "מה שהאנשים האלה לא מבינים", אמר לי האיש שישב בוועדה, "זה שההצעה של אייל סיוון היתה פשוט באמת הכי טובה. תחקיר מעולה, חומרי ארכיון מצוינים, גישנה קולנועית מרתקת, והתזה שצוטטה בעיתונות, על הקשר בין הכיבוש לתפוזים, מהווה רק חלק קטן מההצעה המלאה".
ואגב, הוא עדכן אותי, קרן רבינוביץ' אכן פרשה מתמיכתה בסרט, אבל כבר יש קרן אחרת שנכנסה במקומה. (עדכון: מתברר שזה לא נכון. אין קרן שנכנסה במקומה. עדיין).

5. מאמר משעשע של נעם בן זאב ב"הארץ" של אתמול: על פי דוח"ות משרד התרבות נמכרים בישראל מיליון ורבע כרטיסים בשנה לקונצרטים אבל רק 910 אלף כרטיסים למשחקי כדורגל – אז למה שאנשי עסקים לא יפסיקו לקנות קבוצות כדורגל ויתחילו לקנות תזמורות? רעיון נהדר בעיניי, ובהחלט משעשע (אם מתעלמים מכל הצד העסקי של החיבור בין הטלוויזיה לכדורגל). אבל בן זאב מביא נימוק משכנע: אם אנשי העסקים משתמשים בקבוצות הכדורגל כדי ליצור קשרים, הרי שבמגרשי כדורגל הם יסתחבקו רק עם עורכי דין מפוקפקים בשעה שבהיכל התרבות ובתיאטרון ירושליים הם ייפגשו עם שופטי בית המשפט העליון. אז אנשי העסקים שחושבים ברצינות על הצעתו של בן זאב ורצים למכור את קבוצות הכדורגל שלהם, הנה נתון נוסף: בישראל נמכרים עשרה מיליון כרטיסי קולנוע בשנה. קנו רשת בתי קולנוע (למעשה, תכף תהיה אחת למכירה).

39 Responses to “הקשר הצרפתי”

  1. רני 15 מאי 2007 at 19:27 Permalink

    נו? אז איזה רשת בתי קולנוע עומדת להימכר בקרוב? אני מנחש שגלובוס, מה שבוודאי לא ישפיע לרעה על האיכות המחפירה של בתי הקולנוע שלה, אלה כבר נמצאים מזמן בקרשים מבינת איכות השירות בהם (אם אפשר בכלל לומר את המילים "איכות" ו"גלובוס" באותו משפט).

  2. יוסף 15 מאי 2007 at 19:38 Permalink

    וזה הזמן להכריז: לא אכנס לנעליו של נחמן אינגבר אם קרן רבינוביץ' תתמיד בהחלטתה.

  3. רותם 15 מאי 2007 at 19:54 Permalink

    נחמן כבר הודיע שהוא מתפטר. או כך על פי YNET http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3400001,00.html

  4. yaeli 15 מאי 2007 at 20:05 Permalink

    יאיר
    שמעתי מיוצרת סרטים דוקומנטרים, שאתה לא רואה סרטים דוקומנטרים ישראליים ולא כותב עליהם ואני שמעריכה מאוד את הבלוג שלך, רוצה לשאול, איך זה יכול להיות שאתה רואה ספיידרמן 3 פעמים ומסרב לראות סרטים דוקומנטרים לפחות את אלו שבקולנוע.. אשמח לתשובה. תודה

  5. gyuval 15 מאי 2007 at 20:45 Permalink

    כדורגל זה הרבה יותר מכרטיסים בלבד מרצנדייז שיש לכל קבוצה (צעיפים, דגלים,סטיקרים וכו') למען האמת אני באמת שלא יודע כמה יעקב שחר מרוויח מהכרטיסים שכן זה מתקז עם הקנסות שהוא מקבל. הכסף האמיתית נמצא במפעלים האירופיים

  6. gyuval 15 מאי 2007 at 20:46 Permalink

    אגב משהו נורא מעצבן בפרסומות למטה של גוגל הייתה פרסומת ששואלת מה דעתי על בתי הקולנוע בארץ הייתי בטוח שסוף סוף מישהו עושה משהו מסתבר שטעיתי והגעתי לאיזה אתר שרוצה לשנות את המדינה

  7. הפינגווין 15 מאי 2007 at 22:38 Permalink

    כדורגל הוא לא עסק רווחי מבחינת הבעלים. אנשי ההתאחדות, השופטים, המאמנים, השחקנים ואנשי הצוות מרוויחים יפה בד"כ (תלוי בליגה), אבל הם גם לא נדרשים להוציא פרוטה על אחזקת הקבוצה. מי שקונה שחקנים, משקיע בתלבושות חדשות ובאחזקה שוטפת, תוך שהקהל שוטף אותו בקללות עסיסיות (או קורא לו לרוץ לראשות הממשלה, אין אמצע בכדורגל), הוא הבעלים שחייב רזרבות רציניות בכדי להחזיק קבוצת צמרת ולא להתקרב לפשיטת רגל. זה המצב ברוב העולם, כאשר רק מועדוני ענק כמו ליברפול וברצלונה מסוגלים להתקיים גם ממכירת מנויים ומרצ'נדייזינג.
    לשם השוואה, בעלי הקולנוע מקבלים את הנתח הגדול ממכירות הכרטיסים וכאשר מורידים את המשכורות לעובדים ואת תחזוקת הקולנוע (בארץ, הם גם מוציאים כסף על רכישת זכויות ושיווק ומקבלים עוד כסף בהתאם), עדיין נשאר משהו לחסוך לימים גשומים.

    עדיין, שידור של משחקי כדורגל הוא עניין רווחי לאנשים מסוימים. קודם כל, יש את עניין זכויות השידור, כאשר ההתאחדות מחייבת שידור של לפחות משחק בית אחד של כל קבוצה בליגת העל. מעבר לכך, תוקעים לנו כל כך הרבה פרסומות במשחק אחד שחסר להם שאף אחד לא מתעשר מזה. אין לי מושג איך מתנהלת החלוקה בין הקבוצה לערוץ בכל הנוגע לכסף מפרסומות, אבל סביר להניח שיותר אנשים צופים בספורט בשבוע אחד מביתם, מאשר הולכים לקונצרטים או לקולנוע. אנשים כמו גאידמק ואברמוביץ' זוכים להגיע לתודעה של הרבה יותר אנשים דרך כדורגל, מאשר סרטים ומוסיקה קלאסית.

  8. עופר ליברגל 15 מאי 2007 at 23:22 Permalink

    לפינגווין:
    ההסכם של הגוף המשדר עם ההתאחדות מעביר חלק מן הכסף של זכויות השידור לקבוצות. כלומר, הקבוצות מרוויחות כסף לפני הפרסומות, הפרסומות עושות את העסק רווחי עבור הערוץ המשדר. אם מחברים את הכסף שיש גם ממכירת הכרטיסים וגם מזכויות השידור, הרי שכדורגל יש עדיין יותר כסף בארץ בקונצרטים. מה גם שהנתון כולל רק את ליגת העל. אני למשל, מרבה ללכת למשחקים של קבוצה מהליגה הלאומית (בשנה הבאה כנראה בארצית) ולא נכלל בנתונים.

  9. דני 16 מאי 2007 at 0:05 Permalink

    בקשר לספיידרמן……
    הבנתי שיהיו עוד 3 סרטים בסדרה (6 בסך הכל), ובכל אחד מהם יהיו משהו כמו 4-5-6 אויבים.
    שמעתי שבסרט הרביעי האויבים יהיו ככל הנראה הזיקית (המרצה של פיטר שהופך בעקבות ניסוי שהשתבש לזיקית ענקית), החתולה השחורה, הקרנף, וונום שיחזור.
    בסרט החמישי לפי דעתי האויבים יהיו שוקר, הזיקית השנייה (המישהו הזה שיש לו חגורה שבעזרתה הוא גורם לעצמו להיראות כמו מישהו אחר) מיסטריו, והאיש עקרב הזה, ושוב ונום שיחזור עוד פעם.
    ובסרט השישי והאחרון האויבים יהיו כמובן האויבים הכי גדולים של ספיידרמן (כי זה הסרט האחרון) קטל (יצור שדומה לונום רק אדום, והוא ישתף פעולה אם ונום שיהיה גם בסרט הזה), ונום, אוקטופוס (שיסתבר שהוא לא מת כדי שיצור את אחד מאויביו הגדולים של ספיידרמן), אוקו-קטל (קטל שנכנס לגופו של אוקטופוס),
    אלקטרו, וכמובן… אויבו הגדול ביותר של ספיידרמן בכל הזמנים – הקינג פין (ראש המאפיה של ניו יורק).

  10. סתום בלחיצה (לשעבר ח.ל) 16 מאי 2007 at 0:22 Permalink

    מיכוון שממש אין צורך מיוחד להצליב מידע כדי לנחש מיהו האוי לי מיועצי שאתה מזכיר בפוסט ובהנחה שאתה מצטט אותו נכון (ע"פ הסגנון נשמע שזה אכן נכון) הרי שיש כאן דוגמא מאלפת לחוכמת הייעוץ. וכך הציטוט: “זה שההצעה של אייל סיוון היתה פשוט באמת הכי טובה. תחקיר מעולה, חומרי ארכיון מצוינים, גישה קולנועית מרתקת, והתזה שצוטטה בעיתונות, על הקשר בין הכיבוש לתפוזים, מהווה רק חלק קטן מההצעה המלאה”. נו שווין. צריך לקרוא פעמיים כדי להבין מה האוייעבר חוכם הזה אומר. וזה בעברית תקנית מה שהוא בעצם אומר. התזה שצוטטה בעתונות, על הקשר בין כיבוש לתפוזים, מהווה רק חלק מההצעה המלאה שכללה תחקיר מעולה, חומרי ארכיון מצויינים וגישה קולנועית מרתקת. או באופן אחר. התזה שצוטטה בעתונות על הקשר שבין התפוז לכיבוש מבוססת על תחקיר מעמיק, חומר ארכיוני מעולה וגישה קולנועית מרתקת. אז עכשיו יועץ אלעק. ומה הגדת לבנך ביום ההוא על מה הסרט שאשרת? ואני לא קובע ולא מנסה לקבוע כאן עמדה ביחס לאישור/אי אישור של הסרט הזה, רק נהנה להעיף בעיטה הגונה בעכוזו של ה"יועץ" שנמנה עם קוראי הבלוג

  11. דניאל 16 מאי 2007 at 0:25 Permalink

    הרווח היחיד של בעלי קבוצות היא החשיפה שנותנת להם השליטה בקבוצות הספורט- בין אם מדובר בחשיפה לעסקים שלהם (וולבו של יעקב שחר) או לגיטימציה לצרכים פוליטיים (גאידמק).
    כמובן שהנתונים שמביא נעם בן זאב הם סוג של גניבת דעת- אולי לקונצרטים נמכרים יותר כרטיסים אבל אחוזי הצפיה במשחקי כדורגל בטלויזיה וכמות האינצ'ים בעיתונים ובאינטרנט מסבירים למה גאידמק משקיע בביתר ולא בתיזמורת.
    אפשר גם להשוות את אחוזי הצפיה של ערוצי הספורט ושל ערוץ mezzo
    או בפשטות לחזור ולראות את אורי זוהר ואריק אינשטיין
    בלה מרמור

    9

    9

    9

    0

  12. רני 16 מאי 2007 at 1:00 Permalink

    לסתום בלחיצה:

    עברת לדבר סינית? זו היתה אחת ההודעות הלא קוהרנטיות ביותר שקראתי אי פעם, ובסופו של דבר בכלל לא ברור לי מה ניסית להגיד שם למעט איזושהי התנגחות במישהו רק לשם ההתנגחות.

    איך הסינית שלי?

  13. סתום בלחיצה (לשעבר ח.ל) 16 מאי 2007 at 1:14 Permalink

    האינסטינקט הראשון אמר לי שמיותר לענות לך אלא שאז נזכרתי שכבר גרמת לי פעם תענית שתיקה ורק בגלל זה אתה ראוי לתשובה. אז לא הבנת את הסינית שלי לא אסון. השאלה אם אתה מבין את "היועץ" היא היותר חשובה. כי אם אתה ממש מבין מה הוא אומר, אולי תוכל להסביר לי שלא בסינית ואולי תגרום לי לשתוק שוב.

  14. רני 16 מאי 2007 at 2:06 Permalink

    כיון שאין לי מושג על מה או מי אתה מדבר והסינית שלי עוד לא כל כך מתקדמת, אני פשוט לא יודע להסביר לך בסינית, עברית או הוטנטוטית.

    הרושם היחידי שמתקבל מההודעה הקודמת שלך היא שאתה סתם רוצה לנגח מישהו אלמוני (לפחות עבורי) ללא שום סיבה נראית לעין וזה – איך לומר – לא נראה הכי רציני.

    אני גם רוצה להזכיר לך שבפעם האחרונה שבה לא הבנתי את הסינית שלך יצא שאני צדקתי, אתה הודית בזה, ובסוף היתה אותה תענית שתיקה מפורסמת. (אגב, היא לא אמורה להיות עדיין בתוקף?)

  15. סתום בלחיצה (לשעבר ח.ל) 16 מאי 2007 at 2:47 Permalink

    נו באמת. מה איכפת לך הסיבה שאני מנגח אותו? אולי זה סתם בגלל שאני לא אוהב חולצות שחורות, מה זה שייך?

  16. רני 16 מאי 2007 at 3:28 Permalink

    Whatever

  17. יוסי 16 מאי 2007 at 8:44 Permalink

    אני מריח פה עידן וילנצ'יק מזן חדש.

  18. ברווז גומי 16 מאי 2007 at 9:21 Permalink

    מי אמר שעשירי ישראל משקיעים בכדורגל? גאידמק משקיע, אבל הוא הרי הולך רק על דברים עממיים ופופולאריים שיכניסו את שמו לעיתון. ויש גם את יעקב שחר, שהוא סוג של אוהד. כל השאר מהדרגה השנייה והשלישית של עשירי ישראל. כשהעשירים באמת רוצים לתרום, הם יודעים טוב מאד להשקיע גם באמנות הגבוהה החביבה עליהם ועל שופטי בימה"ש העליון. אלא אם כן מסרבים לקרוא למקום על שמם ואז הנדיבות שלהם מעט מתערערת, ראו מקרה סמי עופר.

  19. רז-ש 16 מאי 2007 at 11:01 Permalink

    לדני וסתם להשכלה כללית:
    א. עוד אין במאי, מפיק בפועל, תסריטאי, חוזים או כל דבר בסגנון לספיידרמן 4 (שלא לדבר על ספיידרמן 6) ככה שכל מה שאתה קורא באינטרנט על הרעים העתידיים הוא הזיות של מעריצים שלא מבוססות על כלום. הדבר היחיד שיש הוא הודעה של סוני שהם רוצים לעשות ספיידרמן 4,5,6. וזהו.
    ב. הקינגפין הוא רחוק מלהיות אויבו הגדול ביותר של ספיידרמן. אולי היה רושם שהוא כזה מהסדרה המצוירת של שנות ה-90 (spiderman the animated series) אבל בקומיקס בן היותר מ-40 שנה של סטן לי אין שום ויכוח לגבי "אויבו הגדול ביותר של ספיידמן"- זה הגרין גובלין הראשון- נורמן אוסבורן.
    [* הקינגפין אגב הוא האויב הגדול ביותר של "Marvel knights" (דרדרויל, אלקטרה, אירון-פיסט, לוק קייג' וכ"ו) ]

  20. הש"ג 16 מאי 2007 at 11:54 Permalink

    האנטי-ספיידרמן, האויב האולטימטיבי בסרט הסיום יהיה נעל ענקית שתרד מהשמים ותמחץ אותו, ולא נצטרך לשמוע עליו יותר.

  21. ט.ל. 16 מאי 2007 at 12:59 Permalink

    ספיידרמן, יס פלאנט, מוצאי שבת בחצות. זו הייתה הפעם הראשונה שצפיתי שם בסרט, ואכן זו הייתה חוויה. מזמן לא הרגשתי כיף גדול כל כך בקולנוע. אפילו אומר בשקט, שאף אחד לא ישמע, שממש הרגשתי כמו בפעם הראשונה בקולנוע. הבחירה של לראות דווקא את ספיידרמן שם – היא בהחלט הבחירה היחידה שאפשר לעשות.

  22. דני 16 מאי 2007 at 13:43 Permalink

    דני לרז-ש: אם אתה כל כך מבין בספיידרמן אני חייב לשאול אותך שאלה. למה בסרט קראו לארי אוסבורן הגובלין הירוק ג'וניור שעל פי הקומיקס לפי מה שהבנתי קראו לו "הוב גובלין"?!?!?!
    וגם, מה זאת אומרת שאויבו הגדול ביותר של ספיידרמן הוא הגובלין הירוק הראשון?!?! בכמה כרכים הוא הופיע שהוא הפך ל"אויב הגדול ביותר של ספיידרמן"?!?!?!
    ולמה?!?!?!

  23. אורון 16 מאי 2007 at 16:34 Permalink

    דני, אני לא רז-ש, אבל מתחשק לי להידחף לדיון אם זה בסדר. פשוט יש בי צורך להגן על ספיידי ידידי מפני חוסר-ידע שאתה טוען שיש לך. אז ככה:
    1. בסרט לא קראו להארי בשום כינוי שהוא. לא הגובלין, ולא הגובלין ג'וניור, סתם הארי אוסבורן. גם החליפה שלו הייתה המצאה של הסרט, כך שאין ממש קשר בינו ובין הדמות בקומיקס (כה אמר ריימי בעצמו).
    2. בקומיקס, וגם בסדרה אאל"ט, הארי אכן מחליף את אביו נורמן כגובלין הירוק.
    3. הובגובלין, הוא מישהו אחר לגמרי. למעשה, הוא 4 אנשים שונים לגמרי, כאשר המוכר שבהם הוא רודריק קינגסלי (מוכר לי הכוונה). אף אחד מהם הוא לא הארי אוסבורן.
    4. לעיון נוסף אודות ההוב-גוב, פנה לוויקי:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Hobgoblin_%28comics%29
    5. ישנם ויכוחים בין המעריצים בשאלת האוייב הגדול ביותר של ספיידי. הרוב המכריע יצודד בגובלין הירוק, שהופיע בהמון המון חוברות וסאגות שונות. העניין נובע מהחפיפות ביקום של מארוול – ספיידי הוא חלק מהאקס-מן לפעמים, והייתה לו אפילו סאגה ארוכה בה הוא חבר לארבעת המופלאים נגד דוקטור דום…
    6. בכל מקרה, הקינגפין הוא בוודאי לא האויב הגדול ביותר שלו, אבל בהחלט אחראי ליצירת כמה נבלים.
    7. יסלחו לי כולם שאני נמנע מניחושי נבלים לסרטים עתידיים – אבל בואו נגיע לגשר כשנעבור אותו 🙂

  24. אסתי 16 מאי 2007 at 17:19 Permalink

    מה שמדהים אותי כל פעם מחדש זה לראות את התנהלותו של בן דרור ימיני שהיה פעם סוציאליסט לוחמני עם אג'נדה של צדק חברתי בכל רמח איבריו.
    אבל אין ספק שמקארתי מתהפך בקברו ללא הפסקה ללא הפסקה ללא הפסקה מרוב שמטרידים אותו כל נושאי שמו לשוא מארצנו הקנטונת והמתפתחת.

  25. ZN 16 מאי 2007 at 18:23 Permalink

    כמו שנאמר כבר מקודם הגרין גובלין נחשב לאויבו הגדול ביותר של ספיידרמן. בגלל זה הוא האויב שמופיע בסרט הראשון. בסרטי הקומיקס האויב הגדול ביותר מופיע בדרך כלל בסרט הראשון: הג'וקר בבאטמן, הגרין גובלין בספיידרמן, מגנטו באקס-מן, דר' דום ב-4 המופלאים, לקס לות'ר בסופרמן וכו'.
    לגבי הקינגפין הסיכוי שהוא יופיע כאויב של ספיידרמן הוא אפסי, מכיוון שהוא הופיע כבר ב"דרדביל" ששייך לפוקס המאה ה-20, בעוד שספיידרמן שייך לאולפני סוני.
    אלא אם כן יחליטו בעתיד לאחד מס' גיבורי על לסרט אחד כמו שנעשה ב- FREDDY VS. JASON

  26. ברווז גומי 16 מאי 2007 at 20:45 Permalink

    אז לבסוף אייל סיוון יסתדר לבד ונחמן לא יתפטר (אבל הוא מאד לא מרוצה):

    אגב, בתגובות נגד סיוון הוא מואשם בין היתר שסרטו "הספציאליסט" מציג את אייכמן בצורה חיובית ואוהדת. יש כאן שותפים לדעה הזאת? הם מתייחסים לאותו הסרט שאני ראיתי?

  27. רני 17 מאי 2007 at 0:25 Permalink

    אני ראיתי את "הספציאליסט", והטענה הזו – כאילו אייכמן מוצג שם בצורה חיובית ואוהדת היא מצוצה מהאצבע. במקרה הטוב ניתן לקרוא לה הזויה.

  28. יובל 17 מאי 2007 at 0:45 Permalink

    הסיפור עם הספציאליסט, כפי שאני מכיר אותו, הוא כזה:
    סיון נתבקש לערוך סרט תיעודי מהחומר המצולם המקורי של משפט אייכמן. סיון, כמובן, בא עם אג'נדה כלשהי (עד כאן מקובל וידוע). השאלה היא מה עושים עם האג'נדה הזו ועד כמה מרחיקים איתה לכת. האג'נדה שסיון אימץ היתה "הבאנליות של הרוע" (במקור של חנה ארנדט) – הרוע טמון בפעולות קטנות של פקידים אפורים שרק ממלאים את תפקידם במערכת. כדי להדגיש את האג'נדה הזו, לדוגמה, סיון הדגיש בסרט קטעים בהם בולט הדמיון החזותי בין האזונר לבין אייכמן (שני פקידים, לבושים שחור, מקריחים, ממושקפים), עד כדי עריכת סאונד שהשתילה קטעי סאונד במקום בו הם לא נשמעו (שניהם עומדים ליד מפה ונשמע קטע שנאמר בעצם ברגע אחר). עוד – תשובות של עדים לשאלות מסוימות הודבקו לשאלות אחרות. המניפולציות הללו חרגו, לדעת רבים, משימוש ראוי בחומר התיעודי וממה שראוי להקרא סרט תעודי. הן גובלות בשקרים שגויסו לשם האג'נדה של סיון.

  29. רז-ש 17 מאי 2007 at 1:13 Permalink

    לדני (וגם אורן),
    המידע של אורן הוא בעיקרון נכון. תראו רעים לא ממש זוכים אף פעם בתואר "האויב הגדול ביותר של.." פשוט בגלל שכל כותב של סדרה רואה ברע אחר דמות מפתח. יש רעים בולטים יותר כמובן וכאלה שיש להם השפעה מרחיקה יותר על הגיבור. בכל תקופה היה לספיידרמן אויב בולט אחר, בתחילת שנות ה-90 לדוגמא זה היה ונום, בסדרה המצוירת של שנות ה-90 זה היה קינגפין.
    יחד עם זאת מקובל להגיד שנורמן אוסבורן הוא הרע הראשי הקלאסי של ספיידרמן פשוט כי הוא ותיק מאוד (1964) וכי עד היום הייתה לו את ההשפעה הגדולה ביותר על חייו של ספיידרמן- הוא גילה שספיידרמן הוא פיטר פרקר, הוא שלח את מיי לבית חולים והוא הרג (!) את גוון סטייסי, האהבה הרצינית הראשונה של פיטר (לפני מרי ג'יין, בקומיקס). אוסבורן גם היה אבא של החבר הכי טוב של פיטר, הארי, ובתור הגובלין הוא שיגע לחלוטין את הבן שלו עד שזה הפך לגרין גובלין 2. לבסוף נורמן מת לכאורה (1973) וחזר רק בשנות ה-90 מהמתים.

    היום אגב בעלילה הרצה, Back in Black, הקינגפין דווקא מתגלה כבעל השפעה חזקה מאוד על עתידו הנראה לעין של פיטר וכל המעוניין מוזמן לקרוא את amazing spiderman ולגלות בעצמו איך כל העסק יתפתח (זה קשור בעתידה של דודה מיי למי שמתעניין).

    חומר טוב בנושא יש בויקי כמובן וגם באתר של מרוול- קישור לעמוד של הגרין גובלין:

    [כולל תמונה מגניבה ביותר של איך הגובלין באמת אמור להראות!]

  30. ברווז גומי 17 מאי 2007 at 10:44 Permalink

    יובל, אני מסכים עם העובדות וגם חלק מהביקורת על סיוון. רק לא מקובלת עלי המסקנה של אנשי ארכיון ספילברג וכל מי שהושפעו מהם לפיה איכמן הוצג בצורה חיובית ואוהדת.

  31. אורון 17 מאי 2007 at 11:57 Permalink

    מדהים אותי שגם בהיעדר קול, ובהסתמך על יכולות קריאה בלבד – אנשים עדיין מתבלבלים וטועים בשם שלי… נו, מילא.

  32. דני 17 מאי 2007 at 13:28 Permalink

    איך הגרין גובלין חזר מן המתים?!

  33. יובל 17 מאי 2007 at 16:52 Permalink

    ברווז – אני חושב שהמקור לטענות הללו הוא ההצמדות לגישת ה-"בנאליות של הרוע". גם כשארנדט פרסמה אותה היו הרבה שפרשו אותה (ויש כאלו שעדיין מפרשים אותה) בתור תיאוריה המקלה עם הנאצים. הצגתם לא כמפלצות לא-אנושיות אלא כפקידים שבסך הכל חתמו על פקודות יבשות וסיכמו מספרים בטורים במסגרת תפקיד אפרורי למען מדינתם בהחלט נתפסה כסוג של הצגה "אוהדת וחיובית".
    הויכוח, במקרה הזה, הוא פחות עם סיון ויותר עם ארנדט. סיון באמת נצמד באופן מאוד נאמן לתיאוריה הזו (ובמאמר תגובה לביקורות שפורסמו אז כתב זאת במוצהר).

  34. רז-ש 17 מאי 2007 at 17:08 Permalink

    לדני,
    כשהעורכים של מרוול החליטו להחזיר את נורמן אוסבורן לחיים הם המציאו את ההסבר הפשוט שהוא מעולם לא באמת מת. בדומה למה שקרה שסרט נורמן נחשב למת לאחר שהגליידר (גלשן) שלו נתקע לו בבטן. לפי ההסבר החדש הוא לא מת כתוצאה מהמכה והכוחות המיוחדים של הגובלין ריפאו אותו גם ממוות בטוח זה. כל השנים שהוא נחשב למת היו בגלל שהוא הוחזק ע"י הממשלה והתקיימה לויית דמה כהתעיה.

  35. דני 17 מאי 2007 at 18:11 Permalink

    ולדעתך יכול להיות שהוא יחזור גם באחד הסרטים היותר מאוחרים?!

  36. רותם 18 מאי 2007 at 9:02 Permalink

    מדהים: דיון שנע בין ספיידרמן לנאצים.
    אפשר לסכם הכל במשפט אחד: את פעולותיו של נורמן אוסבורן ניתן להסביר על ידי כך שהוא חלק מהבנאליות של הרשע.

  37. סטיבי 18 מאי 2007 at 9:09 Permalink

    אמרו משהו על ערוץ 8, לא?

    (ודה נירו ופצ'ינו יחד בסרט שלם)

  38. HEY YOU 20 מאי 2007 at 15:37 Permalink

    הדיון באיכות סרטיו ובאופיו ודיעותיו של יוצר כאייל סיוון לא היו באות לכלל דיון בזמן רגיל, אלא מה, הסרט שלו נבחר לייצג גוף מסויים, להלן "מדינת ישראל", בעוד אותו הסרט ממש יוצא כנגד עצם קיומו של אותו הגוף, וגם אם זה ברמיזות וביקורת תוקפנית בלבד.
    אני מהראשונים לקפוץ להגנתו של כל יוצר ע"מ שיוכל ליצור כראות עיניו והשקפתו כמאמר חזלינו: "משרתת המטרה את כל האמצעים", אך יש לשים סייג כאשר יוצר בא לקבל מימון מגוף אותו הוא מתעב ושונא, ומקדיש את חייו ויצירתו לנגיחות בו. או אז יש לומר ליוצר, שזכותו ליצור נשארת כפי שהיא, אך אין זו מחובתינו לממן זאת.
    ומשהו קטן לאלו אשר לא בטוחים בכך שאייל סיון מתכוון ליצור סרט שמטרתו להראות את ישראל באופן שלילי ביותר, לכו אצל שולחנו. דברו איתו. לאחר מכן תבינו שאין שום מצב בעולם שהאיש הזה ראוי לייצג את מדינת ישראל.

    (גילוי נאות: את הסרטים שלו אני מעריך ביותר, ואפילו מסכים אם המובע בחלקם. האיש עצמו, לעומת זאת, אינו נעים כלל ועיקר)

    רוה להיי: אבל למה נדמה לך שהסרט שלו נבחר "לייצג את מדינת ישראל"? ממתי סינמטק ירושלים, ערוץ 8 וקרן רבינוביץ הם סוכני התעמולה של מדינת ישראל?

  39. remotb 22 מאי 2007 at 9:07 Permalink

    רווה-
    קיים איזשהו מין פרוייקט(הרי בארץ אין באמת משהו, הכל "מעין" ו"כאילו"), לכבוד שנתה ה-60 של המדינה המכונה ישראל, שנועד, באיחור של כ-70-80 שנה, לגייס את הקולנוע הישראלי למטרת הצגת דמותה של ישראל בעולם. אין מדובר בייצוג רשמי זה או אחר אלא על מתן תקציבים בגודל זה או אחר לסרטים מסויימים המדברים על הנושא של ישראל כיישות. הכסף מחולק דרך קרנות קיימות(קרן רבינוביץ', למיטב זכרוני, היא אחת מהן) שמאז שאני זוכר את עצמי מבקש מהן כסף, הן מחלקות את הכספים שהן נותנות למסלולים.
    הסרט של סיוון קיבל כסף מקרן רבינוביץ' במסגרת אותו מסלול שיועד ליצירה ישראלית לכבוד שנתה ה-60, וככזה, לדעתי, הוא לא ראוי. אני מאוד מקווה שיימצאו גופים אחרים אשר יתנו לו כסף, כי כאמור, את יצרתו של הנ"ל אני מעריך ביותר.

    והערת אגב אישית, אם כי מחויכת – אני חושב שלפעמים מתחלפים התפקידים באתר הזה. פתאום יוצר האתר הופך לטוקבקיסט בסגנונו, בעודו מנסה לענות לתגובה זו או אחרת, ויורה משפטים שכל יעודם, כנראה, הוא התגובה עצמה ולא תוכנה.

    וסחתין לקולירין! מגיע לו!(אם יש דבר כזה 😉 )


Leave a Reply