הכלבת החברתית
אז מה קורה עם "כלבת" בקופות?
בתום עשרה ימים בבתי הקולנוע הגיע מספר רוכשי הכרטיסים ל-16,400. מפיקי הסרט מעריכים שעד לסוף השבוע הקרוב הוא יגיע כבר ל-20,000 צופים. ואפשר להעריך שהוא יסיים את הסיבוב שלו בקולנוע בערך בסביבות ה-30-35 אלף צופים, ואם בסינמה סיטי ימשיכו לדחוף אותו אולי אפילו 40,000 צופים.
בימים האחרונים, כשנעדרתי מכאן, קיבלתי כמה דיווחים שאולי כבר סוקרו במקומות אחרים אבל כדאי לרכז אותם כי זה מעניין:
1. לא ידעתי את זה, ואני מופתע שזה לא פורסם לפני יציאת הסרט, אבל מתברר ש"כלבת" קיבל מהצנזורה הישראלית הגבלת גיל של 16 ומעלה. באמריקה, סרט כמו "כלבת", אני מניח, היה יוצא עם סיווג של PG-13. ואכן, קהל בני ה-13-16 שהיה עשוי לחבב את "כלבת" נגרע מהסרט (לוק און דה ברייט סייד: הקהל הזה יהפוך את הסרט להצלחה ענקית בוי.או.די). אבל הבעיה עם החלטת המנזורה איננה מסחרית, אלא הגיונית: כי במקביל ל"כלבת" הוצגו בבתי הקולנוע גם "פיראנה" וגם "פעילות על טבעית 2 ". "פיראנה" – אחד הסרטים הכי אלימים שראיתי שכלל גם עירום וכריתת איברים – קיבל סיווג 14. "פעילות" קיבל סיווג 12. ומזכירים לי ש"קיק אס", אחד הסרטים הכי אלימים שראיתי השנה, קיבל סיווג 12. מה זה אומר? או שאף אחד בצנזורה לא ראה את הסרטים הקודמים לפני שהוא הצמיד להם את הסיווג אבל את "כלבת" כן, או שאנשי הצנזורה לוקחים באופן אישי יותר אלימות ישראלית.
(ואכן, השהות בלונדון גרמה לי להחמיץ את זה. מתברר שאבנר שביט כבר כתב את כל זה לפני שבוע).
2. הנה הקטע המפתיע: אם הוא יעבור את ה-30,000 כרטיסים, "כלבת" יביס בקופות גם את "פיראנה" וגם את "קיק-אס". מה שגורם לי להסתכל הסרט מבחינה מסחרית/קופתית מבעד לפריזמה אחרת. כי עד עכשיו שפטנו אותו לפי המדדים של סרטים ישראליים, ושם אנחנו סופרים הצלחה ממאה אלף כרטיסים ופחות מזה, זה נתון שצריך לעקם מולו את האף (אני חושב שצריך לעשות כיול מחדש של מדדי ההצלחה הישראליים, אבל זה נושא לדיון נפרד). אבל אם ננתק את "כלבת" מהקונטקסט של "הסרט הישראלי" ונצמיד אותו לקונטקסט של "סרט האימה", הרי ש"כלבת" לא רק עומד בציפיות, הוא גם קצת משדרג אותן. לא יעזור, ואין לי מושג למה, אבל סרטי אימה בארץ לא ממש מצליחים. כלומר, לא ממש מצליחים באופן עצום. הם כן מסוגלים להביא את ה-20,000-30,000 צופים. וזהו. בסוף השבוע האחרון, למשל, "כלבת" בסוף השבוע השני שלו התחרה ב"פעילות על טבעית 2 " בסוף השבוע הראשון שלו. "כלבת" ניצח את "פעילות" בקופות. זה בוודאי מדד למשהו. למעשה, אני בספק אם היה סרט אימה בשנים האחרונות בארץ שמכר יותר מ-30,000 כרטיסים.
3. מה שמוביל אותי לתובנה הבאה. "כלבת" הופק במימונו הפרטי של המפיק חיליק מיכאלי עם סכום של 100,000 דולר. זה אחד המקרים היחידים בתולדות הקולנוע הישראלי שבו תקציב הפצת הסרט הוא כפול מתקציב הפקת הסרט (באמריקה זה דווקא נפוץ בעולם הקולנוע העצמאי). אבל אם נעשה חישוב של תקציב הפקה פלוס תקציב הפצה של "כלבת" נגיע לעובדה המופלאה שעם 30,000 כרטיסים ההפקה הזאת פחות או יותר מאוזנת (בהנחה שרוב הכרטיסים ממילא נמכרים בסינמה סיטי כך שהחלק של בית קולנוע ממילא נשאר בידי המפיץ). סרט ישראלי ממוצע צריך 200,000 צופים כדי לעשות את זה (אבל בגלל שיטת המימון הציבורית, אף סרט לא באמת נדרש להחזיר את עלות הפקתו, אלא רק את עלות הפצתו).
כלומר, מנקודת מבט עסקית וז'אנרית, "כלבת" יכול להיחשב לא רק כסרט חלוצי, אלא כהרפתקאה שבסופו של דבר השתלמה לכולם.
אגב, מנקודת מבט אינטרנטית/בלוגית, "כלבת" הוא סיפור הצלחה עצום: כבר ארבעה שבועות שהפוסטים הכי נקראים כאן בבלוג הם אלה שעוסקים ב"כלבת" ומילת החיפוש הכי פופולרית בבלוג היא "כלבת". כך שכנראה שיש לסרט בשלב הזה הרבה יותר מודעות תקשורתית מאשר קהל בפועל. ושוב, זה אומר דבר אחד חשוב ומשמעותי: שברגע שהסרט יהיה זמין לצפייה ביתית (בעיקר בוי.או.די, מחלבת הכסף הגדולה של מפיצי הקולנוע בשנים האחרונות) הוא עשוי לעשות שם מספרים נאים. אם חיליק מיכאלי לא מכר את זכויות הוי.או.די לאדרי, הוא עשוי לעשות מהסרט הזה קופה נאה למדי בעוד כחודשיים-שלושה (חצי ממחיר הזמנת הסרט בוי.או.די נשאר בידי המפיץ. כך שאם יזמינו את הסרט 100,000 איש, יהיה לו מיליון שקל ביד).
=============
אגב, רק עכשיו ראיתי את מספרי סוף השבוע שעבר – ההוא עם השריפה – ומתברר שאכן, כפי שאמרו, היתה ירידה חדה מאוד במכירות הכרטיסים באותו סוף שבוע. בסוף השבוע הזה היה זינוק משמעותי בקופות (עליה של 34 אחוז ביחס לסוף השבוע שלפניו, על פי "בוקס אופיס מוג'ו"). "הארי פוטר" השביעי טס תוך שלושה סופי שבועות אל כמעט 200,000 צופים. "פלונטר" הביא בעשרה ימים 53,000 צופים. ו"אל תלחצי, אני בדרך" היה הסרט עם הפתיחה הכי טובה של סוף השבוע האחרון עם 28,000 כרטיסים. "מגה מוח", לעומתו, פתח עם 17,000 כרטיסים בלבד. "Jackass 3D" הוא כנראה הפתעת השנה בקופות: בלי תרגום – ועם סיווג לבני 18 ומעלה בלבד – הוא הביא כבר 40,000 צופים. קומדיות, זה מה שהולך כאן.
במצב בו סרטי כמות הקהל של סרטי האימה מוגבלת מראש (וזה עוד בלי לדבר על החללטת הצנזורה המטופשת) וסרטי שאינם קראוד פליזרס נתקלים גם הם בחומת התנגדות די גבוהה, כמות הצופים של כלבת היא הישג לא מבוטל.
ניתוח מעניין יאיר אבל טעות כלכלית בידך.
החלק של בית הקולנוע והמפיץ יורדים לפני המפיק, וזה נכון בדרך כלל גם למחלקות שונות באותה חברה (וכמובן לא כל הכרטיסים נמכרו בסינמה סיטי).
לכן, על מכירות של 30,000 כרטיסים והכנסות ברוטו של 1,050,000 שקלים, בערך חצי מההכנסות יירדו בקולנוע. חצי מהחצי שנשאר המפיץ ייקח – 260 אלף – והיתר יחזור למפיק (הכול פלוס מינוס, כמובן).
בסוף היום –
בית הקולנוע הרוויח בכל מקרה וכשהסרט מפסיק למכור הוא עף.
המפיץ לקח סיכון של 200,000 דולר והפסיד משהו כמו 460,000 שקל.
המפיק לקח סיכון של 100,000 דולר והפסיד קצת פחות ממאה אלף שקל.
כדי להתאזן הסרט צריך בערך 50,000 כרטיסים.
מאחל לחברה הרבה בהצלחה, ואולי באמת עם ה-VOD והדיוידי התמונה תשתנה אבל כרגע אין איזון.
ואין מה להשוות לסרטים אמריקאיים מבחינת רווחיות – הסרטים האלה כבר מופקים עבור שוק אמריקאיגלובאלי ועלות ההפצה הישראלית שלהם נמוכה ביחס להחזר הכמעט מובטח.
מצד שני, בהתחשב בפירסום האדיר והחשיפה – הכתבות, עמודי השער, ספיישלים, איזכורים בחדשות, שלטי החוצות… צריך להודות שזה לא נראה טוב.
המשפט האחרון שלך יאיר הוא המפתח לכל העניין.
מי שלא מצחיק בארץ הזאת – מת.
או כמו שמעתי פעם זקנה ניצולת שואה שאמרה לי שכסף היא משלמת רק כדי שיצחיקו אותה – בעיות יש לה מספיק.
הישג אדיר ולפי דעתי תהיה עלייה מאסיבית בכמות הצופים.
הי מאור,
אתה צודק בכל מה שאתה אומר אבל יש כמה סייגים : בתי הקולנוע לוקחים 50%, המפיץ לוקח 30% (ולא 50%). זאת אומרת שמתוך מליון שקל הכנסות נשאר למפיק 350 אלף שקל.
אבל ויש אבל ע-נ-ק :
לא החשבת את המע"מ שזה 16% שהולך למדינה
לא החשבת את הכרטיסים (וזה רוב הכרטיסים שנמכרים) של כרטיסי האשראי ובמבצעים שזה בד"כ 1+1 מה שמוריד את ההכנסות של המפיק לחצי – משמע הכניס כ 150-200 אלף שקל בקושי.
את הוצאות ההפצה – מפילים על המפיק – הוא כבר במינוס….
עוד משהו שהוא פקטורבחשבון – התקציב הוא לא 100,000$ (הוא כפול) אבל לא נכנס לזה.
בקיצור – בפחות מ 100,000 כרטיסים – בשלב של הקולנוע הסרט מפסיד כסף – וזה וואחד הפסד.
אבל – זה לא אומר שהסרט לא הצלחה !!! רוב סרטי האימה מגרדים בקושי את ה 30,000 ורובם סרטים מאוד גדולים ולכן הם שיחקו אותה וב-ע-נ-ק (גם בלי להגיע ל 30,000)
VOD- זאת אכן ההכנסה הגדולה ושם הם יחזירו את ההשקעה והלוואי – גם ירוויחו.
ויש עוד ערוצים – ONLINE לכל העולם, מפיצים בעולם, פסטיבלים – הכל כסף 🙂
העתיד הוא ב VOD ו STREAMING ONLINE לכל העולם – שם ההפצה היא לא יקרה ואתה גורף את רוב ההכנסות. בתי הקולנוע זה מזמן עסק לוקח את כל הרווח לכיס ומשאיר את המפיק עם ה… ביד 🙂 🙂
===============
רוה לאיתן: אני שמח שהצטרפת אלינו לתגובות. אבל בקשה לי אליך: יש לנו כבר איתן קבוע בתגובות, ממש מראשית הבלוג. אז אנא שנה במעט את הניק שלך כדי שלא נבלבל בין איתן לאיתן. אני, למשל, הוספתי לך 'ר' לשם. אבל אתה יכול לבחור ניק כרצונך.
היי איתן,
לא נתווכח על אחוז לכאן אחוז לכאן ובכל מקרה הדברים האלה גמישים.
ייתכן שכלבת בשלב עתידי כלשהו יתאזן, אנו מסכימים שעכשיו הוא רחוק מכך.
בשורה התחתונה, ולמרות האנסמבל המרשים שנועד למשוך צופים, שוב נוכחנו שהקולנוע הישראלי הוא תעשייה לא רווחית. למפיק ישראלי עדיין שווה הרבה יותר לעבוד על סרטי קרנות שהרי שם הוא גוזר את משכורתו מראש (בעצם – הרווח שלו מובטח) ומסכן רק כספי ציבור במקרה והסרט נכשל. אם הסרט מצליח, כמובן שהוא גוזר קופון נוסף.
יעקב – אני מסכים. השאלה האמיתית היא מה היה תקציב ההפצה של 'פיראנה' 'קיק-אס' ו'פעילות על טבעית 2' – לדעתי בסדרי גודל פחות.
רבותיי, מישהו שיודע, מה הכמות המקסימלית של צופים פוטנציאלים בקולנוע הישראלי? כמה מתוך 7.5 מיליון תושבים יכולים לבוא לקולנוע וכמה הם אלה שהולכים לקולנוע באופן קבוע – קהל יעד קבוע.
מצער שהסרט לא הצליח יותר. חשוב לפרוץ לג'אנרים חדשים. אין ספק כי ג'אנר האימה הוא זול להפקה. מצד שני, הקהל הישרלי פשוט לא אוהב אותו. המציאות כאן מפחידה מספיק.
צריך היה להפיק את כלבת, להפיץ אותו ולקוות לתחזית של 30 אלף צופים כדי שמישו פה יגיע לתובנה ועוד מופלאה. אארואיקה! שימו לב. "אם נעשה חישוב של תקציב הפקה פלוס תקציב הפצה של “כלבת” נגיע לעובדה המופלאה שעם 30,000 כרטיסים ההפקה הזאת פחות או יותר מאוזנת.." אז הרשו לי להוסיף כאן על התובנה הזו משו שהילדה שלי למדה השבוע בכיתה א. אם יפיקו סרט ב75 אלף דולר אז 30 אלף צופים יביאו אפילו רווח ואם יפיקו אותו ב50 אלף דולר אפשר גם להרוויח הרבה. ובכלל אם יעשו אותו בשלושה שקלים אפשר להסתפק בצופה אחד! ממש תובנה מופלאה
ואם כבר עוסקים כאן בתובנות או בעידוד מתלהב של סרטים שהם לכאורה דלי תקציב (ז'אר שהלוואי שלא יפרח במקומתנו בכלל אבל זה נושא אחר), כדאי להיות קצת יותר מקצועיים ומביני עניין ולפני שממהרים לטמון כסף בכיסו המלא ממלא של אדרי, לבדוק איך בדיוק הופק סרט כזה ב100 אלף דולר כשהוא נעשה באמצעים מקצועיים לחלוטין כולל אנשי צוות ושחקנים מהשורה הראשונה.
ואחרון.
ואם 100 אלף דולר באו מהכיס הפרטי של מפיק הסרט אז לאיזה כיס בדיוק הלכו ה100 אלף דולר של קרן רבינוביץ?
לממן את ההפקה המקצועית לחלוטין.
נאור
הסרט לא הופק ב 100,000$, המבקר מתייחס לעלות הכספית (דה פקטו מימון הוצאות, ציוד, אוכל) לשם הפקת הסרט אולם הוא אינו עולל משכורות של מי מהשחקנים ואנשי הצוות.
זה קורה ברוב הסרטים שהם אינם סרטים בתמיכה של הקרן.
הכסף של הקרן (100 אלף שקל) שימש לכיסוי הוצאות הפוסט. ולא לכיסו של המפיק !
ומאור (בנתונים שרשמתי הם לא אחוז לכאן או אחוז לכאן – הם שונים במהמות בצורה דראסטית משלך) : תמיכת הקרן, בתמיכה מלאה אומרת השקעה של 50% בסרט. רק במ'קרים נדירים זה מגיע ל 70%. זאת השקעה בסרט ולא מתן מתנה.
זה אומר שבתקציב של מליון דולר סרט, המפיק מביא חצי מליון דולר מכיסו.
אם הסרט מפסיד אבל הכניס נניח רק 600,000$ אזי המפיק החזיר את כספו והקרן היא זו שהפסידה את הכסף.
מאיפה בא הכסף למפיק ? מהמשכורת הגדולה מאוד שהוא מושך. אבל הוא בטח לא גונב את כספי הקרן 🙂
אגב – כל שקל שהמפיק מכניס לאחר כיסוי הוצאותיו הוא מחוייב להחזיר את הכסף לקרן – הקרן משקיעה ולא מחלקת מתנות.
יכול להיות שהפיתרון בז'אנר הזה ספציפית הוא צילום בשתי גרסאות, עברית ואנגלית. "קשר דם", סרט שעבדתי בו צולם כך ואני משער שזה עזר למכירות בערוצי טלוויזיה בחו"ל.
אבינתן, אתה בודאי מתלוצץ. אחת מהגרסאות היא הגרסה האמיתית. מעבר לעובדה שצריך לצלם כל דבר פעמיים, שזה לפחות 50% יותר זמן צילום, אתה רוצה להגיד לי שיש ערך לגירסה באנגלית שמבוססת על שחקנים ישראלים שמדברים אנגלית בשלל מבטאים? ואם הגירסה האנגלית היא זו שחשובה, אז מדוע ללהק ישראלים בכלל? נשמע לי כאילו לא החליטו מה הוא הסרט ומי הוא הקהל, או שהחליטו ואז הבינו שאין לזה שוק. איך שלא יהיה זה לא פיתרון.
ד"ר, אני אישית מסכים איתך שזה בעייתי, יכול להיות שזה מתאים לסרטים שיש בהם יחסית מעט דיאלוגים. בכל מקרה, אני זוכר את "קשר דם" כהפקה מאוד חכמה וקומפקטית(ולא ארוכה יותר מסרט ישראלי ממוצע) הכל הצטלם באותו לוקיישן.
לגבי הצלחה במכירות- צריך לשאול את המפיקה אם זה היה שווה את המאמץ.
שאלה באיחור מטורף אבל אולי עוד מישהו מציץ –
האם יכול להיות שהקהל של סרטי אימה בארץ (נערים צעירים וכו') לא באמת מגיע לקולנוע לראות אותם? אני זוכר שהייתי רואה סרטי אימה עם חברים בבית – ולא בקולנועים. אולי אין בכלל קהל של הולכי-סרטים, אלא צופי vod?
איך אני אומר…"הקהל הצעיר מצביע בעכבר" 🙂
המנטרה הזאת נכונה והוכיחה את עצמה. אמרתי את זה בכל הכתבות בשבוע שלפני יציאת כלבת. (למרות זאת אני מופתע אש ומברך על המספרים המכובדים אבל עדיין מה שאמרתי נכון) – הקהל הצעיר מצביע בעכבר (מוריד באינטרנט …כן), הוא לא מצביע ברגליים.
למה לו לשלם 19 שקל (כן כן, 19 שקל) לכרטיס לסרט כשהוא יכול להוריד אותו בחינם בעוד חודש ? זה לא שזה סרט תלת ממדי או כזה שמחייב מסך גדול.
למה להשקיע כמה מאות אלפי דולרים לקהל שמוריד את הסרטים שלך באינטרנט :(:(:(
I'm having a hard time viewing this information from my iPhone. Maybe you could upgrade the site and make it more accessible from my phone. Thatd be real cool!