אני שוב מתלהב מהיי-דפינישן
אני יוצא משנת 2010 כשאני די מאוהב בהקרנות הדיגיטליות בבתי הקולנוע. זה לא עניין חדש וכבר הבעתי התלהבות מזה בעבר, אבל נדמה לי שהמצב רק הולך ומשתפר. בחודשים האחרונים ראיתי שתיים מההקרנות הנפלאות והצלולות ביותר שראיתי מימיי, ושתיהן היו בהקרנה דיגיטלית: "הרשת החברתית" ברב חן בכיכר דיזנגוף ו"Let Me In" באודיאון ווסט אנד בלונדון. יש משהו שפשוט עוצר את נשימתי בפריים הצלול והמדויק ונטול העכירות של ההקרנה הדיגיטלית. לא יעזור, הדפסת סרט בפילם מובילה ללא מעט עיוותים. החל מהדפסה גרועה (ראיתי את עותק הפילם הדהוי והבהיר-מדי ונטול הגוונים של "יומנו של חנון" שהוקרן בסינמטק בחנוכה, ואז ראיתי את הסרט שוב בדי.וי.די, שמשמר את עבודת הצלם על הסט ובמעבדה באופן נאמן יותר, ואין מה להשוות. אם צלם הסרט היה רואה את העותק שהגיע לישראל, שהיה מולבן כולו ונטול כל זכר לתאורה העדינה והחמימה שהוא מיקם על הסט, הוא היה חותך את הוורידים מרוב תסכול), וכלה בבלאי טבעי ומאוד מהיר של עותקי הפילם.
ועכשיו כשיש את האופציה הדיגיטלית, גם הדברים הטבעיים והמקובלים של הקרנת הפילם פתאום מציקים לי. בלונדון, למשל, ראיתי הקרנת 35 מ"מ של "התייר", הסרט של אנג'לינה ג'ולי וג'וני דפ. בכל קנה מידה אחר זו היתה הקרנה מושלמת. העותק היה חדש, צבעוני, נטול שריתות, אור המקרנה היה חזק, הפוקוס היה מדויק. שום טענות. אלא ש… בכל זאת, לא יעזור, עדשת המקרנה כמעט תמיד מאבדת קצת פוקוס במהלך הקרנה. זה מתחיל מדויק ועד שמגיעות כותרות הסיום כבר יש עננה קטנה סביב האותיות, שנגיעה קלה בטבעת הפוקוס היתה מסדרת. רק כשראיתי את ההקרנות הדיגיטליות הטובות הבנתי כמה אני אוהב שהקונטורים, קווי המתאר, בפריים המוקרן יהיו חדים ומדויקים ולא מעורפלים.
המדהים הוא, שגם סרטים שצולמו ב-35 מ"מ נראים כעת יותר טוב בהקרנה דיגיטלית.
המצב כרגע הוא כזה שאם אני יודע על סרט שמוקרן באולם אחד בעותק 35 מ"מ ובאולם אחר בהקרנת היי-דפינישן דיגיטלית, אעדיף את ההקרנה הדיגיטלית. אני יודע שבהקרנה כזאת, גם אם הסרט רץ כבר כמה שבועות הוא עדיין יוקרן ללא קפיצות ושריטות עליו. ושהעותק המוקרן הוא זהה למה שהצלם והבמאי קבעו במעבדה בשלב הגריידינג. בשעה שעותק פילם שמוקרן תל אביב עשוי להיות שונה למדי מעותק פילם שמוקרן בחיפה, אם הם הודפסו במשמרות שונות במעבדה.
רק מה: בבתי הקולנוע ובעיתונים בארץ אין שום ציון האם הקרנת הסרט היא מהארד-דיסק דיגיטלי או מסלילי 35 מ"מ. שיטת המידור הישנה והטובה של בעלי בתי הקולנוע בארץ ממשיכה. אתם כיום יכולים לדעת בוודאות שסרט מוקרן דיגיטלית רק אם הוא סרט בתלת מימד. כל הקרנות התלת מימד הן רק דיגיטליות כיום.
לעומת זאת, בלונדון – שם הייתי בשבוע שעבר, לכן הבקיאות – בית הקולנוע מפרסם כשההקרנה דיגיטלית. ובצדק. זו נקודה לגאווה. הסרטים באמת נראים טוב יותר. כך, למשל, אם אני רוצה לראות מחר בלונדון את "פגוש את הפוקרס הקטנים" אלך לראות אותו בקולנוע אודיאון לסטר סקוור שם הוא מוקרן דיגיטלית, ולא באודיאון מארבל ארץ', שם אין ציון לכך שזו הקרנה דיגיטלית, משמע שזו הקרנת 35 מ"מ. נגמר לי מה-35 מ"מ הזה. אני לא חושב שראיתי השנה סרט שמצולם ומוקרן יותר יפה מ"הרשת החברתית". הצלילות הזאת הדהימה אותי. מעכשיו, אני דיגיטלי.
יש רק בעיה אחת עם ההיקסמות הזאת. מה קורה לעותק 35 מ"מ כשהוא מתיישן, אנחנו יודעים. אבק, שריטות, קרעים, חריקות, כתמי צבע. ובמקרנת ה-35 מ"מ המנוע יכול לקרטע (זוכרים ששנים ברב חן דיזנגוף המקרנה רצה טיפ-טיפה מהר מדי?), מנורת המקרן יכולה להיחלש, העדשה יכולה לאבד את הליטוש שלה ולהקרין חצי סרט בפוקוס וחצי סרט מטושטש. אבל מה קורה כשקבצים דיגיטליים מתישנים, ומה קורה למקרנות? אני שומע אחת לשבוע סיפור על הקרנות דיגיטליות שמבוטלות איפשהו בארץ בגלל שהמקרנה לא עבדה. אולי זו רק בעיית תפעול, הציוד חדש ולא כולם יודעים איך להתסדר איתו. ואולי יש בעיות אחרות שאני עוד לא מודע להן. (אם יש כאן מקרינים ומנהלי אולמות, אנא שתפו איזה צרות עושות לכם המקרנות הדיגיטליות).
ומה קורה לקובץ הדיגיטלי על ההארד-דיסק שממנו מוקרן הסרט כשהוא מתיישן? האם צריך לשמור אותו בתנאים מסוימים בארכיון? איך תיראה הקרנת ההיי-דפינישן של "הרשת החברתית" בעוד עשר שנים? האם הסרט ישאר במצב מושלם כמו ביום הראשון או שהוא יהיה מלא דרופים והסאונד ייצא מסנכרון, כמו שקורה לפעמים לדיסקים וקלטות טייפ ישנים?
=============
בשנות התשעים הייתי נוסע ללונדון, פריז או ניו יורק ורואה שם סרטים ופורץ בבכי מההבדל התהומי בין איך שנראית הקרנת קולנוע בחו"ל ובין איך שהיא נראתה בישראל. מהביקור הנוכחי בלונדון חזרתי מעודד. המצב בארץ מצוין. כאמור, ההקרנה הכי מדהימה שראיתי בעת האחרונה היתה ברב-חן דיזנגוף, לא בלינקולן סקוור. ובלונדון – השם ירחם! – כרטיס קולנוע עולה 70 ומשהו שקל! כן, זה מחיר מלא להקרנת ערב. יש כל מיני דרכים להשיג הנחות. סטודנטים, למשל, משלמים מחיר מופחת. אבל זה עדיין נורא יקר כשמתרגמים את זה לשקלים. לראות את "הרשת החברתית" בישראל ב-37 שקלים בלבד? מציאה!
==============
מה שמזכיר לי: יש לי שני כרטיסים של מועדון החברים של אודיאון, שמקנה 25 אחוז על הכרטיסים בימי שלישי וכל מיני צ'ופרים נוספים. כך שאם יש כאן מישהו שנוסע ללונדון בקרוב או אם יש מישהו מקוראי הבלוג שגר בלונדון וזקוק לכרטיסים האלה, תגידו בתגובות. אם תשאירו מייל אמיתי אצור קשר עם הראשון או הראשונה שיבקשו את הכרטיסים ואשלח להם.
============
מי שמפרסמים את מועדון החברים של אודיאון באנגליה הם סיימון פג וניק פרוסט. בסרטון שלהם שמוקרן לפני כל סרט הם מציגים את הטריילר לסרט החדש שלהם, "פול", ואז מנסים לשכנע את הצופים להצטרף למועדון. הטריילר ל"פול" ממש חמוד ולמרות שאסור לשפוט סרט על פי טריילרו פתאום היכתה בי מחשבה: אם "פול" – אותו ביים גרג מוטולה ("סופרבד", "Adventureland") – באמת יהיה מוצלח, זה יגרום לי לבחון מחדש את "שוטרים לוהטים" ואת "מת על המתים". את שני הסרטים האלה ביים אדגר רייט, שבשהוואה להם די איכזב אותי עם "סקוט פילגרים" נטול הפג/פרוסט שלו. ואם "פול", שאת התסריט שלו כתבו פג ופרוסט יחד (את התסריטים לקודמים כתבו פג ורייט), יהיה מוצלח זה אומר שמי שאחראי בעצם לגדולה של "מת על המתים" ו"שוטרים לוהטים" היה סיימון פג ולא אדגר רייט.
ובאותה נשימה, כשהרהרתי את כל זה למראה הטריילר חשבתי גם את זה: מה הסיכוי ש"פול" בכלל יגיע ארצה. זה סרט של ג.ג. כמו שאני רואה את זה, סיכויים לגניזה: גבוהים.
הוצאת לי את המילים מהפה בעניין ההקרנות הדיגטליות. צפיתי ב'רשת חברתית' ביס פלנט בקניון איילון, וזו היתה חוויה של עונג פיזי ממש, הדיוק הזה, והיופי.
אולי היציאה מהפוקוס בלונדון היתה בגלל העיניים האדומות שלך שם? קצת סטילה והסטלה עוברת
בבתי הקולנוע של גלובוס כתוב כשמדובר בהקרנה דיגיטלית (שאינה תלת ממד). לא ראיתי שם הקרנה דיגיטלית, אז אני לא יכולה להעיד על איכותן אצלם.
באופן כללי, יצא לי לראות כמה הקרנות דיגיטליות מצוינות, אבל גם יצא לי לראות כאלה לא משהו. אני מניחה שהיה מדובר בהעברה לא מי יודע מה מהפילם או בעותק בעייתי (כי באותו אולם ראיתי לפני כן הקרנה דיגיטלית מצוינת). זה גם עניין של הרגל – אנחנו רגילים יותר לפגמים בעותק פילם וקל יותר לקבל אותם במהלך הצפייה (אני לא מתכוונת כמובן למקרים שהעותק שרוט מאוד, מואדם או מולבן וכו'), בעוד שהקרנה דיגיטלית לא טובה נראית כאילו הסרט לא חד, קצת כמו ערוץ בעייתי בטלוויזיה. אם כי במהלך הצפייה, כמו תמיד, מתרגלים (כמו שבקולנוע גת שוכחים עם הזמן שרואים סרט בלי החצי מטר הימני של התמונה).
ולגבי מחירי סרטים בלונדון – צופים מזדמנים (נגיד תיירים) הם עיקר האנשים שמשלמים מחיר מלא על סרט. לא רק סטודנטים מקבלים הנחות. מובן שיש מחיר זול יותר להקרנות לפני הערב; יש מועדוני חברים משתלמים ברשתות הגדולות (ולא רק אצלן); בקולנועים הקטנים יותר המחירים נמוכים יותר מלכתחילה; ובלונדון, כמו הרבה דברים אחרים, המחירים יותר יקרים פשוט כי זו לונדון. בערים גדולות אחרות המחירים קצת יותר זולים, וביישובים קטנים עוד יותר.
בקיצור, עדיף להיות תושב פריפריה ופשוט לחכות לעותק DVD בלי פחד משריטות וכו'.
יש עוד דרכים לדעת מתי הסרט מוקרן בדיגיטל – דוגמא לכך היא שביס פלאנט חיפה (שם אני צופה בד"כ בסרטים) אולמות הדיגיטל הם 1, 6, 16, 17 ו-22 (VIP). למרות שהם לא כותבים בכל פעם שראיתי באולמות האלה סרטים זה היה דיגיטל. אגב, אולמות 3, 4, 6, 11 ו-14 ביס פלאנט אילון בעלי מקרן דיגיטלי.
ומה עם סינמה סיטי ראשלצ?שם לא נתקלתי כלל בהקרנות דיגיטליות(שאני מוציא מן הכלל את הקרנות התלת מימד שאין דרך להקרינן אלא מפורמט דיגיטלי)
סתם לדוגמא סרטים שהיו :איירון מן 2,אינספשיין,רובין הוד.
אני יודע שיש עובד (אחד לפחות) של סינמה סיטי ראשלצ שמסתובב כאן באתר ולעיתים מגיב אולי הוא יואיל לשפוך אור על המצב שם.
לגבי המחירים בלונדון ובארץ. קודם כל אקדים ואומר שלדעתי המחירים בארץ הם שערוריתיים. למי שקולנוע זה לא העבודה שלו, זה די יקר ללכת לקולנוע. ולכן אנשים יותר ויותר מותרים על הקרנות של סרטים "שאפשר לחכות להם לדיוידי". בארץ, שלא כמו בלונדון, המחיר של כל הסרטים, לאורך כל הזמן, ובכל מקום הם זהים. כללי השוק החופשי וקביעת מחירים פשוט לא עובדים בארץ. בתי קולנוע מזמן הפסיקו להתחרות בינהם וגם בסרטים עצמם אין תחרות. בית קולנוע יעדיף להקרין סרט במשך שבוע בפני אולמות כמעט ריקים, ורק לא להוריד את המחירים של סרטים "קטנים" יותר.
כפי שכבר נכתב כאן למעלה, בלונדון המחירים גבוהים יותר מאשר בשאר אנגליה, וגם בלונדון המחיר אינו אחיד. רוב הסיכויים הם שאם אתה תושב מקומי (ולא תייר) אתה משלם פחות. הרבה פחות.
ויש את עניין השכר, או כוח הקניה. השכר החציוני בכל בריטניה הוא כ-8400 שקלים בחודש לשכיר. באזור לונדון רבתי השכר הממוצע קופץ ל-14000 ש"ח בחודש. השכר החציוני בישראל הוא כ-6000 ש"ח.
מעבר לשכר, יש גם את ההוצאות של בתי הקולנוע. לא בדקתי את הדברים, אבל יש לי הרגשה כזו, שבישראל ההוצאות של בית קולנוע (שבדרך כלל שייך לרשת מפיצה) על כל סרט קטנות לאין שיעור מאשר בית קולנוע בלונדון.
אז למי יותר יקר לקנות כרטיס קולנוע?
אנימאד אוהב את ההקרנות הדיגיטליות, ואת הטובות ביותר ראיתי ביס פלאנט ובאולם 7 בסינמה סיטי בגלילות. ובכל זאת, ההבדל בינן להקרנות הפילם אינו כה תהומי בעיני כפי שאתה מנסה לצייר, ואולי זה רק נראה כך לעיני.
אבל, וזה אבל גדול מאד, יש חיסרון גדול למדי להקרנות הדיגיטליות, והוא קיים רק בבתי קולנוע מסוימים: ברב-חן דיזנגוף ובגת, דווקא סרטי הסינמסקופ נראים בעלי פריים קטן יותר מאשר אלו הסינמסקופיים. הסיבה לכך היא שבעדשות המקרנות הדיגיטליות אין אפשרות סינמסקופית אמיתית, וההקרנה – צלולה ככל שתהיה – היא בפורמט 1:85. כדי לקבל את הפריים הסינמסקופי (2:35) התמונה נחתכת מלמעלה, בדומה למה שקורה במסכי הטלוויזיה המודרניים המיוצרים בפריים 1:85, ולכן סרט סינמסקופי עדיין יקבל בהם את הפסים השחורים.
המסכים החדשים ב"גת" וב"רב-חן דיזנגוף" (בכל האולמות) הם במימדי 1:85, ולכן סרט לא סינמסקופי יראה בהם נפלא כשהוא ממלא את כל שטח המסך, ואילו סרט סינמסקופי שאמור להיות רחב יותר נראה שם מצומצם יותר, בניגוד גמור לכוונה המקורית של ממציאי המסך הרחב שהיה אמור להיות, נו אתם יודעים…רחב.
דווקא מסכי הפלאנט בקניון איילון הם בעלי פורמט סינמסקופי מלא, אבל גם שם אין עדשה סינמסקופית אמיתית אלא פשוט נעשה טריק מאד ישן המוכר לבעלי טלוויזיות חדשות: זום אין כדי למלא את המסך. זה בעצם אומר, עיוות קל מאד של התמונה המקורית.
חבל מאד שמי שחשב על ההקרנות הדיגיטליות על כל יתרונותיהן לא חשב על כך שהן גם צריכות לחקות את הפורמט הסינמסקופי הקולנועי במלואו.
היחיד שראיתי שמתייחס להבדלים הללו ברצינות הוא מיועדנו מלך העולם, ג'יימס קאמרון בראיון שנתן לאחרונה.
אגב, החסרונות הללו אינם יחודיים דווקא לבתי הקולנוע בארץ, נתקלתי בהם בארצות הברית וגם באירופה. דווקא בנסיעתי האחרונה לאוסטרליה וניו זילנד, שם צפיתי במספר סרטים, נתקלתי רק בהקרנות 35 מ"מ (משובחות) אבל אני מניח ששם המצב אינו שונה בהרבה כי זו אינה אשמת בתי הקולנוע אלא שיטת ההקרנה עצמה.
מסכים לגמרי עם רז-ש, המחירים בארץ גבוהים ביותר. רוב האנשים מסתפקים בסרט אחד, פעם ב, אולי סרט בחודש, ומעדיפים לחכות לדיוידי, או ביננו- פשוט מורידים באימיול. וזה ממש חבל… עם כרטיס היה עולה 15-20 שקל, צורת הצריכה של סרטים בארץ הייתה משתנה לגמרי.
אכן 10 פאונד לסרט פה בלונדון …. אשמח אם תוכל להעניק לי את הכרטיסי הנחה שלך באודאון – למרות המחיר אי אפשר לוותר על החוויה …
כבר כמה שנים טובות אני טוען (וחוטף על זה בראש) שהפילם מת. מת מוות קליני וכל המצדדים בו חיים בסרט….על פילם.
המעבר מנגטיב לצילום דיגיטלי הוא המקביל של המעבר מפילם לעותק דיגיטלי בקולנוע. רק שאינטרסנטים מקבעים את הפילם עדיין כפורמט השולט. יש כאן פרנסה של מעבדות, של אולפני גריידינג לפילם, רשיונות של דולבי (רק לפילם) וכמובן ייצור של עותק פילם שעולה 1000$ מול עותק דיגיטלי שעולה אולי 200$ או אפילו 0$ אם שולחים אותו ברשת (מוצפן) ישירות את חדרי ההקרנה. עלות ההפצה יורדת פלאים.
לשאלתך יאיר – עותק דיגטלי (על דיסק איכותי) יכול להישמר 100 שנה ללא פגם או לחלופין אפשר להקרינו אלפי פעמים בלי שיאבד ולו קמצוץ באיכות.
מכירים את זה שאומרים שזיופים (של סרטים או מוסיקה) אם תמיד באיכות נמוכה מהמקורי ? זה פשוט בורות להגיד את זה. זיוף הוא העתקה דיגיטלית ולכן האיכות היא 1:1 🙂
כהחלטה אסטרטגית ANOTHER WORLD יצא בהפצה דיגיטלית בארץ ובעולם ותהליכי הפוסט שלו נעשים מכווני דיגיטל. כל הסרטים שצולמו דיגיטלית בארץ נעשים מכווני פילם (לדוגמא "לבנון") ואם הם משודרים גם דיגיטלית וגם על פילם והגריידינג שלו הוא מכוון פילם – עותק דיגיטלי כזה יהיה שונה בגריידינג שלו מעותק דיגיטלי שהגריידינג שלו נעשה מראש לדיגטל.
למבולבלים – גריידינג הינו שלב תיקוני הצבע והתאמתם לפילם/דיגיטל. שלב זה הוא אחת המקפצות איכות הגדולות ביותר של סרט קולנוע.
או לסיכום – יאיר צודק – דיגיטל RULES !
תוכל בבקשה להסביר מה ההבדל בין דיגיטלי לפילם 35מ"מ? אני מתכוון, הסבר מקיף. תודה
ואגב, לא שריתות אלא סריטות.
אם כבר אז שריטות. רצוי שמי שמתקן ידע על מה הוא מדבר.
פילם זה כשמו הוא – הנגטיב – זה שאתם מכירים ממצלמות הסטילס של פעם. רק כמובן שזה חומר גלם שמותאם לקולנוע ובאיכות אחרת.
חומר גלם זה יקר מאוד וצילום עליו הוא "חד פעמי" – צילמת ? אי אפשר לראות את החומר המצולם בשטח והבמאי צריך לסמוך על אלוהים שהוא השיג את מה שהוא רצה. לצלם עוד שוטים ? זה יקר מאוד.
התהליך של עריכת הסרט מייגע – המרה מפילם לקבצים דיגיטלים ואז מדיגיטלים לפילם בחזרה. זהו עותק פיזי שנשחק עם הזמן, יקר לאכסון והובלה. בלאי. מוגבל למדינה שעליה מוטבע התרגום…
———–
הצילום הקולנועי בפילם נחשב איכותי יותר (קשקוש) מצילום דיגיטלי. הייתה תקופה שבה צלמי סטילס שרכשו מצלמות SLR יקרות מאוד שכנעו אותנו שהתמונות מלאות חיים עם נגטיב כאשר בדיגיטל התמונה "מתה". מישהו מכיר צלם סטילס שמצלם בנגטיב ? ככה גם יקרה בתעשיית הקולנוע עוד 5-10 שנים לכל היותר. איכות התוצר הסופי שווה לאיכות 2K שהיא טיפה יותר איכותית מ FULL HD.
————-
יש חומר גלם 35מ"מ ו16מ"מ – ההבדל בהם הוא רוחב החומר גלם והעדשות שאפשר לצלם איתם. גודל העדשה כרוחב חומר הגלם. יש יתרונות וחסרונות לכל אחד מהגדלים. רוב הסרטים (קולנוע) בעולם מצולמים ב 35מ"מ מטעמי נוחות ותקציב. 16מ"מ רע ? ממש לא. 2"28 שבועות אחרי" צולם ב 16מ"מ והיה לאחד משוברי הקופות הגדולים באותה שנה. הלוק שלו מיוחד.
—————-
מצלמה דיגיטלית עושה את אותה עבודה שעושה מצלמת פילם רק שהיא כוללת מעבדי תמונה מתקדמים ושומרת את חומר הגלם על כרטיסי פלאש (16GB) או לאלה שקצרים בכסף – על דיסקים קשיחים.
ייתרונות ? זול "רצח". אפשר לצלם כמה שרוצים. אפשר לראות את השוטים על הסט בו במקום ולהחליט אם החומר מספק או לצלם שוב. אין איבוד איכות בדגימות.
איכות התמונה היא 2K כסטנדרט בעולם (שווה ערך לפילם), מתחיל להיכנס ה 4K (שהוא פי 4 באיכות מ FULL HD) ובקרוב גם 8K שהוא פי 16 יותר איכותי מ FULL HD. איכות התמונה ב 2K מדהימה. איכות התמונה ב 4K היא פשוט לא נתפסת 🙂 ——
גם כאן נכנסות העדשות 16מ"מ או 35מ"מ אך כאן המרכיב הקובע הוא לא חומר גלם אלא בעיקר עומק השדה וטווח הפוקוס שהוא קריטי. הטווח ב 16מ"מ רחב יותר ומאפשר לתפוס יותר שוטים בפוקוס (כסף כסף כסף) וגם איכות הצילום היא ב 2K מה שאומר שסרט ממוצע יהיה 1GB מול 35מ"מ שזה 4K שדורש לפחות 5GBP (עם גיבוי זה 10GB) ומחשבים חזקים מאוד ועריכה יקרה יותר.
————
כנס לאתר של הסרט שלי ותראה סרט שצולם ב 2K עם עדשות 16מ"מ (RED MX שהיא המצלמת דיגיטל המתקדמת בעולם) – ומה שאתה רואה הוא #לפני# תיקוני צבע הקריטיים ללוק של הסרט ובכל זאת אתה יכול לראות שהאיכות היא רמת פילם או טובה ממנה – צפה בקליפ באיכות HD ותראה למה אני מתכוון :
http://www.anotherworldthemovie.com
רק אני מוטרד מכך שראית פעמיים את "יומנו של חנון"?
נראה לי שראית את Hot Fuzz ביום רע. זה סרט כל כך מצחיק.
אבל כל כך מצחיק.
תן לו עוד צ'אנס… 🙂
==============
רוה ליובל: אר יו טוקינג טו מי? "שוטרים לוהטים" הוא אחד הסרטים הנפלאים והמצחיקים שראיתי בעשור האחרון. איך עלה על דעתך שאני חושב אחרת?
Just wanted to say your blog is almost amazing. I always like to hear something new about this because I have the similar blog in my Country on this subject so this help´s me a lot. I did a search on the theme and found a good number of blogs but nothing like this.Thanks for sharing so much in your blog.. Greets, Adam