ג'רי רפרטי, אחד הזמרים האהובים עליי בתקופת הסופט-רוק שלי בסבנטיז, מת היום בגיל 63 אחרי ששנים עם אלכוהול הרסו לו את הכבד. בדרך לשם הוא יצר בין 1972 ל-1978 כמה מהלהיטים היפים והרכים והענוגים והזכורים של הסבנטיז. ובראשם את זה – "בייקר סטריט", עם ליין הסקסופון וליווי הבונגוז:

אבל תמיד חיבבתי יותר את השיר הזה שלו, "Right Down the Line", שיר שעושה נעים בכל הגוף:

בעשור וחצי האחרונים רפרטי מוכר יותר לקהל צעיר יותר בזכות הסצינה ההיא עם העינוי וחיתוך האוזן ב"כלבי אשמורת" של קוונטין טרנטינו. סצינה שמתרחשת בשעה שברדיו מתנגן להיט הבאבל-גאם-הדילני של רפרטי, "תקוע באמצע איתך", אותו הקליט תחת הצמד סטילרז וויל:

================

ואם אנחנו כבר מתכנסים, בואו נראה מה קורה בהוליווד שהתעוררה היום לחיים אחרי כמעט שבועיים של חופשת חג המולד. הראשונים שלחזרו לתפקוד היו המפיקים שפרסמו את עשרת הסרטים המועמדים לפרס גילדת המפיקים. סיכוי מצוין שלפחות תשעה מתוך העשרה האלה יהיו גם המועמדים לאוסקר. מועמדי המפיקים הם:

"אומץ אמיתי", האחים כהן

"התחלה", כריסטופר נולן

"127 שעות", דני בויל

"ברבור שחור", דארן ארונופסקי

"פייטר", דיוויד או. ראסל

"צעצוע של סיפור 3 ", לי אונקריץ'

"נאום המלך", טום הופר

"הילדים בסדר", ליסה צ'ולודנקו

"גנב עירוני", בן אפלק

"הרשת החברתית", דיוויד פינצ'ר

(אני כתבתי את שמות הבמאים. כמובן שלגילדת המפיקים מועמדים מפיקי הסרטים ולא הבמאים).

==============

גם גילדת התסריטאים הכריזה היום על מועמדיה אבל ההכרזה הזאת די ריקה מתוכן (לפחות בקונטקסט של ניבוי זוכי האוסקר) כי הגילדה הזאת באופן עקבי מתעקשת להעניק פרסים רק למי שהוא חבר האיגוד שלה, לכן לא מעט תסריטים שנכתבו על ידי תסריטאים שאינם חברי איגוד (או שהם מאוגדים באיגוד תסריטאים אחר) נפסלו מהתמודדות על הפרס. כלומר, זה לא פרס ל"התסריט הטוב ביותר", אלא פרס ל"התסריט הטוב ביותר מבין התסריטים של אנשי שלומנו". תסריטים כמו "נאום המלך" ו"צעצוע של סיפור 3 ", שבטוח יקבלו מועמדות לאוסקר (ל"נאום המלך יש גם סיכוי לזכות באוסקר על התסריט) או כמו "סופר צללים", "קר עד העצם" ו"ביוטיפול", שבהחלט עשויים להתגנב למועמדויות לאוסקר. מבין מה שנותר, המועמדים לפרס גילדת התסריטאים הם:

תסריט מקורי: "ברבור שחור", "פייטר", "התחלה", "הילדים בסדר", "תני בבקשה".

תסריט מעובד: "הרשת החברתית", "אומץ אמיתי", "127 שעות", "גנב עירוני", "אני אוהב אותך פיליפ מוריס"

שני התסריטים האחרונים בכל קוגוריה הן בחירות מקוריות ומפתיעות ומוצלחות, שהתגנבו פנימה בזכות הפסילה של התסריטים שסיכוייהם באוסקר משמעותיים יותר.

===================

ואפרופו איגודי תסריטאים (א') – על זה קראתם?

ואפרופו איגודי תסריטאים (ב') – לקח לי כשבועיים להרהר בכך – לראות אם יש לי את הזמן ואת הכסף להשקיע בזה – ולבסוף החלטתי שאני די חייב את זה, וכך נרשמתי אתמול ל"פסגת התסריטאים", הדנה בת יומיים שתתקיים בסינמטק תל אביב ב-30-31 בינואר עם סיד פילד, מייקל הייג ושות'. כתבתי את זה בעבר: סיד םילד הוא בעיני קליבר בהוראת תסריטאות אפילו משמעותי יותר מרוברט מקי, או לפחות לא נופל ממנו. ומייקל הייג הוא גם מישהו שנדרשתי לספריו ומצאתי אותם שימושיים. בקיצור, נראה לי חובה. שלפתי את כרטיס האשראי ונרשמתי. יש כאן עוד מישהו שיגיע לסדנה הזאת?

ציוץ