המכונית של דאלי נעצרת
אתם שמים לב לזה גם, נכון? כל שנה בימים הראשונים של ינואר עובר מלאך המוות ואוסף כמה שיותר אנשים מפורסמים, כדי שנזכור שהוא קיים. ואחרי שהלילה כתבתי על גיבור שלי מהסבנטיז, הבוקר אני קורא בטוויטר של סטיבי שגם מיק קארן, מגיבורי האייטיז שלי, הלך אתמול לעולמו. הוא מת מסרטן בגיל 52 בלבד. מיק קארן היה הבסיסט של להקת ג'פאן, הלהקה של דיוויד סילביאן, ובזכותו התאהבתי בבס פרטלס. אחרי שג'פאן התפרקה הוא הקים עם פיטר מרפי, סולן "באוהאוס", את Dali's Car, הרכב בניחוח טוקסידומון מסוים, והיו להם שני להיטים שזכו להתנגן פה ושם ברדיו:
השירים האלה גורמים לי פתאום להתגעגע גם לשריקבק, עוד להקה עם נוכחות רבה לבס. קארן המשיך להוציא אלבומי סולו יפים, בהם שיתף פעולה עם דיוויד סילביאן וחבריו מימי ג'פאן.
מה שמזכיר לי: לדיוויד סילביאן יש דיסק חדש ומאוד מאוד יפה בשם "Sleepwalkers" שמאגד בתוכו את ההקלטות ושיתופי הפעולה שהוא עשה בעשור האחרון, חלקן לא יצאו באף דיסק רשמי שלו. סילביאן, שהיה הזמר האהוב עלי בשנות השמונים, די נעלם מהשטח בעשור האחרון (הוא הוציא שני דיסקים לא קלים להאזנה, באופן עצמאי והוא די מתחפר באלמוניות אי שם בערבות אמריקה) והדיסק החדש מזכיר שעדיין מדובר באחד היוצרים המרתקים שעובדים בעולם המוזיקה.
================
זה הוזכר בתגובות, אבל אני מציין את זה גם כאן, לטובות הדורות הבאים: גם פיט פוסטלתווייט ("בשם האב", "החשוד המיידי" ואיש הפרחים מ"גנב עירוני") מת ביום ראשון מסרטן. הוא היה בן 64.
=================
דפדפו לאחור לתחילת ינואר בשנים קודמות וספרו לי אם אני טועה או שהתחושות שלי נכונות: כל תחילת ינואר יש מפולת שלגים של אנשים מפורסמים שהולכים לעולמם. לא יכול להיות מקרי, נכון?
ג'פאן הלהקה האהובה עלי בכל הזמנים. פול ריימר, מנהל אתר המעריצים של הלהקה ברשת (www.nightporter.co.uk) ארגן ערב התרמה למיק לפני כמה חודשים, כשהיה ידוע שהוא מאוד חולה ושיש לו קשיים כלכליים. לצערינו זה לא עזר…
את נגינת הפרטלס המיוחדת של מיק אפשר לשמוע גם באלבום DANCE של גארי ניומן, בין השאר. אחד הקטעים האהובים עלי של קארן מבחינה אודיו-ויזואלית הוא בוידאו של ההופעה (OIL ON CANVAS). הבנאדם מנגן את התפקידים המטורפים שלו ותוך כדי זז כאילו הוא על מסילה! משהו שמדהים לראות אותו, מומלץ ביותר.
אני מניח שאם יש יותר מקרי מוות בתחילת שנה זה מקרי אלא אם נאמץ הסבר פסיכולוגי בגרוש לפיו אנשים חולים מאוד משתדלים למשוך "עד השנה הבאה" וכשהיא מגיעה הם מוותרים.
============
רוה לצור: רגע רגע. אם אכן כל שה בתחילת שנה יש יותר מקרי מוות – כל שנה! – אז זה לא צירוף מקרים אלא תופעת טבע. כמו שלבלוב העצים בכל מרץ-אפריל איננו צירוף מקרים. אני לא יודע אם אכן מבחינת סטטיסטית יש יותר מקרי מוות (של מפורסמים? של כלל העם?) בתחילת שנה, אני כרגע רק מדבר מתחושה פנימית. אבל אם יש, לא הייתי תולה את זה באמונה בכוחות-על פסיכולוגיים. אבל נחמד שאתה איש מאמין.
אויי שריקבק.. הזכרונות..
All Lined Up
http://www.youtube.com/watch?v=HpxEv7wmnIg
אוי.. כל פעם שבסיסט נפטר, זה נוגע לי בנימי הלב. מה שנקרא אחווה.
אגב, אנקדוטה מורבידית משהו, Dali's Car קרויים כך על שם קטע מ-Trout Mask Replica של קפטיין ביפהרט, שגם נפטר לפני שבועות ספורים…
כל שנה יותר אנשים מתים בחורף. וגם החגים לא עוזרים. אבל זה שאתה מכיר את כל האנשים הללו לא הופך את זה לתופעה של מפורסמים מתים. בו נגיד שזו לא בדיוק השורה הראשונה של אנשים שהייתי קורא להם "מפורסמים". אולי מוכרים בתחומם. אבל אני מבטיח לך שכל יום ויום, לאורך כל השנה, מת לפחות אדם אחד שהוא ידוע בתחומו. ככה שהסר דאגה מליבך (או הוסף דאגה, תלוי איך מסתכלים על זה)- מלאך המוות עובד כרגיל לגמרי… לפחות על אנשים, לציפורים דוקא נראה שיש לו תוכניות מיוחדות.
אני לא בטוח אם זה הוזכר כאן או לא, אבל כמה ימים לפני סוף 2010 הלך לעולמו גם גראנט מקון, המעצב ההוליוודי שהיה אחראי לכריש ב-"מלתעות" ולרובוט R2D2 ב-"מלחמת הכוכבים".
I wanted to say this blog is almost amazing. I always like to learn something new about this because I have the similar blog in my Country on this subject so this help´s me a lot. I did a search on the topic and found a good number of blogs but nothing like this.Thanks for sharing so much in your blog.. Greets, Katarina
I'm having a hard time viewing this information from my iPhone. Maybe you could upgrade the site and make it more accessible from my phone. Thatd be real cool!