02 פברואר 2011 | 09:56 ~ 15 תגובות | תגובות פייסבוק

הפרדה גבוהה

בוקר טוב, קאמפרז! איט’ס גראונדהוג דיי! החג האמריקאי הזניח – מעין ט”ו בשבט של מדינות מערב ארצות הברית – הפך למותג בזכות הסרט הגאוני של הרולד ראמיס (שנקרא בעברית “לקום אתמול בבוקר”), בו ביל מוריי מתעורר שוב ושוב ושוב באותו בוקר של ה-2 בפברואר, באותה עיירה נידחת בפנסלבניה. מה הוא צריך לעשות כדי להשתחרר מהקללה שכולאת אותו ביום הזה? ובכן, לעשות תיקון. תיקון למה? הו, זו השאלה הגדולה של החיים, לא? הרבה לפני שהתעניינתי ברוחניות, “לקום אתמול בבוקר” היה אחד הסרטים שלא רק נהניתי מהם מבחינה קולנועית, אלא הם גם דיברו למקום עמוק בתוכי. ולא רק לי: מתברר שלא משנה מאיזו דת אתם, יש מישהו שייראה איך הסרט הזה מהווה שגריר מדויק לעקרונות הדת שלו. וחוץ מזה שזה סרט נורא מצחיק.


אני עדיין מחכה שיקום הסינמטק או הערוץ שיזכרו לשבץ את הסרט הזה כל 2 בפברואר. היום, אם אתם מצליחים, מצאו לכם את “לקום אתמול בבוקר” וצפו בו. ודאגו שלא תרגישו כאילו כל יום אתם קמים ותקועים באותו יום שוב ושוב. (ונסו לעשות חישוב: כמה ימים נמצא פיל בפאנקסטוני?).


=============


אבל היום אני בא אליכם עם בקשת צפייה אחרת. עשיתי סרט. קוראי הבלוג הקבועים כבר שמעו עליו. קוראים לו “שרון עמרני, זכרו את השם”, ובימים הקרובים הוא עושה סיבוב בסינמטקים. אני במיוחד גאה בעותק ה-HD שעשינו לסרט. אלא שמתברר שיש רק אולם סינמטקי אחד בכל הארץ שיכול להקרין ב-HD, וזה אולם 1 בסינמטק תל אביב. ביום שישי האחרון, בבכורה התל אביבית, ראיתי את הסרט בפעם הראשונה על מסך גדול בהיי-דפינישן והאמת – אחרי שראיתי את הסרט כל כך הרבה פעמים – התפעלתי. מהצד הוויזואלי (אני בוודאי לא כשיר להעיד על הסרט מכל בחינה אחרת) הסרט נראה מעולה (ואגב, גם מבחינה מוזיקלית. את פסקול הסרט הלחין אהוד בנאי, שגם שר בו שיר חדש שלו). כך שאני ממש רוצה לדחוק בכם לנסות לראות את הסרט היום (רביעי, 20:45) וביום שישי (13:15) בסינמטק תל אביב, בשתי הקרנות ההיי-דפינישן.


במוצאי שבת הסרט יוקרן גם בסינמטק ירושלים ובסינמטק ראש פינה. יש כאן מישהו מירושלים או מראש פינה? אגב, בהקרנה בסינמטק ראש אני אהיה במוצ”ש, ואדבר אחריה על הסרט ועל כל השאר.


הנה דף הפייסבוק של הקרנות “שרון עמרני, זכרו את השם” ב-HD היום וביום שישי, עם עוד פרטים. אשמח מאוד אם תוכלו להגיע.

נושאים: בשוטף

15 תגובות ל - “הפרדה גבוהה”

  1. שלום ברכה 2 פברואר 2011 ב - 11:04 קישור ישיר

    גם בירושלים אפשר להקרין בHD רק צריך לדאוג לנגן HD מראש

    יש מספר מקומות שבהם ניתן להשיג אחד כזה – אופוס, אדיט, סינמטק תל אביב (במידה והוא זמין) ועוד…יחד עם זאת, מניסיון אישי, ההקרנה הכי איכותית שתראה בישראל תהיה בסינמטק תל אביב פשוט כי המקרן שלהם טוב יותר משל שאר הסינמטקים. בהצלחה עם הקרנותיך

    =============

    רוה לשלום: גם בחצר שלי אפשר להקרין HD, רק צריך לדאוג מראש לכסאות, מסך, מקרן ונגן.

  2. אורון 2 פברואר 2011 ב - 11:42 קישור ישיר

    יש כאן לפחות מישהו אחד שבונה על הקרנת מוצ”ש, אז באסה לנו וכיף לראש-פינאים שאתה נוסע דווקא לשם 🙂 מבטיח לכתוב את דעתי בבלוג שלי. יום מרמיטה שמח לכולם!

  3. איתן 2 פברואר 2011 ב - 13:24 קישור ישיר

    הופה!
    בהתחלה היתה רובין רייט. ואחר כך הצטרפו פול ג’יאמטי והארווי קייטל.
    ארי פולמן סופרסטאר!

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4022598,00.html

    ובזאת הפך “הקונגרס” לסרט הכי מעורר ציפיות של 2012.

    ==============

    רוה לאיתן: אני חושב שפוספסה הכותרת האמיתית של הידיעה המקורית. לסרט הצטרף קודי סמיט-מקפי, ילד קטן אבל עם טעם מעולה למדי (או עם הורים ו/או סוכנים עם טעם משובח). הוא הילד ב”הדרך” וב”תן לי להיכנס”. שני סרטים אפלים וקודרים מאוד, ומשובחים.

  4. אביגיל 2 פברואר 2011 ב - 13:27 קישור ישיר

    לדברי ימד”ב, פיל שוהה בפנקסאטוני 42 יום, שהם ששה שבועות, הזמן הנותר בחורף בשנים שבהם המרמיטה רואה את צלה.

    ===========

    רוה לאביגיל: וואלה? ואני ראיתי ראיון עם הרלוד ראמיס שמציעים בו את הרעיון שפיל תקוע בפאנקסטוני 900 שנה. או לפחות שככה זה היה באחת הגרסאות של התסריט. בכל אופן, בשביל 42 יום התפיסה המוזיקלית שלו די מדהימה אם ככה הוא מנגן במסיבה בסוף.

  5. איתן 2 פברואר 2011 ב - 14:13 קישור ישיר

    טוב, לא ראיתי את “הדרך” ולא את “תן לי להיכנס” (את השוודי ראיתי פעמיים). שמת לב, אגב, שבסוף החליטו להפיץ את “הדרך” בשבוע הבא?

  6. ענבל קידר 2 פברואר 2011 ב - 14:56 קישור ישיר

    ליאיר ואיתן: מנסה שוב, כי התעלמו מתהיותיי בפעם הקודמת: אם למקור קראו “הכניסו את האדם הנכון”, למה הגרסה האמריקאית היא לא “הכניסו אותי”? מאיפה הגיע ה”תן לי להיכנס” הזה פתאום?

    =============

    רוה לענבל: השם האנגלי של הסרט השבדי היה “Let the Right One In”, שזה שם של שיר של מוריסי, שלא ממש קשור לסרט אלה באופן מושאל למדי (כפי שיובן מיד). השם האנגלי של הסרט האמריקאי הוא בפשטות “Let Me In”, שהוא משפט (בערך) שנאמר בסרט. הילדה מבקשת מהילד את רשותו להיכנס, שכן כידוע ערפדים לא יכולים להיכנס לבתים של אחרים ללא רשותם המפורשת.

  7. איתן 2 פברואר 2011 ב - 15:43 קישור ישיר

    ענבל, על פניו את צודקת. אבל: שמו של הסרט השוודי מתייחס לשם שיר של מוריסי, שבו הפנייה היא כללית: “הכניסו את האדם הנכון”. בגרסה האמריקאית קיצרו את השם, והוא מתייחס (כנראה) לסצינה ספיציפית שנמצאת בגרסה השוודית (וכנראה גם באמריקאית) שבה הילדה עומדת על סף דלת ביתו של הילד, ומסרבת להיכנס עד שהילד לא יזמין אותה להיכנס במילים ברורות, ולכן “תן לי להיכנס” יותר מתאים.

  8. אביגיל 2 פברואר 2011 ב - 15:50 קישור ישיר

    תיקון: הסרט מראה 42 ימים שונים שבהם פיל שוהה בעיר. מן הסתם שהיו (ופיל אף רומז לכך) ימים אחרים שאותם לא ראינו.

  9. סטיבי 2 פברואר 2011 ב - 17:15 קישור ישיר

    וודי אלן יפתח את קאן.

  10. לארס פון שמאטה 2 פברואר 2011 ב - 19:09 קישור ישיר

    נכון להיום הביקורות שקראתי על הסרט “שרון עמרני זכרו את השם, אמרו כך:
    1.הסרט מרגש והצופים יוצאים ממנו עם דמעות בעיניים.
    2. העריכה חדה כתער.
    3. הצד הויזואלי מדהים.
    4. פס הקול משובח.
    5. הבמאים דובר, סידר וניר ברגמן (רם לא טועה בשמות) הפגינו יכולת יוצאת מן הכלל.
    ואללה. מה עוד צריכה יצירה אחרי ביקורת כזו
    הצרה הקטנה היא שכל הביקורת נכתבה על-ידי מבקר אחד שהוא במקרה או לא גם במאי הסרט.
    תופעה יחודית עולמית ושיטה שהייתי ממליץ לכל יוצר סרטים לאמץ בחום. למה להסתכן בביקורת של אחרים כשאתה יכול בעצמך לבקר ולבקר הרבה יותר טוב. גם יפה וכם אופה. הללויה!

    ===============

    רוה לשמאטה: זה לא באמת מסובך להבין, נכון? במהלך העבודה על הסרט עבדו איתי כמה אנשים, כמה מהם מהאנשים שאני הכי מחזיק מהם, שאני מלא הערכה ואסירות תודה לעבודה שהם עשו. זו לא עבודה שלי, זו עבודה שלהם, והם היו נפלאים. איך הסרט? ובכן, אני באמת לא יכול לשפוט. הוא קרוב אלי מדי. כך שביקורת עליו לא קראת ממני ואני מניח שגם לא תקרא כי אין לי שום דרך להעריך אותו באופן אובייקטיבי. אגב, אני דווקא קראתי הבוקר שתי ביקורות, ב”רייטינג” וב”בלייזר”, שדי החמיאו לסרט ונראה שקלטו אותו לא רע. אז זה היה מעודד. ושיהיה ברור, אני אמנם לא מתכוון לכתוב ביקורת על הסרט (מן הסתם) אבל שיהיה ברור שבחודש הקרוב, כשהסרט מסתובב בארץ ויוקרן ביס דוקו, אני אזכיר אותו כאן לא מעט. זה, אחרי הכל, הבלוג שלי, ובו אני כותב על הדברים שמעניינים אותי. אם מידת הרשעות והציניות של כמה מהמגיבים כאן לא מסוגלת להכיל את זה, פברואר יהיה חודש טוב לדלג על הבלוג הזה. נתראה במרץ.

  11. יוני 2 פברואר 2011 ב - 19:17 קישור ישיר

    ועוד משהו בנוגע ל”לקום אתמול בבוקר”.

    הסרט הזה הוא אחת מהדוגמאות הבודדות בו השם העברי מתעלה על השם הלועזי ופער משמעותי.

    ==============

    רוה ליוני: אני ממש לא מסכים. השם העברי מביך אותי.

  12. סטיבי 2 פברואר 2011 ב - 22:36 קישור ישיר

    הסרטים של SXSW.http://www.ifc.com/news/2011/02/sxsw-announces-2011-film-lineu.php?page=2
    יש כמובן הרבה דברים מעניינים.
    גם “אנדנטה” יוקרן שם.

  13. סטיבי 2 פברואר 2011 ב - 22:36 קישור ישיר

    היי, נעלם שם אנטר, החצוף.

  14. שלום בררכה ליאיר 2 פברואר 2011 ב - 23:19 קישור ישיר

    חבל שאתה ציני. דק אפשר להשיג ב2000 שקל ואת כל הפאסיליטיס האחרים במאות אלפים. אבל בכל מקרה, אם בא לך להקרין בבטא זו זכותך. שוב, בהצלחה

    ============

    רוה לשלום: אתה מבין שכשאני שוכר נגן ב-2000 שקל אני מפסיד 1000 שקל על כל הקרנה. זה משונה בעיני שלא כל הסינמטקים בארץ ערוכים להקרנת HD, אבל אני מניח שתוך שנה זה ישתנה. הנה, אפילו קולנוע סמדר עבר השבוע ל-HD (תלת מימדי!), אז סינמטק ירושלים חייב להיות הבא בתור, לא?

  15. עופר ליברגל 3 פברואר 2011 ב - 9:51 קישור ישיר

    צפיתי בסרט אתמול. הביקורת בבלוג שלי – http://macguffin2.wordpress.com/2011/02/03/%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9e%d7%a8%d7%a0%d7%99-%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d/

    ===================

    רוה לעופר: תודה רבה.


השאירו תגובה