עכשיו הכל בסדר
אני מקווה שעד שהפוסט הזה יעלה כל בעיות הגישה והגלישה שהציקו לנו ביומיים האחרונים יפתרו. כך מבטיחים לי. ובכל מקרה, מי שהגיע לכאן בכל זאת, תודה על המאמץ ועל הסבלנות.
================
מי שרוצה להבין עד כמה המירוץ לאוסקר השנה מטורלל, שיעיף מבט בשני הפוסטים האלה: גם סקוט פיינברג וגם ה"לוס אנג'לס טיימס" פרסמ טפסי בחירה של ארבעה חברי אקדמיה – שחקן, במאי ושני תסריטאים. אמנם אי אפשר להסיק שום דבר מארבעה טפסי בחירה מתוך למעלה מ-5,000, אבל זה לפחות מראה כמה הכל פרוץ, וכנראה חוץ מהזכייה של קולין פירת כלום לא סופי.
אבנר שביט מפרסם ב"וואלה" את הימורי האוסקר שלו. יש לו לפחות שני הימורים נועזים למדי: הוא בוחר, למשל, בג'פרי ראש כזוכה בקטגוריית שחקן המשנה, קטגוריה שבה כריסטיאן בייל אמור להיות המועמד המוביל. האמת, בחירה אמיצה שיתכן שתשתלם לו היטב. ההגיון מאחורי הבחירה די מוצק: ראש זכה בבאפט"א, והבאפט"א היא מקום לא רע לחיזוי מהפכים. בזכות הבאפט"א אני הצלחתי בעבר להמר נכון על הזכיות הלא-ממש צפויות של אדריאן ברודי ומריון קוטאר. שביט לא לבד. גם סקוט פיינברג מהמר על ראש. אז למה אני לא בוחר גם בג'פרי ראש? כי אני חושב שכשג'פרי ראש זוכה בבריטניה זה לא אומר הרבה לגבי האוסקר. זה (כמעט) מגרש ביתי. ואם הייתי מהמר על ראש הייתי מהמר גם על הלנה בונהם קרטר, שגם היא זכתה בבאפט"א, מה שאומר ש"נאום המלך" הולך לחוף בענק. ולא נראה לי שזה יקרה (קרי: אני מקווה שזה לא יקרה). מצד שני, הטוויסט שאני חושב שהבאפט"א כן מנבא זה את הזכיה של דיוויד פינצ'ר בבימוי על חשבונו של טום הופר, הבמאי של "נאום המלך".
ההימור המעניין השני של שביט: הוא בוחר ב"127 שעות" כזוכה בקטגוריית השיר. אני ממש נוטה ללכת בעקבותיו כאן. מהסיבה היחידה: השיר של דיידו ושל א.ר רחמן פשוט מקסים בעיניי. אבל הקטגוריה הזאת פרוצה לחלוטין. המרו עם קוביה. אני בוחר ב"צעצוע של סיפור 3 " בשביל האקשן, וגם כי נראה לי שהסרט הזה ייצא מהטקס עם יותר מפרס אחד.
אם אתם לא קוראים "פנאי פלוס", תקבלו את ההימורים שלי (כולל עדכונים של הרגע האחרון) מחר.
===========
הפרויקט השנתי המרשים של כריס טייפלי: בחירת עשרת השוטים היפים של השנה, בליווי דברי פרשנות של הצלמים שאחראים להם. חלק א' (מקומות 10 עד 6), חלק ב' (מקום 5 עד 1).
===================
הווידיאו הזה מסתובב כבר שלושה ימים, אבל אנחנו היינו עסוקים כאן בתיקון תקלות. אז הנה, באיחור: רוברט רודריגז ממלא את אסמי חשבון הבנק שלו אחרי "מצ'טה" ומביים סרט קצר בשם "בלאק ממבה", שהוא בעצם פרסומת ויראלית מושקעת למדי לנייקי, עם קובי בריאנט בתפקיד הראשי. יש עוד כמה כוכבים שצצים בדרך. אם אגיד לכם מי, זה יגרום לכם ללחוץ מיד על כפתור הצפייה, אבל אז יהרוס לכם את רגע החיוך כשהם נכנסים לסצינה. האמת, חלטורה, אבל זה סימפטי. ויש עניין שצריך לשים לב אליו: אני חושב שכשרודריגז אומר שם "שילוב תוכן שיווקי בסרט מאפשר לנו תקציב גדול יותר, ותקציב גדול יותר פירושו יותר פיצוצים" הוא לא מדבר בציניות. הסרט הזה הוא שיר הלל מפורש ומודע לעצמו לתוכן שיווקי. הפוסט הזה, אגב, מוגש לכם בחסות אורנג'.
אני היחיד שלא מתלהב בכלל מהפרסומת הזו לנייקי? ואני עוד ממעריצי רוברט רודריגז והקולנוע המודע לעצמו שלו. פשוט לא הבנתי ממה יש להתלהב – שני אנשים יושבים בחדר ומדברים על כמה מגניב הסרט שלהם יהיה. ואז מראים לנו על מה הם מדברים וזה מאוד לא מגניב. משונה בעיניי.
מצד שני, אני גם לא מבין מה כל-כך שונה האוסקר של השנה מזה של אשתקד, נניח. גם אז היה קרב בין שני סרטים ראשיים (אווטאר ומטען הכאב) וכולם התבלבלו ואחרי שמטען הכאב זכה אמרו שזה היה צפוי. כנ"ל קטגוריות המשחק, שלושת רבעי סגורות אם אופציה להפתעה אחת בלבד. עסקים כרגיל באוסקר, לדעתי. את הימוריי האוסקר שלי ושל שני עמיתיי לבלוג, אור ועופר, אפשר למצוא ב"סריטה" (ניק-לינק).
לא מתאים לך, יאיר.
"ולא נראה לי שזה יקרה (קרי: אני מקווה שזה לא יקרה)"
מהמר אוסקרים מדופלם שכמוך צריך לדעת שאסור להכניס רגש להימורים. צריך להריע ולתמוך בסרט שאתה הכי אוהב (בשבילי בעשיריה זה "ברבור שחור"), אבל צריך להמר בקור רוח – "נאום המלך", כמובן. לטעמי כל הפלפולים של "אולי בכל זאת…" מיותרים. קשה לי לראות את הפתעת "התרסקות" מ-2006 חוזרת.
בשבת אני אמצא זמן, ואנסה להעלות פוסט הימורים משלי.
בינתיים ראיתי היום את "ביוטיפול". אני הולך לכתוב עליו עכשיו. במשפט: מפרך לצפייה, אבל שווה.
והסרטון של רודריגז אכן משעשע. בשביל פרסומת.
היות והתמנון ההוא הימר בזמנו כ"כ טוב על המונדיאל החלטתי לשאול הפעם את הכלבה שלי פזית מי יזכה באוסקר. לטענתה צפוייה הפתעה מרעישה: "הילדים בסדר" יזכה בסרט הטוב ביותר.