09 מרץ 2011 | 12:45 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

הסוס ההונגרי

אז מה קורה בהונגריה? מתברר שאם קוראים לכם בלה טאר, אז החיים שלכם קצת מבולגנים בשבועות האחרונים. כזכור, בלה טאר הוא אחד הבמאים האהובים עליי, לא מעט בזכות יצירתו הארוכה והמסתורית (שהיתה, כמו רוב סרטיו, בשחור לבן), “הרמוניות ורקמייסטר”, שהיה סרט העשור שלי. מאז הסרט ההוא בלה טאר מלפני עשר שנים ביים באנגלית הפקה טרנס-אירופית בשם “האיש מלונדון”, ובפסטיבל ברלין האחרון הוא חשף את סרטו החדש, “הסוס מטורינו”, שזיכה אותו בדב הכסף, סרט שבכורתו לוותה בהצהרותיו של בלה טאר שזה יהיה סרט הקולנוע האחרון שלו.


התהודה העצומה של סרטיו של בלה טאר בעולם באמצע שנות התשעים ותחילת שנות ה-2000 עזרה להקים לתחייה את הקולנוע ההונגרי. יוצרים כמו בנדק פילגאוף (“דילר”) וגיורגי פאלפי (“טקסידרמיה”) יצאו מהונגריה לא מעט בזכות בלה טאר. וגם בזירה הבינלאומית: גאס ואן-סאנט התעורר מחדש מבחינה קריאטיבית בזכות צפייה בסרטיו של בלה טאר, וגם יוצרים צעירים כמו קרלוס רייגדס וותיקים כמו תיאו אנגלופולוס יצרו את סרטיהם המסקרנים ביותר בעשור האחרון, בעקבות העניין המחודש בקולנוע הפיוטי שעורר בלה טאר.


כעת, מדווח דיוויד האדסון ב-Mubi, מתברר שאחרי הזכייה בפסטיבל ברלין התראיין בלה טאר לעיתון גרמני ועורר עליו את זעם המשטר ההונגרי. אני לומד מהידיעה שבהונגריה מכהן כעת ראש ממשלה המזוהה עם הימין, ושהוא הזדרז לשסף ולקצץ את תקציבי הקולנוע ההונגרי, והוא מכנה את האינטלקטואלים בהונגריה “בוגדים במולדת”. בראיון לעיתון הגרמני דיבר טאר באופן ביקורתי נגד ראש הממשלה והשלטון ההונגרי העכשווי, וטען שהונגרה נמצאת כעת בעיצומה של “מלחמת תרבות”, דבר שעורר עליו את חמת המשטר. הוא הזדרז לומר שדבריו הוצאו מהקשרם, דבר שעורר עליו את זעמם של אנשי האופוזיציה. משום מה, כל זה נשמע לי מוכר מדי.


בתגובה לפרשה החליט המפיץ ההונגרי של הסרט לבטל את חוזה ההפצה שלו עם טאר, והפרמיירה ההונגרית לסרט שהיתה אמורה להתקיים מחר, בוטלה. טאר החליט שהוא מפסיק להגיב לנושא ושהוא אינו מעוניין לדרדר את השיח סביב סרטו החדש לרמה של פוליטיקה יומיומית.


אבל האדסון מציין שהציטוט המעניין יותר מאותו ראיון, לפחות מנקודת מבט קולנועית בינלאומית, היה זה: כשהוא נשאל האם באמת סרטו האחרון, ענה טאר “אני חושב שאמרתי בסרטי כל מה שרציתי להגיד. האם אני באמת רוצה מעכשיו לחזור על עצמי או להנפיק שכפולים של הסרטים שלי? ‘הסוס מטורינו’ בהחלט חותם את גוף העבודות שלי. אני לא יכול לעשות יותר ‘סרטי בלה טאר'”. מה שאומר שהוא משאיר את האפשרות פתוחה שאולי הוא יעשה סרטים בתור מישהו אחר?


ומכיוון שאני זוקף את הקרדיט לגילוי של בלה טאר בחיי לפסטיבל ירושלים, אני בהחלט מצפה לראות את “הסוס מטורינו” בפסטיבל הקרוב ביולי. ואולי גם את בלה טאר עצמו?

נושאים: בשוטף

8 תגובות ל - “הסוס ההונגרי”

  1. (יובל) 9 מרץ 2011 ב - 13:21 קישור ישיר

    הזדמנות לרטרוספקטיווה בפסטיבל?

  2. מיכאל 23 9 מרץ 2011 ב - 17:12 קישור ישיר

    רק היום גיליתי כי יש חדש לרוב ריינר מ2010, בשם ‘הפוך’ – Flipped
    עצוב שכבר אין דיבור על סרטיו.

  3. אורון 9 מרץ 2011 ב - 19:00 קישור ישיר

    מיכאל, נראה לי שמה שעצוב באמת הם הסרטים שלו שהגיעו למצב שהם לא שווים דיבור… רוב ריינר הפך מאחד הבמאים המעניינים לשיא המיינסטרים מהסוג הזניח, בתקופה קצרה מדי. את הסרט החדש שלו לא ראיתי וייתכן שהוא הסרט הטוב בעולם – אבל כמעט נרדמתי בשלב קריאת התקציר שעל העטיפה…

    אה, כן ובלה טאר שולתת!!1 וגו’

  4. עופר ליברגל 10 מרץ 2011 ב - 11:50 קישור ישיר

    הגרסא שאני ראיתי של האיש מלונדון הייתה בהונגרית. יש בDVD אופציה לדיבוב לשתי השפות.

  5. יועד 10 מרץ 2011 ב - 18:20 קישור ישיר

    קורנל מונדרוצו במאי הונגרי מוכשר בזכות עצמו (“דלתא”) שהתארח בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים האחרון בתל אביב דיבר על אותם דברים. הוא גם השווה בין המצב להונגריה למצב בישראל.
    אני חושש שהדה-לגיטמציה נגד קולנוע ישראלי מצד הימין הנצי הצליחה במידה רבה. כל ההאשמות על סרטים עוכרי ישראל ושחקנים משתמטים חלחלו וקשה לראות בתקופה הקרובה סרט ישראלי שיצליח בקופות כמו “חתונה מאוחרת”. פסטיבלים והישגים בחו”ל לא יעזרו כי כבר יש שובע, וזה מתיישב לדעת אותם מאשימים עם ההנחה שהסרטים מיועדים להתחנף לקהל זר ולזכות בכספי קופרודוקציות. כל סרט שהוא לא בידורי מסחרי כמו “פעם הייתי” או “זוהי סדום” צפוי להתרסק בקופות. ככה קרה לסרטים של מי שאמורים להיות באנקרים כמו ניר ברגמן ודובר קוסושווילי אפילו שאלה לא סרטים “שמאלניים” וגם לדורון צברי שהיה בשיא ההייפ של “מחוברים” ולא הצליח להביא קהל ל”מדריך למהפכה” למרות הפוטנציאל שלו להיות סרט קאלט. יכול להיות שלכל הסרטים היו גם טעויות שיווקיות, אבל ביחד זה נראה כמגמה. ואם “הכוכבים” נופלים אז לא סביר שיוצרים כמו גיא נתיב יצליחו יותר.
    בהונגריה המצב מבחינת צופים כנראה עוד יותר עגום, אבל נקווה שגם שם זה ישתפר.
    אגב במאים הונגרים, ביום ראשון 31.03 תהיה מחווה לאישטוון סאבו בסינמטקים. סאבו נחשב לפחות מוערך, אבל אני מקווה בשביל נספחת התרבות הנחמדה של שגרירות הונגריה שהאירוע יצליח.

  6. Spartak 12 מרץ 2011 ב - 20:37 קישור ישיר

    יועד,
    אני יכול לנחש למה “הדקדוק הפנימי” לא ממש הצליח בקולנוע (לא שהקהל הרגיל מתעניין מאוד בפרסי אופיר,אבל עדיין 0 זכייה מ11 מועמדויות,זה מכלכל לתודעה של הצופים האפשריים).
    גם כן צריך ואפשר להאשים את המפיצים,קחו לדוגמא את ציון ואיחיו,איך זה אפשרי שסרט ישראלי יוצא בקולנוע בישראל אחרי שהוא כבר יצא מזמן בבתי קולנוע ובד.וי.די בצרפת ובטורקיה (!),ואחר כך הם עוד מתלוננים שאנשים מורידים סרטים מהאנטרנט במקום לבוא לבתי קולנוע (וזה לא,רק עם קולנוע ישראלי…השבוע התכוונתי ללכת ל”אישה ששרה”,אבל העבירו אותו בחודש וחצי!)

  7. יועד 12 מרץ 2011 ב - 21:28 קישור ישיר

    ספרטק,
    אני לא חושב שהורדות הן הבעיה במקרה הזה. לא נראה לי שהרבה אנשים הורידו את “הדקדוק הפנימי” או את “ציון ואחיו”. אם היה באז כזה שמגיע להורדות, היו מגיעים גם יותר צופים להקרנות. ברור לי שגם נעשו טעויות בהפצה, והאמת שאותי “הדקדוק הפנימי” ו”התגנבות יחידים” אכזבו, אבל אני מאמין שאילו הם היו יוצאים לפני שלוש שנים הם היו מצליחים יותר. יש פה מגמה של שובע ואנטגוניזם לקולנוע ישראלי. גם פרסי אופיר לא מספיקים, מצבו של “שליחותו של הממונה” לא היה טוב יותר.

  8. ענבל קידר 13 מרץ 2011 ב - 4:06 קישור ישיר

    שני תיקוני כתיב לשמות ההונגריים:

    פילגאוף –> פליגאוף
    גיורגי –> ג’רג’/ג’ורג’
    (זה שם פרטי הונגרי נפוץ. אפשר להתלבט איך לתעתק את התנועה ö, שקיימת גם בשפות אחרות והיא שילוב בין o ל-e, אבל אין התלבטות בקשר לעיצור שחוזר פעמיים. הצירוף gy יוצר בהונגרית, כמו הצירוף gi באיטלקית, בדיוק את אותו צליל שמופיע בתחילת הגרסה האנגלוסקסית של השם).

    ואם אתה כבר מתקן, נראה לי שהתבלגן לך סדר המילים במשפט “מאז הסרט ההוא בלה טאר מלפני עשר שנים ביים באנגלית הפקה טרנס-אירופית”. אני מניחה שמה שהתכוונת לציין הוא שהסרט מלפני עשר שנים ולא בלה טאר.


השאירו תגובה ל - Spartak