30 שנה אחרי, 1981 חוזרת לישראל בקאמבק מרהיב. תראו מי הולך להגיע ארצה בחודשיים וקצת הקרובים: בריאן פרי, מארק אלמונד ולורי אנדרסון. שלושתם עשו חיל במצעדים ב-1981. מי מהם מחזיק מעמד את 30 השנים האלה הכי טוב?

1. בריאן פרי עם רוקסי מיוזיק.

ב-1980 הוציאה רוקסי מיוזיק את "בשר ודם", ב-1982 היא הוציאה את "אבאלון". בסוף 1980, רגע לפני 1981, יצא הסינגל הזה של הלהקה, אותו כתב ושר פרי, שיגיע ב-19.4 להיכל התרבות.

2. מארק אלמונד וסופט סל.

מארק אלמונד יגיע בפעם השלישית לישראל ב-14 במאי, להופעה בבארבי. הוא הגיע פעם אחת בתחילת האייטיז לקולנוע דן עם הרכב מארק והממבס, ואז הגיע פעם שנייה ל-TLV ב-2004, שם ראיתי אותו בהופעה, שהיתה קטנה, קאמפית, קווירית אבל מקסימה לגמרי. חצי שנה אחר כך הוא נפצע קשה בתאונת אופנוע. ועכשיו הוא חוזר בשלישית, הפעם לבארבי. הנה, הישר מ-1981, אז יצא אלבום הבכורה של סופט סל, הנה הסינגל השני שלהם מהתקליט:

3. לורי אנדרסון

גם ללורי אנדרסון זהו ביקור שלישי בישראל, אם אני סופר נכון. זו, לפחות, תהיה (כך אני מקווה) הפעם השלישית שאראה אותה בהופעה חיה בישראל. היא תגיע ביוני להיכל התרבות. ובאופן מפתיע, גם לורי אנדרסון כיכבה ב-1981 במצעדי הפזמונים, כמעט בפעם היחידה בקריירה שלה. אנדרסון היתה אמנות פרפורמנס שהסתובבה בחצי השני של שנות השבעים עם המופע המונומנטלי שלה "יונייטד סטייטס", וב-, 1981, כשסינתיסייזרים היו ה-דבר החם בפופ, היא ראתה שהעולם מוכן עבורה, נכנסה לאולפן והקליטה את אלבום האולפן הראשון שלה, "Big Science", שהכיל לא מעט שירים שכבר הוצגו שנים במסגרת "יונייטד סטייטס". אחד מהם היה "או סופרמן", קטע מינימליסטי בן 8 דקות שבזכות תזמון מושלם הגיע למקום השני במצעד הבריטי. עבורנו זו יצירת אוונגארד המושפעת מסטיב רייך בעלת מסרים אנטי מלחמתיים, אבל עבור ההמונים – אני מניח – זה היה מעין שיר פריקי/היתולי מהסוג שהמצעד הבריטי כה חיבב באותם ימים, כמו "איינשטיין א-גוגו" ו"דה דה דה".

אם אני צריך לבחור הופעה אחת מהשלושה, זו תהיה לורי אנדרסון, היחידה שאני עוקב אחרי באדיקות כל 30 השנים האלה ובבעלותי כל הדיסקים שלה. בריאן פרי ומארק אלמונד – שגם איתם הלכתי דרך לא קצרה לתוך קריירות הסולו שלהם – בעיקר מייצגים עבורי נוסטלגיה. אנדרסון, בעיני, ממשיכה להתחדש. הדיסק האחרון שלה, "הומלנד" (שעם ההופעה שלו היא הגיעה ארצה בביקורה הקודם, יחד עם לו ריד), היה פנטסטי. והיא מגיעה עם הופעה חדשה. לא נוסטלגיה, התחדשות. אבל אני גם רוצה לראות את בריאן פרי (לראשונה) ואת מארק אלמונד (בפעם השניה). לזוג, במקומות הזולים, שלוש הופעות בחודשיים זה 1,200 שקל. לא פשוט. נראה מה יהיה. בינתיים, שריינו לנו מקום ללורי אנדרסון ביוני. באים.

ציוץ