08 אוגוסט 2007 | 14:16 ~ 27 תגובות | תגובות פייסבוק

מאחורי ההר

הבוקר הגיעה ההודעה לעיתונות שמבשרת ש”ביקור התזמורת” הוזמן לפסטיבל טורונטו שיתקיים בספטמבר. הישג נאה אבל לא מאוד מפתיע. טורונטו מציג את המיטב של פסטיבלי אירופה ורק הגיוני שסרט שבלט באחד הפסטיבלים הגדולים ילוקט לטורונטו. אני צופה שלצידו יוצגו לפחות עוד שניים-שלושה סרטים ישראליים. יהיה מסקרן לראות באילו מסגרות.

אבל הבשורה היותר מעניינת בהודעה הזאת היא ש”ביקור התזמורת” יוקרן גם בפסטיבל טלורייד, שמתקיים בסוף שבוע אחד בסוף אוגוסט (סוף השבוע של לייבור דיי) על הר בקולורדו, בדיוק במקביל לפסטיבל ונציה. מה שמעניין בהודעה הזאת היא העובדה שהגימיק הגדול של פסטיבל טלורייד הוא שרשימת הסרטים המשתתפים בו נותרת סודית עד יום פתיחתו. כבר עכשיו, כמדי שנה, כל הכרטיסים לפסטיבל הזה כבר נמכרו מראש, מבלי שאיש מהקונים יודע מה יוקרן שם. אבל המוניטין של טום לאדי וביל פנס, האנשים מאחורי הפסטיבל, הם כאלה שהם בוחרים במו ידיהם, וטעמם נחשב מהמעולים. זה פסטיבל קטן מאוד, אבל הוא מאוד מאוד נחשב בקרב לא מעט בכירים בהוליווד, שמצד אחד מנסים לדחוף לשם סרטים שלהם, כדי לקבל הכרה איכותית, ומצד שני באים לראות אילו סרטים בחרו לאדי ואנשיו השנה.
ב-2005 הוקרנו שם “גן עדן עכשיו” ו”תחיה ותהייה”. ב-2001 הוצג שם “חתונה מאוחרת”. וב-2000, “כיפור”.

========

מהלך יחצני מעניין מצד “מדוזות”. עוד הודעה לעיתונות שהגיעה, אמש: “מדוזות” יופץ בארצות הברית במרץ 2008 על ידי חברת “צייטגייסט”, החברה שהפיצה גם את “אי שם באפריקה” שזכה באוסקר לסרט הזר. אם אני צריך לפענח מסרים סמויים מקומוניקטים, הרי שהסאבטקסט הוא: “היי, גם אנחנו עדיין במירוץ”. בגלל שכמו שאני מדווח כאן מסתמן שהקרב על פרס אופיר לא מתמקד סביב השאלה “איזה סרט טוב יותר” אלא סביב השאלה “לאיזה סרט יש סיכוי טוב יותר להתברג לחמישיה הסופית באוסקר האמריקאי”. והנה באים אנשי “מדוזות” ומכריזים: גם לנו יש סיכוי, לא רק ל”ביקור התזמורת” יש חברת הפצה שסרט גרמני שלה זכה באוסקר. גם לנו.

========

הו, והנה תחושותיי מתחילות להתגשם: אני שומע עכשיו שגם “מדוזות” יהיה בטורונטו, ושיהיו שם לפחות עוד שני סרטים ישראליים נוספים.
ועוד תוספת: גם “מדוזות” יוצג בטלורייד.
=========

כבר נכתב ודווח בתחילת השבוע על גרסת האנימצייה ל”מעלה קרחות” של אפרים סידון. אבל הנה בונוס בלעדי ל”סינמסקופ”. זהו הקליפ בן 2:30 שהכינו יוצרי הסרט כטיזר, או פיילוט, למטרות גיוס כספים (זהו אינו הטריילר לסרט). ההיפ-הופ של נמרוד רשף אולי נשמע קצת ילדותי, אבל הטיזר הזה של אולפני פיצ’י-פוי נראה חביב להפליא ומעורר סקרנות (ותודה לט.ל על הטיפ):

27 תגובות ל - “מאחורי ההר”

  1. גרבו 8 אוגוסט 2007 ב - 16:38 קישור ישיר

    רותם דנון עוזב את וואלה… עצוב מאוד

    רוה לגרבו: אני דווקא ראיתי את החיובי שבזה. הוא עובר לנענע, אתר נטול ביקורת קולנוע כרגע. אם חוץ ממטלותיו כעורך האתר הוא יהיה מבקר הקולנוע שלו ואם מאיה פנחסי תהיה המבקרת הראשית של וואלה, עם השלמות מצד ניב הדס ואיל פרידמן, הרי שזה יהיה נהדר. לכל הטובים תהיה במה.

  2. סטיבי 8 אוגוסט 2007 ב - 16:50 קישור ישיר

    תלוי לאן הוא עוזב ומי יכתוב במקומו.

  3. איתי 8 אוגוסט 2007 ב - 17:26 קישור ישיר

    יוצרי מעלה הקרחות, שמתהדרים בתואר “סרט האנימציה הישראלי הראשון באורך מלא”, שוכחים שהיו פה שניים לפניהם:

    1. ב 67′ עשו פה סרט באורך מלא עם בובות מפלסטלינה, שאם אינני טועה היה אפילו מועמד לאוסקר ההוליוודי.

    2. לפני שנה יצא פה ב DVD סרט אנימציה ממוחשבת באורך מלא על מאווררים.

  4. סטיבי 8 אוגוסט 2007 ב - 17:53 קישור ישיר

    איל פרידמן לא הודיע שהוא מפסיק לכתוב (לפחות עד שישוב, בתקווה)?

  5. סטיבי 8 אוגוסט 2007 ב - 18:00 קישור ישיר

    עופטופיק:
    איך לנצח ב”six degrees of kevin bacon” (יש שם עברי רשמי?).
    http://www.geekza.com/?p=124

  6. רתם 8 אוגוסט 2007 ב - 18:06 קישור ישיר

    לאיתי-

    לא פלסטלינה אלא בובות, לא 67′ אלא 62′, לא אוסקר הוליוודי אלא דקל הזהב (התחרה עם “ליקוי חמה” של אנטוניוני, “קלאו בין 5 ל- 7 של וארדה, “גירושין נוסח איטליה” של ג’רמי ועוד ועוד ועוד). לסרט קוראים “בעל החלומות”, הוא מבוסס על הסיפור התנ”כי של יוסף ואחיו, ביימו אותו יורם ואלינה גרוס והוא מוקרן מדי פעם ביס 5. אישית, לא צלחתי אותו, אבל אולי ראוי לתת לו עוד הזדמנות.

  7. איתי 8 אוגוסט 2007 ב - 18:10 קישור ישיר

    לרותם – ואיך הסרט עם המאווררים?

  8. שפיל 8 אוגוסט 2007 ב - 19:03 קישור ישיר

    31 יום של סטיבן ספילברג

  9. רתם 8 אוגוסט 2007 ב - 19:24 קישור ישיר

    לאיתי –

    לא ראיתי את הסרט עם המאווררים. רק את הטריילר.

  10. הפינגווין 8 אוגוסט 2007 ב - 23:07 קישור ישיר

    יש שינוי מעניין במעמד של פרסי אופיר. פתאום האפשרות להיות מועמדים לאוסקר נראית פרקטית, מה שגורם להגברת ההשקעה בשיווק הסרטים בארץ ובמיוחד בפסטיבלים בעולם. אני עדיין בעמדה שצריך להפריד בין פרס לסרט הטוב ביותר לבין בחירת הנציג המתאים לאוסקר, אבל לך תשכנע אנשים לא לגרד עקיצת יתוש.

  11. זאביק 8 אוגוסט 2007 ב - 23:25 קישור ישיר

    לפינגווין,
    מסכים איתך במאה אחוז. מקווה ששנה הבאה זה ישתנה כבר.
    מזל שהשנה הבחירה היא פשוטה הסרט הטוב ביותר הוא גם בעל הסיכויים הגבוהים ביותר באוסקר הזר

  12. ידיד הבלוג (לשעבר ס.ב ויותר לשעבר ח.ל) 9 אוגוסט 2007 ב - 0:42 קישור ישיר

    לכל ה”מומחים” ובייחוד לפינגווין ש”עדיין מחזיק בדעה שלו” וראוי לומר הדעה העלק מקצועית שלו.
    מאיפה לך בדיוק היכולת וההבנה הבאמת מקצועית לדעת אזיה סרט מתאים לאוסקר ואיזה לא? ז”א כמה סרטים בדיוק הצלחת להכניס לאוסקר שאתה כזה מומחה גדול? ונניח שאתה באמת מומחה כזה גדול לדעת איזה סרטים הם הכי טובים לאוסקר עדיין לא כ”כ ברור לי מניין לך הביטחון שסתם עמך חברי אקדמיה (ביניהם כמה ילדים שהם בעלי ניסיון קולנועי פחות מניסיון שאתה מחזיק בו), יכולים לשפוט איזה סרט טוב לאוסקר ואיזה לא? או אולי אתה מתכוון שהם יבואו אליך, או אל הגורו שלך לעניין רווה, ויבקשו את המלצתכם וזאת בהסתמך על היכולת המוכחת שלכם? או שבעצם אתה מכוון שחברי האקדמיה יבחרו את הסרט שנראה להם הכי טוב ואילו את המנדט לקבוע מי הוא בעל הסיכויים הגבוהים להכנס לאוסקר הם יפקידו בידך ובידי רווה -שני מומחים בעלי שם עולמי?

    רוה לידיד: תשובה מעולה. מושחזת, מנומקת ומנוסחת לעילא. כפי שכבר למדנו לצפות ממך. אבל יש בה רק באג אחד קטן: שנכון להיום, לי ולחברי האקדמיה יש בדיוק אותו אחוז הצלחה בהכנסת סרטים לחמישיה באוסקרים. האקדמיה ממונה כבר 17 שנה על בחירת הסרט שייצג את ישראל באוסקרים. כמות הסרטים שהיו מועמדים לאוסקר מאז קום האקדמיה: 0. כמות הסרטים הישראליים שהיו מועמדים לאוסקר ב-17 השנים שקדמו להקמת האקדמיה: 3. במילים אחרות: השיטה לא עובדת. ספר לנו, הו גורו נשגב, לאיזה סרט תצביע אתה?

  13. הפינגווין 9 אוגוסט 2007 ב - 1:17 קישור ישיר

    אתה באמת מצפה לתשובה רצינית אחרי התקפה כזו?

  14. ידיד הבלוג (לשעבר ס.ב ויותר לשעבר ח.ל) 9 אוגוסט 2007 ב - 1:44 קישור ישיר

    אם לא שמת לב ובכלל לא מפתיע שלא שמת לב, אלה היו שאלות רטוריות. אבל מה שנחמד בתגובה שלך זו האמונה שיש לך תשובות רציניות. תשמור אותן לחברים בפאב על כוס בירה למרות שלא נראה לי שארתה מאלה שאוהבים לשתות בירה כי אין לה משמעות. :).

  15. הפינגווין 9 אוגוסט 2007 ב - 1:58 קישור ישיר

    יאיר, לפני הקמת האקדמיה הישראלית לקולנוע היו מועמדים לאוסקר 6 סרטים ישראלים: הבית ברחוב שלוש, אני אוהב אותך רוזה, סלאח שבתי, השוטר אזולאי, מבצע יונתן, מאחורי הסורגים.
    זה לא שאני לא חושב שהם מסוגלים לבחור סרט שיהיה מועמד לאוסקר, אני רק חושב שהשיטה לא נכונה. פרסי אופיר מוענקים לסרטים שעוד לא הופצו בחו”ל מחוץ למסגרת פסטיבלית ולא ידוע מה תגובת המבקרים והקהל הרחב אליהם (טעם האקדמיה ההוליוודית קרוב יותר לטעם הקהל מאשר לטעם הפסטיבלים). אני חושב שהבחירה בנציג הישראלי צריכה להעשות בנפרד, באופן בו לא תשפיע על שיקולי הענקת פרס הסרט הטוב ביותר בפרסי אופיר. אני לא רואה סיבה לשלוח את “איזה מקום נפלא” שלא מצא קהל וזכה לביקורות פושרות ולא את “הכלה הסורית” שזכה בפרסים רבים ועורר עניין ברחבי העולם. שניהם הופצו בארץ באותה שנה, אלא שרק אחד מהם זכה באופיר.
    נכון להיום, תמיד יהיה חשד (בין אם מבוסס או לא) שפרס אופיר מוענק לסרטים על סמך פוטנציאל אוסקרי ולא על סמך איכותם. השנה, באופן יוצא דופן, שלושה מהמועמדים לפרס אופיר הם בעלי פוטנציאל טוב יחסית לאוסקר ואפשר רק לקוות שהמצב יהיה דומה גם בעתיד.

    רוה לפינגווין: אני יודע אילו סרטים ישראליים היו מועמדים לאוסקר. ציינתי רק את כמות הסרטים שהיו מועמדים ב-17 השנים שקדמו להקמת האקדמיה, בהשוואה לכמות הסרטים שהיו מועמדים ב-17 שנות קיומה של האקדמיה. כשהמסר ברור: אם אחד מתפקידיה של האקדמיה הוא לבחור את נציג ישראל לאוסקר, ובמשך 17 שנה היא כושלת בתפקיד, צריך להוציא את המטלה הזאת מידיה.

  16. ידיד הבלוג (לשעבר ס.ב ויותר לשעבר ח.ל) 9 אוגוסט 2007 ב - 2:50 קישור ישיר

    אז ככה. צר לי שנבצר ממני להבין תקשר כי בכל מקום שבו נטענת טענה שהריצפה עקומה ולא שהרקדן מחורבן, אני נסוג. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז אני אנסה.
    ראשית יש משהו מתעתע בתגובה שלך בגלל שאתה מנסה לסמן את הקמת האקדמיה כקו השבר וזה קישקוש מוחלט.
    קו השבר הוא בהקמת “קרן הקולנוע הישראלי” שמהרגע שהוקמה “סוג” הסרטים – או אבחנת הכישרון האמיתי -השתנה ובמקום לטפח כישרון התחילו לטפח שמות מטעם עצמם ולכל זה אין שום קשר עם האקדמיה שהיא בוחרת בס”ה מהשטויות שהקרנות מאשרות כדי להשאיר את מנכליהן על מקומם.
    אם אתה מאמין ובאמת מאמין, שהסרטים שנעשים כאן הם סרטים “נכונים”, אז אולי תשכיל אותי לדעת מה ב17 שנים של אקדמיה היה נראה לך כבעל סיכויים ולא ניבחר?
    ואני אצביע לסרט הנכון כי יש רק סרט אחד ראוי על-פי קריטריונים אובקייטבים שהוא ראוי השנה שלדעתי, ובניגוד לכל הדעה הרווחת, היתה שנה סתמית מינוס (סטודנדיאלית במהותה) מלבד הסרט שעבורו אצביע שהצליח להמריא הרבה הרבה מעבר למצופה מהקולנוע העילג המקומי.
    ולפינגיווין עם החשדות שלו. יש לך תחושה שחברי אקדמיה מתכנסים באיזה שהוא מקום חשוך ששם מנחה אותם איזה שהוא מנהיג עלום למה להצביע?

    רוה לידיד: אתה שוב טועה. “מאחורי הסורגים” הופק אחרי הקמת הקרן, בתמיכת הקרן, ולפני הקמת האקדמיה, והיה מועמד לאוסקר. ונכון, רוב השנים באמת לא היה סרט ראוי. אבל בחמש השנים האחרונות כן. ואני מסתכל על נציגי ישראל לאוסקר בחמש השנים האחרונות ותוהה האם הם היו הסרטים הנכונים למשימה. כתבתי על כך חזור וכתוב בשנים האחרונות. ויש משהו מתחסד ופחדני (שלא לומר, סטודנטיאלי במהותו) בכך שאתה לא כותב מי הוא הסרט שעבורו תצביע. מה קרה, פתאום אתה חושש להביע את דעתך בפומבי? חושש מהביקורת של קוראי הבלוג?

  17. יובל 9 אוגוסט 2007 ב - 5:04 קישור ישיר

    הבטחתי שלא אעשה את זה, אבל הפיתוי גדול מדי.

    לפני שתצביע לסרט האחד הראוי, מן הסתם ראוי שתשתה כמה בירות. כמה שיותר יותר טוב. אין דבר שיותר עוזר להעריך קריטריונים אובייקטיביים של סרט משיכרות. אני זוכר שפעם השתכרתי וראיתי את הסרט הישראלי המצחיק ביותר בהיסטוריה. למחרת, אחרי שמים, אספירין וקפה הצליחו לדלל את הדם שלי לאותה נקודה קריטית, דחיתי את הדיון בשאלה “באיזה מצב כאב גורם להתאבדות להפוך לאופציה” וניסיתי לבדוק את שם הסרט בלוח השידורים. הייתי גאוותן ויהיר, לא הבנתי שהשלמות נועדה לפגוש אותי רק ללילה קצר אחד. אחרי נסיונות כושלים לגלות את השם, הפנינה האבודה צומצמה לשלוש אפשרויות – “חגיגה בסנוקר”, “פסוקו של יום, ויקרא יג 9 – 17” או העיגול הצבעוני המצפצף שהיה משודר פעם בלילה. אף פעם לא אדע בוודאות. מאז הבעיות בכבד וההתקדמות של ערוץ 1 בנושא שקופיות לילה לא יכולתי וגם לא אוכל לשחזר את אותו לילה בלי להסתכן שההשתלה תידחה. הניתוח הציל את חיי אבל העלים את הקריטריונים האובייקטיביים לעד.
    למען השם, תהיה ידיד לעצמך, לבלוג ולקהיליית האדם. אף פעם אל תפסיק, אל תפסיק לשתות.

  18. יובל 9 אוגוסט 2007 ב - 7:56 קישור ישיר

    נחמד, עוד אזכור של יאיר והבלוג בHOLLYWOOD ELSEWHERE בליקניק.

  19. עופר ליברגל 9 אוגוסט 2007 ב - 8:20 קישור ישיר

    לפינגווין: הכלה הסורית אומנם הופץ באותה שנה של איזה מקום נפלא, אבל התמודד על הפרס שנה קודם. מול מדורת השבט, אור, עאטש, אושפיזין, שנת אפס, ללכת על המים, מאטליק בלוז, סוף העולם שמאלה ועוד. לפעמים פשוט צריך לבחור שנה להתמודד בה..

  20. סטיבי 9 אוגוסט 2007 ב - 8:59 קישור ישיר

    בלי קשר, הנה
    טריילר
    לחדש של גונדרי!

  21. סיגל 9 אוגוסט 2007 ב - 12:23 קישור ישיר

    ואף אחד כאן לא מדבר על הבלגן שמתחולל מאתמול בעקבות הכתבה במעריב המציינת שכנראה ‘ביקור התזמורת’ לא יוכל להיות מוגש לאוסקר היות והוא לא עונה על הקריטריונים של האוסקר האמריקאי- דהיינו:

    ב’ביקור התזמורת’ יש 30% של עברית וערבית יחד, והיתר אנגלית. אחד הקריטריונים להגשת הסרט הזר- הוא שרוב הטקסט המדובר בו צריך להיות בשפת הרישמית של המדינה המגישה (ההסבר הוא מהזיכרון, כך שאולי אני לא מדייקת).
    בכל מקרה- עברית וערבית הן שפות רשמיות כאן, אבל האחוז של שתיהן בסרט הוא קטן מדי…

    רוה לסיגל: לא ראיתי “מעריב”. אשמח לתקציר של הכתבה, כולל מי הדוברים בה. הנושא הזה, “האם יש בסרט מספיק שפה זרה כדי להתאים לאוסקר”, נידון בבלוג הזה מאז פסטיבל קאן. מאי. שלושה חודשים. אני, בעקבות הצפייה בסרט, הערכתי שיש בו מספיק שפה זרה. אבל אני לא סמכות. ועצם הדיון מעורר חימה. זה לא עניין להתפלפלות: יש תקנון, יש מפיקים, ויש מפיץ אמריקאי. הם צריכים לדעת באופן ודאי האם הסרט עומד בקריטריונים או לא. ואם לא, האם זה אומר שהוא כבר לא הסרט הכי טוב של השנה? האם הגיחוך של השיטה שלהם מתחיל להיות ברור יותר עכשיו לראשי האקדמיה?

  22. אורון 9 אוגוסט 2007 ב - 12:55 קישור ישיר

    סיגל- אני לא מבין איפה הבלאגן. אם כבר, זה נשמע לי כמו משהו שמסדר קצת את העניינים:
    “ביקור התזמורת” הוא היחיד בחמישיה שטרם ראיתי, אבל מסתמן שעקף את הבופור מאז קאן. אם ייבחר, יהיו חברי האקדמיה חייבים לבחור סרט אחר שייצג אותנו במוקדמות האוסקר!
    כך יהיה לנו סרט שיזכה כי הוא הטוב ביותר, וסרט שייצג אותנו באוסקר כי הוא המתאים ביותר. פיתרון לטענות החוזרות של הפינגווין ואחרים (איתן אני מסכים), ולבעיית הנקניקיות של יאיר…

    סטיבי – מישל גונדרי, הוא מגיע לפעמים עם קשר? כי לדעתי הוא תמיד בלי, וזה מה שנפלא אצלו. והטריילר מעולה!

  23. ג'ורג' 9 אוגוסט 2007 ב - 13:04 קישור ישיר

    רשמים מסרטו האחרון ‘1408’-
    הסרט האחרון בו צפיתי, ביום רביעי האחרון, ‘1408’, הוא ללא ספק מן הטובים בסרטים שהזדמנו לכם לצפייה הקיץ.
    כפי שבוודאי הבנתם, עיקר הסרט נסוב סביב גורלו של מייק אנסלין (ג’ון קיוזאק) בחדר אחד בלבד בבית המלון ‘דולפין’. על אף צמצום היקף הסרט לחדר אחד, דווקא מינימליזם זה הופך את הסרט לחוויה משובבת נפש.

    רשמים מהמתחם החדש ‘גלובוס מקס’-
    אע”פ שהמתחם הנ”ל עדיין תחת בנייה ניתן להיווכח שמתקן זה יספק חוויה קולנועית איכותית עבור תושבי הצפון.
    אם כי יש מספר קוצים באלייה זו- ראשית, האדם שממונה על המקרן נאלץ להיוועץ בקהל בכדי לדעת איזה סרט עליו להקרין. האולם הראשון שבו ישבנו לא תפקד כלל.
    אך עיקר המענות שלי הן בעיקרן כלפי הצופה הישראלי שעל אף גילו הצעיר של מתחם הקולנוע, הספיק להשחית את האולמות ולזהמם במפגעים כגון: חתימה של סוליות נעליים על אחורי המושבים, שארים של תופינים על רצפת האולם ואף על המושבים עצמם. לגנאי מיוחד זכאי הצופה שאף טרח והשאיר אחריו את ציפורני רגליו…
    אולם למרות הכל, ואף על פי כן, האולמות החדשים מספקים את כל הפרמטרים החיוניים הנחוצים להשגת חוויית צפייה קולנועית הנדרשת; האקוסטיקה וכן מתקני השמע פועלים ללא דופי. המושבים מותאמים לשרת את צרכיו של הצופה החל ממתקנים עבור כוסות המשקה וכלה בריפוד שלשם שינוי לא מעודד הזעה.

  24. אלטמן 9 אוגוסט 2007 ב - 13:25 קישור ישיר

    אני מסכים מאד. מה הקשר של השטויות האלו לאת מי בוחרים. ביקור התזמורת הוא הסרט הכי טוב השנה, השלמות שבו ,השפה הקולנועית הייחודית והרגישות הופכים אותו לסרט בין הטובים שראיתי וזו הסיבה היחידה שאני מצביע לו ובלב שלם. זה שהוא זוכה לככ הרבה פרסים בפסטיבלים בינלאומיים ומתקבל טוב אצל הקהל בארץ ובעולם זה רק בונוס וכנל גם עניין האוסקר הזר וזה בכלל לא מהות הבחירה.
    אני גם מסכים עם יאיר שלפי דעתי יש שם כמות מספקת של עברית וערבית אבל לא מדדתי עם סטופר וזה בכלל לא רלוונטי כמו שאמרתי.
    נראה לי שכל מיני יחצנים יורדים מהפסים בנסיונות משונים לדחוף ידיעות.
    אני אולי תמים אבל אני מאמין שהקריטריון היחידי שעומד בפני חברי האקדמיה הוא איזה סרט הוא הכי טוב ותו לא. חלקם יבחרו ככה וחלקם אחרת ואני מקווה שהסרט הטוב ינצח.

  25. הפינגווין 9 אוגוסט 2007 ב - 14:09 קישור ישיר

    עופר, לזה בדיוק התכוונתי. “הכלה הסורית” התמודד על פרס אופיר לשנת תשס”ד, אבל הופץ בארץ רק בתשס”ה. מבחינת האוסקר, הוא היה כשיר באותה שנה כמו “איזה מקום נפלא” ואין לי ספק שהיו לו סיכויים הרבה יותר טובים למועמדות. מבחינת האקדמיה הישראלית, הכשירות נקבעת לפי שנת הפקה ולא לפי תאריך הפצה, שהוא הקריטריון הקובע לאוסקר.

    סיגל, רק ניטפוק קטן: החל משנה שעברה, מתמודד בקטגוריית הסרט הזר יכול להיות בכל שפה שאינה אנגלית, אפילו אם אינה שפה רשמית של המדינה. כך הצליחה קנדה להיות מועמדת עם “מים” שבכלל דובר הינדי ומתרחש בהודו.

  26. סיגל 9 אוגוסט 2007 ב - 14:36 קישור ישיר

    יאיר, אין לי תקציר של הכתבה.
    זה לא הועלה לרשת אלא פורסם רק בעיתון המודפס של אתמול שלא נמצא ברשותי כעת.
    אם כבר, שווה לך לנסות אצל דבורית…

    רוה לסיגל: מאז שדבורית בתפוז אני כמו אלמן הכותב מכתבים לחיילת הנעדרת בשוחות החזית במלחמת העולם הראשונה.

  27. okok4 9 אוגוסט 2007 ב - 21:09 קישור ישיר

    בניגוד לדעתו של ג’ורג’ הגלובוס מקס בקריון לא מוצלח כלל וכלל. בהקרנה שלי הסאונד לא עבר והייתי צריך לגשת ארבע פעמים לסדרנית בשביל שיסדרו את התמונה (ייחס ההקרנה היה לא נכון). אני אישית לא מתכוון לחזור לשם.

    אגב, מנהלת הגלובוס מקס, גב’ אתי אסולין ניהלה לפני הגלובוס בית אבות בקריות (סבא שלי היה שם. וגם הוא לא הפסיק להתלונן על האיכות).


השאירו תגובה