הורדות ידיים
ישי קיצ'לס היה השבוע בפסטיבל ונציה ודיווח משם ל"העיר". אך מה שפורסם בדפוס היא גרסה מקוצרת לטקסט המקורי הארוך והקולנועי יותר. את הטקסט המלא העלה קיצ'לס לבלוג "המאסף" (בו אני נתקל היום לראשונה והוא נראה די מסקרן). הנה תקציר:
על "I'm Not There" של טוד היינס: "הסרט הטוב ביותר שראיתי השנה בפסטיבל. הסרט מתחקה אחר תחנות שונות בחייו של בוב דילן ועושה זאת באופן מבריק, מקורי ואמיץ". על "The Darjeeling Limited" של ווס אנדרסון: "למרות שנהניתי מכל שנייה של “The Darjeeling Limited” (ומכל שנייה של הסרט הקצר, שמוקרן לפניו, ומשמש לו מעין פרולוג), התחושה שלי היא שסרטו החמישי של ווס אנדרסון הוא סרטו החלש ביותר." על "החלום של קסנדרה" של וודי אלן: "Cassandra’s Dream אמנם לא מתקרב לסרטיו הגדולים של המאסטרו המקשיש, אך בצל מותם של אנטוניוני וברגמן אי אפשר שלא לשאוב נחמה מסוימת מכך שאלן עדיין איתנו, ועדיין עושה סרטים טובים." על "Redacted" של בריאן דה פלמה: "מה אני אגיד לכם, זה פשוט מביך. בלתי נסבל אפילו. וכדי להפוך את העניינים לגרועים עוד יותר, בסוף הסרט יש חמש דקות של תמונות זוועה אמיתיות, כשברקע מתנגנת מוזיקה קלאסית קורעת לב. האיטלקים, משום מה, חושבים שמדובר בסרט הטוב בפסטיבל עד כה. אני, משום מה, סבור שזהו סרטו הגרוע ביותר של דה פאלמה. כן, יותר גרוע מ”הדליה השחורה” ו”המשימה למאדים”. על "The Nines" של ג'ון אוגוסט: "בתואר הסרט המחורבן שיצא לי לראות בפסטיבל זוכה “The Nines”, של ג’ון אוגוסט (תסריטאי שחתום בין השאר על “גו”. כאן הוא מביים לראשונה). זהו סרט מתחכם, מבלבל, מטומטם ומלא חשיבות עצמית".
קיצ'לס קצת שובר לי את הלב עם מה שהוא אומר על "Redacted" ו"The Nines", שני סרטים שאני מאוד סקרן לקראתם, וכעת אני רק יכול לקוות שדעתי עליהם תהיה שונה מדעתו. הוא כותב גם על החדש של אנג לי, על "כפרה" של ג'ו רייט, על "בלייד ראנר: הגרסה הסופית", ועל מערבון הספגטי "קוראים לי טריניטי". מומלץ לקרוא.
==========
חברי אקדמיה יקרים: נותרו יומיים בהם תוכלו להשתתף בסקר שאירגן אלטמן בו אתם נקראים לפרסם באופן אנונימי את בחירותיכם לפרסי האקדמיה. מעניין אותי, למשל, לדעת למה הצביעו חברי אקדמיה כמו ציפי מור, מוסקו אלקלעי, והכי מסקרנים אותי הבחירות של אנשי סאונד כמו ישראל דוד, אשי מילוא, גיל תורן ואחרים, שעבדו ביותר מהפקה אחת. הצביעו אנשי הצביעו נא והעבירו את הלינק לעמיתיכם.
===========
בשורה מעניינת בוויינט אתמול: "בלוקבאסטר ישראל מקימה שירות הורדות באינטרנט". השירות, כך מדווח, יתחיל לפעול לקראת סוף השנה, כשבעתיד מתכננת החברה גם כניסה לטלוויזיה מקוונת ושירותי VOD בסטרימינג. מנכ"ל בלוקבאסטר ישראל הוא עופר לוי, שהיה בעבר מנהל עיתון "העיר" ואחר כך מנכ"ל וואלה (בימים שעוד היה IOL). מאז שבלוקבאסטר התאחדה בשנה שעברה עם ענק הווידיאו תמצאו ברשימת הבעלים גם את חברת פורום פילם ואת "ידיעות אחרונות", כך שאני מניח שהתכנים הראשונים שיימצאו להורדה חוקית יהיו אלה בבעלות "פורום פילם וידיאו". בקיצור, התפתחות מעניינת וראויה למעקב.
===========
שרי רז מספידה אמש את לוצ'אנו פברוטי ב"מבט": "למעריציו נותרו כעת את הקלטות וסרטי הווידיאו של הופעותיו". ואני מוסיף: היי, נערת המאה ה-20, אל תשכחי את תקליטי הגרמופון.
==========
חברת JCS מפיקה תוכנית טלוויזיה על קולנוע והם מחפשים משתתפים. הנה המייל שהגיע אלי: "אנחנו מפיקים בימים אלו תכנית חדשה ומקורית בנושאי קולנוע שתכלול התחרות של מתמודדים בשעשועון טריויה ונשמח אם תוכל לספר עליה לקהל קוראיך. מי שמעוניין להופיע בתכנית יכול להתקשר אל 054-6808055 ולהשאיר פרטים או לכתוב לדוא"ל kolnoa.yes@gmail.com "
אני מאסתי ב"תוכניות חדשות ומקוריות שכוללות התחרות בנושאי טריוויה". בלעעעחס. תנו לי תוכניות ישנות ולא מקוריות שעוסקות בקולנוע, בביקורת, בשיחות נבונות. אבל מי שרוצה להתחרות, אני שמח להיות המקשר.
===========
הונגריה בחרה ב"טקסידרמיה" המופלא והחולני של גיאורגי פולפי כנציג שלה לאוסקר (אין לו סיכוי). אוסטריה בחרה ב"הזייפנים" ונורווגיה בחרה ב"Gone With the Woman".
1. בסופו של דבר לא השגתי כרטיס לחדש של גיתאי. נו, טוב. בהזדמנות אחרת.
2. הייתי רוצה לחדד את מה שקיצ'לס אומר על ווס אנדרסון: באתי להקרנה עם הרגשה שאנדרסון הוא במאי במגמת עלייה, ואחרי "עמוק במים" הנהדר, צריך להגיע ה-מאסטרפיס. והוא לא הגיע. במקום זה, קיבלנו עוד "עמוק במים". כיפי, זורם, ומאוד מהנה. אולי מקור האכזבה היא ההרגשה שווס אנדרסון דורך במקום. אבל גם זה בסדר. בינתיים.
3. מחר אני חוזר הביתה. מוקדם מדי להגיד שנה טובה ?
איתן, אתה באמת חושב ש"עמוק במים" המשיך מגמת עלייה, כלומר היה טוב מקודמיו של ווס-אנדרסון?
(ואני אומרת את זה עם כל אהבתי לצוות זיסו)
ובנוגע לשעשועון של יס, לפחות הפרסום הפסיק להתחבא מאחורי ניקים בדויים בפורומים עם הודעות בסגנון "יש שמועה שמתכננים שעשועון חדש"…
אתה יורד על התוכנית בלי שאתה יודע מה יהיה בה. יפה, עיתונאי מקצוען ללא רבב.
רוה לחן חן: אני משוכנע שזו תהיה תוכנית נהדרת, מצחיקה, חכמה, מושקעת וגדושת אהבת קולנוע. ועכשיו אני גם יודע לאן היא מיועדת. השיפוט שלי היה על הפיץ' של התוכנית כ"תכנית חדשה ומקורית בנושאי קולנוע שתכלול התחרות של מתמודדים בשעשועון טריויה". חדשה? מקורית? שעשועון? לא אוהב את הפרזנטציה הזאת.
אוקיי, שולם שולם לעולם לעולם. ובהזדמנות זו: למרבה הצער, "מלך של קבצנים" לא מצחיק. סתם סרט משעמם ותמוה, אבל לא בטוח שהוא גרוע יותר מ"אלכסנדר", למשל. להוציא את סצינות הפוגרום ואת הקטעים של רובי פורת-שובל, לא חייכתי ולו פעם אחת. "כשניטשה בכה" הרבה יותר טוב.
יאיר,
שמעת?!
ג'ולי? בכוח הלב? אוסקר?
קראתי הרבה ביקורות של מבקרים שכבר מינו את ג'ולי בתור זאת שתזכה השנה באוסקר,
ומהביקורות המוקדמות על 'ג'סי ג'יימס' יכול מאוד להיות שבעלה יצטרף אליה!
רוה לאחד: לא נראה לי שיש סיכוי.
האחד שמסוקרן,
אנג'לינה ג'ולי הוזכרה כמועמדת רצינית לאוסקר, אבל בחודשיים האחרונים, ההתלהבות פחתה. כרגע, הבאזז מתרכז יותר בג'ולי כריסטי (הרחק ממנה), מריון קוטיאר (אדית פיאף: החיים בורוד), ג'ודי פוסטר (האמיצה) ובכל דבר שהשם קייט בלנשט מוזכר במקרה בסביבתו.
ביו-טיוב הופיע עוד סרט באורך מלא. לא ראיתי אותו, ובוודאי גם לא הייתי חושבת לראות אותו אם לא היה את ג'ון הוקס בתפקיד הראשי (אני קצת מאוהבת בו), אז אני לא יכולה להגיד אפילו אם יש פה פוטנציאל 🙂
http://uk.youtube.com/watch?v=ba1OLZajyJs
הפינגווין,
אני אמור להבין מהמשפט "ההתלהבות פחתה", שעוד יש לאנג'לינה סיכוי לקבל מועמדות?
ומה עם בראד פיט?
כל עוד לא ידוע מה תהיה התגובה לסרטי החורף, יש לאנג'לינה סיכוי. עם זאת, אני מאמין שרק עניין מחודש ב"כח האהבה" (כמו קייט ווינסלט בשמש נצחית), יכול להביא לה מועמדות השנה.
בראד פיט לא היה מועמד על תפקיד מאוד אוסקרי ב"בבל", אז יש רושם שבאקדמיה מחכים שיעשה משהו באמת יוצא דופן כדי לתת לו מועמדות. התגובות להתנקשות בג'סי ג'יימס מעורבות, אבל שני השמות שהכי מוזכרים כרגע בהקשר של פרסי סוף השנה הם קייסי אפלק והצלם רוג'ר דיקינס (שיכול להיות מועמד גם על "לא ארץ לזקנים" של האחים כהן).
הסיבה שכנראה גם ג'ולי וגם פיט לא יהיו מועמדים בכלל היא ששניהם משחקים בסרטים שייחשבו כשלונות כלכליים. A MIGHTY HEART כבר עלה וירד בארה"ב כשהוא מכניס בערך חצי מהתקציב שלו. לג'סי ג'יימס יש סיכוי תאורטי, אבל התקציב שלו הוא 30 מיליון דולר, הוא צולם כבר לפני שנתיים ורק עכשיו יוצא, ולפי הביקורות זה סרט מהורהר עם שוטים איטיים של פרצופים שותקים. בקיצור, הוא כנראה גם לא יחזיר את ההשקעה עליו.
כדי לזכות למועמדות החברה שמפיצה את הסרט צריכה לטרטר במוח של הבוחרים כשהם שולחים את המעטפות. והחברה המפיצה תעשה את זה אם היא תאמין שהמועמדות אפשרית ושהיא תוביל לרווחים מוגדלים בקופות. גם לוורנר (ג'סי ג'יימס) וגם לפרמאונט (HEART) יש סרטי אוסקרים אחרים שעומדים לצאת, והם כנראה יעדיפו להשקיע בהם.
ולמרות הנ"ל, כפי שכתב הפינגווין הכל עוד אפשרי, אולי בהפצצה של סרטי האוסקר בחודשים הבאים לא יימצאו 10 שחקנים ו-10 שחקניות במצב טוב יותר.
אגב, ההתנקשות בג'סי ג'יימס היה אמור לצאת לאקרנים כבר לפני שנה, אבל נדחה לסתיו 2007. בדרך כלל, זה לא סימן חיובי לגבי האמון של המפיץ בסרט.
משעשע, הסיפור על פברוטי, אבל קשה לי להאמין ששרי רז אמרה "נותרו את". אני די בטוחה שבהיותה נערה כה לא מעודכנת שעובדת בערוץ כה לא מעודכן היא עדיין מקפידה על עברית תקנית בשידור ונמנעת משימוש ב"את" לפני נושא המשפט (ואם לא היא, אז מישהו אחר ברוממה שעובר על הכתבות שלה).
רוה לענבל: אכן אכן, רק את היית מבחינה. את ה"את" אני הוספתי אחרי שהפוסט עלה כשחששתי שהמילה "הקלטות" תיקרא כ"recordings" (עם שווא ב-ק') ולא כ"tapes", מה שיפחית את בדיחת האנטי-טק. סליחה, שרי. העברית שלך ללא רבב, רק הרפרנסים הטכנולוגיים מעודכנים לימים בהם פברוטי עוד מילא אולמות.
אוף טופיק לגמרי
השנה יוצא לי לחוות את פסטיבל הסרטים של טורונטו ממקור ראשון. עוד לא יצא לי להיות בארועי שטיח אדום… או לראות מפורסמים… או לראות סרטים. אבל אני עובד על זה (כמו גם עובד כדי להתפרנס, מה שלא משאיר לי יותר מדי זמן פנוי).
אז יש משהו באוויר. תחושה של פסטיבל, לא איכחש. היום נקלעתי במקרה לתור להקרנת עיתונאים של "אין ארץ לזקנים". כולם עמדו בשורה יפה עם תגים על החזה, חוברות של הפסטיבל בידיהם, ושוחחו על קולנוע. בו ברגע עבר בי רגע של חרטה על שאני לא מבקר קולנוע. איזה כיף זה בטח לנסוע לכל הפסטיבלים האלה ולעמוד עם שאר העיתונאים מרחבי העולם ולראות הכל בחינם.
כן. מחירי הכרטיסים הם עוד נושא כאוב. בשורה התחתונה: יקר להחריד. הקרנה רגילה עולה מאה אחוז יותר מהכרטיס הכי יקר בכל יום אחר של השנה (22 דולר) ובשביל הקרנות גאלה צריך לשלם כפול. כך שמספר הסרטים בהם אצפה לא יעלה כנראה על יותר מחמישה. ועדיין, אין לי מושג אם זה נחשב יקר או זול היות ומעולם לא הייתי בפסטיבל שכזה.
העיתונות משתפכת על יקיר הבית דייוויד קרוננברג, שהגיע לכאן עם Eastern Promises, עוד מותחן אלים, הפעם בלונדון בכיכוב המאפיה הרוסית. עושה רושם שקרוננברג נעשה דומה יותר לסקורסזה עם כל יום שעובר. הסרט מוקרן כאן בהקרנות גאלה בלבד ועולה בצפון אמריקה ב-14, מה שאומר ששווה להשקיע ולראות אותו בפסטיבל רק כדי להעיף מבט באוטר הקנדי וכוכביו, ויגו מורטנסן ונעמי ווטס. (ממש כנס בוגרי פיטר ג'קסון לדורותיו).
האחים כהן הגיעו אם סרטם האחרון שכבר נישא על זרי דפנה עוד מפסטיבל קאן. הישראלים "מדוזות" ו"ביקור התזמורת" זוכים לתשומת לב רבה. "ביקור התזמורת" אפילו זכה להיות המלצת היום של המגזין NOW. יפה יפה. די הרבה סרטים בהקרנות בכורה די מוקדמות: In Bloom, The Girl in the Park. החדש של סידני לומט, החדש של וודי אלן. לא חסר.
ביד יש כבר כרטיס ל-Assasination of Jesse James by the Coward Robert Ford שאני מקווה שלא ייקרא בעברית "האקדוחן שתקע אותי". מקווה להשיג עוד בקרוב. יש כמה סרטים ברשימה (שאותה הכנתי מאוחר מדי) שאותם אני רוצה לראות.
מה שכן, עושה רושם שתושבי טורונטו עצמם די אדישים לפסטיבל. נראה לי שהרוב פה הם עיתונאים, אנשי תעשייה ותיירים. כל האנשים שיש להם כל הזמן שבעולם לראות סרטים 🙂
ביקורת חיובית ל"הבועה" של אד גונזלס בSLANT
הייתי שמח אם מישהו היה מסביר לי למה גונזלס מתכוון כשהוא כותב:
Yelli doesn't accept the abuse that comes to Golan so unconsciously simply because he understands Golan's behavior as a byproduct of a culture energized by aggression but because Golan gives expression to his own secret prejudices.
על פי בדיקה שערכתי, ברוב סרטי האוסקרים שעומדים לצאת בחודשים הקרובים הדמויות הנשיות הן לרוב משניות, כך שלג'ולי עוד יש סיכוי לקבל מועמדות לתפקיד הראשי!
לא הופתעתי שוודי אלן מעריץ את פול תומס אנדרסון. כולם מעריצים את פול תומס אנדרסון.
ולאיתן היקר – איך הצלחת לפספס את הסרט הכי טוב בפסטיבל על פי קיצ'לס? סרטו של טוד היינס, כמובן.
off topic
http://www.youtube.com/watch?v=tZxPs_4zIus
שוט אם אפ – הנה זה מגיע.
אנשים שיורדים על איתן, אני לא מבין אתכם. הבנאדם מבלה בפסטיבל ונציה, והואיל בטובו לדווח לבלוג בזמנו הפנוי, על טיב הסרטים ש*הוא* בחר לראות. קצת מוזר להקניט אותו על סרטים שפספס… אז איתן, אני לפחות, מבסוט מהדיווחים שלך 🙂
ל"הברמן" (לא ידעתי אם זה ה-ברמן, או פשוט הברמן במילה אחת):
מבטיח להעביר את רשמיי ממלחמת קלייב אואן בפול ג'יאמטי, ממש כאן והערב.
ואפרופו סרט אקשן טיפשי ומטופש – ביקורת מעט מעט מספיילרת (לטובת הצופים, תסמכו עליי) על "מחסל פראי" של ג'ט לי וג'ייסון סטאתהם. בניק-לינק.
היי, אני בבית !
סטיבי, לגבי "עמוק במים"- התשובה היא כן.
ליאור-בטורונטו עוד לא הייתי, אבל אם הוא דומה לונציה, אז יש את ההקרנות שבהן נוכחים הכוכבים, והכרטיסים לקהל יקרים (בונציה המחירים להקרנות האלו נעו בין 28 ל-40 אירו), ויש הקרנות לקהל הרחב במחירים סבירים (בונציה – 8 אירו לסרט). להקרנות האלו הלכתי, כאשר הסתפקתי בשיחות (מעניינות) עם עיתונאים מרחבי העולם בהפסקות קפה/קולה.
אחרון מונציה – דגתי איזשהו מגזין שנקרא VENICE/TORONTO- LE FILM FRANCAIS
THE FESTIVAL AND MARKET GUIDE
לא בדיוק הבנתי את המטרה שלו, אבל מפורטים בו הרבה מאוד סרטים, חלקם עוד לא גמורים, שכנראה אמורים להימכר בטורונטו. חלק מהפרויקטים המפורטים מעלים ריר בפיו של כל אוהב קולנוע:
"DREAM OF LIFE" – סרט דוקומנטרי על פטי סמית (נמצא בפוסט פרודקשן)
"KEEP COMING BACK" – פרויקט בפיתוח שאמור להיות מבוים ע"י וויליאם ה. מייסי
סרט חדש וחסר שם עדיין של איזבל קואסט ("חיי בלעדי", "הסוד שמאחורי המילים") הנמצא בפוסט פרודקשן. בתפקידים הראשיים: פנלופה קרוז, בן קינגסלי, פיטר סארסגארד,פטרישיה קלרקסון.
"BRIGHT STAR" – סרט חדש של ג'יין קמפיון (לפני צילומים) על הסופר האנגלי קיטס והאהבה הגדולה בחייו.
"EMPTIES" – סרטו החדש של יאן סווראק (קוליה). שוב, עם אביו בתפקיד הראשי.
"CHAOTICA ANA" – סרטו החדש ש חוליו מדם (בימאי אהוב עלי במיוחד)
"DEFICIT" – סרטו הראשון כבמאי של גאל גרסיה ברנאל
"JULIA"- חזרתו המרגשת של אריק זונקה ("חיים של מלאכים"). עם טילדה סווינדון בתפקיד הראשי.
שני פרויקטים חדשים של ווין וואנג ("עישון"), שניהם מספרים סיפורים הנעים על קו סין-ארה"ב
"MY ENEMY'S ENEMY" – קווין מקדונלד חוזר לדוקומנטרי. הפעם, על קלוס בארבי.
ואחרון, הסרט עם השם הכי מופלא מאז "נחשים על מטוס" – "SHARK IN VENICE". דני לרנר מביים, עם סטיבן בולדווין בתפקיד הראשי. הסרט נמצא בצילומים.
ויש עוד הרבה. זו רק דוגמית.
אורון- תודה. אני רק לא מבין למה אתה נעלם לתקופות ארוכות מדי…
אנג לי שוב עשה זאת – Lust,caution זכה באריה הזהב. דה פלמה לקח במאי, קייט בלשנט ובראד פיט שחקנים, Le Grain et le Mulet והסרט על דילן התחלקו בפרס הניחומים.
באוסקר עצמו אני מתאר לעצמי שקייט תוכל לזכות על 'אני לא שם' רק בקטגורית שחקנית המשנה, או שמה אני טועה?
איתן, לא זיהיתי אף סרט מאלה שציינת כמופיע בפסטיבל טורונטו… אני יודע שיש כאן כמה וכמה סרטים נטולי מפיצים שעושים הופעות בכורה, כגון Girl in the Park עם סיגורני וויבר, שלמיטב הבנתי הגיעה לפסטיבל.
אז כן, אני מניח שהכרטיסים היקרים הם לאלה עם השטיח האדום והכוכבים, אבל יש כמה וכמה הקרנות כאלה, גם בערב וגם בבוקר, ואני מניח שהכוכבים לא באים פעמיים (אני מהמר שהם באים בערב), אז למה גם הקרנות הבוקר יקרות? האם הקולנוע מספק עיסוי שוודי לצופים בזמן הסרט? לא יודע.
קניתי היום כרטיס ל-Across the Universe, עוד הקרנת גאלה. אבל בוקר. מצד שני, אין בסרט הזה כוכבים. אולי פול מקרתני יהיה?
לאורון – תוכל בבקשה לספר לי מה קורה בסוף של 'מחסל פראי'?
הסיבה שאני רוצה לדעת היא כי אני לא מאמין שאני אי פעם אראה אותו, ומאוד מסקרן אותי לדעת מה קורה בסוף!
בעניין Shoot em up / להרוג את כולם / לירות כדי להרוג, או בקיצור – Shoot כדי להרוג את כולם:
כיף לא נורמלי, מקס פיין סטייל. הסרט כל-כך דבילי ומטופש שזה פשוט תענוג אנטי-אינטלקטואלי. והאקשן מופרך ברמות ובכמויות נהדרות. קלייב אואן היה אחלה גבר (גזר), ג'יאמטי השתולל והתפרע, וזה שמוניקה בלוצ'י נראית ככה בגילה, זה סוג של פלא עולם, לא?
רוה, כדאי להשלים ומהר.
עד כאן הטיזר שלי, שהיה אמור להגיע אתמול, אבל נרדם פתאום, וקם היום מאוחר…
איתן – גם אני לא מבין 🙂
ניק-לינק: מודה, חיבבתי את דיסטרביה. ואף ערקתי ממועדון שונאיו של מר להבף הצעיר, הישר אל מועדון מחבביו.
(האחד – אני כבר איתך, בתגובה נפרדת)
רוה לאורון: אהיה שם ביום הבכורה ביס פלאנט עם חבית הפופקורן הכי גדולה במזנון.
לבקשתו של האחד, ספויילרים איומים ונוראים ל"מחסל פראי" (נא לא לקרוא, אם אתם חושבים שאי פעם תיתקלו בסרט בטלוויזיה למשל):
אז קודם כל, צריך לדעת שג'ייסון סטאתהם מחפש לנקום באותו מחסל כי הוא מאמין שזהו הרוצח של שותפו הוותיק מהאף.בי.איי.
כל הסרט יש בילד-אפ מטורף לקרב הסופי בין לי לסטאתהם, שמתחככים כמה פעמים במהלך הסרט, אבל לא ממש שורטים זה את זה, בעיקר כי לי לא רוצה.
ממש בסוף, מתברר כי הרוצח שמגלם ג'ט לי, הוא למעשה השותף הוותיק של סטאתהם, ששינה את פניו בניתוח. מה שאומר שהם כבר לא יכולים ללכת מכות, להיפך – סטאתהם חוטף כדור בשביל לי, והסרט מסתיים.
הטוויסט הזה אומנם מפתיע, אבל מאכזב ברמה הכללית בעיניי. ואני בטוח לצפייה לילית בטלוויזיה, הסרט מתאים מאוד.
היי איתן,
אני מאוד מעריך אותך על הדיווחים מונציה,
תודה איתן.
Man this spamming here are driving me insane! Fix it!
I wanted to say this blog is almost amazing. I always like to read something new about this because I have the similar blog in my Country on this subject so this help´s me a lot. I did a search on the theme and found a good number of blogs but nothing like this.Thanks for sharing so much in your blog.. Greets, Dario