ישראלים בחלל
עם כל המעקב שלי אחר מה שקורה ברגעים אלה בהוליווד עם השביתה – העסק שם די תוסס (תתכף עדכונים נוספים) – קצת הזנחתי כמה כותרות די מדהימות הקשורות לקולנוע הישראלי, או לקולנוע העולמי וקשריו עם ישראל. בקצרה: אם יש לכם מניות בקולנוע הישראלי, עוד אל תמכראו אותם, נראה שהשוק הזה עדיין גואה – "רותח", יקראו לזה בדה-מרקר או ב"רייטינג" – והנפילה עדיין לא באופק.
1.
הסיפור הזה נקבר בתחתית העמוד האחרון של "גלריה" אתמול, אבל לדעתי זו אולי הידיעה החשובה ביותר של העת האחרונה, או לפחות ידיעה שההשלכות שלה יהיו די משמעותיות לקולנוע הישראלי בשנה הקרובה: נטלי פורטמן תביים בישראל את סרטה הראשון – עיבוד ל"סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז. אולפני JCS יפיקו, ומתנהלים מגעים עם נעמי פונר-ג'ילנהול ("לגעת במילים") – אשתו של סטיבן ואמא של ג'ייק ומגי – שתכתוב את התסריט. זו, בעיני, בשורה ענקית. כוכבת בסדר הגודל של פורטמן – אל תשכחו איזו סערה עשה ישבנה החשוף בסרט קצר רק לפני כחודש – מביימת את סרטה הראשון ובוחרת לעשות את זה בעברית? ועוד בשנה בה פול שריידר יסתובב בין פסטיבלים עם הסרט הכמעט-ישראלי שלו, "אדם בן כלב"? עשויות להיות לזה השלכות הדומות לצילומי "בן חור" ו"אקסודוס" בישראל ב-1959-1960, כששחקנים ישראליים – חיה הררית, דליה לביא, אסי דיין וחיים טופול – התחילו לככב בהפקות הוליוודיות.
הבשורה על פורטמן כבמאית גם די הפתיעה אותי (למרות שאתמול מישהו שמקורב לעסק סיפר לי שזה ידוע כבר חצי שנה. בעטתי לו בברך על כך שלא סיפר לי). שמעתי בשנה האחרונה שמצעד של במאים ישראליים עלו לרגל להיפגש עם עמוס עוז, לעשות לו פיצ'ינג לגרסה שהם היו רוצים לביים לספר, וחשבתי שאחד מהם יקבל את הג'וב. שמעתי גם (כפי שפורסם בעבר) שפורטמן נפגשה עם עוז, אבל הספקולציה היתה שהיא רוצה לשחק בסרט. ועכשיו, מתברר שהיא הולכת לביים. בעיני זה סיפור ענק. נראה איך הוא יתפתח.
ולגבי עמוס עוז? הוא עשה את הבחירה הנכונה מבחינתו. אחרי "אמת מטרידה" הוא בוודאי הבין את הטריק: הדרך לפרס נובל עוברת דרך הצלחה בקולנוע (פעם זה היה הפוך). תשומת הלב העולמית שפרויקט הבכורה של פורטמן כבמאית יזכה לו, ובתקווה שהתוצאה הסופית תהיה בלתי מביכה, עשויים להבטיח לעוז סוף סוף את פרס נובל לספרות שכבר כמה שנים הוא כנראה כמעט-כמעט זוכה בו.
ואפרופו "אמת מטרידה": האיש שביים את הסרט וזכה עליו באוסקר (אבל לא בנובל) הוא דיוויס גוגנהיים (בנו של הדוקומנטריסט המנוח צ'רלס גוגנהיים, ונצר למשפחת אספני האמנות עם רשת המוזיאונים על שמה). והוא יגיע לישראל להיפגש עם יוצרים מקומיים בסינמטק תל אביב בשבת, ה-17.11
2.
"ביקור התזמורת" יתחרה בטקס פרסי האקדמיה האירופית לא רק על פרס תגלית השנה, אלא גם על פרס השחקן (ששון גבאי) ופרס התסריט (ערן קולירין). תודה לאיתן שעדכן ראשון כבר בשבת.
אני סקרן: האם לקולירין יש כבר סוכן בהוליווד? האם הוא כבר עושה פגישות עם מפיקים המציעים לו ג'ובים לביים באמריקה? או שכל זה יקרה רק אחרי ש"ביקור התזמורת" ייצא ואחרי שכולם ייראו כמה כסף הוא יכניס?
3.
"מדוזות" של שירה גפן ואתגר קרת, יצא באיטליה. מפיץ הסרט הוא נני מורטי. הנה תמונה:
4.
ואם כבר הזכרתי את גוגנהיים: באירוע בסינמטק תל אביב ב-17.11 יתארחו בכירים הוליוודיים נוספים. האירוע, בהפקת שותפות תל אביב לוס אנג'לס, ינסה להיות מעין יום עיון תחת הכותרת המייעצת ליוצרים המקומיים "איך לפרוץ להוליווד". פייר, שאלה טובה. האורחים: איימי פסקל (יו"ר אולפני סוני) ובעלה ברני וויינראוב (כיום מחזאי אבל לשעבר כתב השואו-ביזנס של הניו יורק טיימס, תפקיד במהלכו הכיר את אשתו) וגם נינה ג'ייקובסון מדרימוורקס. אבל רגע: פסקל וג'ייקובסון לא אמורות להיות עכשיו בשיא הטירוף עם שביתת התסריטאים? לעזוב עכשיו את הוליווד ולהגיע לביקור נימוסין בישראל? נשמע משונה.
…והיום היתה כתבה ב"ידיעות" על סרט בכיכוב ז'ראר דפרדיה ופאני ארדן (שהיתה משום מה גם ב"סודות") שמצטלם במבשרת על זוג עולים צרפתים שמגיעים לישראל. משתתפים גם ליאור אשכנזי (בתפקיד רב רפורמי שמנהל רומן עם ארדן, לא פחות), דנה איבגי וששון גבאי.
רק את שם הבמאי והסרט שכחו משום מה לציין.
מישהו יודע פרטים? מי? מה ולמה?
לגבי אתגר קרת – אחלה תמונה. במוצאי השבת הקרובה יש הקרנה של "חותכי הורידים" בסינמטק ת"א.
לגבי פורטמן : ראיתי את הידיעה הזו, אבל מקוצר זמן לא כתבתי עליה. משהו נראה לי מוזר : עמוס עוז כתב את הספר בעברית. הספר, אני מניח, תורגם למספר שפות, ביניהן לאנגלית. האם לבית ג'ילנהול תעבד את הספר לתסריט – באנגלית. התסריט יתורגם חזרה לעברית ויבוים בעברית. ואחר-כך, למטרות יצוא, יתורגם שוב לאנגלית ? לא יותר פשוט לשכור תסריטאי ישראלי שיעבד את הספר המקורי לתסריט ?
ולגבי ההשלכות הבינלאומיות : אכן, אנחנו על המפה, אבל לדעתי בזכות ("ביקור התזמורת", "בופור", "נודל", "רק כלבים רצים חופשי") ולא בחסד אמריקאי. ואגב, מהצד האירופי של המפה, ז'ראר דפארדייה ופאני ארדן נמצאים בארץ ממש עכשיו בצילומים של סרט צרפתי.
* ליד "רק כלבים" צריך לבוא סמיילי, למי שלא מבין את ההומור העקום שלי.
דאפראדיה נצפה בפסטיבל קאן האחרון חותם הסם עם.. מנחם גולן.
הסרט של ארדן דפרדייה הוא hello-goodbye שצילומיו החלו לפני יומיים.
להוציא את ליאור אשכנזי, הקאסט הישראלי די מרשים וכולל את ששון גבאי, דנה איבגי, דניאלה וירצר, יעל דואני, ימית סול, ששון גבאי, מוסקו אלקלאי, רולנדה שגרן, אלברט אילוז, אלון נוימן, מיכל סבירוני, שמואל וולף, אלון דהאן מוסקו אלקלאי.
באגף הצרפתי – ז'אן בן גיגי ("סוף העולם שמאלה") פטריק ליזנה, ג'וליאן באומגרטנר ("תסתכלו עלי") ופרנסואה כריסטוף.
את הסרט כתבו מיכאל ללוש וגרהאם גיט, בימאי הסרט
הנה התקציר שסופק על ידי אשת יחסי הציבור של הסרט:
הסרט "Hello Goodbye " מספר את סיפורם של אלן וג'יזל, זוג יהודי- צרפתי, הנשוי זה שלושים שנה ומתגורר בפריז. לתדהמתם מסתבר שבנם היחיד עומד להינשא לאישה קתולית, דבר שמעלה שאלות רבות לגבי זהותם האישית. אלן וג'יזל מחליטים לעלות לישראל כדי לנסות ולמצוא תשובות.
במהרה מסתבר להם שהמציאות חזקה יותר מכל חלום. הם
נתקלים ב"בעיות עולים" טיפוסיות כמו שפה, מציאת עבודה, פער תרבותי וכיו"ב. מערכת היחסים בין בני הזוג מתחילה להתערער ובעוד ג'יזל חוברת לרב צעיר וחתיך, אלן מרגיש מוזנח ובלתי רצוי. הוא אינו מוצא עבודה ראויה ומבין שחיי הנישואים שלו בצרות. למרות זאת אלן מנסה להסתגל ולא לוותר. כאשר הוא רואה איך אשתו הולכת ומתרחקת מחליט אלן לארוז ולחזור לצרפת ואילו ג'יזל מוצאת עצמה נקרעת בין רצונה להישאר בארץ ובין אהבתה לבעלה.
חיפשתי אחר ה:)המתבקש לפוסט הזה והוא ממש לא היה שם. מסתבר שלדעת הכותב נטלי פורטמן(מי?)+JCS(הצופן!)=MGM+וילאם ויילר, אוטו פרימנגר+צ'רלטון הסטון, פול ניומן. נו באמת, זה נכתב ברצינות? רעבק זו ידיעה חשובה? פורטמן מביימת (מי יתן לה בכלל לביים בהוליווד או בכל מקום אחר?) ועוד בעברית זה "אקסודוס", "בן חור"?
מישהו כאן שתה כוסית מיותרת.
האמת היא שזו בס"ה ירייה ראשונה לכיוון בתי הזכוכית של הקרנות למיניהן ואל תתפלאו שבשנה הבאה ימצאו שם מספיק אנשים שיחליקו לכיוונה מכספי משלם המיסים בטענה המשונה שאנחנו צריכים להגיד לגב' הזו תודה על כך שהיא מסכימה לביים כאן סרט ועוד בעברית.
אגב. בן חור לא צולם בארץ.
רוה לנו… עוד פעם אתה: סצינות מבן חור צולמו בארץ. עוד פעם להתחיל לסנן אותך. אתה חתיכת דבק.
לKOBI
בן חור באבו אבוה צולם בארץ.
(האיחור קל)
סיפור על אהבה וחודך הוא יצירת מופת. מושלם ברמות רבות ושונות (העובדה שעוז לא קבל עדיין נובל אחרי זה היא יותר פוליטית מאומנותית. שום סרט לא יתגבר על העובדה שאנחנו מדינה מסריחה ולמדינות מסריחות לא ממש נותנים נובל לספרות. ככה זה. העובדה שעמיחי, מגדולי המשוררים המערביים של העת האחרונה, לא קבל גם על ערש דווי מלמדת לקח מר).
ובכל זאת – אני די המום מזה שמישהו בכלל חושב לתרגם את הספר הזה לקולנוע. זה ברמת הבלתי אפשרי. על אחת כמה וכמה במאית לא מנוסה. וצעירה.
כן, צעירה.
זה ספר שכתב אדם מבוגר המביט על חייו. מבט מורכב, עשיר, חכם ומרתק. מה לנערה בת 25 ולאדפטציה שלו? התוצאהתהיה מביכה, זה די ברור. היא פשוט לא בליגה. רחוק מזה. שום רווח לא יצמח לקולנוע הישראלי מזה.
אני לא יודע על איזה מצעד אתה מדבר. אני יודע (מנסיון העבר) שלמר עוז לא ממש אכפת איזה סרטים עושים מהספרים שלו. ראה 'קופסא שחורה'. זה לא הקטע שלו. ייתכן שניחוח הוליווד וקסמה הבלתי מוכחש של פורטמן עשו את שלהם. זה מצער. אני הייתי רוצה לראות במאי ישראלי מוכשר, מנוסה ומורכב עושה את זה. הייתי רוצה לראות את פיץ' על כסא הבמאי, למשל. לא ילדים.
מביך.
My wife and i were so relieved when Ervin managed to deal with his preliminary research through the entire ideas he acquired out of the web pages. It is now and again perplexing to simply happen to be freely giving guidance which often a number of people have been making money from. And now we understand we now have the writer to thank because of that. Those illustrations you made, the simple blog navigation, the friendships you can assist to engender – it is all superb, and it's facilitating our son and our family imagine that the theme is interesting, and that's pretty vital. Thanks for everything!