האקדמיה מתחדשת, האביר האפל חוזר, פיליפ גלאס וסיגור רוס
אתמול התקיימה אסיפה כללית של חברי האקדמיה, אסיפה ראשונה בראשות היו"ר החדש, איתן אבן. נירית אנדרמן מדווחת ב"הארץ" שזו גם היתה אסיפה עם הישג משמעותי: בעקבות דרישת קבוצת המוחים בראשות שאול דישי ולהקתו, הוחלט שהחלטות האקדמיה יתקבלו כעת בהצבעה בין כל 900 חברי האקדמיה, ולא רק על ידי 22 חברי ההנהלה. אני מניח שמדובר בהישג. עכשיו רק נותר לראות כמה מבין ה-900 האלה באמת יגיעו להצביע כשהם יידרשו לכך.
אבי בוחבוט, מאנשי המחאה, דיווח באופטימיות בדף הפייסבוק של המוחים על מה שנאמר באסיפה ועורר דיון שלם האם מדובר בהישג, או מסך עשן של ההנהלה שנועד להשתיק את הוחים מבלי לשנות למעשה את המצב הקיים. אני כבר מזמן איבדתי את הידיים ואת הרגליים כאן. מבחינתי אלה הבוסנים נגד הסרבים. אין לי מושג מי זה מי.
===============
מתברר שאלון אבוטבול הוא לא רק השחקן הישראלי הכי גדול של העשורים 1980-2000, אלא שכעת הוא גם צייר מוכשר למדי. אבל בעיקר, בימינו, הוא אחת הדמויות הצמודות לביין, הנבל החדש ב"עלייתו של האביר האפל", הסרט השלישי והסופי של כריסטופר נולן בסדרת באטמן שלו. בכתבה של ציון נאנוס אתמול בחדשות ערוץ 2, אבוטבול מעדכן שהוא לא יכול להגיד כלום על הסרט כי הוא חתום על הסכם סודיות, אבל מסגיר בהיסח הדעת שהוא מגלם מדען מטורף. וגם מסגיר משהו קטן על הצילומים עצומי המידות להם היה עד.
ובתזמון מושלם, נולן עצמו מתחיל להסגיר פרטים על "עלייתו של האביר האפל", שייצא ב-20 ביולי 2012. שבע דקות מהסרט ייחשפו בעוד חודש בהקרנות איימקס מוקדמות, ונולן מספר שהסרט מתרחש שמונה שנים אחרי עלילת "האביר האפל", והוא חושף את הפסיכופטיות של ביין, הנבל החדש, שפניו מכוסים במסיכת גז, וכל רצונו הוא לקרוע אנשים לגזרים ולפצפץ את עצמותיהם. את ביין מגלם טום הארדי, שמשחק עכשיו ב"החפרפרת".
ובינתיים, ישראל מצטיינת השנה בייצוא לגיבורי על: איילת זורר ב"סופרמן", אלון אבוטבול ב"באטמן".
==================
במוצאי שבת הוקרנה בסינמטק ירושלים האופרה "סטיאגרהא" של פיליפ גלאס בשידור חי מהמטרופוליטן בניו יורק (חלק מסדרת שידורים חיים של אופרות שהתחילו להיות מוקרנים במערכת ההיי דפינישן החדשה והלוויינית של הסינמטק הירושלמי). מכיוון שפיליפ גלאס הוא אחד האמנים האהובים עליי בתבל ממש רציתי להגיע ולצפות בהפקה המחודשת הזאת לאופרה מ-1978, אבל מכיוון שהייתי בצפון בסוף השבוע האחרון החמצתי. אבל דווקא ב"אינדי-ווייר" קראתי דיווח על השידור החי הזה, ששודר כמובן לבתי קולנוע נוספים ברחבי העולם. מתברר שהיה נהדר. יש שידורים חוזרים?
==================
מני אבירם מציג במדורו "קורדרוי" ב"וואלה" קטע מהפסקול של "קנינו גן חיות", הסרט החדש של קמרון קרואו, שאת הפסקול שלו הלחין ג'ונסי, הסולן של סיגור רוס. גאון קמרון קרואו הזה: כבר מזמן אמרתי שסיגור רוס הוא הנשק הקטלני של הקולנוע, ושכל סצינה המתנגת לצלילי סיגור רוס תמיד תהיה מעולה. אז הוא הלך ושכר את האיש של סיגור רוס עצמו.
"מסגיר בהיסח הדעת"? זה ידוע שאלון אבוטבול מגלם מדען מטורף מהיום הראשון שהוכרז על הליהוק. זה היה בהכרזה הרישמית שיצאה מההפקה, וזה היה התיאור של הקול קורא לליהוקים. ככה שאבוטבול לא הסגיר כלום.
זה כבר היה ידוע שהוא ישחק מדען מטורף, השאלה היא אם הוא ישחק את ד"ר סטריינג'* שהיו שמועות שיהיה בסרט כבר הרבה זמן…
*אחד מאויביו הפחות ידועים אבל יותר מוערכים שצריכים עיבוד קולנועי של איש העטלף.
דישי ולהקתו? הישג? אם לדישי היתה להקה אז מן הסתם הם היו מגיעים להישג. אבל. בגלל שלדישי אין שום להקה אז אפשר לומר בבטחון שאין שום הישג. מסקרן לבדוק כמה השתתפו במושב ליצים הלא ברור הזה. לנוכח "ההישג" אפשר לנחש שמס' חברי ההנהלה שישבו על הבמה (זה ככה עובד לא? חברי הנהלה יושבים על במה) היה גבוה ממס' הדישי שישב באולם וככה זה גם ימשיך להבא להיות בהחלטות שהאקדמיה אולי תדרש להן בעתיד. אחד דישי באולם מול 22 חברי הנהלה על במה. במקום שלאפחד לא ברור על מה נלחמים, זה השג משו משו.
איך 900 החברים אמורים להצביע? עם צעטאלאך?
אוף טופיק –
במעבר על רשימת הסרטים שיוצאים היום חזרתי לרגע 15-20 שנה אחורה כשנתקלתי בסרט עם השם העברי הגזעי "נשק של תקווה".
WTF?
מסתבר שזה הסרט החדש של מרק פורסטר, Machine Gun Preacher. לא ש"מטיף מכונת יריה" זה תרגום טוב (סרט המשך ל"נזיר חסין אש"?) אבל בחייאת… נשק של תקווה?
איבדתי תקווה.
תיקון חשוב: האסיפה הכללית (900) תצביע, אבל רק על שינויי תקנון שההנהלה תעלה לדיון.
אפשר גם לשמוע את קולו של אלון אבוטבול בסרט התיעודי "מטאדור המלחמה" שמוקרן מחר בסינמטק ת"א:
http://www.cinema.co.il/movies/movie.asp?movieId=7622
את השם של סולן להקת סיגור רוס יש לכתוב ולבטא בעברית יונסי, ולא ג'ונסי
יאיר, זו לא פעם ראשונה שאתה מצהיר שאינך מבין מה קורה בין הבוסנים לסר… סליחה, בין המוחים להנהלת האקדמיה. ברשותך אפרט ואסביר כאן בקצרה את הכל, פחות או יותר. כמי שמצוי בכל רזי התעשייה, אתה הרי יודע על האקדמיה ועל הנהלתה הרבה יותר ממה שכל קולנוען ישראלי מצוי יודע. לפיכך גם כתבת לא פעם ביקורת ראוייה ונוקבת על המוסד הזה, ועל אופן התנהלותו הפגום בשנים האחרונות. לקבוצת המוחים נגד האקדמיה אין סודות או מניעים נסתרים ואת הכל כתבנו ופירטנו מתחת לכל עץ רענן. הביקורת שלנו לא חידשה דבר, פרט לעובדה שהיינו נחושים לכפות על האקדמיה מספר שינויים. זה לקח חודשים, אבל בסוף הצלחנו להביא לשינוי. דרשנו רענון של צוות ההנהלה – כפי שאכן קרה ועדיין קורה. כן דרשנו את תיקון תקנון העמותה כך שיושבו לחברי האסיפה הכללית הזכויות שנלקחו מהם על ידי ההנהלה – גם זה תוקן באסיפה האחרונה (אבל רק חלקית. פרטים, ברשותך, בהמשך). כעת נותר לחברי האקדמיה להחליט לאן הם רוצים להוליך את האירגון הזה, מפני שעל פי החוק הם זכאים לשנות את התקנון כרצונם. האם יש להשאיר את האקדמיה כאירגון פלגמטי מוגבל שכל מה שהוא עושה זה את טקס אופיר החשוב לכשעצמו, או האם להפוך את האקדמיה למנוף אינטלקטואלי, פוליטי תרבותי שיקדם את האינטרסים של הקולנוע הישראלי בקרב הציבור והממסד בישראל ובעולם כולו. אני אישית מעדיף את האפשרות השנייה, אבל אני רק אחד מתוך כאלף. בוא נראה מה יגידו שאר החברים שיגיעו לאסיפה הקרובה. דרך אגב, הקבוצה "קולנוע ישראלי חדש" בפייסבוק אינה של המוחים נגד האקדמיה, היא של עצמה ושל חבריה כולם. אבל גם את זה, מסתבר, קשה להבין.
אבי – Welcome Back. "הבעיה" עם יאיר רוה, שלמרות שהוא צמא תמיד, סקרן שוחר אמת ומחפש יידע – בגלל שהוא לא חבר באקדמיה (מרצון חופשי, כנראה) הוא לא מצליח להתבונן בבעיה מה-P.O.V. הנכון שהיה מאפשר לו להבין את המצב – והוא ישר "רץ" לנקודת הקיצון בה הוא כבר רוצה לראות את 'הוליווד' ברמלה ואת סידר/קוזאשווילי מטביעים את חריטת כף-ידם במדרכה בלוס-אנג'לס. מהיכרותי הלא מעמיקה במיוחד עימו, אני יכול להבטיח לך שאם הוא היה חבר כמונו בארגון וולנטרי שהיה מתנהל ללא השפעה כלשהי שלו – הוא היה 'מתעצבן' ומוחה לא פחות ממני או ממך. כיוון שהוא לא 'חבר' שכזה – הוא לא מתעצבן ורק מבקר מרחוק ומבחוץ ומלין למה?! איך?! ומדוע?! אנחנו לא מטפלים "עבורו" במה שחשוב "לו" יותר מאשר חשוב "לנו" כחברים בעמותה וולנטרית שלא מאפשרת לחבריה ביטוי דמוקרטי שוויוני וחופשי שיכול היה להעניק לה, "לו", להם, ולקולנוע הישראלי כולו – "השראה והמראה" טובה ורעננה. הדברים האלה עוד לבטח יקרו, ואז הוא לא יבין – איך הוא לא הבין את זה קודם (זאת אומרת: היום).Toda.