25 דצמבר 2011 | 18:26 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

סנטה, וילג', הוגו

חג המולד. מה שאומר שבעשרת הימים הבאים רוב אמריקה ואירופה בחופשה. מה שאומר שלא יהיו לנו כותרות חדשותיות גדולות בתקופה הזאת. האולפנים סגורים, אף סרט לא יוצא להפקה, ספק אם צפוי סקנדל כזה או אחר. כל סרטי סוף השנה כבר הוצגו לתקשורת וקיבלו ביקורות.

 

אז עם מה יהיה לנו להתעסק בו בשבוע וקצת הקרובים? קודם כל, רחמנא ליצלן, הספדים. השבוע האחרון של השנה האזרחית הוא סוג של ימי פורענות בכל הקשור למותם של דמויות מפורסמות. שנית, סיכומי שנה. שלי, שלכם, של כל שאר העולם.

 

הנה, למשל, משאל המבקרים של ה”ווילג’ וויס”. הוא די דומה לזה של “אינדי-ווייר” מלפני כמה ימים. “עץ החיים” במקום הראשון. “השוטר” במקום הראשון בין הסרטים שעדיין אין להם מפיץ.

 

והנה משהו להאזין לו: פסקול “הוגו” מאת הווארד שור. כולו להאזנה חופשית. הוא פשוט נפלא. תתעלמו מהעובדה שכמו כל פסקול לסרט שמתרחש בפריז גם שור מרגיש צורך לשלב את האקורדיון הקלישאתי, אבל הרמזים שיש בפסקול לסגנון המוזיקה של הקולנוע האילם שובה לב. למען האמת, חבל שלא מלחין בסדר הגודל של שור הלחין את “הארטיסט”. אם יש מגרעת אחת ב”הארטיסט” הוא שזה סרט אילם עם מוזיקה חביבה ושימושית אבל לא באמת נהדרת, או נחרתת. עד כדי כך שכל המערכה האחרונה מתנגנת לצלילי “ורטיגו” של ברנרד הרמן. אגב, מה שלא ימנע מהפסקול הזה לזכות באוסקר. ואגב, כמו עם סרטים אילמים רבים, לא מן הנמנע שבעתיד יוצמד לו פסקול אחר.

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “סנטה, וילג', הוגו”

  1. דיסקו אליקו 26 דצמבר 2011 ב - 1:25 קישור ישיר

    אני חוזר עכשיו מהקרנה של משימה בלתי אפשרית בגלובוס בנייני האומה בירושלים , ואני נסער.
    זה היה האולם הכי מגעיל, הכי דוחה, הכי מצחין והכי לא נקי ומלוכלך שהייתי בו בחיים. הרגליים שלנו נדבקו לרצפה מרוב מיץ שנשפך, אם בכלל זכינו להגיע ממש לרצפה ולא לדרוך על פופקורן, אם זה בכלל היה פופקורן.
    פשוט בושה. 39 שקל על כזה דבר. איכות הקרנה סבירה ולא יותר, והסאונד נשמע פשוט רע.
    זה פשוט זלזול מכוון באנשים. זה זלזול בגלל שככה זה היה גם בשנה שעברה.
    תחושה של אתם תשלמו , אני ירויח וגם ישתין עליכם בקשת.
    פשוט גועל.

    לגבי הסרט : יאיר, לא מסכים איתך. סרט אקשן מצויין.


השאירו תגובה ל - דיסקו אליקו