בין הבאפט"א לפרסי אופיר
המועמדים לבאפט"א פורסמו הבוקר. אם זו לא עונת האוסקרים הראשונה שלכם איתי אתם בוודאי כבר יודעים שאני מחזיק מהבאפט"א כפרס שיכול לחזות מהפכים ותפניות והפתעות באוסקר. רבים מחברי הבאפט"א (האקדמיה הבריטית) הם גם חברי האקדמיה האמריקאית. קטגוריות המשחק הן המקום לשים טוב לב למה שקורא בבאפ"א כי עשויה להיות לזה השלכה גם לאוסקרים.
כך למשל אנחנו רואים הבוקר שמליסה מקארתי מועמדת לפרס שחקנית המשנה על "מסיבת רווקות", האם זה מבטיח לה מועמדות גם לאוסקר?
אבל צריך לדעת לסנן מהבאפט"א את הפטריוטיות הבריטית. המועמדויות הרבות ל"החפרפרת" ואף ל"חייבים לדבר על קווין" לאו דווקא יבואו לידי ביטוי באוסקרים (למעט בקטגוריות המשחק). והאם המועמדות של מייקל פסבנדר על משחקו ב"בושה" תבטיח לו גם מועמדות לאוסקר או שזה עניין פנים-אנגלי? נגלה בדיוק היום בעוד שבוע, כשיתפרסמו המועמדים לאוסקר.
אבל אני דווקא רוצה להפנות את תשומת ליבנו ל"סנה" ("Senna"). שימו לב שהסרט התיעודי המצוין שביים אסיף קפדיה על הנהג המירוצים הברזילאי מועמד לפרס הסרט הבריטי הטוב ביותר. כן, סרט תיעודי מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר. והוא גם מועמד על עריכה (עקף את "נערה עם קעקוע דרקון"!), וחוץ מזה הוא מועמד גם בקטגוריית הסרט התיעודי.
וזאת בשעה שבישראל ממשיכה ההפרדה הגוכחת והמיושנת בין "סרט עלילתי" ו"סרט תיעודי". בשנה שעברה לא היתה שום סיבה ש"ארץ בראשית" לא יהיה מועמד לפרס הסרט בפרסי אופיר ובוודאי לפרס העריכה. כנ"ל "שתיקת הארכיון". כנ"ל "הדירה". וזה היה חוסך את הריב האידיוטי סביב זכאותו/אי זכאותו של "המדריך למהפכה" למועמדות. שם הקטגוריה הראשית צריך להיות "הסרט הטוב ביותר". לא "הסרט העלילתי", או כל מגבלה וצמצום כלשהו.
להיכללות במועמדים לפרס אופיר צריך, לדעתי, להיות קריטריון אחד בלבד: סרט באורך מלא (מעל 70 דקות) שהוקרן מסחרית בבתי הקולנוע (צריך לקבוע מה זו "הקרנה מסחרית" לצורך העניין, אבל גם כאן יש מודלים מן העולם שדנו בכך קודם ויכולים לסייע לנו). מצד אחד זה ינכש החוצה סרטים שלא הגיעו לבתי הקולנוע (אם הבכורה שלך בטלוויזיה, לך להתחרות בטקס פרסי הטלוויזיה), מצד שני יגביר את הפרופיל של מעט סרטי התעודה שכן זוכים להצלחה ולעניין מחוץ לגטו התיעודי של ערוץ 8/יס דוקו/דוק-אביב.
מתי זה כבר יקרה? אנחנו כבר באמצע ינואר. לאקדמיה הישראלית יש כבר יו"ר חדש שלושה חודשים, יש לו את טקס הפרסים בעוד שמונה חודשים, הזמן לעדכן את התקנון המיושן של האקדמיה ולרענן את הפרס הזה הוא עכשיו.
אבל לשיטתך – מה עם הסרטים הקטנים והעצמאיים שלא מוצאים הפצה ? האם ייאסר עליהם בשל כך להתחרות ?
===============
רוה לעדן: אני יכול לחשוב על שתי אופציות. א. לייסד קטגוריה נוספת המוקדשת לסרטים עצמאיים/דלי תקציב ועליה לא להשית את חוקי ההפצה, במתכונת האינדיפנדנט ספיריט. ב. לא להקל על סרטים עצמאים וקטנים, מתוך הנחה והבנה שהטובים שבהם ושיש מי שמאמין בהם, ימצאו מסך, ואם לא בשנה זו אז בשנה שאחריה ואז שיתמודדו בתחרות שאחרי. נספח לרעיונות הנ"ל: כל הרעיון בקולנוע העצמאי הוא לבעוט בממסד ולהיות אלטרנטיבי לו, לא? אז למה שיהיה לכם בכלל אכפת מפרסי אופיר? אותם צריכים לעניין הפרסים בפסטיבל, שיש בצידם גם פרס כספי שהוא משמעותי לסרטים האלה. האקדמיה אינה שונה בטעמה או באופיה מקרנות הקולנוע שממילא כבר סירבו לסרטים האלה ושלחו אותם לנתיב הדל תקציב/העצמאי. אם בכל זאת מישהו מהם חושב שסרטו ראוי להתחרות מול סרטים שהופקו במיליון דולר על פרסי האקדמיה, שישחק את המשחק של הגדולים וימצא דרך להפיץ את עצמו. אני מניח שאיפשהו שם – בין הגישה המקלה והגישה המחמירה – אפשר למצוא פתרונות גם להם (אני בעד הקטגוריה הנפרדת, שכן ממילא רוב חברי האקדמיה מתנשאים על הסרטים הקטנים ולא טורחים לבוא אליהם. ואם ייווצר באז סביב אחד מהם, הוא יקבל נציגות גם בקטגוריות האחרות).
מייקל פסבנדר לא אנגלי. הוא גרמני-אירי.
אני מציע שלוש אופציות
1. שרוה יפסיק לשרת את קרטל המפיקים
2. שיתפטר מחברותו במועצת הקולנוע
3. שלא יערב את עצמו בסוגיות הקשורות עם יצרות קולנוע עצמאיות חצי עצמאיות או הפקות של 25מיליון שקל שמביאות 8000 צופים לסינמה פופקרן.אין אפהרטייד באמנות.הקטן והגדול חד הם.
בנוסף לכך, אבקש מהאדון רוה לא לספר לי למה עשיתי סרט עצמאי ובמי אני או אחרים רוצה לבעוט.
אין מועמד ישראלי בקטגוריית הסרט הזר. האם זה מבשר רעות לגבי נוכחות ישראלית באוסקר השנה?
פיד הטוויטר שלי מאז הבוקר בעיקר עצבני (וטרנדינג) על כך שנתנו שתי מועמדויות לשחקנית משנה ל"העזרה" ולא נתנו אחת לאוליביה קולמן המדהימה מ"טירנוזאור" (הבריטי, שאת ההכרה שלו הוא קיבל מה-BIFA; הבאפטא הפך לא רלוונטי לכמה מהסרטים הבריטיים הבולטים והטובים של השנה, עצמאי זה כבר לא בשבילם).
אה, ו"טינטין" מועמד גם באנימציה וגם באפקטים? גם הם לא כל כך החליטו בדיוק לאיפה הסרט הזה נכנס.
עם סנגורים כמו משה זאבי, הקולנוע העצמאי לא צריך אויבים.
שיצליח קודם להצליח לצלם סצינה שלמה בפוקוס, אחר כך שימנה את עצמו למשהו..
מבלי להיכנס עוד פעם לליבת העניין ולניואנסים שעולים כאן הפעם. רווה חייב להבין (הגיע הזמן!) שהאקדמיה הישראלית לקולנוע – כזה מגיע להצבעות על הסרטים – פועלת ומביאה תוצאה רק על סמך ספירת הקולות. למרות שאין דמוקרטיה בהנהלה ובהתנהלות – ספירת הקולות היא דמוקרטית ומעולם לא נטען, לפחות לא על ידי – אחרת. לכן, נא להפנים:
1. בגוף וולנטרי-דמוקרטי כמו האקדמיה חייבת להיות דמוקרטיה בניהול, בהתנהלות, ובספירת הקולות.
2. רק חברי האקדמיה זכאים להעיר את הערותיהם, להציע את הצעותיהם לדיון על מנת שתתקבלנה החלטות חדשות בצורה דמוקרטית ומועיל ל-קוֹל.
3. ל"אקדמיה" – כ"אורגן חברתי משפטי" שאמור להיות דמוקרטי (כמו המדינה שלנו, למשל) אין בדרך כלל דעה או 'טעם' שדומה למשהו אחר כמו ה'קרנות' או ה'פסטיבלים' שהם לא גופים דמוקרטיים, לא לכאורה ולא למעשה) – בהיותה אמורה לגלם את הדעה המקובצת של כלל חבריה, על פי ספירת קולות הוגנת ושוויונית לקוֹל ולתמונה המצטלמת.
3. כל עוד רווה, יאיר רוה (ביוד אחת!) לא חבר באקדמיה, אין לו לומר שהויכוח הפנימי שהיה (או נושאים אחרים לדיון פנימי בין החברים)הוא ויכוח 'אידיוטי' או שולי. ז.א. הוא יכול להגיד, לכתוב ולנסח כאוות נפשו – אבל זה פשוט "לא עניינו"!!!
כשתהייה אקדמיה דמוקרטית כולם יבינו זאת ויאהבו זאת – כולל הוא.
המשך יום נעים ואם אפשר, חמים.
הצפיה שלי מרוה היא אחת = הקפדה על יושרה וניהול תקין. כל דבר אחר ניתן להיתווכח עליו. עם מר רוה הוא חבר מועצת הקולנוע הוא לא יכול להגיש הצעות לפרויקטים לשום קרן שהרי הוא שופט את ביצועיה ועוזר לקבוע כמה כסף תקבל ואאיך תתנהל. בנוסף עם יש חוקב לאקדמיה שקובע הבדל בין תעודי לעלילתי יש להקפיד על כך גם אם מר רוה חושה שההפרדה הזו אידיוטית. כל עוד יש תקנה ראוי להקפיד עליה. יש עוד דומאות להתנהלותו של רוה על גבול הלגיטימי שאינני רוצה להכנס אליהם כאן. ראוי היה שרוה היה מקפיד בדבר הזה כי הוא הבעיה מספר אחת לעניות דעתי בקולנוע הישראלי של היום. זילות היושרה הפך אצלנו לנורמה. האם רק בודדים מזדעזעים מכך זה הרי אומר הכל…
===============
רוה לאבי: למועצת הקולנוע יש יועצים משפטיים המפקחים על עבודתה ושאמורים למנוע מצבים של ניגודי עניינים. כל יוצר קולנוע פעיל שהוזמן להיות חבר במועצה מאז הקמתה צריך לבקש אישור מיוחד מהיועץ המשפטי לפני שיוכל להיות מעורב בפרויקט הקשור לאחת הקרנות. גם אני קיבלתי אישור כזה. ומשום כך, כל עוד יש פרויקטים שלי אצל הקרנות, אני מנוע מלשבת בוועדות הקשורות לקרנות הקולנוע. בשנה שעברה, עת סרט שלי הוגש לפסטיבלים השונים בארץ, ביקשתי שלא להיות מעורב בוועדות הפסטיבלים (תחום ההתמחות שלי) כדי שלא יווצר אפילו מראית עין של ניגוד עניינים, למרות שלא היתה דרישה כזאת מצד היועצים המשפטיים (וזאת כי אני מבין עד כמה קטן וקטנוני העולם שלנו כאן בו כל החלטה מיד נצבעת בצבעים של חוסר הגינות ואי תקינות). אם לדעתך ליוצר פעיל אסור לשבת במועצת הקולנוע תקבל גוף רגולטורי המורכב מפקידי משרדי הממשלה, אנשי תיאטרון ורופאי שיניים ואף לא איש קולנוע אחד.
ולגבי תקנון האקדמיה: ובכן, לדעתי צריך לשנות אותו ולעדכן אותו לשנת 2012. אני מקווה שדעה עדיין מותר להביע כאן, בוודאי בבלוג שלי.
תשובה לרוה. חבל על הסיגנון של הדברים. ציניות לא עושה אף אחד צודק. ולעיניין: אף אחד לא אמר שאי אפשר להביע דעה – בלוג שלך או לא. דרישתך לשינוי התקנון לגיטימית. בעיניין ניגודי עיניינים למיניהם – ארצנו מומחית להכשרה של כאלה. במקרה זה אתה רואה בזה קטנוניות ואני לא! צדק צריך שיראה ולא רק יעשה. אני חושב שלאור מצבך רצוי היה שתפרוש מהמועצה! איך אתה מסביר שאתה נלחם למען מענקים לסרטים קצרים כשזו האגנדה שנלחמת עליה עכשיו אישתו של מנהל קרן הקולנוע? לגבי הדעה שאין אנשי קולנוע שיהיו מוכנים להיות במועצה גם זו טענה שאין לה כל הוכחה. אם למועצה היה כוח באמת מה היה מונע מאנשים לשרת אותה? לא כל איש קולנוע הוא במאי פוטנציאלי!!! דובדבני יכול לשרת במועצה. כך גם מרצים באוניברסיטה ואחרים. הטענה הזו היא גם עלה התאנה לתת ללקטורים לעבוד בקרנות ולא למנהל אמנותי שמנוע מלביים בזמן היותו מנהל אמנותי. לצערי עושה רושם שאתה פשוט לא מבין לעומק את המשמעות של מינהל תקין. התירוצים שאתה מוצא פשוט לא מתקבלים על הדעת. גם אם יועץ משפטי כזה או אחר מכשיר את השרץ!
==============
רוה לאבי: וואו. סחתיין. אני ונעמי שחורי מסתודדים וסוגרים קומבינות. אבי, אם יש לך תלונות על ניגודי עניינים אני ממליץ לך לכתוב מייל ליועץ המשפטי של המועצה או של קרן הקולנוע שיבדוק אם הכל תקין וכשר. אני בוודאי לא אאפשר לך להפיץ שקרים בבלוג שלי.
האיש רוצה להביא אותנו למצב שמשה אדרי יחליט מה יוצג בהקרנות ההקדמיה
האקדמיה
לא הבנתי – איפוא השקר. תקרא שוב את הדברים. אולי יש לך בעיה בהבנת הנקרא. אף אחד לא האשים אותך בעברה על החוק. מדובר במראית עין אפשרית. חובת ההוחכה אינה עלי כי אם עליך. למה אתה מסתפק בכך שהיועץ המשפטי ניקה אותך? מי שם אותך אחראי על איוש המקום במועצת הקולנוע? למה בעצם אתה לא פורש? אגו? אני נשאר איתך עינייני לאורך כל הדרך. באנגליה זה לא היה עובר ואתה יודע את זה. אני נמנע מלהגיע בכל כוחי לדוגמאות מגרמניה. לא האשמתי אותך בכלום חוץ ממעט חוסר רגישות. זה לא אישי.
==============
רוה לאבי: במועצת הקולנוע יש נציגים של המפיקים, של עובדי הקולנוע (אק"ט), של השחקנים, של הבמאים והתסריטאים, של משרד האוצר, משרד התקשורת, משרד ראש הממשלה, משרד התרבות. וגם יש נציגים מהאקדמיה. אני מניח (ואף מקווה) שגם תורו של דובדבני יגיע להיות מוזמן (אם כי יקום אז אבי אבן אחר וימצא ראיות לכך שגם הוא נגוע באלפי ניגודי עניינים בגלל כך או כך, כי הרי אין לזה סוף). הקדנציה שלי שם תגיע בקרוב לסיומה ואז תוכל להציע את עצמך או את אנשי שלומך כמחליפים. ומה אני עושה במועצה ואילו אינטרסים אני מייצג? ובכן, את זה אתה יכול לקרוא מדי יום כאן בבלוג ובטקסטים העיתונאיים שלי, ואתה מוזמן גם לסור למשרד התרבות ולקרוא את פרוטוקולי הישיבות.
עושה השוואות ולוקח משדות זרים דוגמאות של תקינות בהתנהלות אקדמיות לקולנוע ורוצה לישמם כאן כאשר מחצית מבתי הקולנוע שייכים למפיץ בודד.פשוט לשפשף את העיניים עלמנת לראות מי פועל בעסקנות של הקולנוע הישראלי לא יאומן.
אני אטפל אישית בניגוד העיניינים לכאורה שלך וגם מול מועצת הקולנוע.הסר דאגה מלבך.חופש הביטוי שניתן לך כאן לא אומר שאתה תמשיך לחתור ולפגוע ביוצרים שלא מוצאים חן בעיניך.כל הסרטים יוצגו במסגרת ההקרנות בקיץ כמיקשה אחת אני מבטיח לך.
שוב – זה לא אישי. שנית – מה שהיה היה. אין לי טענה נגדך אישית באמת. אתה גם עיתונאי מצויין אם יורשה לי – ואני נהנה לקרוא את כתבותיך גם אם פה ושם דעתי שונה. בוא נדבר על העתיד בלי קשר אליך. הנה הצעה לפתרון. כל מי שעושה קדנציה במועצה לא יגיש לקרנות באותו זמן. לפני ואחרי ניתן להגיש. אני מבטוח שניתן למצוא אנשים טובים לכהן כמה שנים במועצה ללא הגשה לקרנות. אולי צריך לשנות את התקנון של המועצה אבל אני חושב שזה יהיה לטובת כל הצדדים. במדינה קטנה שכל אחד מכיר כל אחד ואנשים מכהנים שנים רבות בתפקידם רצוי וראוי לשמור על כללי משחק שימנעו לזות שפתיים. מה אתה אומיר?
==================
רוה לאבי: הרעיון שלך יכול לעבוד רק אם יהפכו את מועצת הקולנוע למועצה מקצועית בתשלום והקדנציה בה היא עבודה במשרה מלאה או חלקית. יש בכך יתרונות: מחויבות יותר גדולה של חברי המועצה לנושא וטיפול יותר אינטנסיבי בעניינים שוטפים. אבל כל עוד המועצה היא גוף וולונטרי שחבריה מנדבים את זמנם הפרטי כדי להשתתף בה, לא הגיוני לדרוש למי שבא להתנדב בה שבאותה הזדמנות גם יפסיד פרנסה, נכון? לכן הוחלט עם הקמתה, וכדי להבטיח שהיא תהיה מאוכלסת באנשים שחיים את התחום ובקיאים בתהליכים ומעודכנים בעניינים, ולא רק בפנסיונרים או אנשים לא פעילים, שכל עוד כל חבר מועצה מעדכן מראש למי הוא פנה ומה הוא עושה, שיתאפשר לו. זו הסיבה שיש כ-18 חברי מועצה, כדי להבטיח שגם אם מסתננים פנימה גורמים מושחתים, קולם יהיה במיעוט. ואתה מודאג מהיוצרים במועצה? אני מודאג מהפקידים. החרדה שלי היא שחבריי למועצה שנמצאים שם כנציגי משרד התרבות או משרד ראש הממשלה ינסו לייצג את שולחיהם, בין אם הם אנשי ימין כיום או אנשי שמאל בעבר, וינסו לכפות אידיאולגיה פוליטית כלשהי על הקולנוע הישראלי ותמיכותיו. זו סכנה הרבה יותר גדולה, לדעתי. אז אני מקווה שבסופו של דבר נוצרים איזונים: היוצרים משגיחים על הפוליטיקאים, הפוליטיקאים משגיחים על היוצרים, שאף אחד לא יתחיל להכניס פנימה אג'נדות זרות לקולנוע.
ועוד דבר – אני לא רוצה לצאת לא נימוסי – היות שהזמנת אותי לעקוב אחרי דעותיך כאן בבלוג בעתיד אני מזמין אותך בחזרה לקרוא ואף להגיב על שלל הפוסטים שלי בעינייני הקולנוע הישראלי בקבוצה שפתחתי לפני כמה שבועות בפייסבוק בשם: "קולנוע ישראלי כאן ועכשיו." אשמח להחליף איתך דעות גם שם על כל עינייני השעה!
יש משהו לקוי באופן יסודי בדרך שבה פועלת המועצה. כתוצאה מכך ישנם אילוצים שמחייבים לעבוד לכאורה בדרך לאא תקינה בחזקת הרע במיעוטו. נדמה לי שהגישה שרוה מציג כאן היא מעט תמימה. אני לא רוצה שאנשי קולנוע ישמרו על פקידים וההפך. מי תוקע לידי שלא נעשות בריתות של תן לי כאן ואני אתן לך שם? בנוסף רוה מתאר את פועלו במועצה כמחייבת אותו להמנע מישיבות מסוימות וכד' – כל המצב הזה לא בריא ולא תקין וניתן אחרת. נכון יש צורך בכמה שינויים יסודיים בעבודת המועצה אבל אלו יהיו רק לברכה. כל שיטת הקריטריונים לקויה מיסודה. אם המועצה תכפה על הקרנות להתמחות: קרן אחת לעלילתי, קרן אחת לדוקומנטרי וכד'. ניתן יהיה לתת תקציב קבוע לכל קרן למשך כמה שנים רצופות. יש גם לקבוע שאין כל הגיון לבדוק איזה קרן מכרה יותר כרטיסים בקופות ואיזה קרן הביאה יותר פרסים מחו"ל. בקולנוע צריך לתמוך כי הוא מייצר נכסי תרבות חשובים – נקודה. הקולנוע ישראלי צריך להתכוון לחזון אמנותי בלבד. שום תמיכה בשום נישה. ככה הקולנוע ישפר את ביצועיו וכך המועצה תקטין את מעורבותה. לא צריך אנשי מקצוע במועצה במצב זה. אני הייתי ממנה למועצה אנשי תרבות שונים ולא בהכרח יוצרים ובכך מונע את ניגוד האינטרסים הברור הקיים היום. את העבודה המקצועית יש להשאיר לקרנות. את הקרנות יש לחייב במנהל אמנותי מקצועי ולתת לו אחריות על איכות הסרטים שהוא רוצה לתמוך בהם. אם מישהו רוצה פירוט יותר מלא וניתוח יותר מלא לבעיות של הקולנוע הישראלי במצבו היום – מוזמן לקבוצה שלי בפייסבוק: "קולנוע ישראלי – כאן ועכשיו."