רוי אנדרסון מצלם בשטוקהולם (ולאסה האלסטרום גם) # "השעון" חוזר למוזיאון ישראל # הבמאי של "האשה ששרה" עובר מלבנון לעזה # ארבעה סרטים ישראליים עצמאיים על קו הגמר # ו"סיפור גדול" נהיה עוד יותר גדול

רוי אנדרסון מצלם בימים אלה בשטוקהולם את סרטו החדש, "יונה ישבה על ענף והרהרה על הקיום", החלק השלישי ב"טרילוגיית החיים" שלו ("שירים מהקומה השניה" מ-2000; "אנחנו, החיים" מ-2007, ועכשיו זה). שני הסרטים הקודמים שלו היו מהנפלאים שנעשו בעשור הקודם – כאילו ז'אק טאטי קם לתחייה ואימץ לעצמו הומור שחור משחור, כך שהשמחה אצלי גדולה מהידיעה שהוא מצלם כעת סרט נוסף.

הידיעה שמבשרת על צילומי הסרט למעשה מדווחת על תמיכתה של קרן הקולנוע השבדית בשני סרטים שנמצאים כעת בצילומים. הם תומכים ב-1.8 מיליון דולר בסרטו החדש של לאסה הלאסטרום (סרטו הראשון בשבדיה מזה 25 שנים) בכיכובה של אשתו, לנה אולין; וב-1.6 מיליון דולר בסרטו של אנדרסון. מעניין מאוד: הסרט של האלסטרום עשוי להיות נציג שבדיה לאוסקרים של 2014 (האלסטרום כבר היה מועמד שלוש פעמים לאוסקר, פעם אחת על "תקנות בית השיכר" ופעמיים על "חיי ככלב") ואילו סרטו של אנדרסון עשוי להיות מתחרה מרכזי לפרס לבר השופטים בפסטיבל קאן 2013. האחד מביים סרטים רגשניים מאוד, השני מביים סרטים קרים ואפלים ורוויי אירוניה וציניות. אני מניח שיש כאן לקח שאפשר ללמוד.

==============

ובינתיים בפריז החוזים נחתמים להתחיל לעבוד על עיבוד קולנועי לרומן הגרפי של ג'ו סאקו "הערות שוליים בעזה". כזכור, הרומנים הגרפיים של סאקו היוו השראה רבה על "ואלס עם בשיר", ואכן נדמה שיש כאן ניסיון לייצר "ואלס עם בשיר 2". "הערות שוליים בעזה" נע קדימה ואחורה בזמן בין עזה של ההווה ובין הטבח שביצעו חיילי צה"ל ב-1956 ב-111 תושבי רפיח/חאן יונס. הסרט יהיה באנימציה שתשחזר את הקו האמנותי של הספר. מפיק הסרט הוא אדגר טנמבאום, ישראלי לשעבר שחברת ההפקה הפריזאית שלו חתומה על "יומני האופנוע" של וולטר סאלס, ובישראל הוא היה שותף להפקת "חתונה מאוחרת", "אדמה משוגעת" ו"הסודות". טנמבאום ושות' החתימו באחרונה את הבמאי הקנדי דניס וילנב ("האשה ששרה") לביים את הסרט.

=====================

בשורה מעולה: "השעון" של כריסטיאן מרקליי (אחד מסרטי השנה שלי לשנת 2010, למרות שהוא בעצם מיצב אודיו-ויזואלי מוזיאלי שנמשך 24 שעון ומוקרן בלופ) נקנה על ידי מוזיאון ישראל (יחד עם מרכז פומפידו והטייט גלרי). מה שאומר שעותק של היצירה הזאת יהיה עכשיו בדרך קבע במחסני המוזיאון. מה שאומר שהוא בוודאי ישובץ להקרנות חוזרות מרתוניות מדי פעם בפעם (חגים וחופשים מן הסתם). אולי נצליח בקצב הזה להצליח לצפות בכולו, טיפין-טיפין. מעניין האם מוזיאון ישראל יגלה נדיבות ויאפשר גם למוזיאון תל אביב או לסינמטק תל אביב לארגן הקרנות חד פעמיות במשך 24 שעות של הסרט, לטובת הפריפריה התל אביבית, או שהם יתעקשו שנבוא את כל הדרך אליהם בכל פעם.

================

ביום שישי יתקיים בסינמטק חולון אירוע הסיכום הראשון של פרינג'ידר, מיזם הקולנוע העצמאי והאלטרנטיבי של מרט פרחומובסקי ואלעד פלג. מהבוקר יוקרנו שם הסרטים שכבר הוקרנו בפסטיבל חיפה, ובראשם "ריח פועלים", סרט חצי עלילתי-חצי תיעודי-חצי מאולתר, שהופק בהשראת שיריו של מאיר אריאל, המופיעים בסרט בנדיבות (ובאדיבות תרצה אריאל).

בשיא האירוע, החל מ-14:00, יוצגו ארבעה סרטים עצמאיים בשלבי טרום הפקה שהגעו לשלב הגמר וזכו לניקוד הגבוהה ביותר. שניים מהם יזכו בסוף האירוע לתמיכת המיזם. אנשי פרינג'ידר מעדכנים בהפתעה שארבעת הסרטים שקיבלו את הציונים הכי גבוהים מצוות המייעץ למיזם הם ארבע קומדיות. ואלה הן:

א.

"שגרי אותי לחלל, אסתר!" (קומדיית מדע בדיוני)

במאית: קרן אביטן, תסריטאית ומפיקה: גנית אורין

מדען ישראלי-רוסי מייצר תוכנת מחשב, שעומדת לחולל מהפכה בעולם ההכרויות באינטרנט.

ב.

"אהבות בקיצור" (קומדיה שחורה)

תסריטאי ובמאי: ירון ירקוני, מפיק: עוזי קרין

מארג של סיפורים קיצוניים ומשעשעים, העוסקים באפשרות לאהבה בעידן שבו אלימות ופורנוגרפיה שולטות במרחב הציבורי.

ג.

"סרט עם קתרין דנב" (קומדיית מסע)

תסריטאי ובמאי: עמרי יבין, מפיק: איתן אבן

שלושה חברים ילדות מזדקנים יוצאים מסע לחווה דרומית מסתורית, שהולכת ומצטיירת בעיניהם כמעין נעורים, שמי שישתה ממימיו יזכה בחיי נצח.

ד.

"שלושה ימים בלי בני" (קומדיה טראגית)

מפיק, תסריטאי ובמאי: עידן חגואל.

כשבני עוזב את הבית לטובת ספינת הימורים, מירה אישתו מנסה לפתוח דף חדש בחייה.

================

ג'ון טרטלטאוב (יונתן צב-טוב) יהיה הבמאי של הרימייק האמריקאי ל"סיפור גדול", הלהיט של שרון מיימון וארז תדמור. טרטלטאוב ביים לאחרונה את "אוצר לאומי" (על פי רעיון של הישראלי אורן אביב) ואת "שוליית הקוסם". את התסריט האמריקאי כותב כעת הווארד פרנקלין (איש מרתק האוורד פרנקלין, ולאו דווקא התסריטאי הכי מסחרי בהוליווד. הוא היה אחד מארבעה תסריטאים שעיבדו את "שם הוורד" והוא שיתף פעולה עם ביל מוריי בשני סרטים. אחד מהם, "Quick Change" הוא גם ביים, וזו קומדיה מאוד משונה, מקורית ויוצאת דופן, אבל לא כזו שבאמת גוררת פרצי צחוק. הוא כתב השנה גם את קומדיית הצפרות "השנה הגדולה" עם סטיב מרטין וג'ק בלאק, שאני תוהה האם מישהו כאן ראה).

ציוץ