נערים בהפרעה
הלאה, עוד דברים שהצטברו לי אתמול.
1.
עוד כותרת מהשוק בברלין: "פייר פייר", הסרט החדש של ג'ים קארי בבימויו של לארי צ'רלס ("ברונו") נקנה על ידי יונייטד קינג (או "יונייטד קינגדום", כמו שהאייטם הזה ב"סקרין" קורא להם בטעות). הסרט שיצולם בקיץ בגרמניה מספר על ברנש שגונב את המונה ליזה מהלובר כדי שיהיה לו כסף כדי לעזוב את בית ההורים.
ועוד אחת: סרטי שובל קנו את "Iron Sky", סרט מד"ב פיני על בסיס נאצים על הירח. הקהל של "הדירה" ילקק את האצבעות.
2.
אני שומע ש"The Interrupters", הסרט התיעודי החדש של סטיב ג'יימס ("הופ דרימז"), על אלימות בשיקגו והאנשים שמנסים לעשות משהו בנידון, הוא משהו שחייבים לראות. שלשום הוא שודר ב-PBS באמריקה ואתמול הם העלו אותו לצפייה חופשית באתרם. תכף מתיישב לראות גם.
3.
במהלך פברואר אני מציג בסינמטק חולון ארבעה סרטים של טרנס מאליק. "שבילי זעם" ו"העולם החדש" כבר הוקרנו. אם אתם רוצים לראות את "הקו האדום" ואת "עץ החיים", סרטים שיהפכו קצת יותר ארוכים עם כ-15 דקות ההקדמה שלי לפניהם, בואו בשני ימי שלישי הבאים ב-20:30. המדהים הוא שגם סרט שפחות התחברתי אליו כמו "העולם החדש" מקבל משמעות אחרת אחרי שראיתי את "עץ החיים". פתאום הם נראים כמו שני חלקים של אותו סרט. למעשה, כל חמשת סרטיו של מאליק נראים כעת כסרט אחד ארוך.
אבל תוך כדי ההכנות שלי לסדרה הזאת גיליתי משהו מעניין. כבר ציינתי בעבר שהשם "ימים ברקיע" (שם יפה לכשעצמו) הוא בעצם תרגום משובש למילים מתוך ספר תהלים. "Days of Heaven" הוא האופן שבו מי שתירגם לאנגלית את תהלים תרגם את המילים "כימי שמים". כלומר, "ימים ברקיע" הוא תרגום שווא.
אבל כעת סוף סוף ישבתי לקרוא את הפרק ממנו לקוחות המילים האלה. והנה הפסוקים מהם הוא לקוח:
(כח) אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ, עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ:
(כט) לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי, וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ:
(ל) וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ, וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם:
(לא) אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי, וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן:
(לב) אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ, וּמִצְוֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ:
(לג) וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם, וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם:
עכשיו, אם נחשוב טוב-טוב על עלילות "ימים ברקיע", "הקו האדום", "העולם החדש" ו"עץ החיים" נגלה שהפסוקים הנ"ל הם כמו תקציר של כולם.
הקהל האיכותי של סינמטק חולון כבר מכין את הסידור
רוה לצבי: זה היה אתמול. שלפנו ספרי תהילים וקראנו את הפסוקים הנ"ל ובסוף אמרנו קדיש. יהודים חמים יש בחולון.
"ימים ברקיע" יצירת מופת, רק חבל שמאז מאליק מסתובב עירום, ולדעתי לא למספיק מבקרים יש אומץ להצביע ולצחוק.
למובאות מן המקורות כבר התרגלתי, אבל אופציה להגיב לתגובות? שרשור? בסינמסקופ? אני ודאי הוזה. או שימות המשיח הגיעו.
חי נפשי. השלב הבא: הפצv מקומית לקומדיה על הנאצים בחלל.
אל תתרגש. איך תגיב כשתהיה אפשרות ללייק ולשיתןף בפייסבוק?
רוה לאורון: מתכוננים ליוסף סידר. מסדרים ומנקים ומשדרגים קצת.
רוה לשמיל: פייסבוק? זה בחיים לא יתפוס.
מצטרף לסטיבי: חי נפשי. הפצה מקומית לקומדיה (כי מה זה עושד יכול להיות) על נאצים בחלל. הידד. כבר תכננתי להזמין את הבלו ריי. אבל עם תאריכי ההפצה של שובל, יתכן שבכל זאת אצטרך לעשות את זה אם ארצה לראות אותו מוקדם יותר מההקרנה בארץ.
פריימים מקסימים של סולאריס נתוך האתר של קריטריון: http://www.criterion.com/current/posts/2146-the-atmospheres-of-solaris
הנה הם באים, הסרטים הבולטים של 2012:
הערב הוכרזו הזוכים בפרסים בפסטיבל ברלין. את הפרס הראשון לקחו האחים טוויאני האיטלקים, עם סרטם החדש "קיסר חייב למות". לאחר שנים במדבר הקולנועי, נדמה שהם חוזרים הפעם. לפי מה שקראתי, הסרט שמגולל את סיפור העלאת מחזה שייקספירי בבית סוהר זכה לתגובות חיוביות בסך הכל.
בנדק פליגוף ההונגרי לקח פרס שני עם סרטו החדש, "רק הרוח".
הסרט שהיה אהוד הביקורת, "ברברה" של כריסטיאן פצולד הגרמני, לקח פרס בימוי. ו"רומן מלכותי" של במאי דני בשם ניקולאי ארסל לקח פרסים על משחק ועל תסריט. ארסל ביים לפני כמה שנים דרמה פוליטית משובחת בשם "משחק המלכים" (הוקרן בפסטיבל ירושלים).
מסתמן כי פסטיבל ברלין הנוכחי היה אכזבה, שום סרט לא אוחז בחוש הסקרנות הקולנועי כראוי.