מוות טבעי
האחים כהן זכו אמש בפרס גילדת הבמאים (DGA) על בימוי "לא ארץ לזקנים". עד לפני כמה שנים הידיעה הזאת היתה אומרת שבזאת הסתיים המירוץ לאוסקר: מי שזוכה בפרס גילדת הבמאים זוכה בפרס האוסקר על הבימוי, ומי שזוכה בפרס האוסקר על הבימוי זוכה גם באוסקר על הסרט. אבל יותר ויותר פעמים בשנים האחרונות היה פיצול בין האוסקר לבימוי והאוסקר לסרט (בפעם האחרונה לפני שנתיים: אנג לי זכה בפרס הגילדה על "הר ברוקבק", זכה באוסקר על הבימוי, אבל האוסקר לסרט הלך ל"התרסקות"). כך שהפרס של אמש מסמל את זה שהאחים כהן בוודאות יזכו באוסקר על בימוי ב-24 בפברואר.
רוברט אלסוויט זכה אתמול בפרס אגודת הצלמים (ASC) על צילום "זה ייגמר בדם". הוא ניצח את רוג'ר דיקינס שהיה מועמד גם על "לא ארץ לזקנים" וגם על "ההתנקשות בג'סי ג'יימס". אלסוויט, יש לזכור, צילם השנה גם את "מייקל קלייטון".
הלילה יחלוקו פרסי גילדת השחקנים (SAG). הטקס יועבר בשידורי חי בערוץ E משלוש לפנות בוקר. בממוצע, שלושה מארבעת הזוכים בפרסי גילדת השחקנים יזכו אחר כך גם באוסקר, אבל הפרס הזה לא מהווה אינדיקציה לגבי הסרט שייזכה באוסקר. פרס האנסמבל, השקול לכאורה לפרס הסרט הטוב ביותר, אמנם הצליח לנבא את הזכייה המפתיעה של "התרסקות", אבל הוכיח עצמו כחסר ערך ברוב השנים האחרות. השנה, למשל, ארבעה מחמשת הסרטים המועמדים לפרס האנסמבל בכלל לא מועמדים לאוסקר. החמישי הוא "לא ארץ לזקנים".
===========
כריסטיאן ברנדו, בנו הבכור של מרלון ברנדו, מת הלילה מדלקת ריאות בגיל 49.
===========
אתר הרכילות TMZ מבשר בידיעה בלעדית שמקורות "המקורבים באופן אינטימי לחקירה" סביב מותו של הית לדג'ר טוענים שמותו היה טבעי וש"ליבו פשוט הפסיק לפעום". אז מה היה לנו: מנת יתר מסמים, התאבדות בכדורים ודום לב. אחת הסיבות בוודאי נכונות.
============
ופסטיבל סאנדאנס הסתיים אמש בחלוקת פרסים, מבלי שאף אחד מסרטיו ייצר כותרות ענק, באז מרשים, ציפייה גדולה או מכירת ענק. הזוכה בפרס הדרמטי הוא הסרט "נהר קפוא" של האנט. פרס הסרט התיעודי הוענק ל"מים סוערים", המתעד את מאורעות הוריקן קטרינה מבעד למצלמתה של טיה לסין.
הנה רשימת הפרסים המלאה.
מייקל קלייטון כרגע – כרגע, עד להודעה חדשה – פייבוריט ברור לזכות באוסקר לסרט הטוב ביותר
וואו, משפחת ברנדו אכן מקוללת…
ובניק לינק, גבריאל ברנס "מחקה" את אסי דיין.
הוליווד אוהבת את עצמה. הלוואי על כולנו.
לא מסכים איתך, חןחן. בעיניי, שני הסוסים המובילים הם האחים כהן ופ.ט. אנדרסון. את סרטו של אנדרסון לא ראיתי, אבל מקריאה עליו נדמה לי שהוא קצת יותר קשה לעיכול, במיוחד לחברי האקדמיה, ולכן הפייבוריט בעיניי הוא "לא ארץ לזקנים", אבל לדעתי, כפרס ניחומים, יופרדו פרסי הבימוי והסרט הטוב: הסרט הטוב ילך לכהנים, והבימוי (והשחקן הראשי) ילכו ל"זה יגמר בדם". אני גם לא חסיד תיאורית פיצול הקולות – אני לא חושב שבגלל שהקולות יתפצלו בין שני המועמדים העיקריים שניהם יפסידו.
ובעניין אחר: גם "מרחק נגיעה" נמכרה ל HBO.
http://b.walla.co.il/?w=/3050/1226875
זו ידיעה משונה בעיניי. אם את ההצלחה של "בטיפול" הבנתי – יש כאן, בין היתר, פורמט מקורי ואף גאוני, "מרחק נגיעה" היתה בעיניי סדרה מתוקה מדי, מתוכננת מדי, כמעט מוזמנת. זה באמת קשה לכל תסריטאי אמריקאי מתחיל למצוא שתי דמויות משני רקעים חברתיים שונים ולהביא אותן לגור תחת קורת גג אחת ? אז מה יש כאן – שביתת תסריטאים ארוכה מדי ? יובש רעיוני ?
מה התגובות על הסרט זרים שהוצג בסאנדס?