"לא ארץ לזקנים" ממשיך להוביל בדרך לאוסקרים
פרסי גילדת השחקנים חולקו הלילה וכמעט כל הזוכים היו צפויים:
פרס האנסמבל: "לא ארץ לזקנים"
פרס השחקן: דניאל דיי לואיס, "זה ייגמר בדם"
פרס השחקנית: ג'ולי כריסטי, "הרחק ממנה"
פרס שחקן המשנה: חאווייר בארדם, "לא ארץ לזקנים"
פרס שחקנית המשנה: רובי די, "אמריקן גנגסטר"
ההפתעה היחידה היא הזכייה של רובי די הוותיקה בפרס. על פי ההימור שלי, ארבעת הזוכים הראשונים יילכו הביתה עם אוסקרים, אבל קייט בלאנשט או איימי רייאן יחליפו את רובי די כזוכה בפרס שחקנית המשנה.
מצד שני, כפי שכתבתי אתמול: לרוב אין התאמה בין פרס האנסמבל של ה-SAG ופרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. האם זו תהיה שנה יוצאת דופן או שזו דווקא הכנה לכך שלבסוף דווקא סרט אחר יזכה באוסקר? אני ממשיך להריע לטובת "זה ייגמר בדם".
off topic: יאיר, היה קטע ביום שבת ב"לא לפני הילדים" ששי גולדשטיין מקריא סיפור לפני השינה לילד שלו. קטע קורע מצחוק!
מה הסיכוי שאתה מעלה את המערכון? 🙂
דרור, פה יש את כל התוכניות המלאות (כולל המערכון שאתה מדבר עליו):
http://j.nana10.co.il/category/?categoryid=200542
עוד מישהו שם לב ש"רמבו", סרט שהטריילר שלו נראה מצחיק יותר מכל פארודיה שאפשר להעלות על הדעת, נכנס לפאקינג טופ 250 של IMDB, קצת מעל "ספרטקוס" ו"שליחות קטלנית"? מה לעזאזל עובר על האמריקאים האלה? הם באמת כל כך נוסטלגים, או שהם פשוט טיפשים? הם לא שמו לב שהרמבו האחרון, שהיה גרוע להפליא, יצא לפני 20 שנה? ושסטאלון, שלא ביים מימיו סרט שהיה מעבר לבינוני, כבר בן 80 בערך? ושג'רי גולדסמית', שפחות או יותר החזיק את הסרטים הקודמים על גבו, כבר מת? ובכלל, שכל הסיפור הזה הוא סוג של בדיחה, שנדמה כאילו התחילה במעין התערבות סטייל "רוצה לראות אם סטאלון מוכן לעשות עוד סרט תמורת כמה שטרות" בין שני מפיקים?
בהנחה די מבוססת שלא מדובר ביצירת מופת שגורמת ל"סוף שבוע אבוד" להחוויר, נראה לי שזה האות לממונים על IMDB לסגור את הטבלה המפוארת שלהם ולסיים עם הזניית הקולנוע שמתרחשת שם. ורצוי לעשות את זה לפני ש"פגוש את הספרטנים" יתמקם שם קצת מעל "אפוקליפסה עכשיו".
ג'ימס, לא צריך להיבהל או להגיב ככה. מה שקורה שם בזמן האחרון די אופייני לכמעט כל סרט חדש שיוצא שצובר איזשהו ציון גבוה בהתחלה ואח"כ יורד ומתאזן. גם "מת לחיות 4" למשל, התחיל ככה וריד עם הזמן בציון ויצא מהרשימה. וחוצמזה – ראית את "ג'ון רמבו"?
אולי באמת מודבר ביצירת אקשן מעולה?
מישהו ראה?
אני ראיתי את "ג'ון רמבו". דן, אתה חי באשליות אם השאלה שלך לא הייתה צינית. כי ג'יימס צודק שלוש פעמים:
1. הטריילר אכן מצחיק יותר מכל פארודיה (ניק-לינק)
2. הסרט הוא בדיחה, לא אתפלא אם זו דווקא התערבות של סטאלון עצמו עם מפיק כלשהו, להוכיח שהוא בכושר או משהו. בתור "מעריץ" במשקל נוצה, אני יכול להגיד שזה הרמבו הגרוע מבין הארבעה. ממש מסריח משנות השמונים (סליחה בפני כל מי שאוהב את העשור הזה :-)). הוא עלול לפרוט לאנשים שעומדים בתור לקופה על מיתרי הנוסטלגיה, אבל רק כדי להוכיח להם שלפני 20 שנה הסטנדרטים של כולנו היו נמוכים בהרבה. ביקורת מלאה בימים הקרובים, אם מישהו יתעניין גם אז…
3. ימד"ב איבדו את האמון בטבלה שלהם. מה הבעיה להתחיל את ההצבעה רק אחרי שסרט עולה? ככה יחסכו מיליון מצביעים שלא ראו שניה מהסרט ומיד מעניקים לו את הציון 10, סתם כי בא להם.
בהכללה, אני חושב שהאוסקרים השנה יהיו מאוד צפויים, אבל גם מאוד מעניינים, וזאת בגלל רמת הסרטים הגבוהה.
ראיתי אתמול את "לארס והנערה האמיתית". סרט יפהפה, מרגש, משעשע ומאוד מומלץ. במשך כחצי סרט הרגשתי שריאן גוסלינג עשה את הדבר ההגיוני – לשחק את לארס כאדם סופר מופנם, עם מצמוץ מוגזם ותנועות גוף מיוחדות – אבל אותו דבר הגיוני גם פגם קצת בסרט, מכיוון שהוא הוציא קצת את הדמות הראשית מתחומי ה"נורמליות", ובכך קצת פספס אותי, אבל בעזרת בימוי חכם ואנושי, צוות שחקני משנה נהדר (אמילי מורטימר נהדרת בעיניי בכל תפקיד שהיא עושה. לטעמי היא לא מקבלת מספיק קרדיט), ותסריט מדויק, נוצר בסרט תמהיל מיוחד של צחוק ודמע. מאוד כדאי לראות.
תודה דרורית 🙂
בעניין "לא ארץ לזקנים", אני מעט מרוגז מהתגובה של הקהל כאן בארץ. זה דבר אחד לא להבין את הסרט, לא להתחבר אליו, או סתם לקלוט מאוחר מדי שאתה בסרט הלא נכון (תודות לשמו העברי המלבב). כל אחד ודעתו, הכל אני מוכן לקבל. הכל חוץ מלהפוך אותו למעשיית בגדי המלך החדשים, לכתוב בכל טוקבק שלישי שקראתי ולזמר באוזניי כל מי שמוכן לשמוע (וגם באוזניי) ש"מי שהבין את הסרט מקשקש ומשקר" – זה סתם אידיוטי. לאמרות כמו "כל מבקרי הקולנוע הם עדר"(מי המנהיג?) ו"ראינו את אותו סרט?!"(כמובן שלא, פה עניין הדעות השונות נכנס לפעולה), אני כבר רגיל ולא נעלב מהן. אבל לבטל את הגאוניות של האחים כהן סתם כך, בלי נימוק לדעתך השונה? להגיד שהסרט לא היה מותח? אם יש קונצנזוס בין מבקרי הקולנוע זה אומר שהם עדר, או שהסרט באמת טוב?
בחיי שאני לא רוצה לכתוב יותר ביקורת אף פעם. לא אבידה גדולה, אני יודע 🙂
ובקשר לתחזיות אוסקר – הבה לא נשכח שהאקדמיה אוהבת להפתיע בקטגוריות המשחק, בעיקר המשנה. גם לי דיי לואיס ובארדם נראים סגורים הרמטית, וכריסטי פייבוריטית וודאית. אבל בכל זאת, לא הייתי מהמר על זה… בעיקר בגלל שאין איפה! (יאיר?)
לגבי רמבו, הייתה כתבה ב"הארץ" לפני שבוע בערך, על חזרה מסויימת לשנות השמונים, ולגיבורים "חזקים" כאלה ואחרים. ועתה, לא נותר אלא לחזור לכריות הכתפיים המזעזעות ולעגילי הפלסטיק המתנדנדים (חייבת לציין שדי הזעזעתי שקראתי על הרימייק המתוכנן ל"פוטלוס" בכיכובו, כנראה, של מפעים הלב החדש, זאק אפרון. יש דברים שפשוט עדיף לא לגעת בהם.)
ומצטרפת לאורון בתהייה, מתי תתחיל עונת ההימורים?
ולא קשור בכלל לקולנוע, אבל כל כך הזוי, שאם מישהו היה מכניס את זה לתסריט, זה היה נופל על חוסר אמינות. מצד שני, מדובר במדינת ישראל…
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3499564,00.html
לגבי פרסי השחקנים: אני באמת מקווה שהמחווה אתמול לרובי די הייתה חד פעמית בעונת הפרסים הזאת וניתנה לה כסוג של "מפעל חיים". אחרי הכל, התפקיד שלה ב"אמריקן גנסטר" מסתכם בלהוריד כאפה לדנזל וושינגטון. אפילו בגלובוס הזהב ובבפטא התעלמו ממנה.
דניאל דה לואיס וחביאר ברדם שוב התנהגו בג'נטלמניות ושיבחו את המועמדים האחרים, כאשר דה לואיס אף דיבר ברגישות על הית לדג'ר. וגם עשו כבוד אחרון כמו שצריך לאנשי "הסופרנוס".
טקס פרסי השחקנים ישודר היום ב19:00 בסטאר וורלד, וב20:30 באי – ערוץ הבידור, כדאי לצפות
ראיתי את הטקס פה ונורא, נורא שמחתי בשביל ג'ולי כריסטי, שנראתה מצויין ונתנה נאום מקסים. היידה לאוסקר! הנאום של דניאל דיי לואיס הוקדש כולו כרובו להית' לדג'ר ולא היתה עין יבשה באולם… הנאום של ג'וש ברולין (החתיך כל כך!)בשם האנסמבל של "אין ארץ לזקנים" היה אמיץ ואמיתי (הוא אמר ששיטת האולפנים למעשה מסתיימת) והנאום של רובי די היה קצת מטורלל אבל חמוד. חבייאר ברדם היה מאוד חמוד גם כן, עם נאום שמדבר על כמה הוא מעריך את הקבלה שלו בהוליווד כשחקן ספרדי.
כמה קטנות:
*פרס על מפעל חיים לצ'רלס דורנינג הנהדר ריגש את כולם גם בגלל העובדה שהוא ותיק מלחמת העולם השניהה.
*מיקי רוני הותיק מגיש פרס ומנצל את הזמן לתת מעין נאום משלו – קיבל גם הוא standing ovation.
*חלק ה – In Memoriam היה נוגע ללב במיוחד, לפחות בשבילי, עם דבורה קר גיבורת נעוריי שהיתה סוגרת את המונטג' עם הסצינה האיקונית שלה על חוף הים ב"מעתה ועד עולם" אלמלא מותו ללא עת של הית' לדג'ר, שקיבל את הספוט האחרון כתמונת סטיל ישר אחריה.
ג'וש ברולין התגלה כשחצן שלא יודע לפרגן לקולגות שלו כשהצליח להעליב בנאום הזכייה של "ארץ קשוחה" גם את חביאר ברדם וגם את וודי הרלסון.
http://www.sagawards.org/14_awards_accept
מנגד, ב"שטיח האדום" היה אפשר לראות את ריאן גוסלינג עומד בסבלנות וחותם למעריצים בשקט ובצנעה. כך ראוי.
להעליב? אני ממש לא ראיתי את זה ככה. יש לו חוש הומור קצת off אבל זה כל מה שזה. וחוץ מזה, בכתב זה אכן נראה קצת לא משהו, אבל אני ראיתי את זה בשידור חי וזה היה ממש בסדר.