שיעור התסריטאות של בילי וויילדר
שלשום לפני עשר שנים הלך לעולמו בילי וויילדר, ככל הנראה גדול התסריטאים של הוליווד. לכבוד היאר-צייט החליט קמרון קרואו להעלות לאתר שלו (זה לא ממש בלוג) קטעים מתוך ספר הראיונות הנפלא שהוא ערך איתו. והדבר הראשון שהוא העלה זה את עשרת הטיפים של וויילדר לתסריטאים, כפי שהוא הכתיב לו. יש שם דברים אדירים שאני מרבה לצטט. האהוב עליי הוא טיפ מס' 7. הוא כל כך נכון. זו הזדמנות טובה לנסות לתרגם אותם לעברית. הנה המקור. מי שרוצה להציע תרגומים חלופיים משלו, אהלן וסהלן.
עשרת הטיפים לתסריטאים של בילי וויילדר:
1. הקהל הפכפך.
2. תפסו אותם בגרון ולעולם אל תרפו.
3. בנו רצף פעולות ברור לדמות הראשית שלכם.
4. דעו לאן אתם מתקדמים.
5. ככל שאתם טובים יותר בהסתרה אלגנטית ומעודנת של נקודות המפנה שלכם, כך אתם טובים יותר כתסריטאים.
6. אם יש לכם בעיה במערכה השלישית, הבעיה האמיתית היא במערכה הראשונה.
7. טיפ מלוביטש: תנו לקהל לחבר לבד שתיים ועוד שתיים. הם יאהבו אתכם לעד.
8. כשאתם כותבים וויס-אובר: היזהרו לא לתאר מה שהקהל כבר רואה אלא הוסיפו על מה שהם רואים.
9. האירוע שמתרחש בסוף המערכה השנייה, הוא זה שמניע את סוף הסרט.
10. במערכה השלישית הקצב וההתרחשויות חייבות להתגבר, להתגבר, להתגבר, עד המאורע הסופי. ואז —
11. — זהו. צאו משם.
מה שיפה ברשימה הזאת היא שלא תמיד כולה מתאימה לכולם, ואולי אפשר לאמוד דרכה סוגים שונים של תסריטאים. ג'יימס קמרון, למשל, ממש מצוין בסעיף 2 אבל ממש איום בסעיף 5. סטיבן ספילברג ופיטר ג'קסון, למשל, מצוינים ברוב הסעיפים, חוץ מ-11.
אוף טופיק למי שרוצה לראות יציאת מצרים בהפקת אש התורה. כדאי מאוד! http://www.aish.co.il/h/pes/video/144332355.html
1. הקהל הפכפך. לא נכון. הקבל נתון למצבי רוח זה לא אומר שהוא הפךפך.
2. תפסו אותם בגרון ולעולם אל תרפו.
נכון ובתנאי שתנסו את מצבי הרוח האפשריים ולמי מבין אלה אתם לא פונים.
3. בנו רצף פעולות ברור לדמות הראשית שלכם.כמעט נכון. דעו את מה רצף הפעולות הברור של הגיבור שלכם והכי חשוב, בחרו מתוך הרצף הזה מה אתם מראים לקבל ומה לא.
4. דעו לאן אתם מתקדמים. באופן אחר ויותר ברור. דעו מה הסוף לפני שאתם מתעסקים בהתחלה.
5. ככל שאתם טובים יותר בהסתרה אלגנטית ומעודנת של נקודות המפנה שלכם, כך אתם טובים יותר כתסריטאים. לא נכון. ככל שאתם לשחק עם נק המפנה שלכם למרות שאתם מבהירים אותם לצופים, כך אתם תסריטאים יותר טובים.
6. אם יש לכם בעיה במערכה השלישית, הבעיה האמיתית היא במערכה הראשונה. לא נכון. אם יש לכם בעיה במערכה השלישית אז הבעיה היא בשתי המערכות שקדמו לה ולאו דווקא בראשונה.
7. טיפ מלוביטש: תנו לקהל לחבר לבד שתיים ועוד שתיים. הם יאהבו אתכם לעד. לא נכון. הכי חשוב זה להסביר לקהל מהו השתיים שלכם. אם זה יהיה ברור להם הם יעשו את השתיים ועוד שתיים מעצמם.
8. כשאתם כותבים וויס-אובר: היזהרו לא לתאר מה שהקהל כבר רואה אלא הוסיפו על מה שהם רואים. לא נכון.החשוב זה לקבוע את האינטונאציה של המספר אפילו אם הוא מתאר אחד לאחד את מה שאתם רואים.
9. האירוע שמתרחש בסוף המערכה השנייה, הוא זה שמניע את סוף הסרט. לא נכון. האירוע שמתרחש בסוף המערכה הראשונה הוא מה שמניע את העלילה. מה שמתרחש בסוף המערכה השניה הוא מה שמניע את הפיתרון.
10. במערכה השלישית הקצב וההתרחשויות חייבות להתגבר, להתגבר, להתגבר, עד המאורע הסופי. ואז — לא נכון. הקצב צריך להתגבר בשני שליש של המערכה השלישית. השליש האחרון של המערכה הזו צריך להרגיע.
11. — זהו. צאו משם.
===================
רוה לכולם: בהמשך לדיון על הטרולים מלפני כמה ימים הייתי רוצה להציג בפניכם את מוצג א' של אחד הטרולים (באופן יחסי טרול רגוע ושיודע לאיית). מה עושה טרול? כשעולה נקודה לדיון, הוא בה ומשתין על הכל וכותב על הכל "לא נכון!". גם כשזה מגיע מבילי וויילדר (אני מניח שאם לטרול היה את רשימת הקרדיטים של וויילדר הוא היה חותם בשמו ולא בשם בדוי). ולא רק שהוא כותב "לא נכון!" הוא גם מסביר באופן כזה שמבהיר שהוא עצמו פשוט לא הבין 70 אחוז מהסעיפים, או שלמעשה בניסוח שלו מוכיח שהוא בעצם מסכים איתם. המקומות שבהם כן אפשר היה להעלות שאלות וספקות ותהיות, והרהורים האם זה החוק היחיד שעובד או שיש גישות אחרות, הטרול איבד אותנו כקוראים וכבני שיחה כי ברור לנו שאין עם מי לדבר כאן. לכן אני שב ואומר: טרולים סובלים מהפרעת אישיות (זה ברור לאיש – כלומר, אני – שצריך לנקות בבוקר את עשרים ההודעות שהם משאירים בלילה אחד) כך שגם אם יש להם פה ושם טיעון אחד טוב, עד שהם לא יעבירו אותו לעורך שינסח להם אותו, אני לא רוצה לארח את התקפי הזעם והטורט שלהם על השרת ורוחב הפס שלי.
לאחד העם – בלי קשר לטיפים עצמם, לתת ציונים לבילי ווילדר זה משהו בין אומץ לחוצפה קיצונית.
לא יודע מאיפוא האובססיה הזו לסתור את כל דבריו של לוביטש. עקרונית ניתן לדון על כל דבר אבל כאן לצערי גיבב המגיב אוסף של שטויות שאין לי כל קשר להסביר. לפני שקופצים ראוי להבין היטב למה לוביץ התכוון.
מה שיפה בטיפים האלה הוא שניתן לראות ברובם גם טיפים נהדרים לבימוי.
מסתמן שפיטר ג'קסון נשאר תקוע לנצח בסעיף 11
אה. שכחתי להוסיף את הטיפ הכי חשוב.
לעולם אל תתעסקו במציאות ואל תנסו לבחון מצבים שאתם מתארים לעומת המציאות. מציאות היא לא רלוונטית לשום תסריט!
יש היום (יום שישי) מרתון סרטי בילי וויילדר בערוץ MGM
וויילדר ולוביץ'!
אני אוהבת את סעיף 8 . הלוואי שתסריטאים היו מאמצים את זה.
אחד העם הוא כנראה גאון הקולנוע שישראל והעולם מחכים לו.
מגניב – אבל הייתי רוצה לראות רשימה של סרטים שנעשו לפי תוכניות כאלו… לא מבחינת סקפטיות – אבל זה היה באמת נותן תוקף להכול, אם הייתי יודע שג'ונתן נולן החזיק את זה בראש כשהוא הידק וסגר את התסריט של האביר האפל… (גם הפואטיקה של אריסטו היא אחלה מתכון – לפי אדיפוס רקס – ועדיין עובדה שלקח כמעט אלפיים שנה עד שדרמה חזרה לאופנה).
אה… כל סרט של בילי ווילדר? נגיד? תראה את "ביטוח חיים כפול" לשם הדגמה מוצלחת במיוחד.
מצחיק, "ביטוח חיים כפול" היה הסרט הראשון שגם אני חשבתי עליו בהקשר של הטיפים האלו. נדמה כאילו הוא מדגים אותם בצורה הטובה ביותר.
אה… כל תסריט שיוצא מהוליווד?וגם הרבה משאר העולם?
האמת שהאביר האפל הוא דוגמא די טובה – תסריט שעובד בדיוק לפי הספר.
התכוונתי שאולי הנקודות הללו התאימו לסגנון הכתיבה של בילי ווילדר לבדו(יכול להיות שהיו לו עוד קצת או יותר נקודות שהשתלבו טוב עם ה11 הנ"ל) ושיהיה ממש מעניין לדעת איזה סרטים עשו לפי נוסחאות כאלו.
ולא יודע אם זה חשוב למישהו, אבל אני דווקא התאכזבתי מ-"ביטוח חיים כפול" יחסית לסרטים אחרים שלו.
להגמד,
הטיפים של ווילדר (אל תבין לא נכון אני חושב שהם מעולים) מבוססים על עקרונות שהולכים אחורה לאריסטו והם עזרו להשריש נוסחאות כתיבה מאוד ברורות שכל תסריט שנמכר בהוליווד (ועל אחת כמה וכמה מופק) נכתב לפיהם.
גם הרוב המוחלט של הקולנוע האמריקאי העצמאי והקולנוע המסחרי בעולם הולך לפיהם (ותתפלא כמה סרטי ארט האוס).
שלוש מערכות, שתי נקודות תפנית בסוף מערכה ראשונה ושנייה, אקספוזיציה, קטליסט, נקודת שיא באמצע, וכו'.
העקרונות האלה נלמדים בכל כיתה לתסריטאות ובילי ווילדר הוא מהחשובים שעליהם נבנו הנוסחאות האלה.
תקרא על מבנה תסריט, אפילו בוויקיפדיה, ותוכל להווכח לבד שכמעט כל סרט שאתה רואה עוקב אחרי החוקים המאוד ברורים האלה.
ועל אחת כמה וכמה סרט מסחרי ומושקע כמו האביר האפל.