ביום שני השגתי באופן בלעדי צילומים ראשונים מסט סרטו החדש של אבי נשר, "פלאות". הייתי מאוד גאה בעצמי על זה. הציניקנים הרגילים התייצבו לצקצק: "יחצנות!". וזאת בשעה שאף יחצן לא נפגע בעת הכנת האייטם הזה. לשמחתי אני מכיר מספיק אנשים על הסט של נשר כדי לעזור לי להרים אותו זו הפעם השלישית. בפעם הראשונה זה היה ממש בשבוע הראשון של הבלוג, בינואר 2006, עם צילומי "הסודות" במקווה ישראל. ובפעם השנייה, באוקטובר 2009 עם צילומי "פעם הייתי" בחיפה. מסורת נוסדה.

לדעתי, כשסרט ישראלי מסקרן (מסקרן אותי, כמובן) יוצא לצילומיו זה ראוי לאייטם פלוס צילום מהסט. המציאות היא שבארץ רוב הבמאים והמפיקים ויחצניהם לא רוצים בכך (האמת, אני מבין אותם. יודעים מתי הצילומים מתחילים, אבל אף לא פעם לא יודעים מתי הסרט גמור, ותיעוד מתוארך של תחילת ההפקה לא תמיד מועיל לתדמית הסרט אם הוא נתקע בשלבי הפוסט-פרודקשן או ההפצה). לכן להצליח להשיג צילומים מסטים בתחילת הצילומים זה מבחינתי הישג. גם כי זה קשה, וגם כי אני חושב שזו ידיעה שחשוב שתהיה ברשומות (מהבחינה הזאת הצילום כאן יותר חשוב לי מהבשורה הלקונית ונטולת המידע הממשי על תחילת הצילומים).

"פלאות" יקבל עוד שפע יחסי ציבור מתוזמנים ומהונדסים היטב, כבר בשבוע הבא. כנהוג, הסט ייפתח ליום-יומיים של ביקור תקשורתי גבה-פרופיל. זה יהיה סיקור יותר מקיף משלי – ראיונות, שהות, הסתובבות לפני המצלמה ומאחוריה, הכל מסקרן וחשוב, אבל הוא כבר יהיה חלק מהמנגנון היחצני. מנגנון שכמובן שגם אני שותף לו, אבל לפחות אני שמח לרגעים שבהם אני יכול להכתיב את התזמון שלי, עדיף לפני כולם.

המצחיק הוא שאחרי כל ההינדוס הזה של לארגן את אנשי הקשר על הסט, שיישלפו מצלמה בזמן ואז ישלחו לי את התמונות בזמן, ובלי שהם יסתבכו ויסתסכו עם אף אחד, יצאתי השבוע מהשיעורים השבועיים שלי בבית ספר "מעלה" בירושלים ברחוב שבטי ישראל, פניתי ימינה ו… הופ: נפלתי לתוך הסט של "פלאות". פלאי-פלאות. הם הסתובבו כל השבוע שעבר באיזור הלני המלכה ורחוב הע"ח והסמטאות הנפלאות שבין לבין. הרחובות בהם אני מסתובב כשאני מגיע לירושלים. קשה שלא לזהות סט צילומים בלילה: יש הרבה אור. והרבה אנשים: המון תלמידי ישיבה עמדו והסתכלו איך נשר ביים את אורי חזקיה נכנס לדירתו ומציץ מחרכי החלון אל הדירה ממול, שם הוא מזהה פעילות חשודה שתהפוך לתעלומה גדולה. השוט שצולם היה מכיוון החוץ, דרך חרכי התריסים. צילומי הפנים של הדירה יתקיימו באולפן.

אלא שהנוכחות של צוות הצילום נמצאת גם על קירות השכונה. כשהגעתי לאיזור הסט ראיתי שעל הקירות והגדרות צצו ציורי קיר שלא היו שם קודם. אחד מהם מופיע בראש הפוסט. הנה עוד כמה שצילמתי מהקירות באייפון:

כל אלה חלק מעיצוב השכונה לטובת הסרט. גיבור הסרט, ארנב, הוא אמן שמשאיר את חותמו על הסביבה על ידי גרפיטי וציורי קיר. בלוקיישנים אחרים בעיר יפרשו על הקירות בדים כחולים ויצירות הגרפיטי של ארנב יושתלו באנימציית מחשב כי מנקודת מבטו של הגיבור, הציורים האלה קמים לתחייה וברקע הפריים הם מגיבים למה שנעשה בו.

ציוץ