עוד ארבע יצירות ישראליות בפסטיבל ברלין (וגם: סם שפיגל בקיימברידג׳)
״מושקי״ של עליזה חנוביץ׳ (מימין)
פסטיבל ברלין ממשיך לטפטף עוד קטעים מתוך התוכנייה שלו, והנה כמה מסגרות נוספות שפורסמו בימים האחרונים ושמכילים נציגויות ישראליות:
״האיש שנולד מחדש״, ביקורת
״האיש שנולד מחדש״ סרטו של א.ג איניאריטו עם ליאונרדו דיקפריו
ינואר בסינמטקים: יצירות מופת עכשוויות וקלאסיות
״מטריות שרבורג״. חובה
דומני שזו הזדמנות טובה להזכיר: סינמטק תל אביב מתנהל כבר שלושה חודשים ללא מנכ״ל. למרות שמנהל היוצא, אלון גרבוז, נתן לעיריית תל אביב התראה של חודשים רבים לפני פרישתו, העירייה הצליחה להפוך את הליך מינוי המחליף שלו לחגיגה של כשלונות. בתום מכרז נבחרה מנהלת, איסי וינטר, שעוררה זעם בקרב קהילת הקולנוע וחברי הוועד המנהל של סינמטק תל אביב הבסיבה הפשוטה שהיא לא עמדה בתנאי הסף של המכרז מלכתחילה. המחאה הביאה לביטול המינוי ולפתיחת כל התהליך מחדש, אבל מנהל אין, רק סגן מנהל. בקצב שבו העניינים זזים נראה שאת כל 2016 יעביר הסינמטק עם ממלאי מקום. אז לטובת מי שייבחר או תיבחר לנהל את סינמטק תל אביב אי שם לקראת סוף העשור הנה שתי בקשות.
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 14.1.2015
שלושה סרטים חדשים נכנסו לטבלה: ״הנערה הדנית״, סרטו החדש של טום הופר (״נאום המלך״), שהניב היום מועמדויות לאוסקר לשחקנים אדי רדמיין ואליסיה ויקאנדר; ״דיפאן״, סרט צרפתי דובר טמילית, זוכה דקל הזהב האחרון; ו״למה עזבתני״ סרט הביכורים הסמלי והלא-קל של הדר מורג.
שימו לב לשחקן הבריטי בן ווישו, שמשתתף ב״הנערה הדנית״, ותוכלו לראות אותו בימים אלה בבתי הקולנוע גם ב״בלב ים״, ״סופרג׳יסטיות״ ו״ספקטר״. שחקן אחד, ארבעה סרטים.
יצאו מהטבלה: ״השקט שבפנים״ ו״ערכו של אדם״.
שידור חי: הכרזת המועמדים לאוסקר
השעה עכשיו 5:15 בבוקר שעון לוס אנג׳לס ובעוד רבע שעה תתחיל, בשני שלבים, ההכרזה על המועמדויות לאוסקר. למה כל כך מוקדם? כי בניו יורק יהיה כבר 8:30 וזה יספיק להיכנס לשידור החי של תוכניות הבוקר (משום מה, זה כנראה מעולם לא עלה על דעתם לעשות את ההכרזה ב-8:30 בניו יורק, במקום לפני הזריחה בלוס אנג׳לס. כוחה של מסורת). ולכן, להבדיל מהטקס עצמו, הכרזת המועמדים מגיעה לישראל בשעה נורמלית. גיירמו דל טורו ואנג לי יתחילו עם הכרזת הקטגוריות המשניות. ואז אחרי הפסקה קצרה יעבור השידור לרשתות הגדולות ויעלו ג׳ון קרסינסקי ונשיאת האקדמיה, שריל אייזקס בון, עם המועמדים בשידור חי ב-13 הקטגוריות הראשיות.
לצפייה בשידור החי, היכנסו פנימה:
ההשפעה הכי גדולה של דיוויד בואי על הקולנוע לא היתה כשחקן
ספלי בואי על הסט של ״החטאים״ של אבי נשר
אני מדבר על השפעתו של דיוויד בואי על קולנוענים, בחצי הראשון של פודקאסט הקולנוע השבועי שלי ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן
לפני זמן מה אחד המרגלים שלי על הסט של ״החטאים״, סרטו החדש של אבי נשר, שלח לי את התמונה הנ״ל. אלה הספלים שחולקו לצוות כמזכרות מימי הצילום. אבל לא היה לי מה לעשות עם צילום של ספלים. לא רואים סט, לא רואים שחקנים, לא רואים במאי. היום, לפתע, הצילום הזה רלוונטי. הדימוי שעל הספל הוא פוסטר שעיצב איתן לוי לסרט – חצי פנים דימיטרי שוסטקוביץ׳, חצי פנים דיוויד בואי. יממה אחרי מותו של בואי נדמה שאחד האנשים שהיוו השראה ליצירת הסרט נלקח ממנו. הדימוי על הספל הוא פוסטר שתלוי בחדרה של אחת מדמויות המשנה בסרט – מלחין גרמני/פולני, בברלין של 1977, בגילומו של השחקן הגרמני רפאל סטאצ׳וויאק – שקרוע בין שני המלחינים שהוא מעריץ, בואי ושוסטקוביץ׳. ״רוחו של בואי עבורי היא בדיוק רוח שנות ה-70 המתוחכמות והפרובוקטיביות״, אומר לי היום נשר, מחדר העריכה בו הוא עורך את הסרט (עם איציק צחייק, שותפו מאז ״הלהקה״). שמעתי ממנו שהשפעתו של בואי נוכחת בסרט, המתרחש ב-1977, בכל שלביו, מהליהוק של סטאצ׳וויאק, דרך העיצוב ועד המוזיקה. "דמותו של המלחין הגרמני בסרט נבנתה סביב הערצתו לבואי, עד כדי חיקוי השיער שלו, הלבוש שלו, שפת הגוף. יש לו סיפור שהוא מספר על הפגישה שלו עם בואי באולפני הנזה בברלין״.
רידלי סקוט, ג׳ורג׳ מילר, איניאריטו, מקארתי ומקיי מועמדים לפרס גילדת הבמאים
האם רידלי סקוט יזכה השנה באוסקר על בימוי?
אלה המועמדים לפרסי גילדת הבמאים שהוכרזו לפני שעה קלה:
היה שלום דיוויד בואי (1947-2016)
במהלך סוף השבוע, בשעה שהמחשב שלי כבוי אבל מסביבי חברים ועמיתים חוגגים יום הולדת 69 לדיוויד בואי בספיישלים ובמרתונים, נזכרתי בכל מיני תובנות שהיו לי לגביו ושחשבתי לרכז גם, לכבוד הפסטיבל אד-הוק שנוצר – יום הולדת ואלבום חדש. ואז הבוקר הבשורה: דיוויד בואי הלך לעולמו אחרי 18 חודשי מאבק בסרטן. אז רגע, התמונות השמחות והאלגנטיות שמציגות איש צעיר ובריא לגילו שהופצו עם השקת האלבום – אלה תמונות ישנות? ואיך יצא התזמון הזה עם האלבום, יום ההולדת ויום הפטירה? צירוף מקרים מקאברי מהשמים, או תזמון מתוכנן על ידי בואי עצמו? לא משנה מה התשובה הנכונה, התובנה היא שדיוויד בואי, מיומו הראשון בביזנס, היה איש של שואו. של בניית תדמיות ומכירתן.
בגיל 12-13, כשמתחילים לגלות מוזיקה, אני גיליתי את בואי דרך ״Scary Monsters״ ודרך ״The Lodger״, ובמקביל – ואולי אף בזכותו – התוודעתי לשני האנשים שיהפכו למעין אבססיה שלי: בריאן אינו ורוברט פריפ. האלבום הראשון ששמעתי של בואי נפתח כך, עם הגיטרות של פריפ:
דיווח חי: הזוכים בגלובוס הזהב
Golden Globe statues are displayed at the 73rd annual Golden Globe Awards nominations at the Beverly Hilton hotel on Thursday, Dec. 10, 2015, in Beverly Hills, Calif. The 73rd annual Golden Globe Awards will be held on Sunday, Jan. 10, 2016. (Photo by Chris Pizzello/Invision/AP)
המלחין היפני של ״אופנהיימר״, סרטו החדש של יוסף סידר
ג׳ון מיאקה. מלחין יפני בסרט הניו יורקי של הבמאי הישראלי
בסוף השבוע התקיימו שלושה ימי הקלטה לפסקול סרטו החדש של יוסף סידר, ״אופנהיימר״. מלחין הסרט הוא המוזיקאי היפני ג׳וּן מיאקה (Jun Miyake), שאנחנו לא מכירים בארץ אף אחד מהפרויקטים שהוא הלחין לקולנוע ולטלוויזיה ביפן, אבל אנחנו מכירים היטב את אחד הקטעים שלו, שכיכב בטריילר לסרט התעודי ״פינה״ של וים ונדרס. הקטע הזה:
תגובות אחרונות