זה חייב להיות אחד הסרטונים הכי מקאבריים שראיתי מימיי, אבל הוא מצחיק. ואז הוא מזעזע. ואז הוא סר טעם, ואז הוא שוב מצחיק. בחור בשם הארי הנרהאן ליקט 12 דקות של קטעים מסרטים שבהם אנשים נדרסים על ידי אוטובוסים (ובהמשך, כלי רכב נוספים). חמש הדקות הראשונות גאוניות, כי הן חושפות קלישאה קולנועית שנהייתה נפוצה מאוד בעשר השנים האחרונות – אדם יורד לרוב, ואוטובוס מפתיע אותו מצד הפריים בזמן שהוא באמצע משפט. על פי רוב השימוש שעושים בזה בסרטים הוא קומי. והסיבה שזה פתאום נכנס לחיינו ככה היא טכנולוגית: מישהו הבין איך אפשר לעשות את זה – עם אוטובוס או שחקן באנימציית מחשב. אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי את זה, ב"להכיר את ג'ו בלאק" של מרטין ברסט עם בראד פיט מ-1998 (הסצינה מופיעה בסביבות הדקה ה-5:40). וסרטי "יעד סופי", שמככבים במונטאז' הזה לא מעט, הפכו את זה לפאנץ' ליין נפוץ. הבעיה היא שהארי הזה קצת נסחף, ואז בערך באמצע התחיל להכניס תאונות רציניות וכואבות יותר והמומנטום הקומי/מקאברי נגמר. בהמשך – בגלל שזה כל כך אינטנסיבי – זה חוזר להיות משעשע. אבל חמש הדקות הראשונות הכי טובות. הן אפילו מעולות. והמסר של הסרטון ברור: תמיד להסתכל ימינה ושמאלה לפני שיורדים לכביש (אם יש לכם רגישות לאלימות, או אם מישהו קרוב לכם נפגע בתאונת דרכים, זה ממש לא בשבילכם):
continue reading…
תגובות אחרונות