זכה. אבל במה? היכנסו וראו
טקס חלוקת פרסי הבאפט"א מתקיים ברגע זה בלונדון, אבל השידור הטלוויזיוני יתחיל רק ב-23:00 שעון ישראל. והזוכים מוכרזים בזמן אמת בפייסבוק, בטוויטר ובטאמבלר הרשמיים של הבאפט"א. וגם כאן, ברגע זה. היכנסו פנימה לראות מי זוכה, ורפרשו לעדכון הטרי ביותר:
עדכון: פרסי הבאפט"א מחולקים ברגע זה, 21:00. השידור הטלוויזיוני של הבי.בי.סי יתחיל רק ב-23:00.
הערב ב-23:00 יתחיל בלונדון שידור טקס חלוקת פרסי הבאפט"א, פרסי האקדמיה הבריטיים. למה זה חשוב לנו לאוסקרים? כי כמות גדולה מאוד מחברי האקדמיה הבריטית הם גם חברי האקדמיה האמריקאית, וכמעט בכל שנה יש לפחות קטגוריה אחת באוסקר שמצליחה להפתיע, אבל שהבאפט"א כבר הסגיר אותה קודם, למי שהיה מוכן לשים לב. למעשה, בזכות הבאפט"א הצלחתי לקלוע בול בשנים קודמות בשתי קטגוריות שבהן זכה באוסקר שחקן שלכאורה לא היה אמור לזכות בה: אדריאן ברודי ב"הפסנתרן" ומריון קוטיאר ב"החיים בוורוד". ובכלל, כשמסתמן מצב צמוד באחת הקטגוריות, צריך לשים לב למה שקורה בבאפט"א (למעשה, קראתי פעם שבלונדון יש יותר מצביעי אוסקר מאשר בניו יורק, אני לא יודע אם המצב הזה עדיין תקף או הנתון הזה אמין – למרות שיש בו הגיון מסוים אם חושבים עליו – אבל זה רק מבהיר לנו שלונדון היא תחנה חשובה בדרך לאוסקר). אז על מה נשים לב הערב בבאפט"א? continue reading…
The Pirate Bay Away From Keyboard
ביום שישי התקיימה בברלין הקרנת הבכורה העולמית לסרט התיעודי TPB AFK: The Pirate Bay Away From Keyboard, אלא שרגע לפני תחילת ההקרנה נתן במאי הסרט, סיימון קלוז, אות לשותפיו מחוץ לאולם ואלה העלו ליו-טיוב את הסרט המלא, 82 דקות אורכו. הסרט מדבר על ענייני פיראטיות בקולנוע, נלחם מלחמה אקטיביסטית נגד חוקי הפיראטיות של התאגידים הגדולים (בעיקר אולפני הוליווד), ולכן רוצה להוכיח את נקודתו על ידי חלוקתו לצפייה חופשית לכל דיכפין. צפו בו כאן.
מפיץ
מן הידועות הן, לקוראיי הקבועים, שאני מתייחס בחשדנות גדולה למפיצי הסרטים בישראל. גם כשהם עושים משהו טוב, אני תוהה האם לא מסתתרת מאחורי זה איזו עסקה אפלה. אבל לערב אחד אני רוצה להניח את הפרנויה שלי בצד ורק להיות זה שמשבח. זה היה שבוע טוב להיות בו חובב קולנוע בישראל.
א.
ביום רביעי השבוע, לראשונה בחיי, continue reading…
"7 פסיכופטים". כשאנשים טובים עושים סרטים רעים
זה חייב להיות אחד הסרטונים הכי מקאבריים שראיתי מימיי, אבל הוא מצחיק. ואז הוא מזעזע. ואז הוא סר טעם, ואז הוא שוב מצחיק. בחור בשם הארי הנרהאן ליקט 12 דקות של קטעים מסרטים שבהם אנשים נדרסים על ידי אוטובוסים (ובהמשך, כלי רכב נוספים). חמש הדקות הראשונות גאוניות, כי הן חושפות קלישאה קולנועית שנהייתה נפוצה מאוד בעשר השנים האחרונות – אדם יורד לרוב, ואוטובוס מפתיע אותו מצד הפריים בזמן שהוא באמצע משפט. על פי רוב השימוש שעושים בזה בסרטים הוא קומי. והסיבה שזה פתאום נכנס לחיינו ככה היא טכנולוגית: מישהו הבין איך אפשר לעשות את זה – עם אוטובוס או שחקן באנימציית מחשב. אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי את זה, ב"להכיר את ג'ו בלאק" של מרטין ברסט עם בראד פיט מ-1998 (הסצינה מופיעה בסביבות הדקה ה-5:40). וסרטי "יעד סופי", שמככבים במונטאז' הזה לא מעט, הפכו את זה לפאנץ' ליין נפוץ. הבעיה היא שהארי הזה קצת נסחף, ואז בערך באמצע התחיל להכניס תאונות רציניות וכואבות יותר והמומנטום הקומי/מקאברי נגמר. בהמשך – בגלל שזה כל כך אינטנסיבי – זה חוזר להיות משעשע. אבל חמש הדקות הראשונות הכי טובות. הן אפילו מעולות. והמסר של הסרטון ברור: תמיד להסתכל ימינה ושמאלה לפני שיורדים לכביש (אם יש לכם רגישות לאלימות, או אם מישהו קרוב לכם נפגע בתאונת דרכים, זה ממש לא בשבילכם):
בדרך לשוק הקולנוע האירופי בברלין. מתוך הפייסבוק של תום שובל, במאי "הנוער"
פסטיבל ברלין נפתח אתמול עם הקרנת "הגרנד מאסטר" סרט אמנויות הלחימה של וונג קאר-וואי (נעצור על זה שניה: סרט אמנויות לחימה, מאת הבמאי של "מצב רוח לאהבה", עם כוראוגרפיית קרבות מאת האיש שאחראי ל"נמר דרקון" ו"מטריקס"). הארווי וויינסטין חטף את הסרט להפצה בתום ההקרנה. ואני יושב במזג האוויר החמים של תל אביב ומנסה לעקוב אחר כל מה שקורה בברלין הקפואה דרך כמה וכמה ערוצי תקשורת:
אחרי עשרת התסריטים המועמדים שניתנים להורדה ולקריאה, קבלו עכשיו בונוסים נוספים הישר מאתרי האולפנים: קטעים מתוך הפסקולים המועמדים. חמישה פסקולים: "אנה קרנינה", "חיי פיי", "ארגו", "לינקולן" ו"סקייפול". וגם כאן, ממש לא בטוח מי הולך לזכות. דומני שהרוח נושבת לכיוונו של מייקל דיינה, המלחין של "חיי פיי" (שהפסקול שלו ל"סופת קרח" של אנג לי אהוב עליי מאוד), אבל אני חייב להודות שאני הכי התפעלתי דווקא מ"אנה קרנינה" ו"סקייפול". האזינו לכולם בפנים:
"ג'נגו ללא מעצורים". דף השער לתסריט של קונטין טרנטינו
כדי לעזור למצביעים בעונת הפרסים מקימים רוב האולפנים האמריקאים אתרים יעודיים שבהם הם מקדמים את סרטיהם המועמדים ומפרסמים הקרנות לחברי אקדמיה ומאפשרים להם להאזין לפסקול, לצפות בקטעים מהסרטים ואף להוריד את התסריט למחשב. נתחיל עם התסריטים. continue reading…
תגובות אחרונות