אולם הקולנוע של חברת אורלנדו בבית ציוני אמריקה הפך פתאום למקום המציג סרטי תעודה. "באהבה, מרילין" של ליז גרבוז מוצג שם באופן סדיר, ובסוף השבוע יוצג שם "בגרות לוחמים", סרטה של סילבינה לנדסמן, שהוצג בבכורה בפסטיבל ברלין לפני שנה ואף יצא משם עם ציון לשבח. על "בגרות לוחמים" כתבתי במדורי ב"פנאי פלוס" בנובמבר, בימי מלחמת עמוד ענן, ושכחתי להעלות לבלוג. על "באהבה, מרילין" כתבתי בשבוע שעבר, בסמוך לביקורת שלי על "לינקולן". הנה שתי הביקורות הלא-ארוכות האלה במקבץ אחד:

"בגרות לוחמים", במאית: סילבינה לנדסמן

בשבועות האחרונים אני מנסה לכסות כאן את הגל הבאמת משובח ויוצא הדופן של סרטים תיעודיים ישראליים שמוצגים כעת בסינמטקים. היה לנו כבר את "כך ראינו", את "גן עדן" ואת "דב"א, סיפורו של גיבור מקומי". כולם עדיין מוצגים בסינמטקים וכולם מומלצים. אבל הנה סרט שקצת פוספס כאן – גם על ידי: “בגרות לוחמים" של סילבינה לנדסמן הוא continue reading…

המפגש בין ג'יי.ג'יי אברמס ו"מלחמת הכוכבים" מוליד סרטון ויראלי ראשון. ומי יהיה המפסיד הגדול מ"מלחמת הכוכבים" של אברמס?

או. לזה חיכיתי. מרגע שפורסמה הידיעה הרשמית שג'יי.ג'יי אברמס יהיה הבמאי של "מלחמת הכוכבים" המתחדש בהפקת דיסני, היה לי ברור שתוך דקה וחצי יצוצו הסרטונים הוויראליים שיתחילו לצחוק על העולמות האברמסים ולשלב אותם לתוך היקום הסטאר-וורזי. והנה מגיע הראשון שבהם: ג'יי.ג'יי אברמס ודארת ויידר בקטע מתוך מיוזיקל א-לה דיסני המדמיין את עתיד הסדרה תחת הנהגתו של האיש שהקים לתחייה את "מסע בין כוכבים", אבל גם חתום על "פליסיטי":

continue reading…

הבוקר בפינסקר 4, תל אביב. צילום: זוהר יאיר (לחצו להגדלה)

התמונה הזאת צולמה הבוקר על ידי זוהר יאיר ברחוב פינסקר 4 בתל אביב (מחוץ לאיי.אם.פי.אם), מול מגרש החנייה שפעם היה קולנוע מוגרבי. אחד המרתפים שם היה מחסן למפיץ קולנוע כלשהו שפינה עכשיו את תכולתו ופשוט זרק הכל לרחוב. זוהר יאיר מעדכן שעד השעה 10:00 הערימה שאתם רואים כאן כבר נעלמה כולה, בעיקר על ידי סוחרים ואספנים. אני מעלה את התמונה בגודלה המקורי (לחצו להגדלה) שתראו אם אתם מזהים משהו. אני חושב שאני רואה את ההדפסה "שפירא" על אחד השקים משמאל, מה שאומר שזה כנראה המחסן של סרטי שפירא.

צריך לזכור שהפינה הזאת, פינסקר פינת אלנבי היתה מרכז ההפקה וההפצה של הקולנוע בישראל. הבניין ממול, באלנבי 34, זכה לכינוי תיבת נוח, שם היתה המפקדה של סרטי נוח, של מנחם גולן ויורם גלובוס – קולנוע זמיר פעל מצד שמאל, חדר הקרנה פרטי של המפיצים פעל מצד ימין. ועד היום יושבים שם לא מעט מפיקים ומפיצים (סרטי שפירא, סרטי שובל, דודי זילבר, מיכה שרפשטיין). ממול עמד קולנוע מוגרבי, ומתחתיו קולנוע סטודיו. ומעבר לכביש, על רחוב פינסקר, עמד בניין אחד בו פעלו אולפני הקלטה ושכפולי קלטות, וחברת ההפצה "חמישה כוכבים" פעלה שם, הבניין הבא בפינסקר, בניין היסטורי עתיק שאיכלס בעבר את פרסום גולן (משרד פרסום העוסק בקולנוע) ואת אחת החברות שסיפקו שירותי תרגום לסרטים). ובין לבין, קפה נוגה (המבנה עם הגגון החום בצילום למעלה, מצד ימין), מרכז הביליארד של תל אביב, בו ישבו לא מעט קולנוענים ואנשי מקצועות הקולנוע בין ההפקות. כנראה שבמרתפי הבניינים האלה עדיין מסתתרים אוצרות קולנועיים.

עדכון: אלון גרבוז מסינמטק תל אביב מעדכן שהוא בדק את הערימה בשטח. מדובר במחסן של מפיץ בשם 'סרטי ששון', שהתמחה בהבאת סרטים הודיים וטורקיים. ושהעותקים במצב בלתי ניתן לשימוש והצלה.

השחקנים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר מבין חברי האקדמיה – 1,200 שחקנים מתוך 6,000 חברי אקדמיה הבוחרים את זוכי האוסקר. כלומר, שאם יש סרט שהשחקנים אוהבים, יש לו יתרון מספרי. לכן הזוכים בפרסי הסא"ג (SAG), פרסי גילדת השחקנים של אמריקה, על פי רוב יהיו גם השחקנים שייזכו באוסקר. לא במאה אחוז, אבל אלה הפייבוריטים. אלה הסרטים שזכו הבוקר בפרסי גילדת השחקנים, והפכו בזאת למועמדים המובילים לזכייה גם באוסקר:

continue reading…

תענוג! מישל גונדרי חוזר לאיזורי "שמש נצחית בראש צלול" ומביא טריילר ראשון לסרטו החדש (והצרפתי), העיבוד שלו ל"צל הימים" הרומן הסוריאליסטי ורב הדמיון של בוריס ויאן (ציינו כאן את יום הצילום הראשון שלו באפריל שעבר). רומן דוריס, אודרי טוטו, גד אלמלך ועומר סי בתפקידים הראשיים. הסרט עולה ב-24.4 בצרפת. ואני לא יכול לדעת בשלב הזה איך יהיה הסרט, אבל אני חייב להגיד שזה הטריילר היפה ביותר שראיתי מימיי, ומבחינתי זה סרט קצר מושלם שעומד בפני עצמו.

(ויה "עין הדג").

"Fruitvale", הזוכה בפסטיבל סאנדאנס. מועמד לאוסקר בשנה הבאה?

אתמול בלילה ננעל פסטיבל סאנדאנס בטקס הענקת פרסים בהנחיית ג'וזף גורדון לוויט. מכיוון שהנוכחות הישראלית השנה היתה דלה למדי ("למלא את החלל" הוקרן שם מחוץ לתחרות) אין לנו כותרת ישראלית מטקס הנעילה. יותר בעייתי: מכיוון שפסטיבל סאנדאנס מוקדש בעיקר לסרטי בכורה עצמאיים, הזוכים שם אלמוניים לגמרי. היום. אבל קל לנחש שבשנה הקרובה הם יהפכו למדוברים מאוד, בין אם יזכו בפסטיבלים נוספים (ברלין, קאן וכו') ובין אם יהפכו ללהיטי אינדי מפורסמים. כשם ש"חיות הדרום הפראי", הזוכה של סאנדאנס בשנה שעברה, הוא כיום מועמד לאוסקר (על סרט, במאי ושחקנית), ואחד הסרטים הכי מהוללים של השנה החולפת, למרות תקציב של מיליון דולר וצוות אלמוני לחלוטין, כך יש להניח שיהיה גורלו של לפחות אחד מזוכי השנה.

הסרט שזכה בפרס הראשון מטעם חבר השופטים, וגם בפרס חביב הקהל הוא "Fruitvale", בבימויו של ריאן קוגלר בן ה-26. "Fruitvale" מספר את סיפורו האמיתי של אוסקר גרנט, צעיר בן 22 שנרצח בתחנת הרכבת הנושאת את שם הסרט באיזור סן פרנסיסקו. הרצח שלו, שאירע בערב הסילבסטר של שנת 2009, תועד על ידי מצלמה סלולרית של עובר אורח. וכבר תוך כדי הפסטיבל הסרט הזה הסתמן כבולט בו: הארווי וויינסטין קנה את זכויות ההפצה שלו, והעיתונאים בפסטיבל התחלקו ביניהם בין אלה שהצליחו להיכנס להקרנה ובין אלה שנשארו בחוץ.

הנה, למי שהיה סקרן לראות איך נראה טקס הפרסים בפסטיבל סאנדאנס, הווידיאו של הטקס שהתקיים הלילה:

continue reading…

כלומר, לא מסתבכת כלל. "ארגו" היה הפייבוריט לזכייה באוסקר בערך מאז ספטמבר. אלא שהעובדה שהוא לא קיבל מועמדות לאוסקר על הבימוי בלמה את מעמדו כמוביל במירוץ בחריקת בלמים. הרי אנחנו, חוזי האוסקר, יודעים: קשה עד בלתי אפשרי לזכות באוסקר על הסרט, ללא לזכות קודם לכן בפרס הבימוי.
ועכשיו באים חברי גילדת מפיקים, 4,500 איש, המצביעים בשיטת בחירה הזהה לזו של האוסקר, והעניקו הבוקר ל"ארגו" את פרס סרט השנה שלהם. "ארגו", לפיכך, הוא שוב הפייבוריט (חמש הזוכים האחרונים בפרס גילדת המפיקים, זכו חודש אחר כך באוסקר). מעמד בו יחזיק ב-24 השעות הקרובות עד פרסום תוצאות הזוכים בפרס גילדת השחקנים. אם הוא זוכה גם שם, הסיפור הזה סגור. מבלבל מבחינת התקדימים שהוא יוצר, אבל סגור. אבל אם "לינקולן" זוכה, אז שוב המירוץ נפתח מחדש והופך לאחד הצמודים שהיו כאן מאז ימי "הר ברוקבק" נגד "התרסקות".
ומי זכה בקטגוריית התעודה והאנימציה?

continue reading…

"לינקולן". ניצחתי בבחירות, עכשיו מה?

כבר כתבתי ביקורת ראשונית על "לינקולן" כאן. אבל הנה עוד כמה מילים שלי על הסרט הזה, מהמדור שלי השבוע.

continue reading…

עוד חודש לאוסקרים. ואתמול, בהקרנת "עלובי החיים", השלמתי את הצפייה בכל הסרטים העלילתיים המועמדים. עכשיו יש לי לא רק את ההערכות כפי שהן מתגבשות מהצלבת נתונים מפרסים ותחזיות מחו"ל, אלא גם את טעמי ואבחנותיי האישיות. יהיה מעניין לראות האם אצליח לאזן בין טעמי האישי ובין מצב המירוץ כפי שאני מפענח אותו על סמך שלל הנתונים שמגיעים מחו"ל.

זה עדיין מירוץ די צמוד ולא נטול הפתעות, שבשלב הזה לא מתנהג עדיין כצפוי. כל איגודי העיתונאים והמבקרים חילקו את פרסיהם, ושם "ארגו" מוביל. אבל באוסקרים, דווקא "לינקולן" מוביל. וגם "חיי פיי" ו"אופטימיות היא שם המשחק" חזקים יותר מ"ארגו".

אבל השבוע הקרוב יהיה קריטי. continue reading…

"מנועים קדושים" של לאוס קאראקס. הילד חולם

continue reading…