סיכום סרטי העשור: 2010-2019, אודיסיאות בחלל
אני יוצא לחופשה קצרה ומשאיר אתכם עם פרויקט סיכום העשור שלי (חלק ראשון מתוכו, יהיו לו עוד חלקים עד שהעשור הזה יגמר). לחיצה על שמות הסרטים תעביר אתכם להרחבות על כל אחד מהם. מוזמנים לשתף בסרטי העשור שלכם. והנה תזכורת לסיכומי השנה של העשור החולף: סיכום שנה 2010, סיכום שנה 2011, סיכום שנה 2012, סיכום שנה 2013, סיכום שנה 2014, סיכום שנה 2015, סיכום שנה 2016, סיכום שנה 2017, סיכום שנה 2018.
עיני הרנטגן של אבי נשר
אבי נשר ונתן גושן בצילומי "סיפור אחר". צילום: איריס נשר
ביום שלישי (מחרתיים) יוקרן בפסטיבל חיפה עותק דיגיטלי חדש לסרט "חוקר המס" של אבי נשר, במלאת לו 20 שנה, אחד הסרטים האחרונים שביים בגלות האמריקאית שלו, והסרט האמריקאי שעבורו קיבל את הביקורות הטובות ביותר שלו. יש לי סיפור שלם סביב הסרט הזה, שאם תעברו על כל ארכיון התכנים שלי שקשור באתר לתגית "אבי נשר" תראו שפעם כבר הזכרתי אותו, אבל עכשיו במלאת לו 20, אני חושב שמגיעה הרחבה. אבל לא כרגע.
בעוד ב"ליברל" רותם דנון בחר בנשר כאחד האנשים המשפיעים של השנה, אני הוזעקתי ל"מוסף כלכליסט" לכתוב על נשר כאחד מאותם ישראליים מצליחים שהממסד לא ידע לקבל בזמן אמת, ושבעתיד הם יאכלו את הכובע. האמת היא שאני חושב שהעתיד הוא כבר עכשיו. נראה לי שאם נשר היה מאפשר ל"סיפור אחר" להשתתף בפרסי אופיר האחרונים, יש סיכוי שהסרט היה זוכה בכמה וכמה פרסים, אולי אפילו לנשר עצמו שעד עכשיו ממש הודר על ידי האקדמיה. ובמקביל, עוד ועוד יוצרים צעירים פונים לנשר לעזרה כמנטור, ואחרי הצלחת "המוסד" יש לו מעין תפקיד חדש של "מציל סרטים" כמפיק. נדמה לי שההכרה שנשר הוא כרגע הגרנד-מאסטר של הקולנוע הישראלי כבר חילחלה. אבל אין ספק שבעתיד, היחס של קהילת הקולנוע הישראלית לנשר והצלחותיו יראה תמוה מאוד ויהיה מאוד קשה להגן עליו. הנה הגרסה המורחבת לטקסט, שכרגיל בדפוס היה קצר יותר:
continue reading…
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 12.10.2019
חופשת סוכות שהתחילה אתמול הציפה את בתי הקולנוע בלא מעט סרטי אנימציה מדובבים – חלקם הגדול, למרבה ההפתעה – מגיעים מאולפנים מוכרים ואמינים בדרך כלל ולא הפקות זולות תוצרת מלזיה. אבל לטבלת המבקרים נכנסו רק שני סרטים, ורק אחד מהם הוא סרט אנימציה מדובב: "משפחת אדאמס", סרט הקולנוע השלישי (והראשון באנימציה) על המשפחה המקאברית שזכתה לפני כן לפרסום כקומיקס וכסדרת טלוויזיה די אלמותית עוד בימי השחור-לבן של אמריקה. וחוץ מזה עולה גם "ג'וקר", שהוא לא ממש סרט לילדים, ושפורש יפה את תגובות המבקרים שלנו השבוע. אף אחד לא שנא אותו, אבל כמות החיבה נעה יפה על הספקטרום שבין 3 ל-5 כוכבים, שזה בערך המנעד שבין אדישות להתלהבות כשזה מגיע לסרט כה מדובר. בדקו עם הציון של מי מהמבקרים/ות אתם הכי מזדהים. מה שכן, בחופשת סוכות תוכלו לארגן לעצמכם דאבל פיצ'ר של ליצנים רצחניים עם "ג'וקר" (מומלץ) ו"זה: חלק 2" (לא מומלץ), שניהם אגב תוצרת אולפני וורנר, ואולי כדאי שמישהו יבדוק שהכל בסדר שם.
יצאו מהטבלה: "השורד" ו"פנים רבות לאמת".
אזהרת טריגר: "הנערים", "ימים נוראים" ופרשת פינחס
"הנערים". הגיבור שלא מצליח לברוח מהביוגרפיה שלו
הערב ישודר הפרק העשירי והאחרון של "הנערים", סדרה שאני מודה שפרק 5 שלה היה השיא שלה, אבל שאהבתי אותה מאוד. הרעש התקשורתי שהיא עשתה כשהיא רק עלתה (ומאז דעך) והדמיון הצורני והתימאטי שלה ל"ימים נוראים" גרם לי לכתוב את הטקסט הבא, למדור הקולנוע של גיליון אוקטובר של "בלייזר".
דיברתי על הקשר בין "ימים נוראים" ו"הנערים" בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן
פסטיבל חיפה 2019: כמה המלצות תוצרת ארה"ב, רוסיה וישראל
"ילד דבש" ("Honey Boy"). זכרון כמו חלום
תוכניית פסטיבל חיפה פורסמה לפני שבוע, והנה כמה המלצות ראשונות לכמה סרטים מתוכה. לא רק הסרטים עצמם, כמו גם התופעות הרחבות יותר שהם מייצגים.
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 5.10.2019
רק סרט חדש אחד נכנס השבוע לטבלה: "איש מזל התאומים" עם וויל סמית ובבימויו של אנג לי, והוא שוקע ישר לתחתית הטבלה. אבל הרשו לנו לציין את העובדה יוצאת הדופן שבימים שנותרו עד ערב יום כיפור תוכלו לצפות בסרט שעלילתו מתרחשת בדיוק בימים האלה: "מחילה" של חנן סביון וגיא עמיר. וגם "ימים נוראים" מתייחס בסצינה אחת בו (ובשמו) לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום כיפור. האמריקאים רגילים לזה, אבל בישראל זה מאוד יוצא דופן לראות סרט שנוגע ממש באווירת החג שמתרחשת גם מחוץ לקולנוע.
הנה הטבלה:
תגובות אחרונות