05 נובמבר 2019 | 17:15 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

"המלך", ביקורת

"המלך" עם טימותי שאלאמה בנטפליקס. בנעליים של לורנס אוליבייה וקנת בראנה

באופן רשמי, "המלך" – הפקת הענק הטרייה והמשובחת של נטפליקס מוגדרת כעיבוד למחזות "הנרי הרביעי" ו"הנרי החמישי" של שייקספיר, אבל קשה שלא לתהות האם "פעמונים בחצות" של אורסון וולס לא היה השראה גדולה יותר. השחקן ג'ואל אדג'רטון, שהיה שותף לכתיבת התסריט, מגלם בסרט את דמותו של סר ג'ון פלסטף, ונדמה שהוא מנסה למשוך את הסיפור שוב ושוב אליו. כמו בסרטו של וולס, חלק ניכר מהסרט עוסק בחברות שבין פלסטף ובין הנסיך האל, יורש העצר שיגדל להיות המלך הנרי החמישי. ובעוד שייקספיר, ולורנס אוליבייה בעקבותיו, יצרו את "הנרי החמישי" כשיר הלל לאימפריה הבריטית ולהצלחותיה הצבאיות, הבמאי דיוויד מישוד והמפיק בראד פיט (ששיתפו לפני כן פעולה בסאטירה הצבאית הלאמוצלחת "מכונת מלחמה"), מנסים להפוך את "המלך" לסרט שמטיל ספק בנחיצותן ובצדקתן של מלחמות. הנרי החמישי מוצג כמי שיכול לצאת לשדה הקרב ולנהל מלחמה בהצלחה ובגבורה, אבל גם כמי שנגרר למלחמה הזאת בעל כורחו ומבין בדיעבד שאולי הכל היה לשווא. אולי זה מה שקורה כשנותנים לאוסטרלים לכתוב ולביים סרט על פי מחזה כל כך אנגלי. הם אפילו מלהקים אמריקאי לתפקיד הראשי.

ב-140 דקותיו, "המלך" מצליח לעבוד היטב גם כדרמה תקופתית יפה ומסוגננת; גם כדרמה פוליטית, שבה שליט צעיר מסרב לנהל את המלחמות שיזם אביו, המלך הקודם; וגם כסרט מלחמה וירטואוזי ומרשים, שמציג בשוט ארוך ומסחרר את המלך הצעיר כגיבור בשדה הקרב, בקרב באז'ינקור, ששייקספיר הנציח בלב "הנרי החמישי" שלו.

טימותי שאלמה הוא ליהוק הגיוני לתפקיד הנסיך האל, יורש העצר שמתנגד לשלטונו רע הלב וגדוש הסכסוכים של אביו, המלך הנרי הרביעי (בן מנדלסון), ומעדיף להקדיש את חייו לשתיה והוללות מפונקת הרחק מהארמון. כשם שהעם וראשי השלטון תוהים האם הנער הפוחז והמפונק הזה יצליח להיות מלך, אנחנו תוהים האם שאלאמה העדין יצליח לגלם אותו – דמות שוחרת שלום וחיים בפתיחה, שהופכת לגנרל צבאי חסר רחמים. "המלך" עושה כמה וכמה תפניות ומשכתב כמה וכמה מרגעיו של שייקספיר כדי להתאים את עצמו לעולם שכבר לא מוקסם משליטים כל יכולים וממלחמות עקובות מדם, כולל הוספת אחרית דבר מעניינת, שלא היתה במקור. גם אם התפניות האלה נראות מאולצות, קשה להתכחש לכך שמדובר בסרט מרשים, שמצליח להפוך את קטעי הפוליטיקה והדיבורים ללא פחות מעניינים מקטעי הקרב.

(פורסם ב"כלכליסט", 4.11.2019)

נושאים: ביקורת

השאירו תגובה