הגלגולים של אייזק הייז, שמת אמש בגיל 65.

הייז מלחין ושר את נעימת הנושא של "שאפט" מ-1971. הוא זכה עליה באוסקר

הייז מחדש את "Walk On By" של דיון וורוויק ב-1969טריי פרקר ומט סטון מחסלים את שף בעונה העשירית של "סאות פארק"מתוך "סאות פארק": קייל מספיד את שף

שני בלוגרי קולנוע הופיעו בשבוע האחרון בטלוויזיה האמריקאית שלא בענייני קולנוע:

ג'ון וויט כתב מאמר ב"וושינגטון טיימס" נגד ברק אובמה. ג'פרי וולס ירד עליו. ושלל בלוגרים ופרשנים מהימין תקפו את וולס (במה שבטח הפך לשבוע החזק שלו מבחינת רייטינג) על כך שהוא קורא לשים את וויט (ושחקנים המזוהים עם הימין) ברשימה שחורה המזכירה את ימי מקארתי. שלשום הגיע וולס לאולפן של ביל אוריילי, מהבולטים בעיתונאי הימין, כדי להיצלב:

ודיוויד קאר, בלוגר האוסקרים של ה"ניו יורק טיימס" שכתב ספר על ימי כמכור לקראק, הגיע לקדם את ספרו אצל סטיבן קולבר, שרוצה לדעת מה יותר מסוכן לחברה: מכורים לקראק או עיתונאים של ה"ניו יורק טיימס":(ויה סקוט פיינברג)

===========

בראשית היה איתי שטרן ופרשת "The Onion", והנה אני נתקל באייטם בוויינט מלפני ארבעה ימים, על סרטון התשובה של פריס הילטון לקמפיין של ג'ון מקיין שמשווה את ברק אובמה להילטון ולבריטני ספירס. ובשום מקום לא מצוין בקטע שהסרטון הזה הוא מערכון, בדיחה. אמנם זה לא איום כמו לתרגם ידיעה מפוברקת כאמיתית, ואולי זו סתם בעיה ניסוחית, אבל כשיצחק בן חורין כותב "יורשת אימפריית בתי המלון השיבה הלילה (יום ד') בתשדיר משלה, שבו הכריזה על רצונה לערוך קמפיין נגד 'האיש המקומט עם השיער הלבן'", האם הוא מבין שהילטון לא באמת השיבה בתשדיר "משלה", אלא שיחקה את עצמה במערכון מתוסרט שהופק לאתר של וויל פארל, funny or die? תמהני.

==========

אני מניח שהסכסוך בין איתן ראובן ויאיר הוכנר הגיע לכדי פתרון, כי הוכנר כבר לא קורא להחרים את סרטו "אנטרקטיקה" אלא מזמין את כולם לסרט, שעולה להקרנות מסחריות בסינמטק תל אביב ב-21 באוגוסט. "לכול מי ששואל הקדימון ירד ואני מקווה שיעלה חדש וראוי ולכן עכשיו מגיע המבחן האמיתי, מה-21 באוגוסט בשעה עשר בערב בסינמטק תל אביב. קנו כרטיסים מראש", הוא כותב בדף האירוע שפתח בפייסבוק.

==========

רותי דירקטור השיקה בלוג. היא מבקרת אמנות שאני אוהב לקרוא ואהבתי לערוך, אבל יש לה שם של במאית.

===========

ג'ון בדהאם היה פעם במאי שנורא אהבתי: "שיגעון המוזיקה", "רעם כחול", "משחקי מלחמה", "תקלה מופלאה". ואז הוא ד נעלם (בשנים האחרונות הוא מביים פרקים לטלוויזיה: "המגן" ו"גיבורים", למשל). במלאת 25 שנה ל"משחקי מלחמה", אחד הסרטים שהכי אהבתי כילד (בחוג מחשבים), הוא מתראיין ומספר שהוא בכלל לא היה אמור להיות הבמאי: מרטין ברסט ("השוטר מבוורלי הילס", "מרדף חצות") צילם כבר שבועיים של חומרים לפני שהסתכסך עם המפיקים. מתיו ברודריק ואלי שידי התגלו בסרט, לפני שהפכו לכוכבים בסרטיו של ג'ון יוז: הוא ב"שמתי ברז למורה", היא ב"מועדון ארוחת הבוקר".

זה די הלם: ברני מק, קומיקאי נהדר ששיחק אצל האחים כהן ("אכזריות בלתי נסבלת") טרי זוויגוף ("סנטה בשקל") וסטיבן סודרברג ("אושן 11-13") מת היום במפתיע מסיבוכים מדלקת ריאות. הוא היה בן 50.
מק התחיל מאוחר כסטנדאפיסט והתפרסם ב-Def Comedy Jam ובתפקידי משנה קטנים בסרטים כמו "יום שישי" עם אייס קיוב. בשנת 2000 הוא חרש את אמריקה כאחד מארבעה קומיקאים שחורים (לצד סדריק הבדרן, ד.ל יוגלי, סטיב הארווי) בסיבוב ההופעות "The Original Kings of Comedy", שב-2001 הונצח בסרט הופעה שביים ספייק לי. 27 הדקות של מאק הן הכי מצחיקות בסרט והקאץ'-פרייז שלו "יו סוממאביץ'" קורע אותי מצחוק, ומזכיר לי את ימיו הטובים של אדי מרפי כסטנדאפיסט משנות השמונים. הנה הקטע שלו במלואו, לזכרו:

======

וגם ברני ברילסטין מת שלשום, בגיל 77. ברילסטין התחיל כמנג'ר שאחראי לקריירות של ג'ון בלושי, דן אקרויד וג'ים הנסון, ובהמשך גארי שנדלינג, אדם סנדלר וג'ים קארי. הוא מהאנשים שהמציאו ושכללו את הרעיון למכור להוליווד חבילות: סרטים בהם משתתפים שחקניו, שנכתבים על ידי התסריטאים שהוא מייצג, ומבוימים על ידי לקוחותיו וכך להפוך למעשה למפיק אחראי (מי שהפך את העסק הזה של מכירת חבילות של טאלנטים היה מייקל אוביץ, שכנראה למד את השיטה מברילסטין. הם הסתכסכו מרות אחר כך. ברילסטין, למשל, ארז ומכר את "האחים בלוז" ו"מכסחי השדים". בפאזה שלו כמפיק טלוויזיה הוא אחראי לסדרות כמו "אלף", "המופע של גארי שנדלינג" ו"תהרוג אותי וזהו". הוא גם חתום כמפיק אחראי על "גילמור המאושר" של אדם סנדלר ו"כייבל גאי". ניקי פינק מספידה אותו, והתגובות בבלוגה הפכו לדף זכרון אד-הוק למפיק שכנראה, לפי מה שכותבים עליו, היה מענטש אמיתי עם חוש הומור משובח.

מייל שהגיע הלילה מאלון רוזנבלום:

קבוצה של חברים טובים, שמכירה את שני הצדדים וגם היתה מעורבת בצורה זו או אחרת בהפקת "אנטרקטיקה" מנסה להשקיט את המאבק התקשורתי שהחל בין יאיר הוכנר ומפיקו איתן ראובן.
הלוואי והיה מדובר בתעלול פרסומי (ואכן זה רעיון מבריק, לו הוא לא היה יוצא מכלל שליטה).
הצלחנו כרגע לגרום להורדת הטריילר מהרשת וסגירת הקבוצה בפייסבוק שקוראת להחרים את הסרט (או לפחות אנחנו מנסים לגלות איך עושים את זה ברגעים אלו).
הייתי שמח מאוד לו היית יכול להוריד, בשלב הזה לפחות, את הפוסט על הסרט ששימש כקרקע של התנצחויות בין השניים, או לפחות להעלים אותו עד שהעניין ייפטר לכאן או לכאן.
הייתי שמח לו נוכל למחוק כמה שיותר איזכורים לתקרית ולנסות, אם זה אפשרי, לפתוח דף חלק. אם הכל יסתדר, תוכל, בשמחה להחזיר את הפוסט למען יראו הדורות…

מייל דומה (שלא אישר לי לפרסם אותו) הגיע ממקורב אחר של הצדדים. את הפוסט עצמו אני לא מוריד, אבל לימים הקרובים אסגור בו את התגובות כדי לתת לעסק להתקרר ולצדדים לשוחח ביניהם. אמשיך לעדכן.

אלה מהרגעים המקסימים האלה: אני יושב בצד בבלוג של עצמי ועוקב אחרי האקשן הרב זירתי בתגובות כאן וכאן וכאן, ותענוג לי לקרוא אתכם. לא אפריע. המשיכו.

עד לפני דקה וחצי "אנטרקטיקה" היה סרט ישראלי עצמאי, עם פוטנציאל קווירי פולחני (אני, חוששני, לא התחברתי אליו) שניסה להשתחל לפרסי אופיר, שאף להגיע לוולג'ין וזכה לביקורות נאות ולהצלחה בפסטיבלי הקולנוע ההומו-לסביים בניו יורק ובלוס אנג'לס, כשבסוף החודש הוא יוצג גם במסגרת צדדית של פסטיבל ונציה. לאורך כל הדרך מי ששיווק את הסרט ועידכן אותי (ואחרים) לגבי הצלחותיו היה יאיר הוכנר, במאי הסרט.

אבל היום הוכנר מרחיק מעליו את הסרט ויוצא בקריאה להחרים את הסרט של עצמו. הסיבה? הוכנר אומר שמפיק הסרט, איתן ראובן, גזל ממנו את הקרדיט והוא מפיץ את הסרט בלי לשתף במהלכיו את יוצר הסרט. הוכנר אף הקים קבוצה בפייסבוק "מחרימים את אנטרקטיקה". זה די מדהים שבמאי קורא לקהל להחרים את הסרט של עצמו. כך כותב שם הוכנר:

בשנת 1999 במהלך לימודי בקמרה אובסקורה כתבתי את הדראפט הראשון לסרט, אנטרקטיקה. אחרי שנים של שכתובים, בדצמבר 2006 יצאנו לצילומים של הסרט. במהלך 2007 ו-2008 ליוויתי באופן שוטף את עריכת הסרט בכול שלביו כולל תיקוני צבע וסאונד.
ליוויתי את הלחנת המוסיקה והשירים המקוריים, אפילו התעסקתי עם התרגום לאנגלית.
יצרתי יחסי ציבור חסרי תקדים לסרט עצמאי דל תקציב ועזרתי למפיק ליצור קשרים עם חברות הפצה ופסטיבלים בחו"ל ולשמחתי הסרט גם נמכר בסכומים יפים והפך ללהיט פסטיבלים.
המפיק מר איתן ראובן לא חושב ככה, הוא החליט לערוך קדימון, טריילר בלועזית, בלי ידיעתי ולא לתת לי קרדיט כנהוג בפרומואים. לשחקן שיש לו שלוש סצנות בסרט הוא נותן קרדיט, אבל לעורכת הפרומו הוא נתן הוראה מפורשת לא לתת לי קרדיט.
אנטרקטיקה נלקח ממני בגסות רוח כאילו לא מדובר בתינוק שלי.
בפגישה אתמול עם מר אלון גרבוז מנהל הסינמטק איתן ראובן התחייב לתקן את הפרומו ועל סמך זה נחתם הסכם הפצה מול הסינמטק, עכשיו איתן ראובן לא עונה לטלפונים שלו, להודעות ואס.אם.אסים.
הוא מעלה את הפרומו באינטרנט ומפיץ אותו בלי אישור שלי, יוצר הסרט במטרה אחת לפגוע בי.
הכאב שלי גדול אבל אני מבקש ממכם לא לעזור למפיק לסרסר ביצירה שלי.
אני מבקש מכם לא להגיע לסינמטק תל אביב לצפות בסרט ולשלוח למפיק אימליים הדורשים ממנו לתקן את המעוות:
או לצלצל אליו ולדרוש ממנו לתקן את הפשע נגד היוצר של הסרט.

תודה
יאיר הוכנר
תסריטאי, במאי

בדף הפייסבוק הוא מצרף את המייל, הטלפונים והתמונה של ראובן.

פניתי לאיתן ראובן לקבל את תגובתו:

אם תסתכל בסוף הטריילר יש בלוק קרדיטים ובו הבמאי מופיע במפורש לא יעלה על הדעת שמישהו לא יקבל קרדיט עבור עבודתו.
חשוב לי לציין כי הסרט לא של יאיר והוא שייך לכל הצוות והשחקנים המוכשרים שעמלו במשך חודש שלם ונתנו את הנשמה והסינרגיה של כולם הביאה את הסרט להצלחתו.
ההצלחה היא לא נחלתו הבלעדית של אף אחד כולל לא שלי.
פרטי הסיפור מסולפים ולא נכונים, ואם יתבקש ממני אגיב לכל אחת מהטענות שמועלות שם כי כולן שגויות, לא נכונות ומציגות מציאות שונה ממה שהיה בפועל.
דרך אגב, את הקשרים העסקים על חברות ופסטיבלים יצרתי על ידי כישורי העסקיים ואף טסתי לחו"ל (עם מנהל ההפקה שלומי אבינר, שמגיעה לו תודה רבה על העזרה)
להיפגש עם אותם גורמים ואף ניהלתי את המשאים ומתנים על מנת שהסרט יימכר להפצה בחו"ל.
ודרך אגב – אני לא צריך את האישור שלו על מנת להעלות טריילר לאינטרנט, כבעל הזכויות הבלעדי של הסרט אני רשאי לעשות בסרט כל דבר אשר יקדם אותו ויפרסם אותו ובמיוחד לאור עלייתו לאקרנים.

אכן, בטריילר ("הלא רשמי", טוען ראובן) מתחת לשם הסרט כתוב – באותיות לא מאוד גדולות – "במאי ותסריטאי: יאיר הוכנר". אבל המילים של ראובן אכן משדרות – סליחה על משחק המילים – צינה גדולה כלפי הוכנר: " הסרט לא של יאיר" הוא כותב, ואף מדגיש שהוא בעל הזכויות הבלעדי. אני לא מכיר את ראובן ולא יודע מה כוונותיו, אבל בשם כל הזרגים: מי מוסר למפיק שלו בלעדיות על כל הזכויות בסרט שאמור להיות הבייבי שלך. זה הרי הזמנת צרות מפורשת. או נאיביות אקוטית.

אז זהו? ככה יגמר הסיפור של "אנטרקטיקה"? מלחמה בין היוצר והמפיק תהרוג את הסרט, שהיה לו פוטנציאל פולחני פנים-קהילתי? או שיש כאן מקום לפשרה? אמשיך לעקוב.

האמת, סתם סרט.

"בופור" יצא בדי.וי.די בתאילנד, ובעבור 289 באט הוא יכול להיות שלכם. חפשו על המדפים את העטיפה הזאת:

עטיפת הדי.וי.די של "בופור" בתאילנד

המסוק נראה נכון. אבל המדים… והפנים… רגע, התמונה על עטיפת הדי.וי.די בכלל לא לקוחה מהסרט. מי זה שם, ג'וש הארטנט? האם מפיצי הדי.וי.די התאילנדי מנסים לקהלם לטעות ולחשוב ש"בופור" הוא… "בלאק הוק דאון"?

(תודה ל-okok על הטיפ)

ויה טלוטן בתגובות: צילום בוטלגי של הטריילר ל"מפלצות נגד חיזרים", הסרט שיחנוך את עידן התלת מימד של דרימוורקס. האמת, הטריילר פשוט נורא מהנה:

תוספת:
והנה השיר. אני קצת בשוק שבשביל זה רוב שניידר טס כל הדרך עד ישראל.
poontachat.mp3

צילומי הווידיאו-קליפ לשיר של עידו מוסרי, "פונתחת", שיצורף לדי.וי.די של "אל תתעסקו עם הזוהן", התקיימו אתמול בתל אביב בכיכובו של שחקן החיזוק רוב שניידר. מיד אחרי שהסתיימו הצילומים הגיעו אליי תמונות מהסט:

שניידר, מוסרי ותום שובל (מימין), השותף לבימוי עם אורן שי