11 אוקטובר 2012 | 19:21 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

האריס סאווידס, מגדולי צלמי הקולנוע העכשוויים באמריקה, מת

עמית איצקר, ספק הכותרות הזריז של הבלוג, מבשר לי את השורה העגומה הזאת עליה קרא עכשיו בפייסבוק, לפני שפורסמה באופן רשמי בתקשורת (ולמעשה שקראתי עליה כל דיווח רשמי כלשהו). הצלם האריס סאווידס, שהיה הצלם האהוב עליי באמריקה בשנים האחרונות, הלך היום לעולמו כתוצאה מגידול במוח. הוא היה רק בן 55, וממש ראיתי אותו כמי שייזכה בקרוב באוסקר. הוא היה ממש מעולה. כמה עצוב.

אחרי שראיתי את "The Yards" של ג'יימס גריי הכתרתי אותו כ"גורדון וויליס החדש". הדימוי לא היה מקרי, נדמה שסאווידס מושפע מאוד מהסגנון של וויליס (וודי אלן כנראה הרגיש בזה, כי הוא בחר בו לצלם לו את "מה שעובד").

סאווידס גרם לי לשנן את שמו עוד כשהיה צלם פרסומות וקליפים. הוא שיתף פעולה רבות עם מארק רומנק, אבל אני שמתי לב אליו כשצילם את הקליפ ל"Everybody Hurts" של אר.אי.אם שביים ג'ייק סקוט (הבן של רידלי).

בקולנוע הוא הדהים אותי בתור הצלם של "זודיאק" של דיוויד פינצ'ר, ואף יותר מזה בתור הפרטנר של גאס ון סאנט לאקספירמנטים הסגנוניים שלו "ג'רי", "אלפנט" ו"הימים האחרונים", שמכילים כמה מהרגעים הצילומיים המדהימים ביותר של העשור הקודם. תלמידיי שומעים את השם האריס סאווידס לא מעט כשאני מראה להם קטעים מתוך "ג'רי". הוא צילם לואן-סאנט גם את "מילק" וגם את סרטו האחרון, "חסר מנוחה" שטרם ראיתי. הוא צילם לופיה קופולה את "אי שם" ואת סרטה החדש, שעדיין נמצא בעריכה.

עוד סרט שהצילום בו פשוט עוצר נשימה הוא "לידה" של ג'ונתן גלייזר. השוט הארוך על ניקול קידמן צופה באופרה של ואגנר הוא מהיפים שראיתי מימיי (קנת לונרגן העתיק אותו לסצינת הסיום של "מרגרט"):


הסרט האחרון שראיתי שהוא צילם וממש הרשים אותי, ושוב הזכיר לי את גורדון וויליס, היה "גרינברג" של נח באומבך.

הנה הוא, על הסט של "אי שם" של סופיה קופולה:


נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “האריס סאווידס, מגדולי צלמי הקולנוע העכשוויים באמריקה, מת”

  1. שלום ברכה 11 אוקטובר 2012 ב - 21:03 קישור ישיר

    עצוב. הפסד גדול לקולנוע.

  2. ג'וני מרקו 12 אוקטובר 2012 ב - 0:21 קישור ישיר

    עצוב, הצילום שלו תמיד שידרג גם סרטים פחות טובים שעבד בהם.

    http://www.youtube.com/watch?v=cQFAPBbjsaI&feature=player_embedded#!

    מרתק איך שהוא מדבר על הפתיחה לכחול של קישלובסקי…

  3. טל 12 אוקטובר 2012 ב - 11:40 קישור ישיר

    עצוב. השוט מלידה לחלוטין עוצר נשימה.
    ובכלל, ברשימת הסרטים הכי אנדרייטד בהיסטוריה שמור לסרט הזה מקום של כבוד. הוא פשוט נוצר בזמן הלא נכון ובעיקר במקום הלא נכון.


השאירו תגובה