06 יוני 2006 | 09:31 ~ 17 תגובות | תגובות פייסבוק

לראשונה: סרט ישראלי פותח את פסטיבל ירושלים

"מישהו לרוץ איתו", סרטו של עודד דוידוף על פי ספרו של דויד גרוסמן, יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים ב-6 ביולי.

בשבוע שעבר במדורי ב"פנאי פלוס", וגם כאן, דיווחתי על כך שלראשונה מסתמן שסרט ישראלי יפתח את פסטיבל ירושלים. באותה תקופה הגיע לאוזניי שמו של סרט אחר הנמצא בראש רשימת הפייבוריטים. כשהייתי בגרמניה בסוף השבוע קיבלתי סמ"ס מאיש קולנוע ישראלי המספר לי ש"מישהו לרוץ איתו" כנראה מוביל את רשימת המועמדים. בגלל שאני עדיין מקפיד להצליב את המידע שאני מפרסם לפחות משני מקורות שונים, לא הצלחתי למצוא לכך אישור ויה סמ"ס ממקורותיי בסינמטק ירושלים. הבוקר יצאה ההודעה הרשמית.

סרטים המוקרנים בבריכת השולטן בפתיחת פסטיבל ירושלים זוכים לחשיפה תקשורתית וציבורית ענקית ובשנים האחרונות הם גם הופכים ללהיטי ענק בקופות בארץ. "סינמסקופ" מצדיע לפסטיבל ירושלים על שמצא לנכון לשים את הזרקור היוקרתי הזה על סרט ישראלי, במיוחד בשנה שמסתמנת כאיכותית, פוריה ומסקרנת במיוחד.

17 תגובות ל - “לראשונה: סרט ישראלי פותח את פסטיבל ירושלים”

  1. עידן 6 יוני 2006 ב - 10:00 קישור ישיר

    אם פסטיבל הקולנוע בירושלים רוצה לפתוח עם הקרנת סרט ישראליכס, שיבושם לו.

  2. אליעד 6 יוני 2006 ב - 11:08 קישור ישיר

    ראיתם את תמונת הענק שהיתה ב"גלריה" הבוקר בידיעה של גואל פינטו שפירסמה את העובדה ש"מישהו לרוץ איתו", יפתח את הפסטיבל? מה עובר עליהם שמה, מישהו יכול להסביר?

  3. דן ברזל 6 יוני 2006 ב - 11:25 קישור ישיר

    מה שיותר תמוה היא הטענה שההקרנה הזו היא "כבוד יוצא דופן ליוצר שזה סרט הביכורים שלו". עודד דוידוף ביים ב-2001 את "מרס תורכי", שאומנם לא זכה להצלחה מסחררת בבתי הקולנוע, אך הפך לסוג של להיט קאלט ישראלי ב-DVD.

    רוה לדן: זה לא תמוה, זו פאדיחה. "מרס תורכי" היה סרט לא מושלם אבל ממש חביב, עם פוטנציאל פולחני אדיר, שנדפק על ידי הפצה ושיווק שערורייתיים ברשלנותם.

  4. VAN ERIK 6 יוני 2006 ב - 12:23 קישור ישיר

    אני הבנתי ש"משהו לרוץ איתו" זה בכלל סדרת טלביזיה, לא?
    לפני שנה בערך קראתי בגלריה שניר ברגמן הולך לכתוב ולביים את "ספר הדיקדוק הפנימי", מישהו יודע מה קורה עם זה?

  5. פיטר פארקר 6 יוני 2006 ב - 15:13 קישור ישיר

    טוב אולי זה רק אני, אבל יש משהו קצת לא הוגן. אני מניח שהסרט מתמודד על הפרס של הפסטיבל (שכחתי איך קוראים לו, וולגן או משהו כזה).

    ברגע שלוקחים סרט ישראלי שמתמודד על הפרס הראשי מול עוד סרטים ישראלים, מוקירים לו את אות הפתיחה (שבדרך כלל מקושרת עם סרטים איכותיים וטובים – למרות ששנה שעברה המצב לא היה ככה) ונותנים לו חשיפה הרבה יותר גדולה.

    אין משום הטיית לב השופטים לסרט הזה דווקא והעדפתו על פני אחרים? (בלי לפגוע באיכותו כי לא ראיתי אותו עדיין).

  6. סיגל 6 יוני 2006 ב - 15:26 קישור ישיר

    האם 'לרוץ איתו' גם מתחרה וגם מועמד? או שהוא מוצג בפסטיבל מחוץ למסגרת התחרות?

    אגב, יאיר, שמועות אומרות שיש עוד פיצ'רים שיתחרו בוולגין שלא נמצאים ברשימה שלך

    רוה לסיגל: סרט הפתיחה לא יתחרה על פרס וולג'ין. ואנא שתפי אילו סרטים נוספים יהיו בתחרות, על פי השמועות. אני, למשל, מחכה לשמוע האם "אביבה אהובתי" יהיה שם.

  7. כמובן נגד 6 יוני 2006 ב - 16:58 קישור ישיר

    ליאיר

    כשתיגמר תרועת הפסטיבלים..

    את דעתי השלילית ביחס לרעיון שסרט ישראלי יפתח את פסטיבל ירושלים הבעתי כאן בעבר ובהרחבה.
    http://cinemascope.co.il/?p=136#comments
    בין השאר סברתי שזה מצב בלתי אפשרי. אבל מסתבר שטעיתי.
    אבל, לפני שאתה מתחיל בחגיגה ואני נאלץ לאכול שווראמה, יש מקום לכמה תהיות.
    אתה כותב : "באותה תקופה הגיע לאוזניי שמו של סרט אחר הנמצא בראש רשימת הפייבוריטים. כשהייתי בגרמניה בסוף השבוע קיבלתי סמ”ס מאיש קולנוע ישראלי המספר לי ש”מישהו לרוץ איתו” כנראה מוביל את רשימת המועמדים.”
    פיבוריטים? רשימת מועמדים?
    אני מניח שאתה יודע שאין לפסטיבל וועדת קבלה/סינון. אני מניח שאתה יודע שאין עדיין אחד בארץ ו/או בפסטיבל שברור לו באופן מוחלט וסופי אילו סרטים ישראליים יוקרנו בסופו של יום בפסטיבל. אני מניח שאתה יודע שבשלב הזה אין אף אחד בארץ ו/או בפסטיבל שראה את כל הסרטים שמיועדים להקרנה. אז אולי תוכל להאיר את עיניי ולהסביר לי באיזה פורום התקבלה ההחלטה (אם אתה טוען שהיו שמועות על פיבוריטים אז בהכרח ומן הסתם היה פורום), אילו סרטים נבחנו בפורום כזה ומה היו הקריטריונים לבחירה.

    יותר מכך. כאשר "מישהו לרוץ איתו", פותח את הפסטיבל הפירוש הוא שהסרט לא מתחרה על פרס וולגין. למי שלא יודע, זכייה בוולגין פרושה ארבעים אלף דולר בכיס של הזוכה. ז"א שאם מישהו מוותר במודע על האפשרות להרוויח ארבעים אלף דולר, הדעת נותנת שהוא מעריך שהוא לא יהיה זה שיזכה בוולגין. במילים אחרות. אפשר לנחש שמה שפותח את פסטיבל ירושלים איננו הסרט הראוי ביותר!
    אם להסתכן בניחוש פרוע, הייתי אומר, ששוב וכרגיל במקומותנו, בס"ה הפעילו את הקומבינה.

    מזה עשר שנים ויותר יש לחץ של מפיקים/מפיצים ישראליים לקבל את הקרנת הפתיחה של פסטיבל ירושלים. הדבר לא צלח עד היום הן מטעמים עקרוניים (הקושי וחוסר היכולת להצדיק את הבחירה) והן מטעמים מעשיים (הכוח להכריח את הפסטיבל). ז"א שאם הוא צלח היום זה לא בגלל המבקרים (מצטער) אלא שגלל שהפעם מדובר במפיק/מפיץ שהוא מספיק חזק כדי לכופף את הפסטיבל ולהפעיל אותו לשירותו!!

    "מישהו לרוץ איתו", התחיל כדראמה לטלוויזיה שהפכה לסדרה בת שלושה פרקים שהפכה לסרט קולנוע (מסלול תמוהה שיכול להעיד משהו על איכותו). ההפקה היא של גי. סי. אס. כשהדבר נוגע לסרטי קולנוע, גי. סי. אס נעזרת בשותף קבוע שיש לו הבנה בקולנוע.
    אני מניח שהשותף הזה קלט שבכל הנוגע לפסטיבל ירושלים, אין לו ווינר ביד ועל כן הוא פנה לפתרון יצירתי שיהפוך הסרט שלו לזוכה הגדול (לפחות מבחינת התהודה ויחסי הציבור) מבלי להסתכן בתחרות. אני לא אסכן כאן בלהגיד איך לדעתי הוא עשה את זה אבל אני חושב יאיר, שלפני שאתה ממהר להלל את המהלך, שווה לך לפשפש קצת בתהליך, מי יודע, אולי זה יעזור לך להבין למה מלכתחילה הרעיון בעייתי.
    בכל אופן, אני לא אתפלא אם בדיאלוג שהתקיים בין המפיץ להנהלת הפסטיבל, הוא עשה שימוש במה שכתבת כאן.
    אז באופן אירוני יוצא שבתוך כדי המאבק ההרואי שלך כנגד המפיצים, נמצאת בעל כורחך, דווקא משרת אותם, מה שאולי יכול להעיד שהם לא כ"כ מטומטמים כמו שנדמה לך.
    ועכשיו הלכתי לאכול את השווארמה.

    רוה לכמובן: וואו. מאז ימיו של גלעד לא נקרא כאן כזה מישמש של טענות וחצאי אבחנות. חלקן נכונות, חלקן מופרכות. הקרנה בבריכת השולטן שווה מבחינה כספית הרבה יותר מהסכום המכובד מאוד שזוכה בוולגין יקבל. אני חושב בדיוק ההפך: שהסרט שנבחר לפתיחה הוא הטוב ביותר (לפחות בעיני אנשי הסינמטק) מבין הסרטים שהם ראו. וממילא, קרנו של פרס וולגין בירידה – עכשיו שהקולנוע הישראלי הפך מבוקש בפסטיבלים בחו"ל – כך שההקרנה בפתיחת הפסטיבל היא מהלך נכון להחזיר את המפיקים להתעניין בפסטיבל. מועמדים? בוודאי שהיו מועמדים, היו כמה וכמה סרטים, ישראלים וזרים, שאנשי הרפרטואר של הפסטיבל התלבטו ביניהם. כשם שהם לא צפו בכל הסרטים הזרים לפני שהם בחרו ב"שרק" או ב"דבר אליה" בשנים קודמות, כך גם יהיה מגוחך לצפות שכדי לבחור סרט פתיחה הם צריכים לצפות בכל היבול הישראלי הנוכחי. אני מניח שהעובדה שמדובר בסרט של במאי ירושלמי, מאת סופר ירושלמי ושצולם בירושלים בוודאי עזרה לו (כפי שצילומי "צופן דה וינצ'י" בצרפת עזרו לו לזכות בהקרנת בכורה עולמית בפסטיבל קאן, וצילומי "ונדטה" בברלין עזרו לו לזכות בהקרנת בכורה עולמית בפסטיבל ברלין).
    אבל בישראל, כמו בישראל, כל בחירה לעשות כבוד לסרט אחד מיד מעלה טענות של קומבינה, של תככנות ורמיזות לשיקולים שאינם ענייניים. אני חושב שפתיחת הפסטיבל עם סרט ישראלי היא מהלך מעולה, חשוב והיסטורי. האם אני הייתי בוחר סרט אחר? אולי. אבל אני לא מנהל את הפסטיבל. ועד כה, מי שבחר את סרטי הפתיחה עשה עבודה לא רעה בכלל. מכיוון שרוב סרטי הפתיחה בשנים האחרונות היו כולם שילוב בין איכות קולנועית ובידור שווה לכל נפש, אני מניח ומקווה ומתפלל שגם "מישהו לרוץ איתו" יהיה כזה.

  8. גיל 8 יוני 2006 ב - 0:24 קישור ישיר

    יאיר יקר, גם אתה עלול לחטוא לפעמים במשמש טענות וחצאי אמיתות, קרנו של וולגין אינה בירידה והקרנה בפסטיבל ירושלים במסגרת וולגין אינה מונעת מסרט ישראלי להיות מוקרן בלוקרנו, קרלו ויוארי, טוקיו, מוסקווה ושאר הפסטיבלים המרכזיים והראשיים של יולי עד דצמבר ואף לקטוף בהם את הפרס הראשון( ראה כנפיים שבורות בטוקיו, החברים של יאנה במוסקווה, עולם נפלא של חלפון בקרלוויוארי), אינני יודע לגבי וונציה וברלין ( שדווקא קבלה סרטים ישראלים בשנים האחרונות למסגרת הפנורמה המשנית ), נדמה לי שמדורת השבט הציג בירושלים במסגרת וולגין טרם ברלין אך אינני בטוח.
    כמו תמיד קצת צניעות לא תזיק לאף אחד מאתנו.

    רוה לגיל: חוטא, חוטא. אבל קרנו של וולגין, לפחות כפי שאני עוקב אחריו ושומע מבכירים בעולם הקולנוע המקומי, כן בירידה. בשנתיים-שלוש האחרונות מפיקים ויוצרים מהססים לחשוף את סרטיהם בפני השופטים והתקשורת בירושלים מתוך חשש שהסרט יקטל ויגיע להקרנות האקדמיה ולבתי הקולנוע עם תדמית פגומה. על לפני שלוש שנים סרט ישראלי היה מתחיל את הפצתו בוולגין ואז באקדמיה ואז בסתיו/חורף לבתי הקולנוע. כיום, מאז "הכוכבים של שלומי" ו"סוף העולם שמאלה", יוצרים כבר לא מחכים לוולגין, כי התחרות איבדה את כוחה כמנבאת את הזוכים בפרסי אופיר וכמקדמת מכירות לקהל. קבלה לתחרות בקאן, ברלין וונציה נעשית בתנאי שזו בכורתו של הסרט במסגרת פסטיבלית תחרותית (אם כי ברלין בשנים האחרונות הסכים להקרין סרטים בתחרות שהוקרנו חודש קודם בסאנדאנס). "איזה עולם נפלא" ו"מדורת השבט" הוקרנו בקרלובי וארי ובברלין לפני שהוקרנו בירושלים. "מחילות" מגיע לירושלים אחרי שכבר הוקרן בברלין. לדעתי פסטיבל ירושלים צריך לפתח לעצמו אגו ישראלי ולקבל לוולגין רק סרטים בהקרנת בכורה עולמית. אבל, כאמור, אני רק זה שיושב בבית ונותן עצות.

  9. דווקא 8 יוני 2006 ב - 1:52 קישור ישיר

    לגיל.

    שמחתי לקרוא את התגובה שלך.
    קבל כמה תיקונים לנאמר לך.

    1. מאז שמתקיימת תחרות פרס וולגין בפסטיבל ירושלים, יוצרים שלא היו בטוחים שיש להם סיכויי לזכות, חששו להכנס למשחטת הביקורת. מהבחינה הזו שום דבר לא השתנה בשנים האחרונות.

    2. פרס וולגין הוא סתם תחרות מקומית שאין לו כל משמעות לעניין פסטיבלים אחרים. מי שמשתתף בתחרות הזו יכול להשתתף בכל פסטיבל אחר.

    3. פרס וולגין לא שינה את "מעמדו" כחוזה את זוכה פרס האקדמיה. הוא, בינתיים, היה ונשאר כזה. מה שהשתנה זו כמות הסרטים. אני אסביר. בשנה שבה נעשים מעט סרטים שכולם משתתפים בוולגין, חברי האקדמיה יבחרו בזוכה פרס וולגין כמועמד לאוסקר(זו הסטטסטיקה נכון להיום). אבל, בשנה, כמו השנה הנוכחית, שבה לפרס האקדמיה מועמדים כ 22 סרטים ואילו בפסטיבל מוקרנים רק 8, אז יש סיכויי שחברי האקדמיה יבחרו בסרטים "טריים" שלא הוקרנו בפסטיבל.
    4. פרס וולגין מעולם לא היה מקדם מכירות, להיפך. הוא היה כזה רק ובתנאי שבנוסף לו הסרט גם זכה בפרס האקדמיה.
    5. נכון הוא שיש פסטיבלים בעולם שדורשים הקרנת בכורה כתנאי להשתתפות, אלא שהתנאי הזה תלוי בסימון איקס בטופס ההשתתפות ותו לא. אין שום יוצר שמציין איקס ברובריקה הזו בגלל שהוא השתתף בפסטיבל ירושלים ושום פסטיבל אחר לא מחזיק בלשים לבדוק את הטופס שבו היוצר סימן שהוא לא השתתף בפסטיבלים.

    6. כל זה הכל הבל הבלים וממש לא עניין ששווה דיון. היותר חשוב לדיון הוא, מבחינתי, הכבוד הגדול (כך גואל פינטו) שהוענק למר דוידוב. עד לרגע זה, לא יצאה שום הודעה מסודרת מטעם הפסטיבלשיש בה כדי לנמק את העניין וכל שאפשר לשמוע הן ספקולציות מוזרות (שמקורן בבורות) ושתיקה של היוצרים האחרים, שזה, לטעמי, הדבר הכי מבאס.

  10. דווקא 8 יוני 2006 ב - 2:17 קישור ישיר

    פסטיבל לא צריך לפתח "אגו ישראלי". פסטיבל צריך לפתח "אגו פסטיבלי", זה המתכון להצלחה.הכוונה: לשאוף למצב (צריי מתחת לצדיק) פסטיבל רציני דמויי הפסטיבלים המובילים בעולם. אבל כל עוד המצב הגלותי שלנו כאן נמשך (קרי: הכי חשוב זה להביא איזה דוד מאמריקה) לא יקרה כלום. זו הנשמה הגלותית של הגב' ואן ליר וכתרי, בהקשר הזה, הוא לא השינויי המיוחל.

  11. יקי 8 יוני 2006 ב - 19:33 קישור ישיר

    אני נאלץ להצטרף לקלחת הקונספירציות ולתהות מה גרם ל"מישהו רוץ איתו" להבחר כסרט הפתיחה. לא שראיתי את הסרטים האחרים שאמורים להתחרות (מלבד, אם אכן יתמודד, "אביבה אהובתי" המצויין. ו"הבועה" גם ככה חסין מביקורות כך שהוא לא פקטור) ואם להסתמך על עבודות העבר של דוידוף, שבעיניי היו טכנוקרטיות לחלוטין, לא ממש נראה לי שמדובר בקאפ אוף טי שלי. בכל אופן מפליא אותי הנימוק החצי אפוי הזה, לפסטיבל ירושלים יש שלל שיקולים לבחירת הסרט הפותח וחלק גדול מהם הם שיקולים פוליטים וזרים לחלוטין לטיבו של סרט זה או אחר. לטעון שרק שיקול אומנותי עומד מאחורי ההחלטה, זה ממש הטמנת הראש בחול. לאלו שמטריחים את עצמם לפסטיבל מדי שנה על אף החובבנות הבלתי נתפסת של התנהלותו (שרק בישראל מוכנים להשלים איתה) מגיע קצת יותר מההסבר התמוה שצוטט כאן.

    ובכלל, בהתחשב בעובדה שהוא התחיל כמיני סדרה, מישהו יודע אם הוא צולם בכלל בפילם?

  12. דווקא 9 יוני 2006 ב - 0:15 קישור ישיר

    ליקי

    הוא צולם בHDV

  13. אורי 9 יוני 2006 ב - 19:46 קישור ישיר

    באתר "מעריב" יש את רשימת שמונת הסרטים שיתחרו, אני זוכר את "מחילות", "אביבה אהובתי" , "שלוש אמהות", "מר ולדמן היקר" , ו "סיפור חצי רוסי".
    "ניזהאת אל פואד", "רחמים", ו"אסקימוסים בגליל" – בחוץ. ומכאן, כמה שאלות, הלוואי שמישהו ידע:
    מישהו יודע אילו מהסרטים המתחרים בוולג'ין צולמו בפילים ואלו בוידאו?
    מהי רשימת הסרטים שימודדו בטקס פרסי אופיר?
    "מישהו לרוץ איתו" הפך לסרט קולנוע או נשאר אחרי הפסטיבל מיני סדרה? קראתי באתרים שונים את שתי הגרסאות.
    לפני יותר משנה צולם סרט של ינקול גולדווסר "האלוהים של מלכה" עם דורית בר אור ואוולין קפלון בתפקידים הראשיים. מה עלה בגורלו? הוא נעלם מהרשימות.
    תודה למי שיענה [אם יהיה] שבת שלום.

  14. עמרי 28 יוני 2006 ב - 10:49 קישור ישיר

    אכן זהו כבוד גדול לבמאי ולסרט, לפתוח פסטיבל קולנוע ברמה בינלאומית.
    אך הדבר היחיד שהיה יוכל להביא לסרט הזה יותר קהל ויותר כבוד זה הורדה במחיר הכניסה לפתיחת הפסטיבל. עד כמה שזה נחמד שסרט ישראלי פותח, מכובד וכד', לקחת 50 שקלים על כרטיס כניסה זה מעשה לא הוגן. וביחוד על סרט שהבמאי שלו מביים סרט באורך מלא בפעם הראשונה, שזה סרט שנעשה על בסיס של ספר. אני חושב שזו הגזמה מיותרת. נגיד היה זה סרט אפילו של קוסטריצה שפתח לפני שנתיים, מילא.
    שיקחו 30 שקלים, זה סביר. אבל 50 זה פשוט לא סביר.

  15. אורי 30 יוני 2006 ב - 15:25 קישור ישיר

    מסכים לגמרי עם עמרי – המחיר מופקע, ולמרות מסך הענק והכל אני מעדיף לחכות שבוע ולראות את הסרט בקולנוע רגיל ולשלם 20 שקל פחות

  16. braien 8 יולי 2006 ב - 11:06 קישור ישיר

    מישהו לרוץ איתו, סרט מקסיםץ
    ראינו והתרגשנו. מוסיקה מדהימה של איזבו

  17. נטלי 16 אוגוסט 2006 ב - 13:15 קישור ישיר

    יובל מנדלסווווון שחקן טטטטטטוב @!:]]]]]


השאירו תגובה