21 ספטמבר 2015 | 20:50 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

לייב בלוג טקס פרסי אופיר 2015

יובל דלשד, הבמאי והתסריטאי של ״באבא ג׳ון״, וצוות ההפקה של סרטו, מקבלים את פרס אופיר לסרט הטוב ביותר

יובל דלשד, הבמאי והתסריטאי של ״באבא ג׳ון״, וצוות ההפקה של סרטו, מקבלים את פרס אופיר לסרט הטוב ביותר

היכנסו ללייב בלוג.

טקס פרסי אופיר הסתיים. מי שרוצה לדעת מי זכה, שיגלול הלאה. מי שרוצה לקרוא שלב שלב, הנה זה מתחיל.

20:50: הטקס עומד להתחיל בהיכל התרבות באשדוד (שידור חי בערוץ 10), ומכיוון שחוץ מ״המילים הטובות״ לא ראיתם אף אחד מהסרטים המתמודדים – כי ככה זה בישראל, עושים טקס לסרטים שאיש לא ראה ואז מתפלאים למה לאף אחד לא אכפת ממנו – אתם מוזמנים להצטרף אלינו כאן ללייב בלוג של ״סינמסקופ״ כדי לקבל גם דיווח בזמן אמת מי זוכה במה, וגם פרשנויות.

אם הטקס היה מנוהל באופן יותר הגיוני – כמו למשל בין סרטים שהקהל כבר ראה – הקהל היה יודע שדווקא השנה מסתמן קרב מאוד תמוד בין ארבעת הסרטים הבולטים בתחרות. ״המילים הטובות״ של שמי זרחין הוא הסרט המוביל בתחרות, עם מירב המועמדויות, ולצידו ״ארץ פצועה״ של ארז תדמור, ״באבא ג׳ון״ של יובל דלשד, ״היורד למעלה״ של אלעד קידן ו״חתונה מנייר״ של ניצן גלעדי.

עמיתיי – אבנר שביט וצוות הבלוג סריטה – מהמרים כולם על הזכייה של ״המילים הטובות״. אבל במדגם בין חברי אקדמיה שקיימתי גיליתי שהקרב הצמוד הוא בין ״ארץ פצועה״ ובין ״באבא ג׳ון״, והייתרון נמצא אצל ״באבא ג׳ון״, סרטו של יובל דלשד, העוסק בילד, בן למשפחת עולים מאיראן בישראל של שנות השבעים, שמסרב להיכנס לעסק גידול תרנגולי ההודו של אביו. מכיוון שחברי האקדמיה לא רק בוחרים את הסרט האהוב עליהם אלא גם את נציג ישראל לאוסקרים, יכול להיות שהמחשבה על סרט ישראלי דובר פארסי (ועם שחקן אמריקאי בתפקיד הראשי), יהיה אטרקציה תקשורתית באמריקה. זה בהחלט הגיוני, אבל אני חייב להיות סקפטי לגבי סיכוייו של הסרט באוסקר הזר (ואני משתוקק כבר שפרס הסרט ינותק מהבחירה למשלוח הסרט לאוסקר, כדי לדעת סוף סוף מה חברי האקדמיה באמת אוהבים, ולא רק מה הם חושבים שיעבוד טוב באוסקרים).

אז ההימור שלי, לפני תחילת הטקס, הוא ״באבא ג׳ון״, זוכה בפרס הסרט. אגב, יש סיכוי שזה הפרס היחיד שהוא יזכה בו הערב. ״ארץ פצועה״ יזכה ברוב הפרסים המרכזיים – בימוי, תסריט, שחקן. ו״המילים הטובות״, מה יהיה עליו?

זה המקום להביע גם את עמדתי האישית. ״המילים הטובות״ הוא הסרט הישראלי שהכי אהבתי השנה. אם הייתי חבר אקדמיה, זה הסרט שהייתי מצביע לו. כצופה, זה הסרט שאני מריע לו. אני מאוד רוצה לגלות שמדגמי האקדמיה שאני עורך מאז 2004 נכונים ואמינים, אבל אם יתברר שטעיתי השנה ו״המילים הטובות״ בכל זאת זכה, זה יהיה פיצוי ראוי לאובדן המוניטין והאמינות. ואם לא ״המילים הטובות״, אני בעד ״היורד למעלה״ של אלעד קידן, סרט אמנותי מאוד, כמעט אבסטרקטי, אבל מבריק, וסרט שיש בו משהו חדש ואמיץ בקולנוע הישראלי (סיכוייו הקופתיים קלושים, אבל זה סרט שמבקרי קולנוע ישבחו). ב-2009 הסרט שהכי הרעתי לו היה ״סיפור גדול״, שביימו ארז תדמור ושרון מימון. זה היה הסרט הישראלי שהכי אהבתי באותה שנה והייתי בטוח שזה הסרט שיוכל להביא מועמדות לאוסקר. מי שזכה היה ״עג׳מי״ (סרט מצוין, כמובן), ובאופן מפתיע הוא זכה למועמדות לאוסקר, וזה לימד אותי שאי אפשר לחזות כלום. השנה חוזר תדמור לפרסי אופיר, הפעם כסולן, עם ״ארץ פצועה״, ולמרות שאהבתי את כל סרטיו עד כה, הסרט הזה היה לי בעייתי. יש בו המון יתרונות, בעיקר ויזואליים, אבל התסריט שלו לוקה בחסר. ומבין כל המועמדים, הסרט שהכי פחות אהבתי הוא ״באבא ג׳ון״, ואם הוא יזכה זה יהיה הסרט שאני הכי פחות אוהב מבין כל זוכי פרס אופיר מאז ״מעבר לים״ של ינקול גולדווסר מ-1991 (שניהם סרטים על הגירה).

אז נראה לי ש״באבא ג׳ון״ יזכה, אבל אני רוצה ש״המילים הטובות״ יזכה. מה יקרה לבסוף? תכף נגלה.

21:00: הטקס מתחיל עם רשימת כל הסרטים הישראליים שהיו מועמדים לאוסקר ועם השאלה ״מי יהיה הסרט שינסה להתמודד השנה על פרסי האוסקר״. ללמדנו שכל הדבר הזה שנקרא ״האקדמיה הישראלית לקולנוע״ הוא רק גוף לבחירת סרט ישראלי לאוסקר. כמה מביך.

טל פרידמן עם מונולג פתיחה. הנה סצינת הפתיחה של פרסי אופיר:

אה, סליחה. זה אנדי סמברג בפתיחת פרסי האמי אמש. הפתיחה של טל פרידמן היתה פחות מצחיקה. למשל, לא היתה אף פדיחה על קולנוע, על הסרטים, רק אקטואליה ויו-טיוב.

פרס שחקן המשנה:

נורמן עיסא, ״מלחמת 90 הדקות״

״מלחמת 90 דקות״ הוא סרטו של איל חלפון, בו מגלם עיסא את המנהל של הנבחרת הפלסטינית שיוצאת למשחק נגד נבחרת ישראל להכריע מי ישלוט בחבל הארץ הזה.

ובינתיים כל הטקס הוא עקיצה אחת גדולה נגד מירי רגב, החל מהבדיחה של טל פרידמן על הסרט שהוא רצה להקרין על צ׳כוב והמשך באמרותיהם של מורן רוזנבלט ואסף בן-שמעון ״שרת התרבות בטח שמחה לראות איך משתמשים בתקציב שלה״.

שחקנית משנה:

דבורה קידר, ״ציפורי חול״.

בגיל 91 דבורה קידר היא המבוגרת מבין זוכי פרס אופיר. זו הזכייה שלה, היא זכתה בפרס שחקנית המשנה על ״נקמתו של איציק פינקלשטיין״.

בבואם להגיש את פרס התסריט מרים זוהר ועודד תאומי גולשים לשחה על זכרונות מהתיאטרון.

תסריט:

אלעד קידן, ״היורד למעלה״

הפתעה! והפתעה נעימה ונהדרת. אם לא ״המילים הטובות״ אז ״היורד למעלה״ הוא בחירה מצוינת וזה מעיד עד כמה התחרות השנה פתוחה לחלוטין.

עריכה:

אריק להב ליבוביץ, ״היורד למעלה״

וואו. 2:0 ל״היורד למעלה״. זו הזכייה השנייה ברציפות לליבוביץ׳, שזכה בשנה שעברה על ״אפס ביחסי אנוש״.

עכשיו קטע מעבר של אנסמבל ציפורלה, ריקוד לצלילי השיר המפורסם מהקולנוע הישראלי של ג׳ו קוקר. זה הגאג השני בחצי השעה הראשונה של הטקס שעוסק בסטריפטיז (טל פרידמן עשה סטריפטיז בתחילת הערב). זה מה שמעניין את מפיקי הטקס? יש לאנסמבל ציפורלה גאגים על קולנוע מוצלחים בהרבה.

עיצוב אמנותי:

יהודה אקו, ״באבא ג׳ון״

אכן, בניית מושב משנות ה-70 והלולים שעומדים במרכז הסרט הם מהדברים הכי בולטים בסרט.

הפסקת פרסומות ראשונה. הפרסים עד כה מפתיעים לטובה. קטעי המעבר, כרגיל, מביכים. מה יהיה עם הטקס הזה? ברור שאפשר יותר טוב מזה.

בזמן הפרסומות חולקו הפרסים האלה (זה נורא בעיניי שיש פרסים שמחולקים בזמן הפרסומות. משפיל, מביך, ובעיקר לא קולגיאלי. אני המום שהאקדמיה מסכימה לזה):

מוזיקה:

אייל סעיד מאני, ״באבא ג׳ון״

עיצוב תלבושות:

קרן אייל מלמד, ״חתונה מנייר״

פרס ראשון ל״חתונה מנייר״ שיזכה בעוד פרס אחד הערב. והמצב הוא 2:2 בין ״באבא ג׳ון״ ו״היורד למעלה״.

מוטי קישנבאום, טאלנט ערוץ 10, הזכיין המשדר, מגיש את פרס הסרט התיעודי הארוך, אחת הקטגוריות המותות, האיכותיות והמסקרנות הערב:

סרט תיעודי ארוך:

״שיח לוחמים, הסלילים הגנוזים״, מור לושי

הסרט החשוב זכה. אם אני זוכר נכון, מור לושי ואלעד קידן למדו באותו מחזור בסם שפיגל (מעדכנים אותי שלא: במקביל, אבל לא באותו מחזור). שניהם היום עם פרס אופיר.

סרט קצר:

״אחד באפריל״, יונתן דקל

סם שפיגל ממשיכים לשלוט בטקס. ותוך כדי, מעדכנים אותי שגם מעצבת התלבושות של ״חתונה מנייר״ שזכתה הערב היא בוגרת מגמת תסריטאות של סם שפיגל.

הדבר המצחיק הראשון בטקס: אורנה בנאי עושה חיקוי של רונית אלקבץ.

צילום:

עופר ינוב, ״באבא ג׳ון״

טוב, זה הולך להיות הערב של ״באבא ג׳ון״, די בניגוד למה שכתבתי בפתיחה. אם אסף סודרי לא זכה כאן על ״ארץ פצועה״, אז הנטייה היא לטובת ״באבא ג׳ון״ באופן מובהק. זה פרס האופיר השלישי של עופר ינוב, אחרי ״ההסדר״ ו״בופור״ של יוסף סידר. פרט טריוויה: ב״בופור״ ינוב נכנס לצלם את הסרט אחרי שאסף סודרי פרש ממנו. כך שזו בעצם הפעם השניה שהוא זוכה במקומו.

יעל אבקסיס מעניקה לאלון גרבוז, מנהל סינמטק תל אביב הפורש, פרס על מפעל חיים.

עכשיו פרסומות, אבל ממשיכים לחלק פרסים:

עיצוב פסקול:

״היורד למעלה״.

ליהוק:

נעה אלה, ״באבא ג׳ון״.

3:3 ל״באבא ג׳ון״ ו״היורד למעלה״.

עכשיו דבר יו״ר האקדמיה (היוצא) איתן אבן. למה את הקטע הזה לא שמים בזמן הפרסומות? איתן אבן חוגג את הישגי הקולנוע הישראלי של 2014, כשאנחנו נמצאים בסוף 2015, והנתונים השנה יהיו פחות מחצי מהשנה שעברה.

סרט תיעודי קצר:

״מרוששות״, ג׳ולי שלז

הרעתי כאן לסרט של דבורית שרגל. אבל, נו.

רגע של מילה טובה: סיקוונס ״לזכרם״, הוקרה לזכר יוצרי הקולנוע שנפטרו בשנה החולפת, היה עשוי מצוין ומרגש.

איפור:

אורלי רונן, שירן כהן היימן, ״ארץ פצועה״

דאנה איבגי, שזכתה בשנה שעברה גם בפרס שחקנית המשנה וגם בפרס השחקנית הראשית, עם ראש עיריית אשדוד. איביגי היא המגישה היחידה בכל הטקס הזה עם טיימינג קומי מושלם. ואחרי הכרזתו של ראש העיר שטקס פרסי אופיר ימשיך להתארח באשדוד בארבע השנים הקרובות ושבימים אלה מוקם סינמטק בעיר הם עוברים להענקת הפרס ל:

שחקנית:

מורן רוזנבלט, ״חתונה מנייר״

כדי להמשיך את המוטיב שמוליך אותנו הערב: רוזנבלט לומדת בימים אלה במגמת התסריטאות בסם שפיגל.

אגב, אנחנו תכף חוגגים שעתיים לתחילת הטקס. שמתם לב שטל פרידמן נעלם?

שחקן:

רועי אסף, ״ארץ פצועה״

זו הזכייה השנייה של רועי אסף בפרס אופיר. הוא זכה בפרס השחקן על תפקידו ב״המשגיחים״. רגע טלוויזיוני יפה: שמיל בן-ארי הכריז על רועי כזוכה. רועי לא רץ לבמה, אלא צעק ממקומו ״על איזה סרט?״, ורק כששמיל ענה ״ארץ פצועה״, הוא פנה לחבק את ארז תדמור, במאי הסרט. שימו לב: ארז תדמור מביא לשחקניו פרסים. עירית קפלן ולבנה פיקלשטיין זכו על ״סיפור גדול״, מכרם חורי זכה על ״הבן של אלוהים״. ועכשיו רועי אסף.

יש משהו דפוק באופן אינהרנטי בכל החשיבה של הטקס. זה נכון להגביל את זמן נאומי הזכיות, אבל צריך שיקול דעת. לשחקן הראשי אין טעם להתחיל לנגן נעימת פסנתר על נאום הזכייה שלו, כי הוא אחד הבודדים (לצד השחקנית הראשית והבמאי הזוכה) שבאמת חשוב לשמוע מה יש לו להגיד. לרועי אסף היה נאום זכייה חשוב, שנותן כבוד לשותפיו לסרט, אבל גם אומר משהו על התפקיד ועל המשמעות החברתית שלו. ולאורך כל הנאום הזה מתנגנת מוזיקת פסנתר שבעצם מנסה להגיד לו לעוף מהבמה. רועי אסף לא מצמץ ולא נתן למוזיקה להוריד אותו. זה רגע שיכול להפוך ויראלי, אבל מעתה ולעד על דבריו החשובים ומלאי הרגש של אסף יישמעו צלילי הפסנתר שלאף אחד בהפקה לא היה את ההגיון להוריד.

בימוי:

ארז תדמור, ״ארץ פצועה״

למרות שזה בדיוק מה שחזה המדגם שלי זה עדיין רגע מותח בטקס, כי לרוב פרס הבמאי ופרס הסרט הולכים יחד. האם ״ארץ פצועה״ או ״באבא ג׳ון״ יזכו בפרס הסרט?

עכשיו נואמת שרת התרבות, מירי רגב. נאום ארוך נורא ואיש לא מנגן נעימת פסנתר. רגב מבשרת שהיא עומדת להקצות תקציב לשיווק הקולנוע הישראלי, ושיוקם ביתן ישראלי בפסטיבל קאן.

רונית אלקבץ ויו״ר מפעל הפיס עם פרס הסרט. עכשיו הוא נואם. די. אנא. די.

פרס הסרט הטוב:

״באבא ג׳ון״. במאי: יובל דלשד. מפיקים: דודי זילבר, משה וליאון אדרי.

זו השנה השניה ברציפות שפרס הסרט מתפצל מפרס הבימוי. זו הפעם השנייה שזוכה סרט ביכורים של במאי בשם יובל, שמגיע לסרט ללא רקע קודם בקולנוע. הקודם היה ״בית לחם״ של יובל אדלר.

״באבא ג׳ון״ זכה הערב בארבעה פרסים. ושוב התברר שכשזה מגיע לקטגוריות הראשיות, המדגם שלי אמין (חוץ מתסריט, שם אני טועה שנה אחרי שנה),

״באבא ג׳ון״ יתחרה בתחרות של פסטיבל חיפה בשבוע הבא, אבל למעשה הוא יעלה להקרנות מסחריות בסינמה סיטי כבר ביום חמישי, כי אחרת הוא לא יעמוד בתקנון האקדמיה האמריקאית, שמחייב שהסרטים הנשלחים מכל מדינה יופצו מסחרית במולדתם למשך שבוע לפחות עד ה-1.10.

וכדי להמשיך את רצף המבוכות, נאומו של במאי הסרט הזוכה פשוט נחתך, השידור הופסק ועבר לתוכנית של גיא זוהר. מוש דנון, היו״ר החדש של האקדמיה: אנא טפל בטקס. הוא מקור בלתי נדלה של מבוכות ובושות. בעולם של קולנוע מקצועי, זה אירוע טלוויזיוני חובבני. כל מפיק ממפיקי הסרטים שהתחרו השנה באקדמיה היה מפיק אירוע טוב יותר.

ו״המילים הטובות״, הפייבוריט, יצא בידיים ריקות, שזכה כמעט שידור חוזר למה שקרה עם ״העולם מצחיק״. בטקס לא מעט זוכים הודו לשמי זרחין, כבמאי וכמורה, אבל חברי האקדמיה מעדיפים את הבמאים הצעירים, האלמוניים, עם סרטי הביכורים, על פני שאלה שכבר הצליחו וזכו בעבר. אופי דפוק.

נושאים: בשוטף

9 תגובות ל - “לייב בלוג טקס פרסי אופיר 2015”

  1. איתן 21 ספטמבר 2015 ב - 21:38 קישור ישיר

    יש לי הרגשה שבהרבה מההצבעות השנה יש יותר כעס וחשבונאות מאשר באמת הערכה כלפי הזוכה. והשנה המפסיד הגדול, בינתיים הוא/ הם משפחת זרחין. כשיצאתי מההקרנה של "ארץ פצועה" דיברתי רק על העריכה האדירה של עינת גלזר זרחין. והיא גם עזרה ל"מילים הטובות". אבל היא הפסידה. כמו ששמי הפסיד על התסריט הנהדר של "המילים הטובות". ובכלל, נדמה לי בינתיים שכמו שדפקו את ניר ברגמן לפני כמה שנים עם "הדקדוק הפנימי", זה מה שיעשו השנה לשמי זרחין

  2. איתן 21 ספטמבר 2015 ב - 21:48 קישור ישיר

    לא רק הסרט החשוב. הוא גם סרט מצוין. פרס מוצדק מאוד מאוד ל"שיח לוחמים".

  3. איתן 21 ספטמבר 2015 ב - 22:04 קישור ישיר

    יש! מאוד אהבתי את העבודה של ינוב ב"באבא ג'ון". יש לנו צלמים נהדרים בישראל. ברמה עולמית. ומדברים כל הזמן על ירון שרף. ועל שי גולדמן. וקצת שוכחים את עופר ינוב. אז היום הוא קיבל את שלו. בצדק.

    =================
    רוה לאיתן: הוא קיבל את שלו ובצדק, בפעם השלישית. בפעם הקודמת שהוא זכה הסרט היה מועמד לאוסקר.

  4. יערה 21 ספטמבר 2015 ב - 23:16 קישור ישיר

    ההפקה השנה היתה יכולה להתחרות עם רמת הפקה של מסיבות סיום של בית ספר. למה זה לא מפתיע?

  5. דוד אלאשבילי 21 ספטמבר 2015 ב - 23:37 קישור ישיר

    אמנם בבא ג'ון זכה, אבל אם הוא רובו בפרסית, האם הוא לא ייפסל להגשת מועמדות לאוסקר, כפי שהיה עם ביקור התזמורת?

    =====================
    רוה לדוד: התחרות באוסקר היא לסרט בשפה זרה, ופרסית היא שפה זרה. הבעיה של ״ביקור התזמורת״ היתה שרובו היה באנגלית, שעבור האמריקאים אינה שפה זרה. בקיצור, אין בעיה. אפילו להפך, יש סיכוי שסרט ישראלי בפרסית יהיה אטרקציה גדולה לאקדמיה.

  6. איתן 21 ספטמבר 2015 ב - 23:54 קישור ישיר

    אתה לא כל כך אהבת. אבל אני כן. מאוד. ואם יש לי נחמה על ההשפלה שעבר שמי זרחין הערב, זה ש"באבא ג'ון" זכה. סרט עם תסריט רזה, אבל עם חום ואהבה, ועם קונפליקט אמיתי בין מסורת לקול הפרטי שלא תמיד רוצה ללכת בתלם. שחקנים אדירים, צילום נהדר, מוסיקה יפה, וקצב נכון.

    לא חושב שיש לסרט סיכוי באוסקר, אבל הוא יכול וצריך להיות "מפריח היונים" הבא מבחינת קהל (ולטעמי, הוא הרבה יותר טוב מהסרט של ניסים דיין).

    ולשמי זרחין רק אומר: אל נא תיפול רוחך. לפחות הקהל אוהב אותך. 160 אלף צופים זה לא מעט. זה אפילו הרבה מאוד. אנא המשך.

  7. ארז 21 ספטמבר 2015 ב - 23:58 קישור ישיר

    עיצוב פסקול? זהו? אין שם מאחורי זה?

  8. ניר 22 ספטמבר 2015 ב - 3:47 קישור ישיר

    הזכיה שלך "באבא ג'ון" ראוייה ומוצדקת. סרטו של שמי זרחין "המילים הטובות" הוא לטעמי סרט גרוע, שמנוני ונוסחתי וטוב שהאקדמיה בעטה אותו מכל המדרגות. חברי האקדמיה הוכיחו עצמאות מחשבתית מפתיעה וטעם קולנועי טוב. יש לי רק שאלה אחת: לאיפה נעלם "תיקון"?

    ===================
    רוה לניר: ״תיקון״ לא הוגש לתחרות בכלל. קוצר רואי של מפיקיו ויוצריו, לדעתי. אני מקווה שהם יגישו אותו בשנה הבאה. פרסים לצילום, שחקן משנה ועיצוב פסקול מובטחים להם.

    • רונה 22 ספטמבר 2015 ב - 10:10 קישור ישיר

      חולקת עליך רווה. קודם כל ברמת הטקס, כל בית ספר תיכון היום יודע לעשות שואו טוב יותר מזה של האקדמיה לקולנוע, בושה! לגביי "תיקון", ולא רק, גם "ההר", טוב מאוד של הגישו השנה לאקדמיה למרות שהשנה כביכול היה להם סיכוי מול סרטים באיכות נמוכה. אלו הם סרטים שלא מתאימים לאקדמיה ולא כל סרט באופן אוטומטי צריך להיות חלק מהאקמיה. רואים את זה באופן הכי ברור בהיסטוריית הסרטים שהשתתפו באקדמיה כדוגמת – הגננת, הרחק מהעדרו, השוטר, אור, אנדנטה, התחלפות, הנותנת ועוד רבים וטובים שהם קצת אחרים לטעם הברור של האקדמיה. וטוב ייעשה אם "תיקון" ו"ההר" גם לא יגישו שנה הבאה את סרטים כי נראה לי ששנה הבאה לא תהיה כמו השנה העלובה הזו, שנה הבאה מחכים להם אריות כמו – סידר, הגר בן אשר, מני ייעש, ניר ברגמן, רוני קידר, נוני גפן. והתיאוריה שלי תתפוס שבעתיים לגביהם שנה הבאה.
      ================
      רוה לרונה: כמה מתערבים שסידר לא יגיש את סרטו לאקדמיה בשנה הבאה?


השאירו תגובה