15 ספטמבר 2016 | 15:21 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

מדגם פרסי אופיר 2016: מי יזכה בעוד שבוע בפרס הסרט הטוב?

20_ofir2016_movie

בשנה שעברה הייתי מהוסס עם פרסום תוצאות המדגם השנתי שלי, השנה פחות. השנה חצה מספר חברי האקדמיה את קו האלף (1,005 חברי אקדמיה רשומים), מה שהכריח אותי לנסות ולייצר מדגם מושקע יותר, עם יותר משתתפים מאי פעם. ההיענות היתה מדהימה ואני אסיר תודה לכולם. ויותר מזה: לראשונה לא קיבלתי תגובות של ״לא הצבעתי השנה״ (מבין בעלי זכות הבחירה). כלומר, זו שנה עם אחוזי הצבעה גבוהים, שמבטאים את העובדה שהתחרות היתה עזה, והיה ברור שאנשים השנה די התלהבו מסרטי התחרות. כמות המשתתפים במדגם, תוצאות המדגם וגם העובדה שהתוצאות מתאימות לבאז שמסתובב כבר כמה שבועות בתעשייה, גורמות לי להרגיש די בטוח שבכל הקשור לקטגוריית הסרט הטוב ביותר, זה אכן מה שהולך לקרות ביום חמישי הבא בהיכל התרבות באשדוד (לגבי הקטגוריות האחרות נדבר בהמשך). אז הנה, קבלו את הסרט שאמור לזכות בעוד שבוע בפרס אופיר:

הסרט הטוב ביותר:

״סופת חול״: 34%

״לעבור את הקיר״: 28%

״מעבר להרים ולגבעות״: 17%

״שבוע ויום״: 14%

״אבינו״: 7%

זו הכותרת: ״סופת חול״, סרט הביכורים דובר הערבית של עילית זקצר בהפקת חיים ואסתי מקלברג, ואחד הסרטים הישראליים הכי מצליחים מסחרית והכי מבוקשים על ידי מפיצים זרים בעולם, יזכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר ויהיה נציג ישראל לאוסקר בשפה זרה. זו תהיה הזכייה השניה של משפחת מקלברג בפרס אופיר, אחרי ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״ של ערן ריקליס (אני מזכיר את הזכייה הזאת, כי מאז שאני עושה מדגם לפרסי אופיר ב-2004, הסרט הזה מ-2010 הוא היחיד ב-13 שנות המדגם שפספסתי בתחזיות שלי). ״סופת חול״ יוצא היום בבתי הקולנוע, למי שרוצה לראות את הזוכה המיועד לפני זכייתו (כל הסרטים המועמדים יוצגו ליום אחד בבתי הקולנוע בעשרה שקלים ביום רביעי הבא, 21.9, במסגרת יום הקולנוע הישראלי).

זו תוצאה מעניינת, כי לפני כחודש, כשהתקיימה ההצבעה לסיבוב הראשון, דגמתי כמה חברי אקדמיה והיתה לי תחושה שהסרט המוביל והמועדף היה ״שבוע ויום״. זה משהו שקורה באקדמיה הישראלית כבר כמה שנים: החודש שבין ההצבעה על המועמדים ובין ההצבעה על הזוכים עושה מהפך בתוצאות. מי שהיה פייבוריט בשלב הראשון, נמוג בשלב השני. ״שבוע ויום״ נמצא בסכנה חמורה מאוד: על פי המדגם שלי הוא עשוי לצאת בידיים ריקות מהטקס (לתומר קאפון יש סיכוי לזכות כשחקן משנה. תכף נגיע לזה).

======================

אז ברכות ותשואות, אבל הרשו לי להיות רגע גם עוכר השמחות. אני כותב שנים על פרסי האקדמיה באופן ביקורתי, ומחכה כבר שהתחרות הזאת תהיה איכשהו שיווניות ונקיה ואמיתית (תמיד יהיו פוליטיקות ואינטריגות ושיקולים קטנוניים, אחרת זו לא תהיה האקדמיה הישראלית לקולנוע). ואני אומר שנים שצריך להפריד בין פרס הסרט ובין בחירת נציג ישראל לאוסקר. ובשנים האחרונות, זה נשמע ביותר ויותר מקומות נוספים. כמו למשל. העניין הוא שבכל השנים האלה שואלים אותי לא מעט אנשים ״מאיפה אתה יודע שחברי אקדמיה מצביעים לסרט על פי סיכוייו להיות מועמד לאוסקר הזר ולא על פי טעמם האישי?״ והייתי עונה להם: כי הם אומרים לי! אבל לא היו לי הוכחות, כי לא יכולתי לצטט את מקורותיי. אבל השנה, שניים ממשתתפי המדגם כתבו לי כך מפורשות, כאילו זה הדבר הכי נורמלי ומתבקש והגיוני. אני עדיין מחויב לחלוטין לחשאיות של זהות משתתפי המדגם, אבל תאמינו לי שמדובר בשניים מבכירי תעשיית הקולנוע בארץ, שמות שכולכם מכירים:

תגובה 1:

midgam1

תגובה 2:

midgam2

 

העניין הוא שהם ככל הנראה צודקים. ל״סופת חול״ יש סיכוי לא רע בכלל להגיע לחמשת המועמדים הסופיים ואז להפוך לסוס השחור שינסה להשפיל את ״טוני ארדמן״ הגרמני ואת ״חולייטה״ הספרדי, שמיד הפכו לפייבוריטים לזכייה. ״סופת חול״ הוא סרט שכל מי שרואה אותו בחו״ל נדהם ממנו. זכייתו בסאנדאנס פחות או יותר מבטיחה שהוא ייכנס לתשיעיה.

אבל האם בשביל זה נוסד פרס אופיר? כדי להקים ועדה בת אלף איש שתנסה לחשוב על אסטרטגיות ועל טעם האמריקאים, במקום להצביע על פי טעם ומצפון? אומר זאת בצורה הכי מפורשת: אם השנה היו מפרידים את פרסי אופיר לשתי קטגוריות ראשיות: פרס הסרט הטוב ביותר, ולצידו פרס נציג ישראל לאוסקרים, ״סופת חול״ היה נבחר לתפקיד שגריר ישראל באמריקה אבל ״לעבור את הקיר״ של רמה בורשטיין היה זוכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר. וזה מה שאני כותב שוב ושוב: כבר שנים שאני לא יודע מה הסרט שאנשי תעשיית הקולנוע הישראלית הכי אוהבים. מה מייצג את טעמם. מה משמח אותם. מה מרגש אותם. אני יודע רק מה הם חושבים שמישהו אחר יאהב. זו הצבעה לא נקיה ובעיקר מסרסת. תנו לחברי האקדמיה לבטא את אהבתם, תנו להם להחצין את טעמם האישי. אני משוכנע שאם היתה הפרדה בין הקטגוריות אז ״אפס ביחסי אנוש״ היה זוכה  בפרס האקדמיה ו״גט״ היה נשלח לאוסקרים. ״היורד למעלה״ היה זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר ו״באבא ג׳ון״ היה נשלח לאוסקרים. מה שכן: מסקרן אותי, במצב של הפרדה כזאת, מה הפרס שהיוצרים היו מעדיפים לזכות בו? יש לי תחושה שיוצר שיזכה בפרס הסרט הטוב אבל יפסיד את פרס הנציגות באוסקר, ירגיש אכזבה וכשלון. אני צודק?

אני מפציר בפני כל מי שמצביע בפרסי אופיר על סמך סיכויי הסרט באוסקרים לומר זאת בקול רם, כדי שקברניטי האקדמיה יידעו מזה ויבינו עד כמה ההצבעה נטולת כנות ושיש לתקן את זה מיד. זה ממש פשוט הרי, וגם אם בכל שנה אותו סרט יזכה בשתי הקטגוריות, הרי שזה יעניק לתוצאות תוספת אמינות.

עד כאן העניין הזה. עכשיו נמשיך עם המדגם.

=========================

משתתפי המדגם מקבלים ממני שאלה אחת בלבד: למי הצבעתם בקטגוריית הסרט הטוב ביותר? אני יודע שאם אבקש יותר מזה, אחוזי ההשתתפות יצנחו. ובכל זאת, אני מנסה ליצר מדגם נוסף, קטן יותר, על כמה מהקטגוריות האחרות. כאן, אני מודה, המדגם קטן יותר ולכן פחות אמין, בייחוד במצבי שיוויון. כשההובלה ניכרת, רואים מיד. אז נתחיל עם מי שנראה לי שהולכים להיות הזוכים הוודאים:

שחקנית:

מובילה: נועה קולר, ״לעבור את הקיר״

מקום שני: יבגניה דודינה, ״שבוע ויום״

אבל הפער, כמדומני, ניכר.

שחקן:

מוביל: מוריס כהן, ״אבינו״

מקום שני: שי אביבי, ״שבוע ויום״

גם כאן, כך נראה לי, הזכייה של כהן נראית בטוחה וההובלה משמעותית.

מוזיקה:

מובילים: תאמר נאפר ואיתמר ציגלר, ״ג׳נקשן 48״

תלבושות:

מובילה: חוה לוי רוזלסקי, ״לעבור את הקיר״

צילום:

מוביל: שי גולדמן, ״תיקון״

=====================

אלה היו התחזיות שאני מרגיש שהן די בטוחות. מכאן מתחיל השלב הבעייתי יותר של הקטגוריות הצמודות. כאן, בפשטות, אני לא באמת יודע מי הולך לזכות. וזו אולי הבשורה הגדולה של השנה הזאת: יש כמה מירוצים צמודים מאוד, שמעידים עך כך שהיו סרטים ויוצרים רבים שחברי האקדמיה אהבו. וזה מתחיל משתיים מהקטגוריות הכי בכירות:

בימוי:

מוביל: ערן קולירין, ״מעבר להרים ולגבעות״

צמודה אליו: עילית זקצר, ״סופת חול״

זה ממש צמוד. מה שאומר שעל פי כל הגיון, זקצר צריכה לזכות, כי קטגוריות הבימוי והסרט לרוב הולכות יחד וכי כאמור מדגם הבימוי קטן באופן משמעותי ממדגם הסרט, כך שבפער כה קטן אי אפשר באמת להכריז על מנצח. אבל אני מפרסם את מה שיצא לי. ועל פי מניין הקולות אצלי, קולירין מנצח על חודו של קול אחד בלבד.

תסריט:

שימו לב לזה.

מוביל: איתן גרין, ״חדרי הבית״

צמוד אליו:  ערן קולירין, ״מעבר להרים ולגבעות״

שוק, הא? שבעה סרטים היו מועמדים בקטגוריית התסריט. כלומר: שלושה תסריטים הגיעו לתיקו במקום הרביעי. ואם חשבתם שהמועמדות של איתן גרין היתה מעין מחווה לשם כבוד מבלי כוונה שהוא באמת יזכה, המדגם שלי מוכיח את ההפך: גרין המוביל אצלי, במה שנראה כמו מחווה וחיבוק על ידי דורות של יוצרים, רובם תלמידיו. גם כאן, קול אחד בלבד מפריד ביניהם, כך שהמדגם הזה מאוד לא יציב, אבל אלה הנתונים שיש לי. גם אם קולירין יזכה לבסוף (ובכך ״מעבר להרים ולגבעות״ יהיה ה״היורד למעלה״ של השנה) זה יהיה על חודו של קול. טריוויה חביבה: קולירין וגרין עבדו עם אותם מפיקים (״יולי אוגוסט״), עם אותו צלם (שי גולדמן) ועם דמויות דומות בלוקיישנים ירושלמיים דומים. אבל הסרטים שונים לחלוטין.

אם התחזית הזו תהיה אפילו דומה חלקית לתוצאה הסופית הרי שחמשת הפרסים הבכירים בתחרות (סרט, בימוי, תסריט, שחקן, שחקנית) יחולקו בין ארבעה או חמישה סרטים שונים, בדיוק כמו בשנה שעברה. זה נקרא שפע.

שחקנית משנה:

מובילה: רובא בלאל-עספור, ״סופת חול״

מקום שני: שירי נדב נאור, ״מעבר להרים ולגבעות״

קרב האמהות.

שחקן משנה:

תיקו: שמיל בן ארי, ״נמל בית״; תומר קאפון, ״שבוע ויום״

מקום שני: דודו טסה, ״הכל שבור ורוקד״

זה מה שיצא לי. תיקו. אין לי מושג מי מהם יזכה. חכו תכף יגיע עוד אחד.

סרט קצר:

כאן יש לנו מירוץ צמוד מאוד-מאוד בין ארבעה סרטים. הדבר החכם מבחינתי היה לדלג על הקטגוריה הזאת ולשבץ אותה תחת ״לא יודע״. אבל חשוב לי שתדעו, שזו הקטגוריה הכי צמודה של הערב.

מובילה: ״אנה״, אורי סיני

מקום שני: ״מיומנו של צלם חתונות״, ״עם הפנים לקיר״, ״גבולות״. תיקו מוחלט בין שלושה סרטים והסרט המוביל גבר עליהם בקול אחד. כלומר, כל אחד מהם יכול לזכות.

סרט תיעודי קצר:

מוביל: ״שבוע 23״, אוהד מילשטיין

מקום שני: תיקו בין ״בית האילמת״ ל״מוות בבאר שבע״.

ממש כמו עם הסרט הקצר. מבחינתי, היה עדיף לדלג על הקטגוריה הזאת, אבל חשוב לי שתראו כמה המירוץ כאן מותח וצמוד. אחד משלושתם יזכה.

סרט תיעודי ארוך:

מוביל: ״פרינסס שואו״, עידו הר

מקום שני, ״מיסטר גאגא״, תומר הימן

אם תסתכלו על מדגמי השנים הקודמות תבחינו שבשלוש הקטגוריות האלה – סרט תיעודי ארוך, סרט תיעודי קצר, סרט עללתי קצר – המדגמים שלי תמיד מפספסים.

בכל שאר הקטגוריות שלא הוזכרו כאן: אין לי מושג. בעריכה יצא לי תיקו מוחלט בין כל ארבע העורכות והעורך. את שאר הקטגוריות לא בדקתי. נשאיר משהו לטקס עצמו, בקטגוריות שיוחלקו בהפסקת הפרסומות.

עד כאן לשנה זו. תודה לכל חברי האקדמיה שעזרו לי בשבוע האחרון לייצר את המדגם הזה. טקס פרסי אופיר יתקיים ביום חמישי הבא (22.9) ויועבר בשידור חי בערוץ 10 24.

נושאים: בשוטף

5 תגובות ל - “מדגם פרסי אופיר 2016: מי יזכה בעוד שבוע בפרס הסרט הטוב?”

  1. מתן 15 ספטמבר 2016 ב - 23:22 קישור ישיר

    יאיר, אני לגמרי מסכים איתך שיש בעיה עם שיקולי הבחירה של חברי אקדמיה שבוחרים על פי מה שלדעתם יותר ייצוגי לאוסקר. אבל אני לא חושב שהאקדמיה צריכה לייצר עבור אותם חברים תחליף לאמות מידה מקצועיות, או לסייע להם באמינות. עם כל הכבוד, נדרשת פה כנות בסיסית. זו לא הצבעה על ציונות או פטריוטיות מטעם מכון הייצוא הישראלי.

    • מאיה 16 ספטמבר 2016 ב - 11:46 קישור ישיר

      אבל האקדמיה מעוותת את אמות המידה המקצועיות שלהם בכך שהיא מצמידה לקטגוריית הסרט הטוב את קטגוריית הנציג לאוסקר. בחרת בסרט הטוב ביותר בעיניך – אולי לא בחרת בסרט שיצליח באוסקר. בחרת בסרט בעל הסיכויים הרבים ביותר לאוסקר – אולי קיפחת את הסרט שהיה בעיניך הטוב ביותר. כך או כך חברי האקדמיה נמצאים במצב בו הם צריכים להתפשר על שיקול הדעת שלהם, זה לא עניין של אמינות.
      החיבור בין הקטגוריות הוא שיוצר קונפליקט בין אמות מידה מקצועיות ואובייקטיביות לבין ריאל-פוליטיק פרגמטי. ההפרדה ביניהן טבעית ומתבקשת כי בכל אחת מהן מפעילים מערכת שיקולים שונה. אם יפרידו ביניהן עדיף בעיני שעל המועמדות לאוסקר לא יכריזו במסגרת הטקס אלא במסיבת עיתונאים או הודעה לעיתונות במועד מאוחר יותר, כדי שהטקס עצמו לא יהפוך לקדם אירוויזיון שבו מחכים לראות מי ״ייצג את המדינה״ אלא לאירוע שמציין את הישגי הקולנוע המקומי ועומד בפני עצמו.

  2. אריאל 16 ספטמבר 2016 ב - 12:01 קישור ישיר

    כל הכבוד על ההשקעה והנתונים – רק דבר אחד. בסקר לרוב מציינים כמה אנשים השתתפו. מעניין לדעת

  3. DANIALL 19 ספטמבר 2016 ב - 1:55 קישור ישיר

    סקרן כי משו בראש לא בדיוק מסתדר לי ואולי תוכל לעזור.נניח שיש איזה סרט ישראלי שזוכה באוסקר (או כל סרט ממדינה אחרת) האם זו עובדה או אפשרות שאיזה שהוא פרטי או לאומי אחר נהנה (כסף תהילה משו) מהבחירה? כי לפי הניסיון בעולם, חוץ מהפרט שעשה סרט שזכה לתהילה זמנית אפחד אחד אחר פרטי או לאומי, לא נהנה מהתהילה הזו. אז מה ה"גליק",ההצדקה האובייקטיבית, להתייחס לאוסקר בבחירה? למה לא לקבל כמובן מאליו שאנחנו בוחרים את מה שנראה לנו ואם זה תואם את הטעם האמריקקי טוב ואם לא זבש"ם לא זבשינ"ו!
    אתה לא יוצר רק מבקר וזה אומר שאתה אפילו לא תבין את השאלה ותמשיך לדבוק בעמדות השמרניות והנטופשות שלך.


השאירו תגובה