24 פברואר 2019 | 07:35 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

מי יזכה באוסקר 2019? הנה הימורי "סינמסקופ"

הטקסט הבא מכיל 1560 מילים. אם אתם מעדיפים לקרוא גרסה מקוצרת, עברו לכאן.

אם אתם בנהיגה ומעדיפים לשמוע את עיקרי הטקסט בצירוף חמשת השירים המועמדים, האזינו לפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. אפשר להאזין בספוטיפיי או כאן

ואל תשכחו להצטרף אלינו הלילה ב-3:00 ללייב בלוג השנתי (מספר 14) של האוסקרים ב"סינמסקופ".

האוסקרים הלילה, בשנה מאוד מבולבלת שמלמדת אותנו – מהמרי האוסקרים – שזה עולם חדש לחלוטין. אף אחד מאלגוריתמים שאיתם חישבנו בעבר את סיכויי האוסקר של כל סרט כבר לא עובדים. השנה, למשל, יש שני נראטיבים שנלחמים זה בזה, ושניהם נראים כמו מדע בדיוני. מי יהיה הזוכה הגדול השנה: סרט של נטפליקס או סרט של מארוול? מהההה? איך הגענו לפה? אז יש סיכוי ש"רומא" יהיה הזוכה הגדול עם ארבעה פרסים (סרט, בימוי, סרט זר, צילום). ויש סיכוי ש"רפסודיה בוהמית" יהיה הזוכה הגדול עם ארבעה פרסים (שחקן, עריכה, מיקס סאונד, עריכת סאונד). ויש סיכוי שזה יהיה "המועדפת" (תסריט מקורי, תלבושות, תפאורה, שחקנית או שחקנית משנה), ויש סיכוי שזה יהיה דווקא "פנתר שחור" שילך הביתה עם פרסים לתלבושות, עיצוב ופסקול.

הנה כמה דברים שכדאי לדעת על האוסקרים, שאותם בטח לא תקראו כי תגללו ישר להימורים:

1.

יש סיכוי שזו תהיה שנה היסטורית לזוכים שחורים: ספייק לי על תסריט, רג'ינה קינג כשחקנית משנה, מהרשלה עלי כשחקן משנה, פיטר רמזי על בימוי "ספיידרמן, ממד העכביש", רות קרטר על עיצוב התלבושות של "פנתר שחור", האנה ביצ'לר על עיצוב התפאורה של "פנתר שחור" וטרנס בלאנשארד על פסקול "שחור על לבן". יש פוטנציאל לשבעה זוכים אםריקאים-אמריקאים. אבל אני מהמר רק על ארבעה מהם – כי נדמה לי שכלל מצביעי האוסקר פחות מתעניינים בצבע העור של הזוכים ממה שלתקשורת נדמה.

2.

בדרך כלל, תחזיות האוסקר אמורות לדעת פחות או יותר מה עתיד לקרות בטקס. בשנים קודמות היה לטקס מנחה ואפשר היה לדמיין איזה סוג של בדיחות הוא או היא יספרו, והיה מועמד מוביל לזכייה ברוב הפרסים, כך שבטקס עצמו כמעט ולא היו הפתעות. אבל השנה כלום לא ידוע. זו השנה המבולגנת והכאוטית ביותר בתולדות האוסקרים, לפחות מאז שהם מועברים בשידור חי גם בישראל (הטקס ישודר בערוץ yes 1 הלילה מ3:00, ואז יהיה זמין בvod). לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעי הקולנוע הגוף שמחלק את האוסקרים יש נשיא חדש, הצלם ג'ון ביילי. הוא נכנס לתפקידו ומיד יזם המון שינויים, אבל בפועל הוא לא הצליח לעשות כלום. הוא רצה להשיק קטגוריה לסרט הפופולרי הטוב ביותר. קמה זעקה מצד קולנועני הוליווד והרעיון נדחה לעת עתה. הוא רצה לשבץ בטקס רק שני שירים, כדי לקצר את השידור החי. קמה מחאה והרעיון בוטל. הוא רצה להעביר ארבע קטגוריות, ביניהן צילום ועריכה, שיוענקו בזמן הפרסומות (גם כאן, בניסיון לקצר את השידור החי). כל בכירי הוליווד חתמו על עצומה נגד הרעיון הזה ואיימו בחרם, והרעיון בוטל. והכי דרמטי: מפיקי הטקס רצו את הקומיקאי קווין הארט בתור מנחה. גם זה נגמר בפיאסקו. מפיקי הטקס הודיעו שזה יהיה טקס ללא מנחה. בפעם הקודמת שזה קרה היתה ב1990, במה שנחשב לטקס האוסקרים הקטסטרופלי בכל הזמנים. אז איך יראה הטקס הלילה? ובכן, חוץ מהעובדה שלהקת קווין ואדם למברט יופיעו, אין לנו מושג.

הבלאגן ממשיך גם עם הסרטים והפרסים עצמם. בדרך כלל, העיתונאים המסקרים את האוסקרים יודעים לספק תחזית לא רעה מי יזכה במה, על סמך רמזים שפוזרו בפרסים המקדימים של איגודי היוצרים, המחולקים בחודשיים שמובילים אל האוסקר. אלא שהשנה קרה דבר שלא קרה מעולם: אף סרט לא זכה ביותר מפרס מקדים אחד. בכל אחד מאיגודי הקולנוע המחלקים פרסים לסיכום השנה זכה סרט אחר.

שני הדברים יוצאי הדופן האלה הבחירה לעשות טקס ללא מנחה והיעדרו של סרט מוביל מובהק אחד הם סימפטומים לאותה תופעה: חוסר היכולת של קהילת הקולנוע האמריקאית להתלכד סביב קונסנזוס מובהק. אף קומיקאי כבר לא מספיק מעודכן מבחינה פוליטית ובעל מידות טהורות כדי לספר בדיחות על התעשייה; ואף סרט לא מספיק טוב כדי להריע לו. אולי זו תמונת מראה לאמריקה כולה, ובוודאי לקהילת הקולנוע, שלא מרגישה שיש מנהיגות לאומה בבית הלבן, ולא מוכנה לקבל מנהיגות גם בתוך הקהילה שלה. הם מורדים בנשיא האקדמיה, מורדים במנחה ולא מתלהבים באמת מאף סרט. שנה משונה.

3.

הגוף שנקרא "האקדמיה האמריקאית לקולנוע" מאוד השתנה בשנתיים האחרונות. קרוב לאלפיים חברי אקדמיה חדשים צורפו בתוך שנתיים וכמות המצביעים עלתה מ6000 לכמעט 8,000. נשיאת האקדמיה הקודמת, שריל אייזקס-בון, עשתה מאמצים שבין חברי האקדמיה החדשים יהיו יותר נשים ויותר אנשי קולנוע בינלאומיים. הרעיון היה לנסות לרענן את מצביעי האוסקר ולנסות להקטין את אחוז הגברים הלבנים המבוגרים שהצביעו לסרטים וליוצרים בדמותם. אם המהלך הצליח, הרי שהאקדמיה לקולנוע צריכה להיות קצת יותר צעירה, קצת יותר נשית, קצת יותר צבעונית וקצת יותר בינלאומית. האם המהלך הצליח? כך נדע: חכו לקטגוריית השחקנית הראשית. חברי האקדמיה האמריקאים המבוגרים והממוסדים להוטים לתת את האוסקר לגלן קלוז על תפקידה ב"האישה", בעיקר כי קלוז כבר בת יותר מ70, זו המועמדות השביעית שלה והיא מעולם לא זכתה. הגיעה שעתה, וזה לא משנה ש"האישה" הוא ממש לא סרט מספיק טוב כדי להריע באמצעותו על הישגיה כשחקנית. לעומת זאת, הבריטים מבין מצביעי האוסקר יעדיפו לתת את הפרס לאוליביה קולמן, המגלמת את המלכה אן ב"המועדפת". אם קלוז תזכה, נדע שהאוסקרים עדיין נשלטים על ידי הגווארדיה האמריקאית הוותיקה; אם קולמן תזכה הרי שניסיונות הגיוון בקרב מצביעי האוסקר הצליח והמועמדת המובילה היא כבר לא המובילה.

4.

מירוץ צמוד דומה מתחולל גם בקטגוריית הסרט התיעודי: המצביעים האמריקאים יבחרו כאן ב"RBG", כדי להצדיע לשופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג. הסרט עליה מצוין ומצליח ובהחלט ראוי לפרסים, אבל הצבעה לו תהיה בעיקר קריאת מרד נגד השלטון האמריקאי הנוכחי. לעומת זאת, "סולו חופשי", שמועמד מולו, חף מכל אמירה פוליטית או אפילו נגיעה אקטואלית, והוא פשוט סרט תיעודי וירטואוזי ועוצר נשימה. אז איזה נראטיב יזכה: הפוליטי או הקולנועי? יהיה מעניין לגלות.

5.

אז מי יזכה הלילה בפרס הסרט הטוב ביותר? קשה לדעת כי כאמור, אין אף סרט אחד שבלט והפך למועמד מוביל. בתחילת הסתיו נדמה היה שזה הולך להיות מירוץ בין "כוכב נולד" ובין "רומא". בחודשים שחלפו מעמדו של "כוכב נולד" הלך ודעך והוא ככל הנראה יאלץ להסתפק הלילה רק בפרס השיר. "רומא" נותר יציב, אבל מולו עלה והתחזק "הספר הירוק". שוב, זה יהיה קרב בין דורי. "הספר הירוק" הוא קצת ה"שייקספיר מאוהב" של השנה סרט חביב, משעשע, קל משקל, מבדר, שהמצביעים המבוגרים באקדמיה ממש מתמוגגים ממנו. "רומא" הוא סרט לקהל סינפילי יותר, אנין, בינלאומי, קוסמופוליטי. הוליווד הממוסדת לא אוהבת את נטפליקס, מפיצת "רומא", אבל חברי האקדמיה הצעירים יותר מתמוגגים ממנה ואסירי תודה לה. האוסקרים השנה, אם כך, הם גם קצת משאל עם בעד או נגד נטפליקס, ויהיה מאוד מעניין לדעת מה תהיה התוצאה.

(אגב, גם "רומא" וגם "הספר הירוק" הופקו במימון חברת "פרטיסיפנט מדיה" של ג'ף סקול, נשיא אי-ביי לשעבר).

6.

ולבסוף, האם במאי ישראלי יזכה השנה באוסקר? זה בהחלט יכול לקרות. הבמאי הישראלי גיא נתיב מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הקצר על סרטו האמריקאי "Skin". זה קורה ארבע שנים אחרי ש"איה" של עודד בןנון ומיכל ברזיס היה מועמד לאוסקר באותה קטגוריה (ולא זכה). ישראל כמעצמת סרטים קצרים. מה שמעניין בשתי המועמדויות האלה היא שהן מוכיחות שמועמדות לאוסקר לא קורית באופן אקראי ומעצמה, אלא היא תוצאה של עבודה ממוקדת ונחושה. נתיב, ממש כמו בןנון וברזיס, הפך את הסרט הקצר למומחיות שלו. לצד עמיתיו ארז תדמור ושרון מימון, הוא היה שותף לבימוי כמות נכבדת של סרטים קצרים שזכו בפרסים בכל העולם. זו שפה קולנועית שהוא בקיא ומומחה בה, והמועמדות לאוסקר היא הכרה מוצדקת בכך.

"Skin" קיבל בשבוע שעבר דחיפה יפה מצד הבמאי רוד לוריא ("המועמדת"), חבר אקדמיה ובנו של הקריקטוריסט הישראלי רענן לוריא. לוריא הכריז בטוויטר ש"Skin" הוא הסרט הטוב ביותר שהוא ראה ב2018 ושאין לו ספק שהוא יזכה באוסקר. ההכרזה הזאת נעשתה עוד בזמן ההצבעה על האוסקרים ואולי עזרה לדחוף את הסרט בקרב עוקביו של לוריא, שתחזיות האוסקרים שלו לרוב מתגשמות. "ואם אני לא טועה", הוסיף לוריא בטוויטר, "זאת תהיה זכיה ראשונה של סרט ישראלי". ובכן, "Skin" אינו סרט ישראלי וזכיה של נתיב באוסקר תהיה שקולה לזכיה של משה מזרחי באוסקר לפני 41 שנה על בימוי הסרט הצרפתי "כל החיים לפניו". "Skin" אמנם לא ישראלי אין בו כסף ישראלי, הוא צולם בארה"ב ודובר אנגלית אבל מי שירצה לגזור קופון פטריוטי על זכיה אפשרית שלו ולהכריז עליה כ"הישג של הקולנוע הישראלי" ו"הגביע הוא שלנו", יוכל באופן דחוק לעשות זאת: לא מעט מעבודת הפוסטפרודקשן על הסרט (עריכה, סאונד וכו') נעשתה בישראל עם אנשי צוות ישראלים. אז כן, הגביע יכול מאוד להיות שלנו עוד הלילה.

===================

אלה ההימורים שלי

(ניחושים יותר נכון בשנה הכי קשה אי פעם בחיזוי האוסקרים. שנה בה רוב מוחלט של הקטגוריות עדיין פתוחות לחלוטין).

סרט: "רומא"

(אבל ל"הספר הירוק" יש ממש סיכוי להפתיע כאן)

במאי: אלפונסו קוארון, "רומא"

שחקן: רמי מאלק, "רפסודיה בוהמית"

שחקנית: גלן קלוז, "האשה"

(אבל יש כאן סיכוי ממש טוב להפתעה מצד אוליביה קולמן, ראו סעיף 3 למעלה)

שחקן משנה: מהרשלה עלי, "הספר הירוק"

שחקנית משנה: רג'ינה קינג, "הסיפור של רחוב ביל"

(האם רייצ'ל וייס תפתיע כאן ותזכה על "המועדפת"? משהו בבטן שלי אומר שיש סיכוי).

תסריט מקורי: "המועדפת"

(או "הספר הירוק". בכנות, זה צמוד ממש. הטלנו מטבע)

תסריט מעובד: "שחור על לבן"

(ספייק לי הולך לזכות באוסקר. זה יהיה רגע יפה)

סרט זר: "רומא"

(עוד קטגוריה עם אפשרות להפתעה, מצד "אהבה בימים קרים").

סרט אנימציה: "ספיידרמן, ממד העכביש"

(ההימור הכי בטוח בטקס).

צילום: "רומא"

(ראו "סרט זר", אותה תחרות גם כאן)

סרט תיעודי: "סולו חופשי"

(או "RBG". צמוד, הטלנו מטבע)

שיר: "Shallow" מתוך "כוכב נולד"

פסקול: "פנתר שחור"

(הרוב מהמרים כאן על הפסקול של "הסיפור של רחוב ביל", אני לא)

עריכה: "רפסודיה בוהמית"

(ל"סגן הנשיא" יש כאן סיכוי טוב, אבל זה סרט שנבנה בחדר עריכה ויש כלפיו אהבה גדולה).

מיקס סאונד: "רפסודיה בוהמית"

עריכת סאונד: "רפסודיה בוהמית"

איפור: "סגן הנשיא"

(הקטגוריה הכי קלה של הערב)

תלבושות: "המועדפת"

(עצה טובה: כדי לדעת מי יזכה בקטגוריות הטכניות תחליפו את המילה Best לMost והתשבה תתגלה).

תפאורה: "המועדפת"

אפקטים: "הנוקמים: מלחמת האינסוף"

(אפקט ההתפוררות הפך בין לילה לטריק שכולם מצטטים ומחקים).

סרט עלילתי קצר: "Skin"

(מריעים לקבוצה הביתית)

סרט אנימציה קצר: "באו"

(סרט של פיקסאר שהוקרן לפני "משפחת סופר על 2" והיה יותר טוב ממנו).

סרט תיעודי קצר: "End Game"

(רוב אפשטיין ומרטין פרידמן כבר היו מועמדים פעמיים וזכו פעמיים. אז הם יזכו בפעם השלישית).

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “מי יזכה באוסקר 2019? הנה הימורי "סינמסקופ"”

  1. איתן 24 פברואר 2019 ב - 9:56 קישור ישיר

    שלשום בסזאר, כש"משמורת" הפסיד את פרס סרט הביכורים, כבר אז הבנתי שהטקס כנראה הולך לכיוון שלו, וזה אכן קרה. "משמורת" זכה בפרס הסרט הטוב בסופו של דבר, ובעוד כמה פרסים אחרים.
    בהתאמה, אני מניח שיהיו לא מעט חברי אקדמיה שיסמנו בטופס – "אהבה בימים קרים" לפרס הסרט הזר, כי הם יתנו את פרס הסרט הטוב ל"רומא" (אני לא חושב שיהיה גם וגם).

    ראיתי את "סיפורו של רחוב ביל", ומאוד התאכזבתי, אבל גם אני מודה שפס הקול יפהפה, והזכיה שלו נראית לי דווקא נכונה וראויה.
    שחקנית משנה: כששתי שחקניות מאותו סרט מועמדות (השנה – מ"המועדפת"), הקולות בד"כ מתחלקים, ושתיהן מפסידות. רג'ינה כנראה באמת תיקח (אבל גם היא לא מצילה את הסרט הזה).

    אחרי ש"שלושה זרים זהים" לא קיבל מועמדות במפתיע, וגם הסרט על מיסטר רוג'רס לא נמצא כאן, אני מאמין שזה יהיה הסרט על RBG, לא רק בגלל המשמעות הפוליטית שלו (למרות שזה לא מזיק), אלא גם בגלל שזה סרט ממש טוב. ממש שנאתי את "סולו חופשי".


השאירו תגובה