21 ספטמבר 2007 | 03:32 ~ 37 תגובות | תגובות פייסבוק

ועכשיו למכשול הבא: האם "ביקור התזמורת" עומד בתקנון האוסקרים?

זה הנושא שכנראה יעסיק את ראשי האקדמיה הישראלית לקולנוע במהלך יום כיפור. אחרי שאחד ממקורותיי כבר העביר לי בעבר נתונים של חברת "בוואריה פילמס", סוכנת המכירות הבינלאומית של "בופור" ו"אדמה משוגעת", הגיע אלי באחרונה מסמך פנימי של החברה שביקש לבדוק את סיכויהם של הסרטים הישראלים הבולטים השנה להגיע להגיע לאוסקר האמריקאי. בין השאר חושף המסמך שאחרי בדיקה הכוללת את תמלול הדיאלוג של "ביקור התזמורת" וספירת המילים, התברר שהסרט מכיל 61 אחוזים של דיאלוגים באנגלית. על פי ספירת החברה הגרמנית יש ב"ביקור התזמורת" 3,434 מילים. מתוכן 2,102 באנגלית.
חוקי האקדמיה האמריקאית קובעים שכדי שסרט יהיה רשאי להתחרות בקטגוריית הסרט הזר עליו להיות "ברובו בשפה שאינו אנגלית".
בתשובה לפנייתי, מסרו מפיקי "ביקור התזמורת" שמבדיקה שהם ביצעו הסרט מכיל רק 47 אחוזים של דיאלוגים באנגלית ולפיכך עומד לחלוטין בתקנון האוסקרים.

מרגע שהוקרן "ביקור התזמורת" בקאן הועלו באוזניי שאלות ותהיות האם ריבוי האנגלית בסרט לא יגרום לפסילתו באוסקרים. כשצפיתי בסרט לראשונה כתבתי כאן, על פי התרשמות אישית בלבד, שנראה לי שלא צריכה להיות בעיה. אבל יש כאלה שחשים ההפך, שיש יותר מדי אנגלית, ושמדינות מתחרות – כשיבינו שהסרט הישראלי הופך לחביב הקהל בזכות נגישות גבוהה יותר עם האנגלית – יערערו על הכללתו.

בתחילת אוגוסט, בפוסט שכותרתו היתה "האקדמיה הישראלית לקולנוע מציגה: ברדק" כבר צפיתי את כל הבלאגן הזה. אבל באקדמיה מתנהגים כאילו זה בכלל לא העסק שלהם. שאלתי אז את מנכ"לית האקדמיה, אילנה שרון, מי אחראי לכך שהסרט שנשלח לאוסקר אכן עומד בתקנון. תשובתה היתה:

– באחריות מפיק הסרט להצהיר בפני האקדמיה האמריקאית על עמידתו בדרישות תקנון האוסקר.
– האקדמיה הישראלית אחראית להליך הבחירה בלבד.
– במידה ויתברר בדיעבד, כי הסרט הנבחר אינו עומד בתקנון ונפסל ע”י האקדמיה האמריקאית יישלח הסרט שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר, במקום השני.

חוסר האונים הזה, חוסר הרצון לקחת אחריות על משימותיה, אופייני להתנהלות האקדמיה. אחראית להליך הבחירה בלבד? איזה קשקוש אידיוטי. זו חייבת להיות אחריות האקדמיה לבדוק בעצמה האם סרט הזוכה עומד בקריטריונים, לפני שהוא מוגש כנציג הישראלי לאוסקר האמריקאי, ולא לסמוך על בדיקות חיצוניות של אנשי בעלי אינטרסים, בין אם זה מפיקי הסרט שזכה או מפיקים המתחרים לו. אין קריטריונים של שפה לזכייה בפרס אופיר. אבל יש קריטריונים כאלה כדי שהסרט שזכה יהיה רשאי להתחרות באוסקר האמריקאי. בפעם האלף: פיצול הבחירה לשתי קטגוריות שונות – הסרט הטוב, והסרט שייצג את ישראל באוסקר – יפתור את כל התסבוכות האלה. לקטגוריית "הנציג הישראלי לאוסקר" יוכלו להתקבל רק סרטים שהאקדמיה המקומית בדקה ומצאה שהם כשירים להתחרות באוסקר. אם זה היה נעשה עם "ביקור התזמורת" באוגוסט ולא ב-21 בספטמבר, זה היה חוסך לכולם הרבה כאב ראש.
ניסיתי להבין גם משני מפיקים שבקיאים בנושא האם במקרה של פסילת סרט, אחרי שכבר הוגש, תינתן למדינה אפשרות להגיש סרט חלופי. התשובות היו הפוכות לחלוטין. אחד אמר לי שאחרי הדד-ליין של ה-1 באוקטובר לא ניתן יותר לשלוח סרטים, כך שאם "ביקור התזמורת" ייפסל ישראל תישאר ללא נציג באוסקרים השנה. מפיק אחר אמר לי שמבדיקה עם האקדמיה האמריקאית התשובה היא "כן" חד משמעי: אם סרט אחד נפסל, ניתן לשלוח סרט אחר במקומו.
גם כאן נדמה שהאקדמיה הישראלית משחקת ראש קטן ונותנת למפיקים להתעסק בעניין הזה בעצמם במקום לדרוש בעצמה תשובות מוסמכות מבעלי התפקידים המקבילים באקדמיה האמריקאית.

צריך להוסיף לעניין דבר חשוב: מייקל ברקר, נשיא "סוני פיקצ'רס קלאסיקס", הוא קמפיינר אוסקרים מיומן מאוד. הוא הצמיח בשנה שעבר את "חיים של אחרים" אאוט-אוף-דה-בלו והריץ אותו לזכייה באוסקר. בקאן ברקר כבר הכריז ש"ביקור התזמורת" הוא מבחינתו ה"חיים של אחרים" של השנה. אם הוא טוען שהסרט עומד בקריטריונים ויש לו סיכוי להגיע לחמישיה, אני הייתי מקשיב לו (אבל גם מבקש אסמכתאות רשמיות).
אחרי ההקרנה של "ביקור התזמורת" בטלורייד והתגובות לסרט שם שמעתי שמועות שסוני מתכננת להקדים את הפצת הסרט באמריקה כבר לסוף דצמבר 2007, כדי שהסרט יהיה כשיר למועמדויות אוסקר גם מחוץ לקטגוריית הסרט הזר, כשבכוונתם להשקיע בפרסום כדי לקדם את הסרט למועמדות בקטגוריית התסריט המקורי. הבעת האמון הזאת אמורה להרגיע את האקדמיה המקומית, אבל עדיין צריך לוודא את העניין. האקדמיה פסלה את מיכאל האנקה לפני שנתיים. ערן קולירין קטן עליה.

שיהיה ברור: אם אין שום בעיה תקנונית, אני מאמין באמת ובתמים ש"ביקור התזמורת" יכול להגיע למועמדות לאוסקר. למרות שאהדתי הלוקלית היתה נתונה ל"בופור" הרי שהביקורות להן זכה "ביקור" בטלורייד ובטורונטו הבהירו שזה סרט שיוכל בקלות לבלוט בין 60 הסרטים הזרים שיוגשו ולהגיע לחמישייה הפותחת.

העסק פשוט, ואולי זה בכלל נון-אייטם היוצר היסטריית שווא. אני בעצמי מתלבט באשר לכך. אם "ביקור התזמורת" מתקבל באקדמיה האמריקאית ללא בעיות וללא ערעורים, מצוין. אם הוא נפסל אבל ניתנת לישראל אפשרות לשלוח סרט חלופי (במקרה כזה יישלח הסרט שהגיע למקום השני, שכרגע איש לא יודע בכלל מה הוא), גם מצוין. אבל אם קורה מצב בו "ביקור התזמורת" נפסל ולישראל לא תינתן אפשרות לשלוח סרט חלופי, ובכך בשנת הקולנוע הגדולה ביותר בישראל בעת האחרונה נישאר ללא סרט באוסקרים, דווקא בשנה שהמועמדות נראית כה אפשרית, הרי שזו רשלנות ממש. רשלנות מעוררת חימה. חבלה אמיתית. ואם זה קורה, זו אשמתם הברורה של יו"ר האקדמיה והמנכ"לית שלעיתים נדמה שהם מתייחסים לעסק הזה באדישות.

ועכשיו השעון מתקתק. הסרט הישראלי צריך להיות מוגש לאקדמיה האמריקאית עד ה-1 באוקטובר, עוד עשרה ימים. בדרך יש את יום כיפור, וסוף שבוע ארוך של סוכות. יו"ר אחראי היה מתחיל לשרוף עכשיו לילות לוודא שהוא יודע בדיוק מה קורה ולא לבנות על "יהיה בסדר".

אבל כרגע יש דבר אחד שאני די בטוח בו: "ביקור התזמורת" ישיג (נדמה לי) ללא כל בעיה מועמדות לגלובוס הזהב, פרס עם תקנון נינוח בהרבה. את זה האקדמיה הישראלית לא תוכל לקלקל.

37 תגובות ל - “ועכשיו למכשול הבא: האם "ביקור התזמורת" עומד בתקנון האוסקרים?”

  1. העולם הוא גדול 21 ספטמבר 2007 ב - 4:36 קישור ישיר

    ושוב, ויש צורך לומר כרגיל, יאיר מבלבל את המוח.
    האקדמיה הישראלית איננה (היא גם לא אמורה להיות) מנוהלת או מתנהלת ע”פ פרשנות תקנון האקדמיה האמריקאית אלא על-פי התקנון שלה. אין ולא צריכה היתה להיות לאקדמיה כאן שום בעיה עם “ביקור התזמורת” כי בעיות שפה וכאלה לא מצויות בתקנון שלה וזה מה קובע. הניסון של אנשי ה”בופור” לספור מילים ולפרש את התקנון האמריקאי על-פי משאלות ליבם, הוא בס”ה ניסיון פאטתי של מי שאין לו מושג אלמנטרי במשפט שזה אומר שפירוש תקנונים נתון בלעדית ובלבדית לגוף שקבע אותם ולא לאינטרפטציות של “זרים” (וודאי לא כאלה אינטרסטיים) שאין להם שום מושג משפטי ולא בקיאים בתקדימים. בס”ה הניסיון הפאטתי של אנשי ה”בופור” הוא תולדה של משאלת לב אצל מי שניסה להשיג את שלא מגיע לו בכלים פסולים ובשיטות נחותות. חבל רק ששיטת הבחירות החדשה שהונהגה השנה העניקה לכאילו מסכנים האלה כמה פרסים שלא היו מגיעים אליהם בשיטת הבחירות הישנה ובצדק לא היו מגיעים להם. ולמי שלא ממש ברור מה אני אומר אז בקיצור. ל”בופור” (שיתפכחו כבר שם מהשטויות שלהם) אין ולא היה לו שום סיכויי להיות מועמד לשום כלום בשום מקום. לעומת זאת “ביקור התזמורת” ואני אומר את זה בוודאות מוחלטת לא רק שיכנס, הוא גם יזכה.

    רוה לעולם: וכרגיל אתה לא יודע לקרוא. לא יודע האם יזכה או לא, אבל אני בטוח – וזה כתוב – שאם יעבור את מכשלות התקנון הוא יהיה מועמד. אבל תחשוב לרגע (סליחה, לא אתה. אתה לא מסוגל. אז שאר קוראי הבלוג): בישראל יש ל"ביקור התזמורת" 2-3 מתחרים שמרגישים שהם היו צריכים להגיע לאוסקר וש"ביקור" זכה בכרטיס שלא כדין. נגיד וכולם סוכרים את פיהם. באוסקר, בשלב הראשון, יהיו מולו 60 סרטים, מכל העולם. נראה לך שאף אחד מהם לא יקפוץ ויגיד "רגע, רגע, הסרט הזה באנגלית, מה פתאום הוא מתחרה מולנו" ויגישו עירעור. לכן, זו סוגיה שצריכה להיות ברורה עכשיו, לפני שהוא נשלח רשמית לאוסקרים (הטפסים טרם נשלחו). ואין בין זה ובין הזכיה שלו באופיר דבר. באופיר יכול לזכות סרט בכל שפה. בשנה הבאה אולי יזכה בו "אדם בן כלב" דובר האנגלית. אבל אם תהיה, כמו שאני טוען תמיד שצריכה להיות, קטגוריה נפרדת לבחירת הנציג לאוסקר, והכניסה אליה תותר אך ורק לסרט שהאקדמיה עצמה מבטיחה אחרי בדיקה שלה שהוא עומד בקריטריונים. ככה שלא יהיה צורך יום ארי הטקס, וערב יום כיפור, להתחיל להתפלפל על תקנונים אלא כבר לתפור חליפות לחגיגות.

  2. גיא אורבניאק 21 ספטמבר 2007 ב - 5:26 קישור ישיר

    תגובה תמוהה משהו….

  3. איתן 21 ספטמבר 2007 ב - 8:47 קישור ישיר

    איך אני כותב משהו בלי לחזור על עצמי ואחרים ?

    טוב, לפחות נעשה את זה קצר:

    אתמול תפס אותי כאב ראש, אז ראיתי רק חלק מהטקס. היה די מביך. ראשית: למה שידור דחוי ולא ישיר ? למה ? זה כל כך מעליב (ולדעתי, זהו עוד דבר שבאחריות האקדמיה. או שידור ישיר או כלום); הבן של ששון גבאי חמוד; הדבר היחיד שהצחיק אותי בטקס היה המערכון שבו מושונוב מחקה את אלקבץ; אלקבץ עצמה הוכיחה שיש לה חוש הומור עצמי; גם ה"במהלך ההפסקה חולקו הפרסים הבאים" מעליב. במיוחד הדוקומנטרי.

    לגבי התקנון האמריקאי: ראשית, אם "בבל" היה כשיר לכל מיני קטגוריות בשנה שעברה, אז אולי אפשר לשחק עם החוקים קצת. שנית, קצת סמנטיקה: "מילה" היא יחידה בודדה. משפט מכיל מספר מילים. דיאלוג מכיל מספר משפטים הנאמרים על ידי שני אנשים (או, אם להשתמש בשפה השייקה-אופירית: במונולוג, אדם אחד מדבר אל עצמו. בדיאלוג, שני אנשים מדברים אל עצמם). אז מה בדיוק צריך להיות בשפה שאיננה אנגלית: מילים, משפטים, או דיאלוגים ? (זה אולי נראה לכם דבילי, אבל אפשר להסתמך על סעיפים טכניים בערעורים, אם יהיו)

    (ואגב, יאיר, הצעה: אולי תשלח אי-מייל למייקל ברקר עם הסוגייה הזו ? אולי הוא פשוט לא מודע אליה ?)

    נבואת הזעם הפרטית שלי (והלוואי ואתבדה): היו כבר סרטים ישראלים שזכו בגלובוס וכשלו באוסקר. "ביקור התזמורת יצטרף אליהם, והוא לא יהיה מועמד לאוסקר בכלל.

    רוה לאיתן: להיות מועמד לגלובוס ולא לאוסקר זה גם הישג ענק. שוב, מדיווחים מטלורייד שמעתי – מעדות שמיעה עקיפה – שאותו מייקל ברקר זועף על הישראלים שבכלל דשים בנושא ושאילולא הבחישה הזאת איש בהוליווד לא היה מתייחס לזה. אבל אני לא רוצה לפנות לברקר, זה בדיוק העניין. אני יודע מה הוא יענה. הוא בעל עניין בסרט. הוא אכן – כפי שאתה ממחיש בתגובתך – יוכל לעשות לובינג ולהציג מיני תקדימים אם תתעורר מחלוקת. יו"ר ועדת פרס הסרט הזר הוא חברו הוותיק וקולגה לשעבר, מארק גורדון. כך שאני לא דואג לזה שברקר יילחם כאריה. מצד שני, דמיין מצב בו לבנון, אירן, ואפגניסטן מתחילות לנהל קמפיין לפסילת הסרט הישראלי מסיבות טכניות. זה המצב ממנו אני חושש. הסרט הישראלי חייב להגיע לשם זך ממחלוקות. את הבירור חייבת לעשות האקדמיה הישראלית כדי למנוע מעצמה ביזיון.

  4. רונית 21 ספטמבר 2007 ב - 10:03 קישור ישיר

    ואני רק אומר, שאילו בופור היה נוסע, הוא במאה אחוז היה מועמד, ואולי אף יותר מזה. חבל.

  5. יוסי 21 ספטמבר 2007 ב - 10:11 קישור ישיר

    כל הכבוד לזוכים!
    רק חבל ש"נודל" ו"חופשת קיץ" נקלעו לשנה הזאת. הם היו ללא ספק יוצאים מזה אחרת ללא "בופור" ו"ביקור" בסביבה, אבל יישר כח לכולם!

  6. הפינגווין 21 ספטמבר 2007 ב - 11:03 קישור ישיר

    1. אם אני זוכר נכון, לפני שנתיים, איטליה הגישה את "אל תספרי" אחרי הדד-ליין מכיוון והבחירה המקורית שלה, Private (דובר עברית וערבית), נפסל. איטליה הייתה מועמדת לאוסקר עם המחליף שעלה מהספסל.
    באותה שנה, נפסל גם הסרט היווני "כלות" שדובר בעיקר אנגלית ונבחר ברשלנות מבלי לברר אם הוא עומד בתקנון.

    2. כמו Private שנפסל כי לא היה "איטלקי מספיק", גם "מחבואים" נפסל מלייצג את אוסטריה מאחר והוא דובר צרפתית, מתרחש בצרפת ורוב השחקנים בו צרפתיים. תיקון שבוצע בשנה שעברה, מאפשר כעת למדינה להגיש סרט בכל שפה שאינה אנגלית, ללא קשר למקום ההתרחשויות. מה שקובע הוא הלאום של המפיקים, הבמאי/ת, התסריטאים ובמידה פחותה, גם השחקנים. מסיבה זו, יכלה קנדה להגיש בשנה שעברה את "מים" בלי בעיות (השנה הם שולחים סרט של דני ארקן בפעם הרביעית).

    3. לא ישבתי וספרתי, אבל גם "סולומון וגיינור" (שהיה מועמד) ו"צוצי" (שזכה) מכילים הרבה מאוד דיאלוגים באנגלית. נראה לי שהאקדמיה מגמישה את החוקים בהתאם לשיקולים אישיים.

    4. למרות שההצבעה חשאית, בואו נודה שהסרט שהגיע למקום השני באופיר הוא כנראה לא חופשת קיץ. (:

    5. איתן, בבל לא היה כשיר לאוסקר בשפה זרה (ארה"ב הייתה מעורבת מדי בהפקה), אבל כן כשיר בכל קטגוריה אחרת. בגלובוס הזהב, לעומת זאת, התקנון מחייב את המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר להיות דוברי אנגלית ברובם, מה שמתנגש עם הזכיה של בבל. תקנון דבילי, אבל הוא מונע מראש טענות של "איך שכחו את…". סרטים ישראלים היו פעם פופולאריים בגלובוס הזהב. סאלח שבתי והשוטר אזולאי שניהם זכו בגלובוס לסרט הזר. גם אסי דיין זכה פעם כשחקן המבטיח של השנה (על "הבטחה עם שחר") ואפילו אסקימו לימון היה מועמד.
    מצד שני, טקס גלובוס הזהב הוא, לפחות בעשור האחרון, ארוע יחצ"ני שבעיקר מנסה לבסס את מעמדו כזה שמנבא את האוסקר (וטועה בפרס הגדול כבר שלוש שנים ברצף). עושה רושם שיהיה לביקור התזמורת יותר קל להיות מועמד לגלובוס מאשר לאוסקר, אבל עצם המועמדות תצביע על כך שהסרט בכיוון הנכון מבחינה שיווקית.

  7. אלטמן 21 ספטמבר 2007 ב - 11:35 קישור ישיר

    יאיר,

    איך בדיוק סרט ישראלי, שזכה בכל הפרסים החשובים בקאן, בפרס הסרט הטוב במינכן, בהמון פרסי חביב הקהל בכל פסטיבל בו השתתף, זכה בכל הפרסים החשובים באופיר, נקנה להפצה בכל העולם וקיבל ציונים מצויינים מכל המבקרים הנחשבים בארץ (כולל אותך)ומסתמן כשובר הקופות הישראלי הגדול ביותר שהיה לנו פה אי פעם לא מופיע אצלך אפילו ברשימה של ה"לרוץ לראות מהר", רשימה בה אפיילו "הסודות" כיכב כמה חודשים?

  8. זאב 21 ספטמבר 2007 ב - 12:17 קישור ישיר

    אני מתפלא עליך יאיר,
    איך ךא פתחת את הפוסט עם אכילת כובע או לא חתמת בשמך החדש:נקניקיה…
    אחרי שהכרזת לפני שהצילומים של הבופור החלו שזה סרט שיזכה , והתעקשת לנסות להשפיע בכל מיני מניפולציות שכל אחד שבקיא בתחום לא מתיחס אליהן(כולל בפוסט זה) להשפיע בשיטת המטרה מקדשת

  9. איתן 21 ספטמבר 2007 ב - 12:53 קישור ישיר

    לא שיאיר צריך אותי בתור עו"ד, אבל יאללה, חבר'ה, תרדו כבר מעניין הנקניקיה. זהו המשפט המקורי שיאיר כתב:

    "אני נקניקיה אם בתקופה הזאת בעוד שנה “בופור” לא יהיה מועמד לאוסקר האמריקאי. כן כן. בהנחה ש”בופור” יצליח לזכות בספטמבר בפרס האקדמיה הישראלית בספטמבר אני מאמין שהוא יהיה הסרט הראשון מזה 23 שנים שיצליח להגיע לכדי מועמדות לאוסקר".

    שימו לב להסתייגות – אם בופור יזכה באופיר. לא זכה – אין נקניקיה. (למרות, יאיר, שזה דווקא יכול להיות משעשע…)

    במקרה, בנקודה הזו יאיר ואני מסכימים לחלוטין:

    בעיני שנינו, "בופור" יותר טוב ויותר שלם מ"ביקור התזמורת".
    בעיני שנינו, "ביקור התזמורת" הוא סרט טוב מאוד וראוי מאוד, ושנינו מחזיקים אצבעות להצלחתו בארץ ובחו"ל.

    כל הערה נוספת בנושא היא בעיניי קנטרנות מיותרת. חלאס!

    ופינגווין- מה שכתבת על "בבל" נכון. אני רק הבאתי את הדוגמא הזו כדי להמחיש את גמישות חוקי האקדמיה האמריקאית. ותגיד – מה, גם "אסקימו לימון" היה מועמד ? לא ידעתי את זה. (וזה סרט אהם…בוא נאמר, לא טוב, בעיניי. לא גילטי פלז'ר ולא בטיח).

    ויש לי הרגשה שאנשים שוכחים (מדחיקים ?) את "גן עדן עכשיו", שבחלקו הופק בכסף ישראלי,זכה בגלובוס, והיה מועמד לאוסקר.

    בכלל, הגלובוס בעיניי הוא פרס מאוד פחות ערך. כפי שפינגווין כתב, הוא לא ממש חוזה את הזוכים באוסקרים. חוץ מזה, בעיניי, ההבחנה בין השחקן הטוב ביותר בקומדיה ובדרמה (למשל) היא טפשית ולא רצינית.

  10. אלטמן 21 ספטמבר 2007 ב - 13:04 קישור ישיר

    איתן,
    בלי קשר לעניין הנקניקיה, אולי אתה מחזיק אצבעות אבל זה לא מרגיש שיאיר גם.

  11. אייל 21 ספטמבר 2007 ב - 13:33 קישור ישיר

    יאיר רווה מכר את נשמתו למשה אדרי הוא קשקשן הסכום שאדרי שלם לסרט כדי שהוא יפיץ הוא הסכום מדהים שלא שולם לאף סרט ישראלי אדרי ששלח יד עמוק לכיס עשה זאת בזכות עבודה מעולה של צוות ההפקה יחסי הציבור של חברת יולי אוגוסט שעשו בית ספר לכל הענף ולמיד את כולם איך משחקים בין סרטי לב לאדרי להפצה עצמית בקרוב רוב הסרטים הישראלים יופצו על ידי המפצים או שאדרי ואחרים יכניסו יד יותר עמוק לכיס מה שיבוא קודם. יאיד רווה עכשיו שב בשקט ותראה איך מבאים אוסקר גם בלי משה אדרי

  12. הפינגווין 21 ספטמבר 2007 ב - 13:36 קישור ישיר

    "גן עדן עכשיו" הוא דוגמה לכך שתקנון האקדמיה אינו תורה מסיני. הסרט הוא קופרודוקציה הולנדית/צרפתית/גרמנית/ישראלית וצולם בישראל ובשטחי הרשות. הבמאי/תסריטאי הוא אזרח ישראלי שמתגורר בהולנד ורוב השחקנים הם בעלי תעודת זהות כחולה.
    מכיוון שהתיקון טרם נכנס לתוקפו, ישראל הייתה היחידה מבין המדינות המפיקות שיכלה לשלוח את הסרט כאשר בשלוש האחרות, ערבית אינה שפה רשמית (אחד הסעיפים שאלצו את איטליה לשלוח סרט חלופי במקום "פרייבט"). האקדמיה הישראלית החליטה ש"גן עדן עכשיו" לא כשיר להתמודד על פרס אופיר והרשות הפלסטינית, שמעורבותה בשלב הפקת הסרט הייתה קרובה לאפס (בשיווק הם דווקא עזרו יופי), זכתה מן ההפקר.

  13. העולם הוא גדול 21 ספטמבר 2007 ב - 14:47 קישור ישיר

    1. תתפלא, אבל הבנתי מה כתבת. לטענתך האקדמיה משחקת אותה "ראש קטן" וזו טעות שלך. בהעדר סעיף מפורש בתקנון הישראלי אזי גם אם היתה מוקמת ועדה וגם אם היו נבחנים הדברים יותר לעומק כדרישתך, האקדמיה הישראלית לא היתה יכולה להתערב ולפסול סרט. פסילה כזו שנסמכת על פירוש תקנון חיצוני לא היתה מחזיקה מים ולא היתה עומדת בשום ביקורת שיפוטית.
    הדרך היחידה להבא, (למי שחושב שצריך ואני לא חושב כך) היא להכניס סעיף תואם בתקנון הישראלי. אין דרך משפטית אחרת. מכאן כרור שזכיית "ביקור התזמורת" ועל-פי כל הקריטריונים, היא בדין ולאף אחד אין מקום להלין.
    2. אין קשר בין ה"קפיצה" של המתחרה הישראלי לבין "קפיצות" עתידיות שיהיו אול לא אצל מתחרים פקיסטנים, איראנים ואח' שאולי אף הם יתמודדו להכנס לחמישיה. אם יעלו בעתיד טענות הם יעלו מתוך תקנון שעל-פיו נערכת התמודדות וזה שונה לגמריי. סביר גם להניח שיהיו להם עוד אי אלו "קפיצות" אחרות כדי לנגח בהן אבל זו טיבה של תחרות כזו ואי אפשר למנוע אותן מראש.
    3. קצת תמוהה שאתה מייחס את הבדיקה לחברה גרמנית כשלא קשה לנחש שהדבר נעשה על-ידי גורמים ישראליים דווקא. בדיקה כזו, גם אם נעשתה בתום לב וגם אם מישהו חושב שהיא לגיטימית במסגרת המאבק, חבל שנעשתה משום, שכאמור, ביחס לארץ היא לא יכולה לשנות דבר ומאידך היא יכולה לקלקל והרבה למתחרה אחר כשהם מעלים לכותרות נושא שיתכן מאוד שביום יום של האקדמיה המריקאית הוא די זניח.
    שתהא לך, לכם ולכל בית ישראל שנה טובה וגמר חתימה טובה.

  14. יוסי 21 ספטמבר 2007 ב - 15:15 קישור ישיר

    מדאיג מאוד לקרוא על מדיניות הראש הקטן של אילנה שרון מהאקדמיה.

    אם נישאר על הספסל בשנה כזאת מוצלחת רק בגלל שהיא עסוקה בלזרוק את האחריות על המפיקים (ועוד שהכתובת שנמצאת על הקיר בולטת במרקר מסנוור ולא משתמעת לשני פנים), לגברת שרון הנכבדה לא יהיה איפה להתחבא! דינה המתבקש יהיה אחת: התפטרות! חד וחלק!
    יא אללה אתכם אנשים! מספיק חול אנחנו אוכלים במדינה הזאת יום יום מנותני שירות, חברים ובמיוחד פקידי ממשלה למיניהם, שנותנים לזילזול, אטימות וגבהות לב שלהם להחליט בשבילנו!
    אין מצב שבגלל שגברת שרון רוצה לצאת מוקדם הביתה אנחנו לא נזכה לספר לעולם על השנה המופלאה שלנו בתחום הקולנוע!

  15. ברווז גומי 21 ספטמבר 2007 ב - 16:28 קישור ישיר

    אייל, השרבבה לך בטעות נקודה בין כל המילים שכתבת. תשתדל להקפיד יותר פעם הבאה.

  16. מיכל 21 ספטמבר 2007 ב - 16:38 קישור ישיר

    אנגלית קלוקלת היא לא אנגלית !

    רוה למיכל: מעולה. אז זה אומר שלא תהיה בעיה עם הסרט.

  17. אלפנט 21 ספטמבר 2007 ב - 23:43 קישור ישיר

    מעניין מאיפה הביטחון המטורף של כל אנשי התעשיה שהשנה אנחנו בטוח מכניסים סרט כמועמד בחמישה של האוסקר. קצת צניעות חברים. שולחים שישים סרטים, חלקם יהיו באופן אוביקטיבי מופקים ברמה גבוהה הרבה יותר מסרטו הנפלא של קולירין – ז"א הם יהיו שווים יותר כסף, צולמו ביותר ימי צילום, ויהיו בהם יותר רגעים של עלילה. סרט קטן עלול להיראות קטן מידי לאקדמיה. עם כל הכבוד להתלהבות של אירופאים מהסרט, האמריקאים הם אלה שבוחרים בפורסט גאמפ לסרט הטוב ביותר. בכלל לא בטוח שנתקבל, והביטחון של הרבה מאד אנשים אין לו בסיס. צריך לקוות.
    ואם ננתח יותר לעומק את המצב, גם ההנחה שרק סרט פוליטי יביא אותנו לחמישיה המיוחלת אין לה אחיזה במציאות. הסרטים שהביאו אותנו בעבר לחמישיה מלבד מאחורי הסורגים היו כולם סרטים מסחריים מעולים. לא קולנוע אומנותי, ולא קולנוע פוליטי/ ערבי יהודי: סלאח שבתי(אוסקר), אסקימו לימון (בגלובוס], השוטר אזולאי (אוסקר), מבצע יהונתן (לא פוליטי חברים, אקשין פטריוטי, והיה מועמד!!). כולם סרטי עלילה קומיים על גבול הבורקס, שהוא היה מאז ומעולם הדבר הטוב ביותר שידענו לעשות בתקציבים שהיו בידינו.

  18. פיל 22 ספטמבר 2007 ב - 7:58 קישור ישיר

    יפה דיברת, אחי האנגלי

  19. דלית 22 ספטמבר 2007 ב - 9:25 קישור ישיר

    לכל הנשמות הטובות כאן יאיר וחבורת בופור יש לי בשורה נהדרת הכל נגמר וסגור סקופ!! הביקור אכן יסע וזה סופי.ליאיר באופן אישי מילה כל אדם נולד עם חבית גדולה של חרא ומעל קצת דבש שלך כנראה היתה הפוכה לכן אתה עדיין ב….חפש עוד קצת תהיה ישר אולי תגיע לדבש אגב יש גם כאלה שנגעו בתחתית ונחש מה ?נכון אין להם כלום .אני מקווה שבחבית שלך יש דבש והוא לא יוצר בדימונה.

  20. הפינגווין 22 ספטמבר 2007 ב - 10:49 קישור ישיר

    אלפנט, שכחת את "הבית ברחוב שלוש" ו"אני אוהב אותך רוזה". שניהם אמנם לא פוליטיים ועוסקים יותר בסיפור משפחתי בתקופה היסטורית כלשהי, אבל רחוקים מלהיות קומיים על גבול הבורקס.
    למרות שאני זורק ניחושים לכל אורך השנה, אני לא אוהב כשאנשים מכריזים כבר עכשיו שהמרוץ לאוסקר סגור. זה כולל גם את הבטחון שסרט מסוים יהיה מועמד. לפני שנה, "לחזור" עוד היה פייבוריט בקטגורית הסרט הזר ודברו על "נערות החלומות" כאילו הוא זוכה בטוח. לכן, הערת הנקניקיה של יאיר בתחילת השנה נראתה לי פזיזה וכנ"ל לגבי כל מי שמנבא לביקור התזמורת מועמדות "בטוחה".

    דלית, הכל בסדר? נראה לי שלקחת דברים טיפה קשה מדי.

  21. יוני 22 ספטמבר 2007 ב - 11:13 קישור ישיר

    יש עדכונים לגבי מספר צופים ל"ביקור התזמורת" בשבוע הראשון להקרנתו?

  22. דנה 22 ספטמבר 2007 ב - 11:41 קישור ישיר

    ביקור התזמורת – יכנס ויזכה!!
    פשוט מפני שהוא סרט מצויין.
    אתם יודעים -לא הגודל קובע….

  23. אלפנט 22 ספטמבר 2007 ב - 13:16 קישור ישיר

    אני מחזיק אצבעות לביקור התזמורת. מאד אהבתי אותו ואפילו הצבעתי לו באקדמיה. זה לא משנה את העובדה שהסיכוי כמו כל שנה הוא מאד קטן. ביקור התזמורת לא יותר טוב מאדמה משוגעת או מסרטים ישראלים אחרים שנסעו בשנים עברו. חתונה מאוחרת גם נסע למי שלא זוכר, והוא סרט הרבה יותר חזק, וגם כנפיים שבורות יותר טוב. גם לבופור היו סיכויים קטנים באוסקר. זאת עובדה. סיכוי קטן לא אומר שלא ניקח השנה, או בשנה הבאה, מתי שהוא זה יקרה זה בטוח.
    בכל מקרה האמונה בסרטים הפוליטיים היא שגויה. אלו סרטים שלא מעניינים אף אחד בעולם חוץ מחבורה של שמאלנים צרפתים וגרמנים שמרגישים לא טוב עם ערבים ויהודים מסיבות גזעניות. את האמריקאים מעניינת תזמורת מצרית, או ישוב ספר ישראלי? זה מגוחך לחשוב שיש כוח אוניברסלי לסיפור שכדי להבין אותו צריך להבין את ההסיטוריה של האיזור. מצביעי האקדמיה רואים את כל הערבים כמו גאולה כהן – כולם אותו דבר. הם לא יתנו לסרט את הריספקט שישראלים צרפתים ואירופאים אחרים נותנים לו. לדעתי שני הסרטים אם הסיכויים הגבוהים ביותר באוסקר הם נודל, שהוא סרט אוסקרים קלאסי, ילד קטן וחמוד, סיפור שכל אחד יכול להבין, אישה במשבר, מצחיק מרגש – בדיוק כמו הסרט הדני הגרוע שהיה מועמד בשנה שעברה – עד החתונה (רק שנודל בעיני הוא סרט מוצלח הרבה יותר ואפקטיבי הרבה יותר), ואולי אחריו חופשת קיץ, שזה סרט קטן ומשעמם עם שתיקות ארוכות – שיכול לעורר עניין בגלל המבט שלו לחברת האימיש החרדית, ובגלל שהוא מתחזה לסרט אומנותי בגלל שאין בו כמעט סיפור. אבל במחשבה שנייה נודל כנראה היה עושה עבודה יותר טובה. [סיני קטן וחמוד יש איזה אמריקאי שלא היה רוצה להצביע לו??].

  24. עולם גדול 22 ספטמבר 2007 ב - 23:52 קישור ישיר

    בשולי הטקס, אוף טופיק קטן
    "נודל" רץ עכשיו על המסך ולכאורה טבעי שנקבל את הסיני הקטן כמגיש בטקס. אבל רגע. צילומי נודל הסתיימו כבר לפני יותר משנתיים וזה אומר שהביג סטאר הזה לא ירד לטקס ממסכי הסינמה סיטי אלא הובא במיוחד ובעבורנו מסין! לא חושבים שמגיע למפיקי "נודל" איזה שאפו קטן על הכבוד הגדול?

  25. shlomi 23 ספטמבר 2007 ב - 8:03 קישור ישיר

    ביקור התזמורת- מה יקרה בעתיד:
    מועמדות לאוסקר לסרט הזר- למרות כל המכשולים
    מועמדות לסרט הזר בגלובוס הזהב- אולי אפילו זכייה
    מועדמות לסרט הטוב באוסקר האירופאי
    מועמדות לאוסקר האירופאי- לשחקן והשחקנית הטובים
    מועמדות לסזאר לסרט הזר הטוב ביותר
    מועמדות לגויה האוסקר הספרדי- לסרט הזר
    מועמדות לדונטלו- האוסקר האיטלקי- לסרט הזר
    ושיהיה בהצלחה…

  26. הברמן 23 ספטמבר 2007 ב - 19:34 קישור ישיר

    ואני אומר – טו הל וית דה אוסקרס.
    בתור מי שמחכה ורוצה לראות עוד סרטים של קולירין, נראה לי שמועמדות, שלא לדבר על זכיה רחמנא ליצלן, שלו באוסקר תשתק אותו לאיזה חמש עשר שנים. ולכן אם כבר – שישלכו את הסודות של נשר. ושיזכה. ושיעזוב אותנו במנוחה.
    גמר חתימה טובה.

  27. אורי 1 23 ספטמבר 2007 ב - 21:06 קישור ישיר

    באוצ'י צ'ן זה אחד הגברים. הוא היה קול כל הטקס, אפילו כשוקסמן לידו זכתה. מבחינתי הוא היה יכול להנחות את הטקס, זה בטח היה יותר טוב מצצד הלצים שהביאו לנו.

  28. אורי 1 23 ספטמבר 2007 ב - 21:07 קישור ישיר

    צמד הלצים

  29. ביצה קשה 12 אוקטובר 2007 ב - 16:02 קישור ישיר

    האהבלים כאן מתקשים להבין שהבחור מציאותי מדי בשביל טעויות.
    ציטוט:
    “אני נקניקיה אם בתקופה הזאת בעוד שנה “בופור” לא יהיה מועמד לאוסקר האמריקאי. כן כן. בהנחה ש”בופור” יצליח לזכות בספטמבר בפרס האקדמיה הישראלית בספטמבר אני מאמין שהוא יהיה הסרט הראשון מזה 23 שנים שיצליח להגיע לכדי מועמדות לאוסקר”.

    ואם במועמדים – אז יש כאן מועמד חדש לספר בתנ"ך. הפסד של טירת צבי

    ואני כשלעצמי חוזר ואומר כבר הרבה זמן שיש לנו פה מבקר קולנוע שצורף כולו מזהב טהור 24 קראט 24 שעות.
    אין הערכה
    חבל

  30. עפר 19 נובמבר 2007 ב - 16:01 קישור ישיר

    איפה חופשת קיץ ?
    הוא יותר טוב משני הסרטים האחרים
    האם חברי האקדמיה עיוורים ?

  31. אמנון 8 מאי 2014 ב - 12:05 קישור ישיר

    אסי דיין היה מועמד לגלובוס הזהב לשחקן המבטיח, הוא לא זכה


השאירו תגובה