סקס, סינקדוכה ומיסטר ג'ונס
עמיתים יקרים: מי מכם שהולך בצהריים להקרנת העיתונאים ל"סקס והעיר הגדולה", אנא שילחו לי מייל, יש לי משימה עבורכם. ומי שכותב ביקורת על הסרט עוד היום, בתגובות או במייל או בסמס, תבוא עליו ברכת זה הבלוג.
==========
ומי שהולך היום ל"אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח": הביקורת שלי מפוצלת לשלוש. חלק ראשון באנגלית (אל תחמיצו את הסקר בסוף הביקורת). חלק שני, מחר ב"7 לילות". חלק שלישי ביום רביעי ב"פנאי פלוס". התזה שלי, כפי שכבר נידונה בתגובות בתחילת השבוע: ספילברג עשה כמיטבו עם בימוי קטעי פעולה וירטואוזיים וזריזים, עם כמה הברקות אדירות, אבל חומר הגלם העלילתי שקיבל מלוקאס – העוסק הפעם באינדיאנה ג'ונס ובחייזרים – ממש צולע. כן, האשם הוא לוקאס. כי ספילברג רצה כבר לפני כמה שנים לצלם תסריט ל"אינדיאנה" שכתב פרנק דרבונט האדיר, אבל לוקאס הטיל וטו והציע סיפור משלו. אני מניח שמאותו רגע ספילברג הרים ידיים ונתן לו לנהל את ההצגה, כשהוא אחראי על זה שהתוצאה הסופית תהיה לפחות מאוד קצבית ומהנה. וזאת אכן עשה.
===========
עושה רושם שהקהל בפסטיבל קאן מבלה השנה לא מעט זמן על הרגליים בתשואות בסוף הסרטים. מהביקורות והתגובות נשמע שהתחרות מציגה אוסף יוצא דופן של סרטים נפלאים. עד כדי כך שדווקא הסרט של האחים דארדן – יקירי קאן ופעמיים זוכי העבר – מקבל ב"סקרין דיילי" את אחת הביקורות הכי פושרות בפסטיבל (גלן קני דווקא התלהב). אחרי "ואלס עם בשיר" הגיעו התשואות ל"סיפור חג מולד" של ארנו דפלשן, "עמורה" האיטלקי, "מאורת האריות" הארגנטינאי, "שלושה קופים" הטורקי ו"The Changeling" של קלינט איסטווד. ואתמול הוקרן האפוס בן ארבע השעות של סטיבן סודרברג על צ'ה גווארה (שיפוצל לשני סרטים בבתי הקולנוע). ג'פרי וולס וגלן קני יצאו מגדרם מהתלהבות. אן תומפסון פחות. אבל פיטר המונד וטוד מקארתי קטלו. היום נשאר לשמוע איך תעבור הקרנת "סינקדוכה, ניו יורק" של צ'רלי קאופמן. סשה סטון כבר רושמת לפניה שאת הסרט של איסטווד נפגוש באוסקרים ב-2009.
אצל אהרון קשלס: אביב קוזלוב, שצילם את הסרט "שתיקה" של הדר מורג שמתחרה בסינפונדסיון – תחרות סרטי הסטודנטים המתקיימת בפסטיבל קאן – נמצא שם וראה את איסטווד החדש. הוא שלח שתי ביקורות תמציתיות, ומאוד נלהבות.
============
ויה סשה סטון: שלושה קטעים מתוך "סינקדוכה, ניו יורק" של צ'רלי קאופמן:
>
אוף, אני מקווה שהביקורות שקטלו את צ'ה יתגלו כמוטעות. זה בלי ספק הסרט שאני הכי מסתקרן לגביו והכי רוצה לראות, והביקורת השלילית שהבאת בלינק, עם הדגש לא רק על אורך הסרט אלא גם על העדר דרמטיות, לא ממש עושה חשק לבדוק את היצירה. בכל מקרה, דבר אחד ששמתי לב, שגם הביקורת החיובית וגם השלילית מסכימות על כך שבניסיו דל טורו מעולה בתפקיד הראשי. שמח על כך שהליהוק הזה הצליח, כי אני מאד אוהב את דל טורו.
אני הולך להקרנה של "סקס והעיר הגדולה", אז אני אשלח לך מייל אם הביקורת שלי על הסרט.
בזמנו נכתב כאן ש"אם אתם הולכים לראות את הסרט (איירון מן) באולם 1 של עזריאלי או באולמות 1 או 7 הערב בסינמה סיטי, תראו הקרנה דיגיטלית.
הסרט הבא בתור יהיה “אינדיאנה ג’ונס”, בעוד שלושה שבועות."
מצד שני, במקומות שונים נכתב כי "ספילברג הצהיר כי לא יצלם את הסרט באופן דיגיטלי וישתמש מעט מאוד (רק בכ- 30%) באנימציה ממוחשבת, זאת כדי לגרום לסרט החדש להראות המשך טבעי לקודמו."
אז האם יש טעם ללכת להקרנה הדיגיטלית במיוחד, אם המקור צולם בפילם?
תודה,
ניר.
רוה לניר: כמו :איירון מן" גם "אינדיאנה ג'ונס" צולם בפילם, אבל יש בו להערכתי רבה יותר מ-30 אחוז אפקטים ורקעים (ונמלים) דיגיטליים. האידיאלי הוא לראות את הסרט בהקרנת 35 מ"מ משובחת. הבעיה היא ש"הקרנת 35 מ"מ משובחת" היא זן נכח בעולם, ובארץ בפרט. המקרינים בעזריאלי, למשל, מאוד מתקשים לעשות פוקוס, גם בסרט הזה. כנראה כי המקרנה גורמת לשיוט של הפילם בתוך הגייט או כי העדשה כבר לא מלוטשת באופן אחיד. לכן ההקרנה הדיגיטלית לא תיתן לך יתרון מבחינת פורמט הצילום אבל היא כן תיתן לך חווית צפייה שאמורה להיות "נאמנה למקור". כלומר: כשספילברג וקמינסקי עשו את כל השיפצורים האחרונים על מסכי המחשב, מבחינת קונטרסט, צבע וכו' זה הקובץ שאמור להישמר ולהגיע לבתי הקולנוע בדיגיטלי. כשבפילם הוא עובר משם להדפסה ולהעתקה – ומשם להחדרת כתוביות – וכאן המון דברים יכולים להשתבש, וכל עותק ייראה קצת אחרת מהשני. לכן אם יש אפשרות לראות אותו על מסך ענק ב-35 מ"מ ביס פלאנט, לך על זה. אם לא, העדף את הקרנה הדיגיטלית בסינמה סיטי על פני זו בעזריאלי, מהסיבה שבעזריאלי למרות הדיגיטלי עושים עדיין הפסקה באמצע הסרט.
מה שכן: תמוה בעיני שבאתר של סינמה סיטי לא מציינים אילו סרטים מוקרנים דיגיטלית.
לפי מה שאני שומע בקשר לאינדיאנה ג'ונס התוצאה מספקת וזה מספיק לי בשביל ללכת לראות אותו, לעומת זאת "סקס והעיר הגדולה" יהיה לדעתי סרט לא טוב אבל נחכה לביקורות.
ו The Changeling הוא רשמית הסרט שאני הכי מחכה לו השנה, ככל שהוא עושה יותר סרטים קלינט איסטווד מבסס את מעמדו כאחד הבמאים הטובים בהיסטוריה.
יאיר,
אני קוראת אצלך הרבה ומעולם לא הגבתי, אבל קצת עצבן אותי שאמרת שאינדיאנה ג'ונס החדש עוסק בחייזרים. לא מבינים את זה מהטריילר (שם זה נראה כאילו זה קשור לתרבות המאיה או משהו כזה), אז למה להרוס?
רוה לאחת: הוא עוסק בחיזרים בערך מהדקה החמישית של הסרט.
יאיר ענבל וכל שאר החברים בבלוג
דרישת שלום מקאן. לראשונה מצאתי זמן לגלוש קצת ואני מבין שיש אצלכם דרישה מהותית לשנות את שם השם לואלס עם בשיר, אין לי מושג מה זה אומר מבחינה דיקדוקית אבל אני מבטיח לבדוק את הנושא כשאשוב למרות שמבחינת הפירסום זה עשוי להיות מאוחר מדי. בכל מקרה תודה על תשומת הלב, ואשמח להתארח בראיון און ליין בבלוג עם יציאת הסרט. אין כמו לקדם בלוג של פריקים לקולנוע.
"סקס והעיר הגדולה" היה בדיוק כמו שחשבתי: חביב אך מלא סוכר וארוך מדי (135 דקות !). נראה כאילו ניסו לדחוף 4 עלילות של עונה שלמה לתוך סרט אחד ולמרבה ההפתעה רוב הזמן זה עובד.
אני צפיתי ברוב פרקי הסדרה והניחוש שלי הוא שמי שנהנה ממנה מאד ייהנה גם כאן. מצד שני, מי שלא מכיר את הסדרה אין לו הרבה מה לחפש בסרט הזה.
הייתי בהקרנת העיתונאים של "סקס והעיר הגדולה" ואני חייב להגיד שמאוד התאכזבתי.
אז כן, יש בסרט את השנינות המוכרת מהסדרה, וגם את סצינות העירום הנועזות, אבל משהו פשוט לא עובד.
העלילה (שבטח כבר שמעת עליה באין ספור מקומות ברחבי הרשת: קארי וביג עומדים להתחתן, ביג בורח מהחופה, ביג חוזר, ובלה, בלה בלה…) צפויה, נדושה ומעצבנת. ולמרות שיש כמה התפתחויות (מפתיעות, אפילו) ההרגשה הכללית היא כאילו הכל תקוע במקום. בעצם, לא, שכח מזה. ההרגשה היא לא שהכל תקוע, ההרגשה היא שהסרט בכלל לא מרגיש כמו סרט, ומה שיותר עצוב הוא, שהוא גם לא מרגיש כמו פרק ארוך במיוחד של הסדרה.
בקיצור: מאכזב וריקני.
ארי, אתה חייב למכור את הסרט לארה"ב והוא חייב לצאת עד סוף השנה.
יש כבר הימורים שהסרט שלך הוא מועמד בטוח בקטגורית סרט האנימציה הטוב ביותר באוסקר. אז יאללה! לעבודה.
כפי שציינתי בפוסטים קודמים, השם המעניין באמת מאחורי "The Changeling" הוא זה של התסריטאי, ג' מייקל סטרזינסקי, שהיה שגור עד היום בעיקר בקרב חובבי המדע הבדיוני בזכות עבודתו הטלוויזיונית (במיוחד "בבילון 5"). בשנים האחרונות כמה תסריטי-קולנוע שהוא חתום עליהם נמכרו בסכומים גדולים בהוליווד, אבל זו הפעם הראשונה שאחד מהם ממש יוצא לפועל. אם הסרט באמת יגיע עד האוסקר, זו תהיה חתיכת דחיפה לקריירה של האיש, אחרי כמעט שלושה עשורים בביזנס.
לפני כמה שנים עברתי על ביקורות ישנות לסרטי אינדיאנה ג'ונס ונתקלתי בביקורת נהדרת שכתב אבי נשר על ספילברג ובעיקר על "המקדש הארור". הביקורת עשתה מה שביקורות טובות באמת עושות: היא ניסחה במילים ברורות ומשכנעות את מה שאני חשבתי. במקרה הזה הביקורת הסבירה מדוע, למרות ש"התיבה האבודה" הוא סרט מצוין וראוי לכל הכבוד, "המקדש הארור" עולה עליו בהרבה.
יומיים מאוחר יותר, צפייה נוספת בסרט ההמשך המושמץ אוששה ואף חיזקה דיעה זו.
לברווז גומי אתה רציני? רק הבחורה שהייתה איתו{לא זוכר את השם שלה} קצת הרסה את הסרט. לדעתי "המקדש הארור" הוא הרבה פחות מבריק והרבה יותר ילדותי ושטותי מהשאר אם הייתי צריך לדרג:
1. שודדי התיבה האבודה
2. מסע הצלב האחרון
3. המקדש הארור.
בדיוק חזרתי מהקרנה דיגיטלית בסינמה סיטי. הסרט נראה נפלא, העומק בהקרנה הדיגיטלית, הצבעים כמו בקומיקס, האור. אני שמח שראיתי אותו בקולנוע.
אבל מצד שני ג'ון הרט, ריי וינסטון ומתיחת הפנים של קרן אלן הם הצד החלש.