פולמן מבהיר
"כולם שואלים אותי אם הסרט בכלל יוצג בישראל. אז אני רוצה לשלוח מסר מרגיע: יש חופש ביטוי בארץ"
(ארי פולמן, בראיון לטלוויזיה הצרפתית שישודר מחר ב-21:30 בערוץ יס 3, במסגרת הכיסוי היומי שם את פסטיבל קאן)
========
זה רעיון רע מאוד להגיד לשחקן שאתה מראיין שלא אהבת את סרטו האחרון, זה שאתה מראיין אותו עליו. סיימון הטנסטון נשלח לראיין את יואן מקג'רגור על "החלום של קסנדרה", אבל הוא שנא את הסרט. אז הוא אמר את זה למקגרגור. לא נרשמה תגובה אלימה או קיצונית, זה סתם דפק את הראיון כולו.
========
הנה קליפ חדש לשלומי שבן, לשיר "הומור". הבמאי הוא אסף אסולין, שהיה תלמיד שלי בסמסטר שעבר בסדנת וידיאו-קליפים בסם שפיגל, אבל על הקליפ – למיטב ידיעתי – הוא התחיל לעבוד קודם, כך שאני לא יכול לקחת עליו שום קרדיט.
=======
פתאום נזכרתי שאת הגרסה הקולנועית של פרננדו מיירלס ל"על העיוורון" הפיק ניב פיכמן, הישראלי-קנדי. פיכמן, כמו גם דון מק'קלר, תסריטאי הסרט, הם חברים טובים של פסטיבל ירושלים, כך שלא אתפלא למצוא את הסרט בבכורה בירושלים. סרט פתיחה? אחרי התגובות בקאן זה נשמע מופרך. אולי סרט נעילה.
למי שמתעניין ולחסרי הסבלנות: ארי פולמן וצוות "ואלס עם באשיר" בראיון על השטיח האדום.
חלקו השני של הקטע, כמה רגעים טובים אחרי הפמליה של מישל גונדרי:
http://cannes2008.canalplus.fr/film-valse-avec-bashir-15-mai-2008.aspx
בנוסף, ראיון עם פולמן וכמה קטעים מהסרט.
יופי של קליפ.
חלומה של קסנדרה באמת סרט לא טוב בעיני, אני מאוד מבין את המצוקה של המראיין. מעניין מה ג'ודי סלומון היתה אומרת למקרגור במקרה דומה.
אני דווקא אהבתי את חלומה של קסנדרה. האם אני היחיד? אגב מה התגובות בקאן ל"על העיוורון"?
תגובות די גרועות.בIMDB הציון הוא 2.5 עם 93 הצבעות והביקורות קוטלות.
פרסום עצמי:
החמורוטק חוזר לפעול השבוע, עם "paranoid park" של גאס ואן סאנט.
כל הפרטים פה:
http://hamorotek.blogli.co.il/archives/64
קליפ לא טוב. לא הבנתי מדוע הבמאי נמנע משימוש בחצובה; הרעד הזה מזיק ולא מקצועי.
בהארץ ישנה כתבה של מאיר שניצר על הסרט "לפני שהשטןידע" לצד הכתבה בטעות ישנה תמונה מהסרט "לסגור מעגל" – פאדיחה לשניצר ולעיתון הארץ.
ובאשר לסרט עצמו: לא הבנתי למה שניצר יצא מגדרו. הסרט נחמד, נכון המשחק מעולה אבל העלילה מוכרת (שאריות מסרטים אחרים) וגם הבימוי יעיל אבל מיושן.
תיקון- פאדיחה לעיתון מעריב.
זו הכתבה, למעוניינים – היא מכילה הרבה יותר מדי מעלילת הסרט:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/733/546.html
בכלל, זה סרט שעדיף לא לקרוא עליו ביקורות חובבות תיאור עלילות. לא שעלילתו כה מפתיעה באופן כללי, אבל גם מהדברים הקטנים כיף להיות מופתעים. זה נכון במידה פחותה גם לביקורת של יעל שוב בטיים אאוט.
ולגבי הסרט – אפשר לקרוא לזה סוג של ספוילר, ראו הוזהרתם –
הוא דווקא טוב, טוב מאוד. כמובן המשחק, גם הבימוי בד"כ. הוא קצת עמוס מדי בגזרת עלילות המשנה לדעתי, מה שפוגע בקצב ובאיכות שלו. וטיפה לוקה בהיסטריה לעתים.
מה שמעניין בו הוא שהרוע המוחלט (לא במובן של שחור-לבן מהאגדות, אלא במובן של היעדר גבולות) יוצא כשידו על העליונה. לכולם בסרט יש תוכניות לעצמם ולסובבים אותם והן כולן קורסות במעין דומינו. אבל כשמשליכים הצידה את המוסר, האכפתיות, הרגשות, ומאמצים את האגוצנטריות והחומרנות, פתאום הכל יוצא טוב, בין אם המעשים נעשו באקראי, ברגע האחרון או על פי תכנון מוקדם (ואופן "העשייה" בסרט מתקדם לפי סקאלה בסדר הזה, אם זכור לי נכון – ראיתי את הסרט לפני חודש וחצי).
טיזר טריילר ואתר ביזאר של טוקיו!
סרט האפיזודות של מישל גונדריי, לאו קראקס ובונג הו-ג'ו
שהוצג אמש בקאן.
ליאו קראקס הינו מהבמאים האהובים עלי,
מישל גונדריי מהקונטמפרלים המעניינים בונג הו-ג'ו
שאני לא מכיר.
יש פסטיבל בארץ שירים את הכפפה ויביא את הסרט?
http://tokyo-movie.jp/
okok4:
מצלמת כתף זה לא מקצועי?
איפה אתה חי? בהוליווד של שנות החמישים?
אולי זו מן קלישאה סטודנטיאלית או דרך להחליק משחק ממוצע מינוס אבל זה ממש לא "לא מקצועי".
סינפיל – בונג ג'ון-הו הוא הבמאי של "המארח" ו-"Memories of murder" המצויינים, וטיפוס שמאוד כדאי לערוך עימו היכרות. דווקא קראקס הוא השם האלמוני יחסית, מבחינתי, בפרוייקט "טוקיו!" שנשמע מסקרן בעיקר בזכות הבמאים ופחות בגלל הקונספט. אני מאמין שהטריפטיכון הזה יגיע לארץ, בצורה כזו או אחרת.
ניק-לינק: ניסיתי, באמת, אבל התקשיתי לחבב את "הממלכה האסורה".
מחר בבוקר: אינדי 4!
מחר אחר-הצהריים: דיווח לסימסקופ על אינדי 4 (אלא אם יאיר יעשה זאת קודם ואז פשוט אצטרף לפוסט קיים).
אורון, קאראקס הוא אחד הבמאים המענינים ביותר
הפועלים בעולם,
למרות שאולי כמו רובר ברסון, אינו מרבה לעשות סרטים,
יש לו סגנון ושפה קולנועית ייחודית חדשנית ונועזת.
הוא מהדור של לוק בסון וזאן זאק ביינקס ואסכולת
האימאג' החדש בקולנוע הצרפתי בשנות ה-80
בשטיח האדום בפסטיבל קאן הוא סרב לשתף פעולה ולהתראיין, אקט שאולי מסביר את העלמותו היחסית מזרקורי השואו-ביז.
הוא עשה סרטים יוצאי דופן ורדיקלים מבחינה צורנית
כמו "בוי מיט גירל" ו"דם רע".
שווה ביותר להכיר את יצירתו.
http://www.imdb.com/name/nm0136021/
http://www.patoche.org/carax/