28 מאי 2008 | 14:11 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

מבצע לקוראי "סינמסקופ": 1+1 להקרנות סרטי פסטיבל סרטי הסטודנטים

התוכנייה נמצאת כאן. את הקופון הדפיסו מהבלוג מהלינק למטה. גשו לקופת הסינמטק לקנות כרטיס להקרנות בתחרות הישראלית או הבינלאומית ותקבלו כרטיס נוסף חינם.
ויש בונוס: עשרת הראשונים שיזדרזו לקופות יקבלו חינם (רק אם ירצו, לא בכוח) כרטיס למפגשים עם ג’ון סיילס (שני, 20:00, אני מנחה) או חוליו מדם (שלישי, 20:00, פבלו אוטין מנחה).
מה הקאץ’? אמממ… אין קאץ’. אה, רגע, יש: אחרי ההקרנה אתם חוזרים הנה ומדווחים מה ראיתם, איך היה, מה קרה, מי ראיתם, איזה סרטים היו, איך הם היו. כמו שצריך, בלי קמצנות.

special offer to Cinemascope readers: buy 1 ticket get 1 free at the tel aviv international student film fest 2008

11 תגובות ל - “מבצע לקוראי "סינמסקופ": 1+1 להקרנות סרטי פסטיבל סרטי הסטודנטים”

  1. Dvorit 28 מאי 2008 ב - 15:13 קישור ישיר

    לחם עבודה
    שירות מיוחד ובלעדי לקוראי סינמסקופ:
    עברתי עכשיו בין המהמורות המקיפות את קולנוע גת,
    וראיתי שם פתק שמחפשים עובדים, בעיקר כאלו שגרים באזור.
    למעוניינים, זה הטל’ להתקשרות:
    6967888

  2. איתי 28 מאי 2008 ב - 23:01 קישור ישיר

    תודה לך

  3. שירית 29 מאי 2008 ב - 0:40 קישור ישיר

    אוף טופיק – “סקס והעיר הגדולה” פתח היום בלונדון. ההקרנה החלה ב 19:30, דלתות האולם נפתחו ב- 18:00. חבורות, חבורות של נערות, נשים גדשו את האולם. בסוף הסרט נשמעו מחיאות כפיים והצהרות מפי רב הנשים שילכו לראות את הסרט בשנית.
    חייב להיאמר: ודאי שזו לא יצירה קולנועית גדולה אבל הסרט הזה הוא בדיוק מה שהוא אמור להיות ויש סרטים שלשם כך ולכך בלבד נועדו. בלי פרטנזיות פשוט קראוד פליזר שבמהלכו ואחריו ההרגשה שמה זה התגעגעת!

  4. Cinephile 29 מאי 2008 ב - 0:46 קישור ישיר

    יאיר, ברשותך אני מקפיץ את ההודעה מהפוסט הקודם.
    אזלו ההזמנות למפגשים עם גודאר בפסטיבל הסטודנטים
    אם מישהוא יכול לסדר לי הזמנה, תבוא עליו הברכה והתודה.
    ויוה ז’אן-לוק הרפורמטור והכהן הגדול של הקולנוע המודרני.
    בשבילי לראות גודאר חדש
    זה לראות 10 שנים קדימה
    הפוליטיזיציה של ההווה
    האסתטיקה הפואטית של האינטלקטואל האירופי הקלאסי האחרון.
    הייתי פעם נוכח במסיבת העתונאים שלו בקאן בבכורת
    ”הצל את חייך…כל עוד אתה יכול” והאיש נוטף ליריקה.
    כל משפט שני כלל ציטוט של שירה, בודליר ועוד עם זכרון
    פנומנאלי, פשוט גאוניות בפעולה.
    סרטו על ההסטוריה של הקולנוע
    הוא מסה האודיו-ויזואלית אולטימטיבית
    על אותו מדיום חמקמקבעל אספקלרית המראות האינסופית,
    הקולנוע.
    אז מישהוא יכול לעזור,אנא השאר הודעה. תודה.

  5. איתן 29 מאי 2008 ב - 1:16 קישור ישיר

    הקרנות אקדמיה 9 #
    “ג’וליה מיה”
    בימאי : יובל גרנות

    למי שאינו יודע, גיבור הסרט הוא במאי סרטי קסטות בשכונת התקווה, שבעקבות פגישה מקרית עם אישה שדומה לג’וליה רוברטס, הוא יוצא למסע לעשות את “אשה יפה – הגרסה הערסית”, כפי שהכוכבת שלו קוראת לו.

    בסך הכל, זהו סרט חביב מאוד, אבל גם פגום מאוד. לאחר כ-20 דקות חמודות להפליא, ואפילו מלהיבות, הסרט שוקע לאט אל תוך בלבול. אני חושב שהאשם הוא בעריכה, שלא מצאה את האיזון בין סיפור צילום הסרט לבין סיפור האירועים המתרחשים לבמאי ולשחקנית הראשית בחיים שמחוץ לסרט. יש ב”ג’וליה מיה” כמה סצינות שחוזרות שלוש-ארבע פעמים, שזה פעם-פעמיים יותר מדי. יש ב”ג’וליה מיה” כמה סצינות שחוזרות שלוש-ארבע פעמים, שזה פעם-פעמיים יותר מדי. מצד שני, הסרט נגמר לי ככה פתאום,

    והשאיר אותי באוויר. הסרט היה צריך לערוך את שני המישורים שלו במקביל, ולא אחד על חשבון השני. ולמרות זאת, יש בתסריט כמה הברקות, והוא יותר מסתם סרט גימיק. ובעיקר מחזיקות את הסרט ההופעות הטובות מאוד של הקאסט : לחיים זנאתי, בתפקיד הראשי, יש את הדבר הזה שנקרא “נוכחות” ; הגר בן-אשר היא הרבה יותר מסתם ג’וליה-רוברטס Look alike ; דורי בן זאב נהדר בתפקיד אבא שלה ; ואת שרון הכהן תמיד נעים לפגוש. בסך הכל, סרט פגום, אבל חביב.

    על ההקרנה של מחר אני מדלג. את “רחמים” ראיתי בפסטיבל חיפה. סרט מבולבל ולא טוב.

  6. ענבל קידר 29 מאי 2008 ב - 3:49 קישור ישיר

    לא יצא לי להיות כאן מספיק לאחרונה כדי לענות למי ששאל באופן מיידי, אבל הנה אני מנצלת את האזכור ה-200 של “ואלס עם בשיר” כדי להסביר למה הא’ שהשתרבבה לו לשם מציקה לי ולעוד כמה אנשים פה:
    תעתיקי שמות משפות זרות הם בדרך כלל עניין מסובך ומעיק שמצריך פתרונות יצירתיים או עקרונות תעתיק קפדניים כדי לפצות על פערים בין המערכת הפונטית של העברית לאלה של שפות אחרות. לשמחתנו, יש הרבה פחות בעיות כאלה בתעתוק שמות ערביים, כי האלף-בית הערבי חופף באחוזים מרשימים לעברי (ונוסף לזה הערבית חולקת איתנו גם את עניין השורשים וגם את עניין הניקוד, שמעט מאוד שפות חולקות איתנו).
    נכון, לפעמים כדאי בכל זאת להוסיף בתעתוק “אותיות ניקוד” אם הגיית השם בערבית לא מוכרת לדוברי עברית וקשה לנחש אותה בלי סימני הניקוד. לכן, למשל, את שם משפחתו של אותו בשיר אנחנו כותבים “ג’ומייל” ולא “ג’מיל”, כמו שהשם הערבי נראה בתעתיק אות לאות בלי ניקוד (וברור שזה הרבה יותר הגיוני מלכתוב כל פעם “גֻ’מַיל”. אפילו חובבי ניקוד כמוני מתקשים להיזכר איפה נמצא הקֻבוץ במקלדת).
    אבל בשם “בשיר” אין שום בעיה כזאת. הוא מאוית בערבית כך: האות הערבית המקבילה לב’ – האות הערבית המקבילה לש’ – האות הערבית המקבילה לי’ – האות הערבית המקבילה לר’. בב’ יש ניקוד מקביל לפתח, בש’ יש ניקוד מקביל לחיריק – כמו בהרבה מאוד שמות ערביים במשקל הזה: סמיר, נביל, ח’ליל, אמין, וליד, אדיבּ, רפיק ועוד. אין כמעט אפשרות לקרוא אותו לא נכון כשהוא מתועתק אות-אות.
    ההוספה של הא’ היא גם מיותרת כהנחיית קריאה וגם מטעה, כי היא גורמת לשם שהמשקל שלו מוכר לנו גם משמות עבריים (תמיר, שגיא וכו’) להיראות כמו שמות במשקל אחר בערבית, שגם הוא די נפוץ אבל בו דווקא ההברה הראשונה מוטעמת – כמו, למשל, השם “פאתיח” שעליו ניג’סתי בפעמים קודמות (ללא הועיל: אני רואה ש”פאטי” המאונגלז הצליח להשתחל גם לבוקסת ההמלצות פה משמאל).
    בקיצור, אם לבנוני היה עושה סרט על סברה ושתילה לא הייתם רוצים שהוא יקרא לו “ואלס עם שאמיר”, נכון? להוסיף ל”בשיר” א’ זה בדיוק אותו דבר.

  7. עדן 29 מאי 2008 ב - 8:16 קישור ישיר

    גם אני ראיתי אתמול את “ג’וליה מיה” והופתעתי מאד לטובה. הסרט אכן לא חף מפגמים אבל הוא סוחף, מענג ומשתמש במקוריות רבה בקישור ל”אישה יפה”.

    ואני עדיין חושב שהמאבק על הא’ בבאשיר הוא טרחנות לשמה.

  8. איתן 29 מאי 2008 ב - 8:25 קישור ישיר

    שאלת המשך לענבל קידר : ראיתי השבוע סרט ישראלי-צרפתי שבו מככב שחקן צרפתי ממוצא מרוקאי. שם השחקן Gad Elmaleh . אז איך נקרא לו בעברית ? אלמלה ? אלמליח ? אלימלך ?

  9. ענבל קידר 30 מאי 2008 ב - 4:04 קישור ישיר

    לעדן: “טרחנות לשמה” הוא האופן שבו לא מעט אנשים (בין השאר כאלה שעבדתי בשבילם) מגדירים את העבודה שלי (בפניי או מאחורי גבי) כבר לא מעט שנים. אני משתדלת לא לתת לתפישה הרווחת הזו לגרום לי להתנצל בכל פעם מחדש על המקצוע שבחרתי או על האובססיביות שבה אני עוסקת בו. אם הדיונים האלה לא נראים לך חשובים, לא ניעלב אם פשוט תדלג עליהם. לא חייבים לקרוא כל מילה שמישהו כותב פה. אפילו אני, כשלא משלמים לי, מדלגת לפעמים על כמה מילים.
    לדעתי, למשל, השוואת סרטים לפי הסכומים שהם הכניסו היא טרחנות לשמה, וגם ויכוחים על דירוג האינדיאנה ג’ונסים לפי רמת המופרכות של התסריט שלהם, אבל אני עדיין ממשיכה לבקר ומדי פעם גם להגיב באתר הזה, כשיש בו דברים שכן נראים לי חשובים (ואפילו מוצאת פה לעתים קרובות אנשים כמו סטיבי, יניב אידלשטיין ואיתן, שאני לא מכירה אבל לפי תגובותיהם בנושאים הלשוניים נראה לי שהיו חולקים עליך בעניין הטרחנות). זה מה שכיף בבלוג שבעל הבית שלו חושב שכל דבר שקשור בסרטים הוא מעניין, גם הא’ בשם של הסרט וגם שתי הספרות שאחרי הנקודה העשרונית בשכר היומי של הפוקוס פוּלר. כל אחד מוצא פה דברים אחרים שנראים לו חשובים.
    ולאיתן: נראה לי ש”אלמלח”. מחיפוש ברשת בעברית אני מבינה שגם הווריאציה נטולת הי’ די נפוצה בין יוצאי מרוקו בארץ, והיא התעתיק הכי מדויק של האיות הצרפתי. איך זה נכתב בכותרות הסרט בעברית?

  10. סטיבי 30 מאי 2008 ב - 10:27 קישור ישיר

    בסרט הספציפי אני לא יודעת איך זה כתוב, אבל ברוב המקומות הרלוונטיים נתקלתי ברישום “אלמלך” בהקשר לשחקן הזה.
    מעניין אם מישהו שאל אותו.

  11. shai 30 מאי 2008 ב - 10:43 קישור ישיר

    To Inbal:

    Your passion for a correct spelling and correct use of the Hebrew lungage is very much appriciated.Keep on the good and valuble work you do.

    (and I am aware of the ironic in the fact that I am commenting in English)


השאירו תגובה